השורד
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
השורד
מכר
אלפי
עותקים
השורד
מכר
אלפי
עותקים

השורד

4.4 כוכבים (91 דירוגים)
ספר דיגיטלי
2542מקורי
ספר מודפס
78.4 מחיר מוטבע על הספר 98
תאריך לסיום המבצע 01/08/2025

עוד על הספר

  • תרגום: דפנה לוי
  • הוצאה: דני ספרים
  • תאריך הוצאה: מאי 2019
  • קטגוריה: מתח ופעולה
  • מספר עמודים: 456 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 7 שעות ו 36 דק'

גרג הורביץ

גרג הורביץ הוא אחד הכוחות המשמעותיים ביותר כיום בתחום ספרות המתח העולמית. ספריו מתורגמים לעשרות שפות בכל העולם ומככבים באופן קבוע ברשימות רבי המכר של הניו יורק טיימס ומקומות רבים נוספים. 
הורביץ הוא בוגר אוניברסיטאות הרווארד ואוקספורד, והוא מתגורר עם משפחתו בלוס אנג'לס, שם הוא גם כותב תסריטים לקולנוע ולטלוויזיה.

תקציר

נייט אוברביי, חייל משוחרר שזה עתה התגרש, עומד יום אחד מחוץ לחלון של בניין בנק בן אחת עשרה קומות בלוס אנג'לס, מוכן לסיים את חייו. אך בעודו מתכונן לקפיצה הגורלית, כנופיית שודדים פורצים לבנק ומתחילים לירות ללא אבחנה בעובדים ובלקוחות.
 
לנייט אין דבר להפסיד, והוא מתעמת עם השודדים והורג אותם בזה אחר זה. השודד האחרון שנותר מותיר את נייט עם הזהרה חידתית. במהרה מבין נייט מהי ההזהרה כשהוא נחטף על ידי פאבלו, המאפיונר האוקראיני שעמד מאחורי ניסיון השוד הכושל. פאבלו, שנכשל להשיג את החפץ שעבורו הוא תכנן את הפריצה, מציב לנייט אולטימטום – עליו לפרוץ לבנק בעצמו ולהשיג עבור פאבלו את החפץ, ולא ייאבד נייט את היקר לו מכל. זוהי ההזדמנות האחרונה של נייט להגן על האנשים שהוא אוהב, גם אם זה יהיה הדבר האחרון שייעשה.
 
"מותחן שמכה בקורא כברק משונן! אי אפשר לעמוד בפני המתח שבונה הורביץ בכישרון אדיר, דף אחר דף."
 The Washington Post
 
"כל ספר של הורביץ הוא טוב מקודמו, והספר הזה עומד במשימה בכבוד רב."
 Booklist
 
"מותחן שיש בו הכל – עלילה מסחררת, דמויות מעולות, הומור, רומנטיקה וכמובן – הרבה מתח. לא תרצו שהוא ייגמר."
Book Reporter
 
"מותחן משובח שעושה את העבודה בכל הרבדים!"
Kirkus Review

פרק ראשון

1

 
מגובה כזה המכוניות נראו כמו קוביות דומינו, והולכי הרגל נראו כמו נקודות מתנועעות. רוח קלה וקרירה נשבה ללא הפסקה וציננה את ריאותיו של נֶייט עם כל שאיפה. כאן, בקרבת האוקיינוס, לא היה זכר לערפיח המחניק של לוס אנג'לס. ממערב, טורים של פקקי תנועה הובילו עד צוקי סנטה מוניקה, שצנחו בחדות אל החול הלבן ואל מרחבי הים האינסופיים. הנוף יכול היה להיות מקסים.
אלא שנייט היה כאן כדי להתאבד.
בין קצה הקורה החיצונית בקומה האחת עשרה לבין קצה הסניקרס שלו נותרו חמישה סנטימטרים. היה קשה לשמור על שיווי משקל, אבל הקושי האמיתי היה לצאת לכאן. הוא נדחק מבעד לחלון חדר השירותים הישן של הפירסט יוניון בנק של דרום קליפורניה, והתנודד דקה שלמה על אדן החלון לפני שהעז להתרומם.
ברחוב שמתחתיו, אנשים התרוצצו, טרודים בענייניהם, ואיש לא נשא עיניים מכווצות אל הבוקר הבוהק כדי להבחין בו. כשנצמד אל הקיר, תחושותיו עלו על גדותיהן — חבטות הלב כנגד צלעותיו, החולצה הספוגה זיעה הנצמדת לכתפיו, המלח הצורב את נחיריו. זה היה דומה מאוד לתחושת חרדה, אבל איכשהו קצת יותר רגוע, כאילו מוחו השלים עם הנסיבות אבל גופו לא קלט את האותות.
משום שלא היה מוכן להסתכן וליפול על מישהו — ועם המזל שלו, סביר שימעך איזו סבתא שממהרת לפדות את קצבת הזקנה שלה — הוא התקרב לקצה הקורה. פינת הבניין הייתה פחות בעייתית משציפה, והוא נאחז בה ועבר אותה ואז הביט למטה אל הסמטה הריקה ואל המטרה, מכולת אשפה ריקה. זו הייתה, לפחות, תוכנית מתחשבת. אם הוא ייפול ישירות אל המכולה, דופנות הפלדה יבלמו את הנתזים וישאירו אותו ארוז היטב ומוכן להובלה אל הקרמטוריום. נמאס לו שאנשים מנקים אחריו.
חלפו פחות מעשר דקות מאז שפתח את מכסה מכולת האשפה, אבל נדמה היה לו שחלפו ימים. העלייה במעלית הצוננת, ההנהון אל המאבטח השחור הכמוש, הרגע הסופי הזה שבו התגבר על המתח מול שורת המשתנות לפני שפתח בכוח את החלון — כל שלב כזה נמתח על פני חיים שלמים.
סניף הבנק הזה היה אחד מכמה סניפים בחוף המערבי שלא היו ממוקמים בקומת הקרקע — נדל"ן יותר זול, יותר מקום, אבטחה משופרת. אבל רק יתרון אחד של הקומה הגבוהה עניין כרגע את נייט. הוא אמד את מיקומו, החליק חצי צעד ימינה ועצר ממש לפני החלון שהיה פתוח מעט על צירו. מן הפתח הגיע זרם של אוויר חמים בניחוח קפה וזמזום עסוק של פקידים ולקוחות. עסקים כרגיל.
הוא חשב על החשבון המתדלדל שלו בסניף. הצעד הבא שלו — תרתי משמע — יבטל את פוליסת ביטוח החיים שלו ששוויה מיליון דולר, שמדי ינואר הפקיד בה בצייתנות המחאה, אבל אפילו זה לא משנה. לא היה איש שרצה ממנו משהו ושום דבר לא חיכה לו מלבד אומללות גדולה.
הוא נשם עמוקות — נשימתו האחרונה? — ועצם את עיניו. הוא פרש את זרועותיו והניח לרוח אוקטובר לעלות בתוך הטישרט הדקיקה שלו ולצנן את הזיעה מעל צלעותיו. הוא חיכה לחיים שיחלפו לו מול העיניים, לכל המהומה הזו, אבל שום דבר לא קרה. שום קלוז־אפ על יום החתונה, עם שפתיה של ג'ייני נפשקות לקראתו, שום תמונה של סִיֶיל בתחפושת דלעת בחג כל הקדושים, עם ידיים מרוחות בשוקולד וירכיים שמנמנות תינוקיות, רק שיניה של הרוח ואלפי דקירות המחטים של הפחד שננעצו בו כמו היה כרית סיכות. המסע הארוך ביותר, על פי הטאואיזם ועל פי כרטיסי הברכה של הולמרק, מתחיל בצעד יחיד.
ממש כמו המסע הקצר ביותר.
הוא הרים כף רגל אחת ושלח אותה אל החלל חסר המשקל.
ואז נשמעו היריות.

גרג הורביץ

גרג הורביץ הוא אחד הכוחות המשמעותיים ביותר כיום בתחום ספרות המתח העולמית. ספריו מתורגמים לעשרות שפות בכל העולם ומככבים באופן קבוע ברשימות רבי המכר של הניו יורק טיימס ומקומות רבים נוספים. 
הורביץ הוא בוגר אוניברסיטאות הרווארד ואוקספורד, והוא מתגורר עם משפחתו בלוס אנג'לס, שם הוא גם כותב תסריטים לקולנוע ולטלוויזיה.

עוד על הספר

  • תרגום: דפנה לוי
  • הוצאה: דני ספרים
  • תאריך הוצאה: מאי 2019
  • קטגוריה: מתח ופעולה
  • מספר עמודים: 456 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 7 שעות ו 36 דק'

מה חשבו הקוראים?

*אחרי הרכישה תוכלו גם אתם לכתוב ביקורת
91 דירוגים
54 דירוגים
25 דירוגים
7 דירוגים
1 דירוגים
4 דירוגים
22/6/2025

פעולה ללא הפסקה. מלא רגש ואמונה

13/10/2024

מותח כרגיל אצל גרג הורוביץ ומראה עד כמה כוח רצון וערכים נותנים לאדם כוח להתמודד.

9/4/2024

מרתק ישר מההתחלה.

20/11/2023

מצויין

24/9/2023

פשוט טוב (לחובבי ספרי מתח)

13/9/2023

שונה מ X איחד עם זאת מרתק

7/8/2023

ספר מעולה , מותח , מרגש . מהדף הראשון ועד האחרון. מומלץ

9/6/2023

עוצר נשימה מפתיע ומרתק ואי אפשר לעצור את הקריאה

5/5/2023

ספר מצויין

3/5/2023

טוב מאד, כרגיל כתיבה מעולה ומותחת לאורך כל הספר

22/11/2022

כמו כל ספריו של הורביץ מדובר במותחן מותח אבל הפעם הגיבור נמצא נאבק לא רק בכוחות הרשע אלא גם במשא האישי הכבד מנשוא, מרגש ולעיתים עצוב. מסע מרתק!

13/11/2022

מתח מטורף כראוי לגרג הורביץ

10/10/2022

ספר טוב ומומלץ

5/10/2022

ספר מתח משובח וקולח. אחד הטובים בספריו של הורביץ.

3/11/2021

השורד הוא ספר מתח מושלם, עוצר נשימה, ועוצמתי שאי אפשר להפסיק לקרוא! פשוט יצירת מופת. מומלץ מאוד! גילוי נאות, זה הספר הראשון שאני קוראת של הסופר הנפלא הזה, וללא ספק לא האחרון…

13/10/2021

ציפיתי לסוף אחר אבל ספר מדהים , כתיבה מיוחדת יש לבחור.

11/9/2021

פשוט מצויין. מתח חכם ובנוי היטב. יחסים משפחתיים מתוארים ברגישות.

3/4/2021

מרשים מענין ומהנה

8/3/2021

מעולה. לא שיגרתי.

27/2/2021

מותח ואנושי, מומלץ

3/11/2020

ספר מתח מצויין.

13/8/2020

טוכ

24/7/2020

וואו! מתח בשיאו אי אפשר להפסיק נפלא

18/1/2020

מצויין

6/12/2019

ספר מתח מצויין , כתוב היטב והלילה מתפתחת לאט לאט עם כרבה תהפוכות וכיוונים שונים עד הסוף המפתיע . ספר מומלץ מאד .

21/10/2019

נפלא! מותח ומפתיע, כתוב מצוין. שווה קריאה לגמרי.

30/9/2019

ספר מתח מצויין.
עלילה סוחפת
אהבתי

10/9/2019

יפה, מותח.
גרג הורוביץ במיטבו!

23/8/2019

ספר מעולה, נהנתי מאוד לקרוא

29/7/2019

העלילה קצת מוגזמת. אבל הספר מותח וסוחף בצורה בלתי רגילה. ומרגש.

18/7/2019

כרגיל, גרג הורביץ במיטבו.
מותחן מעולה!

14/7/2019

מושלם. פחות מ-48 שעות מההתחלה ועד הסוף. יצירת מופת.

31/5/2019

ספר מדהים...

10/5/2019

גדול, ההשוואה שלו לסדרת פרוייקט X קצת מקוממת כי הוא יותר טוב.
הדמויות בספר קצת שבלוניות, אבל זה ממש לא פוגם בהנאה.
מומלץ

7/7/2023

Rt

26/10/2021

ספר מותח ומומלץ

9/10/2021

מותח וכתוב טוב לא אחד מהכי טובים של הורביץ אבל בהחלט שווה קריאה

30/11/2020

קצת שונה וקצת דומה אבל תמיד מתח במיטבו

20/5/2020

ספר מרתק מעניין הרבה אקשן ומתח אבל לא אהבתי את הסוף.נתן גם הצצה למחלת ניון שרירים ועל הסבל בה נקווה לפיתוח תרופות למחלה זו ועוד הרבה מחלות כרוניות בשנים הבאות.

10/5/2020

טוב

25/9/2019

אהבתי את הספר.מתח נבנה ברמה איכותית. כתיבה סוחפת ונקיה.

12/6/2019

מותח אבל פחות מוצלח לטעמי מפרויקט x.

9/6/2019

מותח . נחמד. סרט אמריקאי.

6/4/2022

התחלה מבטיחה אבל המשכו מייגע. פרקים שלמים מיותרים לדעתי.

16/10/2021

קונספט מעניין ועלילה שמתחילה באוקטן גבוה. אבל החל מהאמצא העניינים מתחילים להגרר ויש פרקים שלמים שמרגישים מיותרים ולא מקדמים את העלילה לשום מקום. מרגיש כאילו משלמים להורביץ (שאין ספק על כשרונו ונהנתי מספריו האחרים) פר עמוד. אווירה מלנכולית משהוא גם לא עוזרת. סיום לא מתוחכם ולא אמין הוסיף על האכזבה.

23/12/2019

בהשוואה לספרים האחרים של גרג הורביץ זה היה די מאכזב. ספריו האחרים מותחים מהשניה הראשונה לאורך כל הספר ואילו זה נראה כמו משהו שהוא כתב בין לבין

30/6/2023

ספר מלא בפוטנציאל מבוזבז. החצי הראשון זל הספר והרעיון שלו מאוד מעניינים. בנוסף, אפיון הדמות הראשית ( חייל פוסט טראומתי חולה als) מביאה איתה הרבה עניין וחידוש בקרב דמויות ספרי מתח. ואז באמצע הספר כל העלילה משנה כיוון והסופר לא החליט איזה סיפור הוא רוצה, רעיון חדש מוחלף באחר תוך פרק או שניים; הדמויות מקבלות החלטות מטומטמות שכל מטרתן היא לקדם את העלילה, אין אמינות, מלא קטעים ריקים של יריות ופיצוצים. כאילו שני סופרים שונים כתבו כל חלק. מומלץ לוותר, לא שווה גם לא כספר טיסה.

14/2/2021

נחמד לא יוצר אחרי שקוראים את הספרים של לי צייד קשה לרדת ברמה

4/7/2019

אני לא נוהג להפסיק קריאת ספרים באמצע אבל הספר הזה ..... כמו סרט אמריקאי רע עם עלילה מאולצת , לא מציאותית אשר נמשכת סתם ע"פ שעתיים......
ממש לא מומלץ

8/6/2019

סיפור מופרך הטובע בתיאורי אלימות מפורטים עם הרבה מאד דם
סיום קלוש וצפוי
מאכזב

השורד גרג הורביץ

1

 
מגובה כזה המכוניות נראו כמו קוביות דומינו, והולכי הרגל נראו כמו נקודות מתנועעות. רוח קלה וקרירה נשבה ללא הפסקה וציננה את ריאותיו של נֶייט עם כל שאיפה. כאן, בקרבת האוקיינוס, לא היה זכר לערפיח המחניק של לוס אנג'לס. ממערב, טורים של פקקי תנועה הובילו עד צוקי סנטה מוניקה, שצנחו בחדות אל החול הלבן ואל מרחבי הים האינסופיים. הנוף יכול היה להיות מקסים.
אלא שנייט היה כאן כדי להתאבד.
בין קצה הקורה החיצונית בקומה האחת עשרה לבין קצה הסניקרס שלו נותרו חמישה סנטימטרים. היה קשה לשמור על שיווי משקל, אבל הקושי האמיתי היה לצאת לכאן. הוא נדחק מבעד לחלון חדר השירותים הישן של הפירסט יוניון בנק של דרום קליפורניה, והתנודד דקה שלמה על אדן החלון לפני שהעז להתרומם.
ברחוב שמתחתיו, אנשים התרוצצו, טרודים בענייניהם, ואיש לא נשא עיניים מכווצות אל הבוקר הבוהק כדי להבחין בו. כשנצמד אל הקיר, תחושותיו עלו על גדותיהן — חבטות הלב כנגד צלעותיו, החולצה הספוגה זיעה הנצמדת לכתפיו, המלח הצורב את נחיריו. זה היה דומה מאוד לתחושת חרדה, אבל איכשהו קצת יותר רגוע, כאילו מוחו השלים עם הנסיבות אבל גופו לא קלט את האותות.
משום שלא היה מוכן להסתכן וליפול על מישהו — ועם המזל שלו, סביר שימעך איזו סבתא שממהרת לפדות את קצבת הזקנה שלה — הוא התקרב לקצה הקורה. פינת הבניין הייתה פחות בעייתית משציפה, והוא נאחז בה ועבר אותה ואז הביט למטה אל הסמטה הריקה ואל המטרה, מכולת אשפה ריקה. זו הייתה, לפחות, תוכנית מתחשבת. אם הוא ייפול ישירות אל המכולה, דופנות הפלדה יבלמו את הנתזים וישאירו אותו ארוז היטב ומוכן להובלה אל הקרמטוריום. נמאס לו שאנשים מנקים אחריו.
חלפו פחות מעשר דקות מאז שפתח את מכסה מכולת האשפה, אבל נדמה היה לו שחלפו ימים. העלייה במעלית הצוננת, ההנהון אל המאבטח השחור הכמוש, הרגע הסופי הזה שבו התגבר על המתח מול שורת המשתנות לפני שפתח בכוח את החלון — כל שלב כזה נמתח על פני חיים שלמים.
סניף הבנק הזה היה אחד מכמה סניפים בחוף המערבי שלא היו ממוקמים בקומת הקרקע — נדל"ן יותר זול, יותר מקום, אבטחה משופרת. אבל רק יתרון אחד של הקומה הגבוהה עניין כרגע את נייט. הוא אמד את מיקומו, החליק חצי צעד ימינה ועצר ממש לפני החלון שהיה פתוח מעט על צירו. מן הפתח הגיע זרם של אוויר חמים בניחוח קפה וזמזום עסוק של פקידים ולקוחות. עסקים כרגיל.
הוא חשב על החשבון המתדלדל שלו בסניף. הצעד הבא שלו — תרתי משמע — יבטל את פוליסת ביטוח החיים שלו ששוויה מיליון דולר, שמדי ינואר הפקיד בה בצייתנות המחאה, אבל אפילו זה לא משנה. לא היה איש שרצה ממנו משהו ושום דבר לא חיכה לו מלבד אומללות גדולה.
הוא נשם עמוקות — נשימתו האחרונה? — ועצם את עיניו. הוא פרש את זרועותיו והניח לרוח אוקטובר לעלות בתוך הטישרט הדקיקה שלו ולצנן את הזיעה מעל צלעותיו. הוא חיכה לחיים שיחלפו לו מול העיניים, לכל המהומה הזו, אבל שום דבר לא קרה. שום קלוז־אפ על יום החתונה, עם שפתיה של ג'ייני נפשקות לקראתו, שום תמונה של סִיֶיל בתחפושת דלעת בחג כל הקדושים, עם ידיים מרוחות בשוקולד וירכיים שמנמנות תינוקיות, רק שיניה של הרוח ואלפי דקירות המחטים של הפחד שננעצו בו כמו היה כרית סיכות. המסע הארוך ביותר, על פי הטאואיזם ועל פי כרטיסי הברכה של הולמרק, מתחיל בצעד יחיד.
ממש כמו המסע הקצר ביותר.
הוא הרים כף רגל אחת ושלח אותה אל החלל חסר המשקל.
ואז נשמעו היריות.

עוד ספרים של גרג הורביץ