משימה עולמית 29 - הכפילים של הגולם מפראג (צ'כיה)
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
משימה עולמית 29 - הכפילים של הגולם מפראג (צ'כיה)
מכר
מאות
עותקים
משימה עולמית 29 - הכפילים של הגולם מפראג (צ'כיה)
מכר
מאות
עותקים

משימה עולמית 29 - הכפילים של הגולם מפראג (צ'כיה)

5 כוכבים (2 דירוגים)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

  • איור: מירב לביא-שדה
  • הוצאה: מודן
  • תאריך הוצאה: מאי 2019
  • קטגוריה: ילדים ונוער, נוער צעיר
  • מספר עמודים: 132 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 2 שעות ו 12 דק'

גלילה רון־פדר עמית

גלילה רון־פדר-עמית (נולדה ב-12 באוקטובר 1949) היא סופרת ישראלית שפרסמה כארבע מאות ספרים, מרביתם לילדים ולבני נוער. רבים מספריה משתייכים לסוגה הקרויה ספרות בעיה: ספרים ריאליסטיים, המתרחשים כאן ועכשיו, ובמרכזם ילדים ובני נוער שנאלצים להתגבר על קושי בחייהם הפרטיים או בחיי המשפחה. הספרים נכתבים לעתים קרובות מתוך גישה חינוכית המבקשת להקנות לקוראים ערכים וכלים להתמודדות פסיכולוגית עם מצוקות ההתבגרות. 

הספר מופיע כחלק מ -

תקציר

רֶגַע, אֲנַחְנוּ בִּמְשִׂימָה אוֹ לא? אִם כֵּן, לָמָּה לא קִבַּלְנוּ עֶרְכָּה נֶגֶד־פְּגִיעָה? אֵיפֹה הַשַּׁלַּט־מוֹחַ? אִם לא, אֵיך נֶעֱלַמְנוּ פִּתְאוֹם וַאֲנָשִׁים לא הִבְחִינוּ בָּנוּ? וּמִי בִּכְלָל שָׁלַח אוֹתָנוּ?

וְכָך הִגַּעְנוּ לִפְּרָאג, בִּירַת צֶ'כְיָה, הַפַּעַם מְבֻלְבָּלִים מִתָּמִיד. בָּאָרֶץ עוֹד הִסְפַּקְנוּ לִלְמוֹד מַשֶּׁהוּ עַל הַגֹּלֶם מִפְּרָאג, מִין בֻּבָּה גְּדוֹלָה שֶׁהֵגֵנָּה עַל הַיְּהוּדִים לִפְנֵי מְאוֹת שָׁנִים. וְהִנֵּה, עַכְשָׁיו בֻּבָּה כָּזֹאת מִשְׁתּוֹלֶלֶת בְּצֶ'כְיָה וְיוֹרָה עַל הָאֲנָשִׁים. אָז מִי מְנַסֶּה לְעוֹרֵר שִׂנְאָה נֶגֶד הַיְּהוּדִים? וְאֵיך אֶפְשָׁר לַעֲצוֹר אֶת הַבֻּבָּה הַזֹּאת? וְיֵשׁ עוֹד הֲמוֹן שְׁאֵלוֹת שֶׁחַיָּבִים לִשְׁאוֹל, לְמָשָׁל: אֵיך תּוֹם נוֹהֵג פִּתְאוֹם בְּטֶנְדֶּר? מֵאַיִן הוֹפִיעַ הַכֶּסֶף שֶׁקִּבַּלְנוּ? מִי שָׁלַח לִי סֶלְפִי מִתּוֹך מִזְוָדָה? וְאֵיך עָצַרְתִּי בְּמוֹ יָדַי אֶת הַגּלֶֹם הַיּוֹרֶה?

פרק ראשון

אֵיךְ הַכֹּל הִתְחִיל
 
 
לִפְנֵי שֶׁאֲנִי מַתְחִילָה לְסַפֵּר לָכֶם אֶת הַסִּפּוּר הַזֶּה, אֲנִי רוֹצָה שֶׁתֵּדְעוּ שֶׁבִּכְלָל לֹא הִתְכַּוַנְתִּי לִנְסוֹעַ לַאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת. אִם לֹא הָיִיתִי נִתְקֶלֶת בָּאָדָם הַמּוּזָר שֶׁמְּכֻנֶּה "הָאַבִּיר", וְטוֹעֵן שֶׁהוּא מַקְדִּישׁ אֶת חַיָּיו לְעֶזְרָה לְחַלָּשִׁים שֶׁנִּפְגָּעִים מִפּוֹשְׁעִים וּמִטֶרוֹרִיסְטִים, בִּכְלָל לֹא הָיִיתִי חוֹשֶׁבֶת עַל רַעֲיוֹנוֹת כָּאֵלֶּה.
 
לֹא חִפַּשְׂתִּי הַרְפַּתְקָאוֹת, אֲנִי דַּוְקָא מַעֲדִיפָה חַיִּים שְׁקֵטִים וּרְגוּעִים. אֲפִלּוּ כְּשֶׁאֲנִי רוֹאָה סְרָטִים אוֹ קוֹרֵאת סְפָרִים, אֲנִי אוֹהֶבֶת סִפּוּרֵי אַהֲבָה וְלֹא סִפּוּרֵי הַרְפַּתְקָאוֹת.
 
אֲבָל הָאַבִּיר הוֹפִיעַ פִּתְאוֹם בְּחַיַּי, וְהִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאֲנִי לֹא מְסֻגֶּלֶת לְסָרֵב לוֹ. אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַשְׁפָּעָה חֲזָקָה עַל אֲנָשִׁים, בִּמְיֻחָד עַל יְלָדִים. כְּשֶׁהוּא מוֹפִיעַ, אַתְּ מַרְגִּישָׁה שֶׁאֵין לָךְ אֶפְשָׁרוּת לְהִתְנַגֵּד.
 
כָּאן אוּלַי כְּדַאי שֶׁאַצִּיג אֶת עַצְמִי:
 
שְׁמִי אֲבִיגַיִל אוֹפִיר וַאֲנִי בַּת 12 מִתֵּל־אָבִיב. אֲנִי לוֹמֶדֶת בְּכִתָּה ו' וְאוֹהֶבֶת בֵּן שֶׁשְּׁמוֹ תּוֹם לֵוִי, שֶׁבְּעֵינַי הוּא הֲכִי מַגְנִיב בַּשִּׁכְבָה.
 
אֲנִי גָּרָה בִּרְחוֹב הַיַּרְקוֹן, וּמֵחַלּוֹן הַחֶדֶר שֶׁלִּי אֲנִי רוֹאָה אֶת הַיָּם. לִפְעָמִים, כְּשֶׁאֲנִי יוֹשֶׁבֶת בַּמִּרְפֶּסֶת וּמִתְבּוֹנֶנֶת בַּמַּיִם, נִדְמֶה לִי שֶׁאֲנִי רוֹאָה יְלָדִים אֲחֵרִים בְּגִילִי, שֶׁיּוֹשְׁבִים גַּם הֵם בְּמִרְפְּסוֹת הַבָּתִּים שֶׁלָּהֶם מֵעֵבֶר לַיָּם וּמַבִּיטִים בִּי.
 
אֵין לִי מֻשָּׂג מִי הֵם הַיְּלָדִים הָאֵלֶּה וְלֹא שָׁאַלְתִּי אֶת עַצְמִי בְּאֵיזוֹ אֶרֶץ הֵם גָּרִים. אִם אֲנִי מַזְכִּירָה אוֹתָם כָּאן, זֶה רַק מִפְּנֵי שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאַבִּיר הוֹפִיעַ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, הוּא אָמַר לִי, "אִם תַּסְכִּימִי לְהִתְגַּיֵּס לַמְּשִׂימָה, תִּפְגְּשִׁי אֶת אַחַת הַיְּלָדוֹת שֶׁאַתְּ רוֹאָה בַּדִּמְיוֹן שֶׁלָּךְ."
 
אִם אַתֶּם חוֹשְׁבִים שֶׁהָאַבִּיר הוֹפִיעַ בַּבַּיִת שֶׁלִּי, דָּפַק עַל הַדֶּלֶת וּבִקֵּשׁ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס אוֹ מַשֶּׁהוּ בַּסִּגְנוֹן, אַתֶּם טוֹעִים, לְגַמְרֵי. הוּא לֹא הוֹפִיעַ בַּבַּיִת שֶׁלִּי, אֶלָּא עַל מָסַךְ הַמַּחְשֵׁב שֶׁלִּי.
 
יָשַׁבְתִּי לִי בַּחֶדֶר שֶׁלִּי וְשֶׁל אָחִי עִדָּן וְשִׂחַקְתִּי בְּמִשְׂחָק שֶׁל אָחִי עִדָּן, שֶׁצָּעִיר מִמֶּנִּי בְּשָׁנָה. פִּתְאוֹם נֶעֱלַם הַמִּשְׂחָק, וּמָסַךְ הַמַּחְשֵׁב נִצְבַּע בְּצֶבַע תְּכֵלֶת שֶׁל יָם. מִתּוֹךְ הַיָּם צָצוּ פָּנִים שֶׁל בֶּן־אָדָם כְּאִלּוּ הֵן צָפוֹת עַל הַמַּיִם. זֶה הָיָה גֶּבֶר בַּעַל צַלֶּקֶת מִתַּחַת לָעַיִן, וְהוּא שָׁאַל אוֹתִי אִם אֲנִי מוּכָנָה לְהִתְגַּיֵּס לִמְשִׂימָה חֲשׁוּבָה.
 
"אֲבִיגַיִל אוֹפִיר, הֶחְלַטְתִּי לִפְנוֹת אֵלַיִךְ כִּי מִישֶׁהוּ הִמְלִיץ עָלַיִךְ," הוּא הִסְבִּיר. "בַּשָּׁלָב הַזֶּה לֹא אוּכַל לְגַלּוֹת לָךְ מִיהוּ הַמַּמְלִיץ, אֲבָל אִם תַּסְכִּימִי לְהִתְגַּיֵּס לַמְּשִׂימָה, תִּפְגְּשִׁי אוֹתוֹ," הוּא הִשְׁתַּתֵּק לְרֶגַע וְאַחַר כָּךְ הוֹסִיף, "אִם אַתְּ מְעֻנְיֶנֶת לִשְׁמוֹעַ פְּרָטִים עַל הַמְּשִׂימָה, תַּקִּישִׁי עַל מַקַּשׁ אֶנְטֶר (Enter) בַּמִּקְלֶדֶת."
 
אַתֶּם בֶּטַח שׁוֹאֲלִים אֶת עַצְמְכֶם, אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁלֹּא עָלָה בְּדַעְתִּי שֶׁמְּדֻבָּר בְּסוּג שֶׁל סוֹטֶה. אֶחָד כָּזֶה שֶׁבִּדְרָכִים מְתֻחְכָּמוֹת מְפַתֶּה יְלָדוֹת לָבוֹא לְהִפָּגֵשׁ אִתּוֹ בִּמְקוֹמוֹת נִדָּחִים. אִם זֶה מָה שֶׁמַּדְאִיג אֶתְכֶם, אַתֶּם יְכוֹלִים לְהֵרָגַע. זֶה בְּהֶחְלֵט עָלָה בְּדַעְתִּי, לַמְרוֹת שֶׁאֲנִי מוּכָנָה לְהִשָּׁבַע לָכֶם שֶׁלֹּא נִכְנַסְתִּי לְשׁוּם אֲתָר מְסֻכָּן. בְּסַךְ הַכֹּל שִׂחַקְתִּי בַּמִּשְׂחָק שֶׁל אָחִי.
 
אִם בְּכָל זֹאת הִגַּעְתִּי לְמַסְקָנָה שֶׁאֲנִי יְכוֹלָה לִסְמוֹךְ עַל הָאַבִּיר הַזֶּה וְלֹא לַחְשׁוֹש מִפָּנָיו, זֶה הָיָה בְּעִקָּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא בִּכְלָל לֹא בִּקֵּשׁ מִמֶּנִּי לָצֵאת לִפְגּוֹשׁ אוֹתוֹ. אִם הוּא הָיָה מְנַסֶּה, זֶה הָיָה סוֹף הַסִּפּוּר. בָּרוּר שֶׁלֹּא הָיִיתִי מַסְכִּימָה, בָּרוּר שֶׁהָיִיתִי נִזְהֶרֶת מִמֶּנּוּ וּמִיָּד מְסַפֶּרֶת עָלָיו לַהוֹרִים.
 
לֹא הָיָה לִי מֻשָּׂג עַל אֵיזוֹ מְשִׂימָה הָאַבִּיר מְדַבֵּר, אֲבָל הָיִיתִי סַקְרָנִית לָדַעַת פְּרָטִים, וְלָכֵן לָחַצְתִּי אֶנְטֶר. מֵרֶגַע זֶה הִתְחִילָה הַרְפַּתְקָה מַדְהִימָה, שֶׁבָּהּ הִשְׁתַּתַּפְנוּ שְׁנֵינוּ, תּוֹם לֵוִי וַאֲנִי. תּוֹם, כְּמוֹ שֶׁכְּבָר צִיַּנְתִּי, הוּא הַבֵּן הֲכִי מַגְנִיב בַּשִּׁכְבָה שֶׁלִּי, וְאַחַר כָּךְ הִתְבָּרֵר לִי גַּם שֶׁהוּא זֶה שֶׁהִמְלִיץ עָלַי לָאַבִּיר.
 
לָמָּה תּוֹם הִמְלִיץ דַּוְקָא עָלַי? הָאֱמֶת, עֲדַיִן לֹא שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ. הַאִם זֶה מוֹכִיחַ מַשֶּׁהוּ עַל הַיַּחַס שֶׁלּוֹ אֵלַי? גַּם אֶת זֶה עֲדַיִן לֹא שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ, אֲבָל בֶּעָתִיד, כְּשֶׁתִּהְיֶה לִי הִזְדַּמְּנוּת, בָּרוּר שֶׁאֶשְׁאַל.
 
אַתֶּם חוֹשְׁבִים שֶׁהַהַרְפַּתְקָה שֶׁאֲנִי מְדַבֶּרֶת עָלֶיהָ הִתְרַחֲשָׁה בְּיִשְׂרָאֵל? מַמָּשׁ לֹא. בְּדֶרֶךְ מִסְתּוֹרִית הִגַּעְנוּ לְיַפָּן עִם שְׁלִיחָיו שֶׁל הָאַבִּיר, וְשָׁם, בְּעֶזְרַת שְׁנֵי יְלָדִים יַפָּנִים בְּנֵי גִּילֵנוּ, חִלַּצְנוּ יֶלֶד יִשְׂרְאֵלִי שֶׁנֶּחְטַף עַל יְדֵי טֶרוֹרִיסְטִים, שֶׁדָּרְשׁוּ כֹּפֶר וְשִׁחְרוּר מְחַבְּלִים תְּמוּרָתוֹ. זוֹ הָיְתָה הַמְּשִׂימָה הָעוֹלָמִית הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלָּנוּ, וְעָמַדְנוּ בָּהּ בְּהַצְלָחָה.
 
הַמְּשִׂימָה הָעוֹלָמִית הַשְּׁנִיָּה שֶׁלָּנוּ הָיְתָה בְּהוֹדוּ, שָׁם עָלִינוּ עַל עִקְבוֹתֶיהָ שֶׁל בַּחוּרָה יִשְׂרְאֵלִית שֶׁהִתְאַהֲבָה בְּכוֹכַב הַקּוֹלְנוֹעַ הֲכִי מְפֻרְסָם בְּהוֹדוּ.
 
הַמְּשִׂימָה הָעוֹלָמִית הַשְּׁלִישִׁית הָיְתָה בְּפֶּרוּ שֶׁבִּדְרוֹם אָמֶרִיקָה, וְגַם בָּהּ עָמַדְנוּ בְּכָבוֹד.
 
אֲבָל אַל תִּדְאֲגוּ, לֹא אַמְשִׁיךְ לִמְנוֹת כָּאן אֶת כָּל שְׁאַר הַמְּשִׂימוֹת, כְּדֵי לֹא לְעַכֵּב אֶתְכֶם. אֲנִי רוֹצָה רַק לְסַפֵּר שֶׁהָיוּ עוֹד הַרְבֵּה מְשִׂימוֹת, כָּל אַחַת מֵהֶן מְרַתֶּקֶת — וּבְאֶרֶץ שׁוֹנָה.
 
עַכְשָׁיו אֲנִי מְתָאֶרֶת לְעַצְמִי שֶׁאַתֶּם גַּם שׁוֹאֲלִים אֶת עַצְמְכֶם: אֵיפֹה הָיוּ הַהוֹרִים שֶׁלָּנוּ בְּכָל הַמְּשִׂימוֹת הָאֵלֶּה? וְאֵיךְ הֵם הִרְשׁוּ לָנוּ לִנְסוֹעַ כָּל כָּךְ רָחוֹק?
 
הִנֵּה עוֹד הַפְתָּעָה: הַהוֹרִים שֶׁלָּנוּ בִּכְלָל לֹא יָדְעוּ שֶׁנָּסַעְנוּ. אֵיךְ זֶה יִתָּכֵן? אַל תִּשְׁאֲלוּ אוֹתִי, כִּי אֲנִי בְּעַצְמִי לֹא מְבִינָה לְגַמְרֵי אֶת הַקֶּטַע. אֲבָל נִרְאֶה לִי שֶׁכְּמוֹ שֶׁאַתֶּם יְכוֹלִים לִמְחוֹק מֵהַזִּכָּרוֹן שֶׁל הַמַּחְשֵׁב מָה שֶׁאַתֶּם רוֹצִים, כָּךְ הָאַבִּיר הִצְלִיחַ לִמְחוֹק מֵהַזִּכָּרוֹן שֶׁל הַהוֹרִים שֶׁלָּנוּ אֶת הַהֵעָדְרוּת שֶׁלָּנוּ. מַדְהִים, לֹא?
 
הֲיִיתֶם רוֹצִים לָדַעַת עוֹד פְּרָטִים?
 
אִם הַתְּשׁוּבָה שֶׁלָּכֶם חִיּוּבִית, לְצַעֲרִי לֹא תּוּכְלוּ לִלְחוֹץ עַל שׁוּם מַקָּשׁ בְּמִקְלֶדֶת הַמַּחְשֵׁב שֶׁלָּכֶם, אוֹ לְהוֹרִיד אֵיזֶה יִשּׂוּם בַּטֶלֶפוֹן, כִּי זֶה מַמָּשׁ לֹא יַעֲזֹר כָּאן. מָה שֶתִּצְטָרְכוּ לַעֲשׂוֹת זֶה לִקְרוֹא אֶת הַסְּפָרִים הַקּוֹדְמִים בַּסִּדְרָה (רְשִׁימָה שֶׁלָּהֶם מוֹפִיעָה בְּסוֹף הַסֵּפֶר הַזֶּה).
 
וְאִם תַּחְלִיטוּ שֶׁלֹּא הֲכִי דָּחוּף לָכֶם לָדַעַת בְּדִיּוּק אֵיךְ הַכֹּל הִתְחִיל, אוֹ מָה קָרָה בַּמְּשִׂימוֹת הַקּוֹדְמוֹת, וְשֶׁאַתֶּם מַעֲדִיפִים לִקְרוֹא אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה כְּבָר עַכְשָׁיו, גַּם אָז אֵין צֹרֶךְ לְהַקִּישׁ עַל אֵיזֶשֶׁהוּ מַקָּשׁ. מָה שֶׁאַתֶּם אֲמוּרִים לַעֲשׂוֹת זֶה רַק לַעֲבוֹר לָעַמּוּד הַבָּא - וְלָצֵאת לַדֶּרֶךְ.
 
 
 
 
 
1
 
שְׁמַעְתֶּם פַּעַם עַל הַגֹּלֶם מִפְּרָאג?
 
אֲנִי לֹא שָׁמַעְתִּי עָלָיו מֵעוֹלָם, עַד שֶׁבְּמַהֲדוּרַת הַחֲדָשׁוֹת שֶׁל הַטֶּלֶוִיזְיָה הֶרְאוּ צִלּוּם שֶׁלּוֹ: מִין יְצוּר שָׁמֵן וּמוּזָר, שְׁנֵי חוֹרִים לָעֵינַיִם, רֹאשׁ בְּצוּרַת חֲצִי בֵּיצָה, גּוּף נָפוּחַ שֶׁחֲבָל עַל הַזְּמַן, כְּתֵפַיִם וְרַגְלַיִם מְגֻשָּׁמוֹת.
 
יָשַׁבְתִּי בַּסָּלוֹן עִם אַבָּא וְאִמָּא וְעִדָּן אָחִי. זֶה הָיָה סְתָם מִין עֶרֶב שָׁקֵט כָּזֶה שֶׁבּוֹ אַתְּ לֹא רוֹצָה לָזוּז מֵהַבַּיִת, כִּי בַּחוּץ יוֹרֵד גֶּשֶׁם וְרוּחוֹת נוֹשְׁבוֹת וְהַיָּם סוֹעֵר, וְאַתְּ מַעֲדִיפָה לְהִתְכַּרְבֵּל בִּשְׂמִיכָה עַל הַסַּפָּה וּלְהִצָּמֵד אֶל אִמָּא שֶׁלָּךְ כְּמוֹ תִּינֹקֶת. וְאָז מַגִּישׁ הַחֲדָשׁוֹת אָמַר:
 
"עַכְשָׁיו נַעֲבֹר אֶל שְׁלִיחֵנוּ בִּפְּרָאג, עִיר הַבִּירָה שֶׁל צֶ'כְיָה, וּנְבָרֵר אִתּוֹ הַאִם הַסִּפּוּר שֶׁל הַגֹּלֶם מִפְּרָאג אֲמִתִּי אוֹ שֶׁזּוֹ שְׁמוּעָה בִּלְבַד."
 
תּוֹךְ שְׁנִיָּה נֶעֱלַם הָאֻלְפָּן מִמִּרְקַע הַטֶּלֶוִיזְיָה וּ"שְׁלִיחֵנוּ בִּפְּרָאג" נִרְאָה, כְּשֶׁהוּא עוֹמֵד בִּרְחוֹב חָשׁוּךְ וּמִטְרִיָּה עֲנָקִית מְגִנָּה עַל רֹאשׁוֹ מִפְּנֵי הַגֶּשֶׁם. הוּא סִפֵּר שֶׁאֵרוּעִים מוּזָרִים מִתְרַחֲשִׁים בְּצֶ'כְיָה בְּיָמִים אֵלֶּה. כְּפִילִים שֶׁל הַגֹּלֶם מִפְּרָאג צָצוּ בִּשְׁלוֹשָׁה מְקוֹמוֹת, אֶחָד בִּפְּרָאג וּשְׁנַיִם בִּשְׁנֵי מְחוֹזוֹת אֲחֵרִים, יָרוּ בַּאֲנָשִׁים, הָרְגוּ, פָּצְעוּ וְנֶעֶלְמוּ, וְלֹא הוֹתִירוּ אַחֲרֵיהֶם שׁוּם עֲקֵבוֹת.
 
בְּמַצָּב רָגִיל יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהָיִיתִי נִרְדֶּמֶת כָּכָה עַל הַסַּפָּה בַּסָּלוֹן, כִּי מָה לִי וּלְצֶ'כְיָה? לֹא יָדַעְתִּי מִיהוּ הַגֹּלֶם מִפְּרָאג וְהוּא מַמָּשׁ לֹא בָּרֹאשׁ שֶׁלִּי. אֲנִי מוֹדָה שֶׁהָיָה לִי קְצָת קָשֶׁה לְהַאֲמִין שֶׁיְּצוּר מְסֻרְבָּל כְּמוֹ זֶה שֶׁנִּרְאָה עַל הַמִּרְקָע, יָכוֹל לָצוּץ בְּכָל מִינֵי מְקוֹמוֹת בְּלִי שֶׁיַּבְחִינוּ בּוֹ וּבְלִי שֶׁיִּתְפְּסוּ אוֹתוֹ בִּמְהִירוּת. כִּי אֵיךְ הוּא מְסֻגָּל לָרוּץ? וְאִם מִישֶׁהוּ מִסְתַּתֵּר בְּתוֹכוֹ וְנִמְלָט, אֵיךְ לֹא מוֹצְאִים אֶת הַתַּחְפֹּשֶׂת?
 
אֲבָל אַחֲרֵי שֶׁ"שְּׁלִיחֵנוּ בִּפְּרָאג" נֶעֱלַם, פִּתְאוֹם קָרָה מַשֶּׁהוּ. בִּמְקוֹמוֹ נִרְאוּ כַּמָּה אֲנָשִׁים נִכְנָסִים לַבִּנְיָן שֶׁל מַטֵּה הַמִּשְׁטָרָה הַצֶ'כִית. קוֹלוֹ שֶׁל "שְׁלִיחֵנוּ" סִפֵּר שֶׁבְּמַטֵּה הַמִּשְׁטָרָה מִתְקַיֶּמֶת הִתְיַעֲצוּת דְּחוּפָה. הוּא אָמַר שֶׁטּוֹבֵי הַמּוֹחוֹת הַבַּלָּשִׁיִּים מִכָּל הָעוֹלָם גֻּיְּסוּ כְּדֵי לַהֲדוֹף אֶת הַתְקָפוֹת הַטֵּרוֹר הָאֵלֶּה וּלְהָבִין מִי עוֹמֵד מֵאֲחוֹרֵיהֶן.
 
אֲנִי מְסַפֶּרֶת לָכֶם אֶת כָּל זֶה, כִּי בְּאוֹתָהּ שְׁנִיָּה רָאִיתִי אוֹתוֹ, וּבְבַת אַחַת נִדְרַכְתִּי. הוּא לָבַשׁ חֲלִיפָה שְׁחוֹרָה וְעָנַב עֲנִיבָה כְּחֻלָּה וְנִרְאָה לְפָחוֹת כְּמוֹ אֵיזֶה רֹאשׁ־מֶמְשָׁלָה אוֹ נָשִׂיא. הוּא לָבַשׁ חֻלְצָה לְבָנָה. תּוֹךְ כְּדֵי כְּנִיסָה אֶל מַטֵּה הַמִּשְׁטָרָה הוּא שׂוֹחֵחַ עִם אָדָם אַחֵר, שֶׁכָּמוֹהוּ הָיָה לָבוּשׁ בְּהִדּוּר. אַחַר כָּךְ הוּא נִכְנַס לַבִּנְיָן וְנֶעֱלַם מֵעֵינַי. אֲבָל אֲנִי קָלַטְתִּי אוֹתוֹ וְיָדַעְתִּי בְּבִטָּחוֹן מֻחְלָט שֶׁאֲנִי לֹא טוֹעָה וְלֹא מְבַלְבֶּלֶת אוֹתוֹ עִם מִישֶׁהוּ אַחֵר. הִבְחַנְתִּי בַּצַּלֶּקֶת, זִהִיתִי אֶת פָּנָיו. זֶה לֹא שֶׁהוּא הָיָה דּוֹמֶה לָאַבִּיר הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁלָּנוּ אוֹ שֶׁהוּא הִזְכִּיר אוֹתוֹ, זֶה הָיָה הוּא.
 
"מָה קָרָה?" אִמָּא הִתְפַּלְּאָה כְּשֶׁעָזַבְתִּי אֶת הַסַּפָּה וְהִשְׁאַרְתִּי אֶת כָּל הַכִּרְבּוּלִית לְעִדָּן וְהוּא נִצֵּל אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת וְהִתְעַטֵּף בָּהּ.
 
"כְּלוּם," עָנִיתִי, "לֹא בָּרֹאשׁ שֶׁלִּי לִצְפּוֹת בַּחֲדָשׁוֹת."
 
מִהַרְתִּי אֶל הַחֶדֶר שֶׁלִּי וְשֶׁל עִדָּן וְסָגַרְתִּי אֶת הַדֶּלֶת. כָּל מִי שֶׁמַּכִּיר אוֹתִי וּמַכִּיר אֶת הַסִּדְרָה, יָכוֹל לְנַחֵשׁ מָה הָיָה הַמַּהֲלָךְ הַבָּא שֶׁלִּי. הִתְקַשַּׁרְתִּי מִיָּד אֶל תּוֹם.
 
"רָאִיתָ חֲדָשׁוֹת בַּטֶּלֶוִיזְיָה?" שָׁאַלְתִּי.
 
"לֹא," תּוֹם עָנָה, "לָמָּה?"
 
"הֶרְאוּ אֶת הָאַבִּיר," הִסְבַּרְתִּי.
 
"מִי הֶרְאָה?" תּוֹם לֹא הֵבִין.
 
"בַּחֲדָשׁוֹת," עָנִיתִי, "נִשְׁבַּעַת לְךָ. יֵשׁ אֵיזֶה בָּלָגָן בְּצֶ'כְיָה. לֹא הֵבַנְתִּי מָה בְּדִיּוּק קָרָה שָׁם, אֲבָל הֶרְאוּ אֶת הָאַבִּיר. הָאַבִּיר שֶׁלָּנוּ."
 
"בְּצֶ'כְיָה?" תּוֹם רָצָה לִהְיוֹת בָּטוּחַ שֶׁהוּא מֵבִין נָכוֹן.
 
"לְגַמְרֵי. בִּפְּרָאג. זֹאת עִיר הַבִּירָה שֶׁל צֶ'כְיָה. רָאוּ אוֹתוֹ נִכְנָס לְמַטֵּה הַמִּשְׁטָרָה. אָמְרוּ שֶׁהַמִּשְׁטָרָה הַצֶ'כִית הִזְמִינָה לְהִתְיַעֲצוּת כָּל מִינֵי אֲנָשִׁים חֲכָמִים כְּדֵי שֶׁיַּעַזְרוּ לָהּ לְפַעֲנֵחַ תַּעֲלוּמָה."
 
"אֵיזוֹ תַּעֲלוּמָה???" תּוֹם שָׁאַל.
 
"מַשֶּׁהוּ בְּקֶשֶׁר לְאֵיזֶה גֹּלֶם," עָנִיתִי.
 
תּוֹם שָׁתַק רֶגַע, כַּנִּרְאֶה חָשַׁב עַל כָּל מָה שֶׁסִּפַּרְתִּי לוֹ, וְאָז חָזַר לְדַבֵּר:
 
"גֹּלֶם???"
 
"כֵּן, גֹּלֶם."
 
"גֹּלֶם שֶׁל פַּרְפַּר?"
 
"לֹא. גֹּלֶם אַחֵר."
 
"אַתְּ בְּטוּחָה שֶׁלֹּא חָלַמְתְּ?" הוּא שָׁאַל.
 
"תּוֹם, אַל תְּעַצְבֵּן!"
 
"אוֹקֵיי, רַק רָצִיתִי לִהְיוֹת בָּטוּחַ."
 
"תִּהְיֶה בָּטוּחַ." אָמַרְתִּי, "כְּשֶׁאֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ מַשֶּׁהוּ, תִּהְיֶה בָּטוּחַ שֶׁאֲנִי יוֹדַעַת מָה אֲנִי אוֹמֶרֶת וְשֶׁלֹּא חָלַמְתִּי אוֹ הִתְחַרְפַנְתִּי."
 
"בְּסֵדֶר. אוֹקֵיי, סְלִיחָה. מִתְנַצֵּל. בּוֹאִי נְחַלֵּק מְשִׂימוֹת," הוּא הִצִּיעַ, "אַתְּ תְּחַפְּשִׂי מֵידָע עַל הַגֹּלֶם הַזֶּה, וַאֲנִי אֶבְדֹּק מָה קוֹרֶה בִּפְּרָאג. הוֹלֵךְ?"
 
"סַבַּבָּה," עָנִיתִי.
 
גֹּלֶם גֹּלֶם גֹּלֶם. נָכוֹן שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם גְּלָמִים שֶׁל פַּרְפָּרִים, אֲבָל יֵשׁ עוֹד גְּלָמִים. הַגֹּלֶם מִפְּרָאג... הִנֵּה. רַק הִקַּשְׁתִּי "הַגֹּלֶם" וּכְבָר קִבַּלְתִּי אֶת הָאֶפְשָׁרוּת "הַגֹּלֶם מִפְּרָאג". מַהֵר מְאוֹד הִגַּעְתִּי לַאֲתָרִים שֶׁמַּסְבִּירִים מִיהוּ הַגֹּלֶם מִפְּרָאג, הַיְּצוּר הַמְּכֹעָר הַזֶּה שֶׁהַתְּמוּנָה שֶׁלּוֹ הוֹפִיעָה עַל מָסַךְ הַטֶּלֶוִיזְיָה שֶׁלָּנוּ. וְזֶה מָה שֶׁגִּלִּיתִי:
 
אֶת הַגֹּלֶם הָעֲנָקִי, כְּלוֹמַר אֶת הַיְּצוּר הַזֶּה שֶׁנִּהְיָה בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן מְפֻרְסָם מְאוֹד וְכֻנָּה "הַגֹּלֶם מִפְּרָאג", בָּנָה כַּנִּרְאֶה הַמַּהֲרַ"ל מִפְּרָאג, שֶׁחַי בַּמֵּאָה הַ-16 וּמֵת בִּשְׁנַת 1609 כְּלוֹמַר לִפְנֵי יוֹתֵר מֵאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנִים.
 
עַכְשָׁיו בָּטוּחַ תִּשְׁאֲלוּ כָּמוֹנִי: מִיהוּ הַמַּהֲרַ"ל?
 
אָז הִנֵּה הַתְּשׁוּבָה: הַמַּהֲרַ"ל הוּא רַב, רַבִּי יְהוּדָה לִיוָא. אֵיךְ הִתְקַבְּלוּ רָאשֵׁי תֵּבוֹת מהר"ל מֵרַב שֶׁשְּׁמוֹ יְהוּדָה לִיוָא? שְׁנִיָּה, תְּנוּ לִי לִבְדּוֹק וְהִנֵּה הַתְּשׁוּבָה:
 
אֵלֶּה רָאשֵׁי תֵּבוֹת שֶׁל מוֹרֵנוּ הַגָּדוֹל רַבִּי לִיוָא.
 
נַמְשִׁיךְ הָלְאָה: רַבֵּנוּ הַזֶּה, כְּלוֹמַר הַמַּהֲרַ"ל, הָיָה מַמָּשׁ גָּאוֹן. הוּא הָיָה הַמַּנְהִיג שֶׁל יְהוּדֵי הָאֵזוֹר וּשְׁמוֹ הִגִּיעַ לַמֶּרְחַקִּים. הוּא הָיָה בָּקִיא לֹא רַק בְּנוֹשְׂאִים יְהוּדִיִּים, אֶלָּא גַּם בְּנוֹשְׂאִים כְּלָלִיִּים. אֵיזֶה לְמָשָׁל? לְמָשָׁל הוּא הֵבִין בְּאַסְטְרוֹנוֹמְיָה וּבְמַדָּעִים. הוּא הָיָה כָּל כָּךְ גָּאוֹן, עַד שֶׁאֲפִלּוּ הַקֵּיסָר רוּדוֹלְף הַשֵּׁנִי שֶׁהָיָה מֶלֶךְ מְפֻרְסָם וְחָזָק, הִזְמִין אוֹתוֹ אֵלָיו לִשְׁמוֹעַ מִפִּיו דִּבְרֵי חָכְמָה.
 
בַּתְּקוּפָה הַזֹּאת, כְּלוֹמַר בַּתְּקוּפָה שֶׁבָּהּ חַי הַמַּהֲרַ"ל מִפְּרָאג, נָהֲגוּ נוֹצְרִים רַבִּים לְהָפִיץ עֲלִילוֹת מְרֻשָּׁעוֹת נֶגֶד הַיְּהוּדִים. לָעֲלִילוֹת הָאֵלֶּה קָרְאוּ עֲלִילוֹת דָּם, כִּי סֻפַּר בָּהֶן שֶׁיְּהוּדִים הוֹרְגִים יְלָדִים נוֹצְרִים בְּעֶרֶב פֶּסַח כְּדֵי לִשְׁתּוֹת אֶת הַדָּם שֶׁלָּהֶם. אִיכְס. בְּעִקְּבוֹת הָעֲלִילוֹת הָאֵלֶּה הַנּוֹצְרִים הִתְנַפְּלוּ עַל יְהוּדִים, הִכּוּ בָּהֶם וַאֲפִלּוּ הָרְגוּ אוֹתָם, הָרְסוּ אֶת בָּתֵּיהֶם וְגָזְלוּ אֶת רְכוּשָׁם. הַמַּהֲרַ"ל מִפְּרָאג שֶׁדָּאַג מְאוֹד לַיְּהוּדִים, הֶחְלִיט לָקַחַת גּוּשׁ עֲנָק שֶׁל חֵמָר, וּכְמוֹ שֶׁיּוֹצְרִים בֻּבּוֹת מִפְּלַסְטֶלִינָה, יָצַר מִמֶּנּוּ דְּמוּת אָדָם עֲנָק. הוּא קִוָה שֶׁבְּעֶזְרַת כַּמָּה לְחָשִׁים מִסְתּוֹרִיִּים וְכִשּׁוּפִים כִּשּׁוּפִיִּים וְאוֹתִיּוֹת קְדוֹשׁוֹת, הוּא יָפִיחַ חַיִּים בַּגֹּלֶם הַזֶּה.
 
לֹא פָּחוֹת!
 
הַמַּהֲרַ"ל רָצָה שֶׁהַגֹּלֶם יָקוּם לִתְחִיָּה, וְיַבְהִיל אֶת הַנּוֹצְרִים שֶׁהִתְכַּוְנוּ לִפְגּוֹעַ בִּיהוּדִים.
 
וָואוּ!
 
סִפּוּר מַגְנִיב.
 
לְפִי אַגָּדוֹת שֶׁעָבְרוּ מִפֶּה לְאֹזֶן בְּמֶשֶׁךְ יוֹתֵר מֵאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, הַמַּהֲרַ"ל מִפְּרָאג אָכֵן הִצְלִיחַ לְהָפִיחַ רוּחַ חַיִּים בַּגֹּלֶם הַמְּכֹעָר שֶׁהוּא בָּנָה. אַל תִּשְׁאֲלוּ אוֹתִי לָמָּה הוּא לֹא בָּנָה גֹּלֶם קְצָת יוֹתֵר יָפֶה, וְאַל תִּשְׁאֲלוּ אוֹתִי אֵיךְ הוּא הִצְלִיחַ לְהָפִיחַ בּוֹ רוּחַ חַיִּים. הַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁהֵבַנְתִּי מִמָּה שֶׁקָּרָאתִי זֶה שֶׁהוּא חָרַט עַל הַמֵּצַח שֶׁל הַגֹּלֶם הַמְּכֹעָר הַזֶּה שָׁלוֹשׁ אוֹתִיּוֹת: א' מ' ת', וְהָאוֹתִיּוֹת הָאֵלֶּה הֶחֱיוּ אוֹתוֹ. הַגֹּלֶם שֶׁקָּם לִתְחִיָּה הֵנִיס אֶת הַנּוֹצְרִים וְהֵגֵן עַל הַיְּהוּדִים, אֲבָל כֵּיוָן שֶׁהַמַּהֲרַ"ל חָשַׁשׁ שֶׁהַגֹּלֶם יְחַלֵּל שַׁבָּת (אוּלַי כִּי הוּא יָדַע שֶׁהַגֹּלֶם לֹא מַכִּיר אֶת הַמִּצְווֹת), מִדֵּי עֶרֶב שַׁבָּת הוּא הָיָה מוֹצִיא מֵהַגֹּלֶם אֶת רוּחַ הַחַיִּים וּמַנִּיחַ אוֹתוֹ בַּמַּחְסָן כְּמוֹ גּוּשׁ חֵמָר עֲנָק.
 
עַד צֵאת הַשַּׁבָּת הָיָה הַגֹּלֶם הַמְּכֹעָר הַזֶּה מֻנָּח בַּמַּחְסָן בְּתוֹר גּוּשׁ שֶׁל חֵמָר. בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, שָׁבוּעַ אַחֲרֵי שָׁבוּעַ, הַמַּהֲרַ"ל הָיָה נִכְנָס אֵלָיו, עוֹשֶׂה אֵיזֶשֶׁהוּ קֶסֶם, הוֹקוּס פוֹקוּס, מֵפִיחַ בּוֹ רוּחַ חַיִּים חֲדָשָׁה וּמַחְזִיר אוֹתוֹ לְמִשְׁמַרְתּוֹ.
 
אֲבָל פַּעַם אַחַת, בְּאֶחָד מִימֵי הַשִּׁשִּׁי, נִכְנְסָה הַשַּׁבָּת וְהָרַב שָׁכַח לְהוֹצִיא אֶת רוּחַ הַחַיִּים מֵהַגֹּלֶם שֶׁלּוֹ. הַגֹּלֶם יָצָא וְהִסְתּוֹבֵב בָּעִיר. הוּא הִשְׁתּוֹלֵל, וְהַצְּעָדִים שֶׁלּוֹ הִכּוּ בָּרְחוֹבוֹת. הוּא חִלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת, בּוֹקְס בַּפַּרְצוּף שֶׁל זֶה וּבּוֹקְס בַּפַּרְצוּף שֶׁל הַהוּא. הָרַב רָדַף אַחֲרָיו, וְהַגֹּלֶם בָּרַח. בּוֹקְס בַּבֶּטֶן שֶׁל הַזֶּה וּבּוֹקְס בַּבֶּטֶן שֶׁל הַהוּא. הָרַב הִמְשִׁיךְ לִרְדּוֹף אַחֲרָיו, וְהַגֹּלֶם הִמְשִׁיךְ לִבְרוֹחַ. הָרַב לֹא וִתֵּר עַד שֶׁהִצְלִיחַ לַעֲצוֹר אוֹתוֹ מִחוּץ לְפֶתַח בֵּית־כְּנֶסֶת. שְׁמוֹ שֶׁל בֵּית־הַכְּנֶסֶת הַזֶּה הוּא 'אַלְטְנוֹיְשׁוּל' וְהוּא נִמְצָא בִּפְּרָאג עַד הַיּוֹם. סוֹף סוֹף הָרַב תָּפַס אֶת הַגֹּלֶם.
 
"טִפֵּשׁ אֶחָד, מָה אַתָּה עוֹשֶׂה?" אֲנִי בְּטוּחָה שֶׁמִּלִּים כָּאֵלֶּה הָרַב אָמַר לַגֹּלֶם, אֲבָל הַגֹּלֶם לֹא הֵבִין, כִּי הוּא הָיָה גֹּלֶם.
 
וְאָז הָרַב הוֹצִיא מִמֶּנּוּ אֶת רוּחַ הַחַיִּים.
 
אֲבָל אָז הַגֹּלֶם הִתְנַפֵּץ לִרְסִיסִים, וּלְפִי הָאַגָּדוֹת שְׂרִידָיו נִמְצָאִים עַד הַיּוֹם בַּעֲלִיַּת הַגַּג שֶׁל בֵּית־הַכְּנֶסֶת. כָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁחִפְּשׂוּ אוֹתוֹ שָׁם עֲדַיִן לֹא מָצְאוּ אֶת שְׂרִידָיו.

גלילה רון־פדר-עמית (נולדה ב-12 באוקטובר 1949) היא סופרת ישראלית שפרסמה כארבע מאות ספרים, מרביתם לילדים ולבני נוער. רבים מספריה משתייכים לסוגה הקרויה ספרות בעיה: ספרים ריאליסטיים, המתרחשים כאן ועכשיו, ובמרכזם ילדים ובני נוער שנאלצים להתגבר על קושי בחייהם הפרטיים או בחיי המשפחה. הספרים נכתבים לעתים קרובות מתוך גישה חינוכית המבקשת להקנות לקוראים ערכים וכלים להתמודדות פסיכולוגית עם מצוקות ההתבגרות. 

עוד על הספר

  • איור: מירב לביא-שדה
  • הוצאה: מודן
  • תאריך הוצאה: מאי 2019
  • קטגוריה: ילדים ונוער, נוער צעיר
  • מספר עמודים: 132 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 2 שעות ו 12 דק'

הספר מופיע כחלק מ -

משימה עולמית 29 - הכפילים של הגולם מפראג (צ'כיה) גלילה רון־פדר עמית
אֵיךְ הַכֹּל הִתְחִיל
 
 
לִפְנֵי שֶׁאֲנִי מַתְחִילָה לְסַפֵּר לָכֶם אֶת הַסִּפּוּר הַזֶּה, אֲנִי רוֹצָה שֶׁתֵּדְעוּ שֶׁבִּכְלָל לֹא הִתְכַּוַנְתִּי לִנְסוֹעַ לַאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת. אִם לֹא הָיִיתִי נִתְקֶלֶת בָּאָדָם הַמּוּזָר שֶׁמְּכֻנֶּה "הָאַבִּיר", וְטוֹעֵן שֶׁהוּא מַקְדִּישׁ אֶת חַיָּיו לְעֶזְרָה לְחַלָּשִׁים שֶׁנִּפְגָּעִים מִפּוֹשְׁעִים וּמִטֶרוֹרִיסְטִים, בִּכְלָל לֹא הָיִיתִי חוֹשֶׁבֶת עַל רַעֲיוֹנוֹת כָּאֵלֶּה.
 
לֹא חִפַּשְׂתִּי הַרְפַּתְקָאוֹת, אֲנִי דַּוְקָא מַעֲדִיפָה חַיִּים שְׁקֵטִים וּרְגוּעִים. אֲפִלּוּ כְּשֶׁאֲנִי רוֹאָה סְרָטִים אוֹ קוֹרֵאת סְפָרִים, אֲנִי אוֹהֶבֶת סִפּוּרֵי אַהֲבָה וְלֹא סִפּוּרֵי הַרְפַּתְקָאוֹת.
 
אֲבָל הָאַבִּיר הוֹפִיעַ פִּתְאוֹם בְּחַיַּי, וְהִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאֲנִי לֹא מְסֻגֶּלֶת לְסָרֵב לוֹ. אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַשְׁפָּעָה חֲזָקָה עַל אֲנָשִׁים, בִּמְיֻחָד עַל יְלָדִים. כְּשֶׁהוּא מוֹפִיעַ, אַתְּ מַרְגִּישָׁה שֶׁאֵין לָךְ אֶפְשָׁרוּת לְהִתְנַגֵּד.
 
כָּאן אוּלַי כְּדַאי שֶׁאַצִּיג אֶת עַצְמִי:
 
שְׁמִי אֲבִיגַיִל אוֹפִיר וַאֲנִי בַּת 12 מִתֵּל־אָבִיב. אֲנִי לוֹמֶדֶת בְּכִתָּה ו' וְאוֹהֶבֶת בֵּן שֶׁשְּׁמוֹ תּוֹם לֵוִי, שֶׁבְּעֵינַי הוּא הֲכִי מַגְנִיב בַּשִּׁכְבָה.
 
אֲנִי גָּרָה בִּרְחוֹב הַיַּרְקוֹן, וּמֵחַלּוֹן הַחֶדֶר שֶׁלִּי אֲנִי רוֹאָה אֶת הַיָּם. לִפְעָמִים, כְּשֶׁאֲנִי יוֹשֶׁבֶת בַּמִּרְפֶּסֶת וּמִתְבּוֹנֶנֶת בַּמַּיִם, נִדְמֶה לִי שֶׁאֲנִי רוֹאָה יְלָדִים אֲחֵרִים בְּגִילִי, שֶׁיּוֹשְׁבִים גַּם הֵם בְּמִרְפְּסוֹת הַבָּתִּים שֶׁלָּהֶם מֵעֵבֶר לַיָּם וּמַבִּיטִים בִּי.
 
אֵין לִי מֻשָּׂג מִי הֵם הַיְּלָדִים הָאֵלֶּה וְלֹא שָׁאַלְתִּי אֶת עַצְמִי בְּאֵיזוֹ אֶרֶץ הֵם גָּרִים. אִם אֲנִי מַזְכִּירָה אוֹתָם כָּאן, זֶה רַק מִפְּנֵי שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאַבִּיר הוֹפִיעַ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, הוּא אָמַר לִי, "אִם תַּסְכִּימִי לְהִתְגַּיֵּס לַמְּשִׂימָה, תִּפְגְּשִׁי אֶת אַחַת הַיְּלָדוֹת שֶׁאַתְּ רוֹאָה בַּדִּמְיוֹן שֶׁלָּךְ."
 
אִם אַתֶּם חוֹשְׁבִים שֶׁהָאַבִּיר הוֹפִיעַ בַּבַּיִת שֶׁלִּי, דָּפַק עַל הַדֶּלֶת וּבִקֵּשׁ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס אוֹ מַשֶּׁהוּ בַּסִּגְנוֹן, אַתֶּם טוֹעִים, לְגַמְרֵי. הוּא לֹא הוֹפִיעַ בַּבַּיִת שֶׁלִּי, אֶלָּא עַל מָסַךְ הַמַּחְשֵׁב שֶׁלִּי.
 
יָשַׁבְתִּי לִי בַּחֶדֶר שֶׁלִּי וְשֶׁל אָחִי עִדָּן וְשִׂחַקְתִּי בְּמִשְׂחָק שֶׁל אָחִי עִדָּן, שֶׁצָּעִיר מִמֶּנִּי בְּשָׁנָה. פִּתְאוֹם נֶעֱלַם הַמִּשְׂחָק, וּמָסַךְ הַמַּחְשֵׁב נִצְבַּע בְּצֶבַע תְּכֵלֶת שֶׁל יָם. מִתּוֹךְ הַיָּם צָצוּ פָּנִים שֶׁל בֶּן־אָדָם כְּאִלּוּ הֵן צָפוֹת עַל הַמַּיִם. זֶה הָיָה גֶּבֶר בַּעַל צַלֶּקֶת מִתַּחַת לָעַיִן, וְהוּא שָׁאַל אוֹתִי אִם אֲנִי מוּכָנָה לְהִתְגַּיֵּס לִמְשִׂימָה חֲשׁוּבָה.
 
"אֲבִיגַיִל אוֹפִיר, הֶחְלַטְתִּי לִפְנוֹת אֵלַיִךְ כִּי מִישֶׁהוּ הִמְלִיץ עָלַיִךְ," הוּא הִסְבִּיר. "בַּשָּׁלָב הַזֶּה לֹא אוּכַל לְגַלּוֹת לָךְ מִיהוּ הַמַּמְלִיץ, אֲבָל אִם תַּסְכִּימִי לְהִתְגַּיֵּס לַמְּשִׂימָה, תִּפְגְּשִׁי אוֹתוֹ," הוּא הִשְׁתַּתֵּק לְרֶגַע וְאַחַר כָּךְ הוֹסִיף, "אִם אַתְּ מְעֻנְיֶנֶת לִשְׁמוֹעַ פְּרָטִים עַל הַמְּשִׂימָה, תַּקִּישִׁי עַל מַקַּשׁ אֶנְטֶר (Enter) בַּמִּקְלֶדֶת."
 
אַתֶּם בֶּטַח שׁוֹאֲלִים אֶת עַצְמְכֶם, אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁלֹּא עָלָה בְּדַעְתִּי שֶׁמְּדֻבָּר בְּסוּג שֶׁל סוֹטֶה. אֶחָד כָּזֶה שֶׁבִּדְרָכִים מְתֻחְכָּמוֹת מְפַתֶּה יְלָדוֹת לָבוֹא לְהִפָּגֵשׁ אִתּוֹ בִּמְקוֹמוֹת נִדָּחִים. אִם זֶה מָה שֶׁמַּדְאִיג אֶתְכֶם, אַתֶּם יְכוֹלִים לְהֵרָגַע. זֶה בְּהֶחְלֵט עָלָה בְּדַעְתִּי, לַמְרוֹת שֶׁאֲנִי מוּכָנָה לְהִשָּׁבַע לָכֶם שֶׁלֹּא נִכְנַסְתִּי לְשׁוּם אֲתָר מְסֻכָּן. בְּסַךְ הַכֹּל שִׂחַקְתִּי בַּמִּשְׂחָק שֶׁל אָחִי.
 
אִם בְּכָל זֹאת הִגַּעְתִּי לְמַסְקָנָה שֶׁאֲנִי יְכוֹלָה לִסְמוֹךְ עַל הָאַבִּיר הַזֶּה וְלֹא לַחְשׁוֹש מִפָּנָיו, זֶה הָיָה בְּעִקָּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא בִּכְלָל לֹא בִּקֵּשׁ מִמֶּנִּי לָצֵאת לִפְגּוֹשׁ אוֹתוֹ. אִם הוּא הָיָה מְנַסֶּה, זֶה הָיָה סוֹף הַסִּפּוּר. בָּרוּר שֶׁלֹּא הָיִיתִי מַסְכִּימָה, בָּרוּר שֶׁהָיִיתִי נִזְהֶרֶת מִמֶּנּוּ וּמִיָּד מְסַפֶּרֶת עָלָיו לַהוֹרִים.
 
לֹא הָיָה לִי מֻשָּׂג עַל אֵיזוֹ מְשִׂימָה הָאַבִּיר מְדַבֵּר, אֲבָל הָיִיתִי סַקְרָנִית לָדַעַת פְּרָטִים, וְלָכֵן לָחַצְתִּי אֶנְטֶר. מֵרֶגַע זֶה הִתְחִילָה הַרְפַּתְקָה מַדְהִימָה, שֶׁבָּהּ הִשְׁתַּתַּפְנוּ שְׁנֵינוּ, תּוֹם לֵוִי וַאֲנִי. תּוֹם, כְּמוֹ שֶׁכְּבָר צִיַּנְתִּי, הוּא הַבֵּן הֲכִי מַגְנִיב בַּשִּׁכְבָה שֶׁלִּי, וְאַחַר כָּךְ הִתְבָּרֵר לִי גַּם שֶׁהוּא זֶה שֶׁהִמְלִיץ עָלַי לָאַבִּיר.
 
לָמָּה תּוֹם הִמְלִיץ דַּוְקָא עָלַי? הָאֱמֶת, עֲדַיִן לֹא שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ. הַאִם זֶה מוֹכִיחַ מַשֶּׁהוּ עַל הַיַּחַס שֶׁלּוֹ אֵלַי? גַּם אֶת זֶה עֲדַיִן לֹא שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ, אֲבָל בֶּעָתִיד, כְּשֶׁתִּהְיֶה לִי הִזְדַּמְּנוּת, בָּרוּר שֶׁאֶשְׁאַל.
 
אַתֶּם חוֹשְׁבִים שֶׁהַהַרְפַּתְקָה שֶׁאֲנִי מְדַבֶּרֶת עָלֶיהָ הִתְרַחֲשָׁה בְּיִשְׂרָאֵל? מַמָּשׁ לֹא. בְּדֶרֶךְ מִסְתּוֹרִית הִגַּעְנוּ לְיַפָּן עִם שְׁלִיחָיו שֶׁל הָאַבִּיר, וְשָׁם, בְּעֶזְרַת שְׁנֵי יְלָדִים יַפָּנִים בְּנֵי גִּילֵנוּ, חִלַּצְנוּ יֶלֶד יִשְׂרְאֵלִי שֶׁנֶּחְטַף עַל יְדֵי טֶרוֹרִיסְטִים, שֶׁדָּרְשׁוּ כֹּפֶר וְשִׁחְרוּר מְחַבְּלִים תְּמוּרָתוֹ. זוֹ הָיְתָה הַמְּשִׂימָה הָעוֹלָמִית הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלָּנוּ, וְעָמַדְנוּ בָּהּ בְּהַצְלָחָה.
 
הַמְּשִׂימָה הָעוֹלָמִית הַשְּׁנִיָּה שֶׁלָּנוּ הָיְתָה בְּהוֹדוּ, שָׁם עָלִינוּ עַל עִקְבוֹתֶיהָ שֶׁל בַּחוּרָה יִשְׂרְאֵלִית שֶׁהִתְאַהֲבָה בְּכוֹכַב הַקּוֹלְנוֹעַ הֲכִי מְפֻרְסָם בְּהוֹדוּ.
 
הַמְּשִׂימָה הָעוֹלָמִית הַשְּׁלִישִׁית הָיְתָה בְּפֶּרוּ שֶׁבִּדְרוֹם אָמֶרִיקָה, וְגַם בָּהּ עָמַדְנוּ בְּכָבוֹד.
 
אֲבָל אַל תִּדְאֲגוּ, לֹא אַמְשִׁיךְ לִמְנוֹת כָּאן אֶת כָּל שְׁאַר הַמְּשִׂימוֹת, כְּדֵי לֹא לְעַכֵּב אֶתְכֶם. אֲנִי רוֹצָה רַק לְסַפֵּר שֶׁהָיוּ עוֹד הַרְבֵּה מְשִׂימוֹת, כָּל אַחַת מֵהֶן מְרַתֶּקֶת — וּבְאֶרֶץ שׁוֹנָה.
 
עַכְשָׁיו אֲנִי מְתָאֶרֶת לְעַצְמִי שֶׁאַתֶּם גַּם שׁוֹאֲלִים אֶת עַצְמְכֶם: אֵיפֹה הָיוּ הַהוֹרִים שֶׁלָּנוּ בְּכָל הַמְּשִׂימוֹת הָאֵלֶּה? וְאֵיךְ הֵם הִרְשׁוּ לָנוּ לִנְסוֹעַ כָּל כָּךְ רָחוֹק?
 
הִנֵּה עוֹד הַפְתָּעָה: הַהוֹרִים שֶׁלָּנוּ בִּכְלָל לֹא יָדְעוּ שֶׁנָּסַעְנוּ. אֵיךְ זֶה יִתָּכֵן? אַל תִּשְׁאֲלוּ אוֹתִי, כִּי אֲנִי בְּעַצְמִי לֹא מְבִינָה לְגַמְרֵי אֶת הַקֶּטַע. אֲבָל נִרְאֶה לִי שֶׁכְּמוֹ שֶׁאַתֶּם יְכוֹלִים לִמְחוֹק מֵהַזִּכָּרוֹן שֶׁל הַמַּחְשֵׁב מָה שֶׁאַתֶּם רוֹצִים, כָּךְ הָאַבִּיר הִצְלִיחַ לִמְחוֹק מֵהַזִּכָּרוֹן שֶׁל הַהוֹרִים שֶׁלָּנוּ אֶת הַהֵעָדְרוּת שֶׁלָּנוּ. מַדְהִים, לֹא?
 
הֲיִיתֶם רוֹצִים לָדַעַת עוֹד פְּרָטִים?
 
אִם הַתְּשׁוּבָה שֶׁלָּכֶם חִיּוּבִית, לְצַעֲרִי לֹא תּוּכְלוּ לִלְחוֹץ עַל שׁוּם מַקָּשׁ בְּמִקְלֶדֶת הַמַּחְשֵׁב שֶׁלָּכֶם, אוֹ לְהוֹרִיד אֵיזֶה יִשּׂוּם בַּטֶלֶפוֹן, כִּי זֶה מַמָּשׁ לֹא יַעֲזֹר כָּאן. מָה שֶתִּצְטָרְכוּ לַעֲשׂוֹת זֶה לִקְרוֹא אֶת הַסְּפָרִים הַקּוֹדְמִים בַּסִּדְרָה (רְשִׁימָה שֶׁלָּהֶם מוֹפִיעָה בְּסוֹף הַסֵּפֶר הַזֶּה).
 
וְאִם תַּחְלִיטוּ שֶׁלֹּא הֲכִי דָּחוּף לָכֶם לָדַעַת בְּדִיּוּק אֵיךְ הַכֹּל הִתְחִיל, אוֹ מָה קָרָה בַּמְּשִׂימוֹת הַקּוֹדְמוֹת, וְשֶׁאַתֶּם מַעֲדִיפִים לִקְרוֹא אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה כְּבָר עַכְשָׁיו, גַּם אָז אֵין צֹרֶךְ לְהַקִּישׁ עַל אֵיזֶשֶׁהוּ מַקָּשׁ. מָה שֶׁאַתֶּם אֲמוּרִים לַעֲשׂוֹת זֶה רַק לַעֲבוֹר לָעַמּוּד הַבָּא - וְלָצֵאת לַדֶּרֶךְ.
 
 
 
 
 
1
 
שְׁמַעְתֶּם פַּעַם עַל הַגֹּלֶם מִפְּרָאג?
 
אֲנִי לֹא שָׁמַעְתִּי עָלָיו מֵעוֹלָם, עַד שֶׁבְּמַהֲדוּרַת הַחֲדָשׁוֹת שֶׁל הַטֶּלֶוִיזְיָה הֶרְאוּ צִלּוּם שֶׁלּוֹ: מִין יְצוּר שָׁמֵן וּמוּזָר, שְׁנֵי חוֹרִים לָעֵינַיִם, רֹאשׁ בְּצוּרַת חֲצִי בֵּיצָה, גּוּף נָפוּחַ שֶׁחֲבָל עַל הַזְּמַן, כְּתֵפַיִם וְרַגְלַיִם מְגֻשָּׁמוֹת.
 
יָשַׁבְתִּי בַּסָּלוֹן עִם אַבָּא וְאִמָּא וְעִדָּן אָחִי. זֶה הָיָה סְתָם מִין עֶרֶב שָׁקֵט כָּזֶה שֶׁבּוֹ אַתְּ לֹא רוֹצָה לָזוּז מֵהַבַּיִת, כִּי בַּחוּץ יוֹרֵד גֶּשֶׁם וְרוּחוֹת נוֹשְׁבוֹת וְהַיָּם סוֹעֵר, וְאַתְּ מַעֲדִיפָה לְהִתְכַּרְבֵּל בִּשְׂמִיכָה עַל הַסַּפָּה וּלְהִצָּמֵד אֶל אִמָּא שֶׁלָּךְ כְּמוֹ תִּינֹקֶת. וְאָז מַגִּישׁ הַחֲדָשׁוֹת אָמַר:
 
"עַכְשָׁיו נַעֲבֹר אֶל שְׁלִיחֵנוּ בִּפְּרָאג, עִיר הַבִּירָה שֶׁל צֶ'כְיָה, וּנְבָרֵר אִתּוֹ הַאִם הַסִּפּוּר שֶׁל הַגֹּלֶם מִפְּרָאג אֲמִתִּי אוֹ שֶׁזּוֹ שְׁמוּעָה בִּלְבַד."
 
תּוֹךְ שְׁנִיָּה נֶעֱלַם הָאֻלְפָּן מִמִּרְקַע הַטֶּלֶוִיזְיָה וּ"שְׁלִיחֵנוּ בִּפְּרָאג" נִרְאָה, כְּשֶׁהוּא עוֹמֵד בִּרְחוֹב חָשׁוּךְ וּמִטְרִיָּה עֲנָקִית מְגִנָּה עַל רֹאשׁוֹ מִפְּנֵי הַגֶּשֶׁם. הוּא סִפֵּר שֶׁאֵרוּעִים מוּזָרִים מִתְרַחֲשִׁים בְּצֶ'כְיָה בְּיָמִים אֵלֶּה. כְּפִילִים שֶׁל הַגֹּלֶם מִפְּרָאג צָצוּ בִּשְׁלוֹשָׁה מְקוֹמוֹת, אֶחָד בִּפְּרָאג וּשְׁנַיִם בִּשְׁנֵי מְחוֹזוֹת אֲחֵרִים, יָרוּ בַּאֲנָשִׁים, הָרְגוּ, פָּצְעוּ וְנֶעֶלְמוּ, וְלֹא הוֹתִירוּ אַחֲרֵיהֶם שׁוּם עֲקֵבוֹת.
 
בְּמַצָּב רָגִיל יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהָיִיתִי נִרְדֶּמֶת כָּכָה עַל הַסַּפָּה בַּסָּלוֹן, כִּי מָה לִי וּלְצֶ'כְיָה? לֹא יָדַעְתִּי מִיהוּ הַגֹּלֶם מִפְּרָאג וְהוּא מַמָּשׁ לֹא בָּרֹאשׁ שֶׁלִּי. אֲנִי מוֹדָה שֶׁהָיָה לִי קְצָת קָשֶׁה לְהַאֲמִין שֶׁיְּצוּר מְסֻרְבָּל כְּמוֹ זֶה שֶׁנִּרְאָה עַל הַמִּרְקָע, יָכוֹל לָצוּץ בְּכָל מִינֵי מְקוֹמוֹת בְּלִי שֶׁיַּבְחִינוּ בּוֹ וּבְלִי שֶׁיִּתְפְּסוּ אוֹתוֹ בִּמְהִירוּת. כִּי אֵיךְ הוּא מְסֻגָּל לָרוּץ? וְאִם מִישֶׁהוּ מִסְתַּתֵּר בְּתוֹכוֹ וְנִמְלָט, אֵיךְ לֹא מוֹצְאִים אֶת הַתַּחְפֹּשֶׂת?
 
אֲבָל אַחֲרֵי שֶׁ"שְּׁלִיחֵנוּ בִּפְּרָאג" נֶעֱלַם, פִּתְאוֹם קָרָה מַשֶּׁהוּ. בִּמְקוֹמוֹ נִרְאוּ כַּמָּה אֲנָשִׁים נִכְנָסִים לַבִּנְיָן שֶׁל מַטֵּה הַמִּשְׁטָרָה הַצֶ'כִית. קוֹלוֹ שֶׁל "שְׁלִיחֵנוּ" סִפֵּר שֶׁבְּמַטֵּה הַמִּשְׁטָרָה מִתְקַיֶּמֶת הִתְיַעֲצוּת דְּחוּפָה. הוּא אָמַר שֶׁטּוֹבֵי הַמּוֹחוֹת הַבַּלָּשִׁיִּים מִכָּל הָעוֹלָם גֻּיְּסוּ כְּדֵי לַהֲדוֹף אֶת הַתְקָפוֹת הַטֵּרוֹר הָאֵלֶּה וּלְהָבִין מִי עוֹמֵד מֵאֲחוֹרֵיהֶן.
 
אֲנִי מְסַפֶּרֶת לָכֶם אֶת כָּל זֶה, כִּי בְּאוֹתָהּ שְׁנִיָּה רָאִיתִי אוֹתוֹ, וּבְבַת אַחַת נִדְרַכְתִּי. הוּא לָבַשׁ חֲלִיפָה שְׁחוֹרָה וְעָנַב עֲנִיבָה כְּחֻלָּה וְנִרְאָה לְפָחוֹת כְּמוֹ אֵיזֶה רֹאשׁ־מֶמְשָׁלָה אוֹ נָשִׂיא. הוּא לָבַשׁ חֻלְצָה לְבָנָה. תּוֹךְ כְּדֵי כְּנִיסָה אֶל מַטֵּה הַמִּשְׁטָרָה הוּא שׂוֹחֵחַ עִם אָדָם אַחֵר, שֶׁכָּמוֹהוּ הָיָה לָבוּשׁ בְּהִדּוּר. אַחַר כָּךְ הוּא נִכְנַס לַבִּנְיָן וְנֶעֱלַם מֵעֵינַי. אֲבָל אֲנִי קָלַטְתִּי אוֹתוֹ וְיָדַעְתִּי בְּבִטָּחוֹן מֻחְלָט שֶׁאֲנִי לֹא טוֹעָה וְלֹא מְבַלְבֶּלֶת אוֹתוֹ עִם מִישֶׁהוּ אַחֵר. הִבְחַנְתִּי בַּצַּלֶּקֶת, זִהִיתִי אֶת פָּנָיו. זֶה לֹא שֶׁהוּא הָיָה דּוֹמֶה לָאַבִּיר הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁלָּנוּ אוֹ שֶׁהוּא הִזְכִּיר אוֹתוֹ, זֶה הָיָה הוּא.
 
"מָה קָרָה?" אִמָּא הִתְפַּלְּאָה כְּשֶׁעָזַבְתִּי אֶת הַסַּפָּה וְהִשְׁאַרְתִּי אֶת כָּל הַכִּרְבּוּלִית לְעִדָּן וְהוּא נִצֵּל אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת וְהִתְעַטֵּף בָּהּ.
 
"כְּלוּם," עָנִיתִי, "לֹא בָּרֹאשׁ שֶׁלִּי לִצְפּוֹת בַּחֲדָשׁוֹת."
 
מִהַרְתִּי אֶל הַחֶדֶר שֶׁלִּי וְשֶׁל עִדָּן וְסָגַרְתִּי אֶת הַדֶּלֶת. כָּל מִי שֶׁמַּכִּיר אוֹתִי וּמַכִּיר אֶת הַסִּדְרָה, יָכוֹל לְנַחֵשׁ מָה הָיָה הַמַּהֲלָךְ הַבָּא שֶׁלִּי. הִתְקַשַּׁרְתִּי מִיָּד אֶל תּוֹם.
 
"רָאִיתָ חֲדָשׁוֹת בַּטֶּלֶוִיזְיָה?" שָׁאַלְתִּי.
 
"לֹא," תּוֹם עָנָה, "לָמָּה?"
 
"הֶרְאוּ אֶת הָאַבִּיר," הִסְבַּרְתִּי.
 
"מִי הֶרְאָה?" תּוֹם לֹא הֵבִין.
 
"בַּחֲדָשׁוֹת," עָנִיתִי, "נִשְׁבַּעַת לְךָ. יֵשׁ אֵיזֶה בָּלָגָן בְּצֶ'כְיָה. לֹא הֵבַנְתִּי מָה בְּדִיּוּק קָרָה שָׁם, אֲבָל הֶרְאוּ אֶת הָאַבִּיר. הָאַבִּיר שֶׁלָּנוּ."
 
"בְּצֶ'כְיָה?" תּוֹם רָצָה לִהְיוֹת בָּטוּחַ שֶׁהוּא מֵבִין נָכוֹן.
 
"לְגַמְרֵי. בִּפְּרָאג. זֹאת עִיר הַבִּירָה שֶׁל צֶ'כְיָה. רָאוּ אוֹתוֹ נִכְנָס לְמַטֵּה הַמִּשְׁטָרָה. אָמְרוּ שֶׁהַמִּשְׁטָרָה הַצֶ'כִית הִזְמִינָה לְהִתְיַעֲצוּת כָּל מִינֵי אֲנָשִׁים חֲכָמִים כְּדֵי שֶׁיַּעַזְרוּ לָהּ לְפַעֲנֵחַ תַּעֲלוּמָה."
 
"אֵיזוֹ תַּעֲלוּמָה???" תּוֹם שָׁאַל.
 
"מַשֶּׁהוּ בְּקֶשֶׁר לְאֵיזֶה גֹּלֶם," עָנִיתִי.
 
תּוֹם שָׁתַק רֶגַע, כַּנִּרְאֶה חָשַׁב עַל כָּל מָה שֶׁסִּפַּרְתִּי לוֹ, וְאָז חָזַר לְדַבֵּר:
 
"גֹּלֶם???"
 
"כֵּן, גֹּלֶם."
 
"גֹּלֶם שֶׁל פַּרְפַּר?"
 
"לֹא. גֹּלֶם אַחֵר."
 
"אַתְּ בְּטוּחָה שֶׁלֹּא חָלַמְתְּ?" הוּא שָׁאַל.
 
"תּוֹם, אַל תְּעַצְבֵּן!"
 
"אוֹקֵיי, רַק רָצִיתִי לִהְיוֹת בָּטוּחַ."
 
"תִּהְיֶה בָּטוּחַ." אָמַרְתִּי, "כְּשֶׁאֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ מַשֶּׁהוּ, תִּהְיֶה בָּטוּחַ שֶׁאֲנִי יוֹדַעַת מָה אֲנִי אוֹמֶרֶת וְשֶׁלֹּא חָלַמְתִּי אוֹ הִתְחַרְפַנְתִּי."
 
"בְּסֵדֶר. אוֹקֵיי, סְלִיחָה. מִתְנַצֵּל. בּוֹאִי נְחַלֵּק מְשִׂימוֹת," הוּא הִצִּיעַ, "אַתְּ תְּחַפְּשִׂי מֵידָע עַל הַגֹּלֶם הַזֶּה, וַאֲנִי אֶבְדֹּק מָה קוֹרֶה בִּפְּרָאג. הוֹלֵךְ?"
 
"סַבַּבָּה," עָנִיתִי.
 
גֹּלֶם גֹּלֶם גֹּלֶם. נָכוֹן שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם גְּלָמִים שֶׁל פַּרְפָּרִים, אֲבָל יֵשׁ עוֹד גְּלָמִים. הַגֹּלֶם מִפְּרָאג... הִנֵּה. רַק הִקַּשְׁתִּי "הַגֹּלֶם" וּכְבָר קִבַּלְתִּי אֶת הָאֶפְשָׁרוּת "הַגֹּלֶם מִפְּרָאג". מַהֵר מְאוֹד הִגַּעְתִּי לַאֲתָרִים שֶׁמַּסְבִּירִים מִיהוּ הַגֹּלֶם מִפְּרָאג, הַיְּצוּר הַמְּכֹעָר הַזֶּה שֶׁהַתְּמוּנָה שֶׁלּוֹ הוֹפִיעָה עַל מָסַךְ הַטֶּלֶוִיזְיָה שֶׁלָּנוּ. וְזֶה מָה שֶׁגִּלִּיתִי:
 
אֶת הַגֹּלֶם הָעֲנָקִי, כְּלוֹמַר אֶת הַיְּצוּר הַזֶּה שֶׁנִּהְיָה בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן מְפֻרְסָם מְאוֹד וְכֻנָּה "הַגֹּלֶם מִפְּרָאג", בָּנָה כַּנִּרְאֶה הַמַּהֲרַ"ל מִפְּרָאג, שֶׁחַי בַּמֵּאָה הַ-16 וּמֵת בִּשְׁנַת 1609 כְּלוֹמַר לִפְנֵי יוֹתֵר מֵאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנִים.
 
עַכְשָׁיו בָּטוּחַ תִּשְׁאֲלוּ כָּמוֹנִי: מִיהוּ הַמַּהֲרַ"ל?
 
אָז הִנֵּה הַתְּשׁוּבָה: הַמַּהֲרַ"ל הוּא רַב, רַבִּי יְהוּדָה לִיוָא. אֵיךְ הִתְקַבְּלוּ רָאשֵׁי תֵּבוֹת מהר"ל מֵרַב שֶׁשְּׁמוֹ יְהוּדָה לִיוָא? שְׁנִיָּה, תְּנוּ לִי לִבְדּוֹק וְהִנֵּה הַתְּשׁוּבָה:
 
אֵלֶּה רָאשֵׁי תֵּבוֹת שֶׁל מוֹרֵנוּ הַגָּדוֹל רַבִּי לִיוָא.
 
נַמְשִׁיךְ הָלְאָה: רַבֵּנוּ הַזֶּה, כְּלוֹמַר הַמַּהֲרַ"ל, הָיָה מַמָּשׁ גָּאוֹן. הוּא הָיָה הַמַּנְהִיג שֶׁל יְהוּדֵי הָאֵזוֹר וּשְׁמוֹ הִגִּיעַ לַמֶּרְחַקִּים. הוּא הָיָה בָּקִיא לֹא רַק בְּנוֹשְׂאִים יְהוּדִיִּים, אֶלָּא גַּם בְּנוֹשְׂאִים כְּלָלִיִּים. אֵיזֶה לְמָשָׁל? לְמָשָׁל הוּא הֵבִין בְּאַסְטְרוֹנוֹמְיָה וּבְמַדָּעִים. הוּא הָיָה כָּל כָּךְ גָּאוֹן, עַד שֶׁאֲפִלּוּ הַקֵּיסָר רוּדוֹלְף הַשֵּׁנִי שֶׁהָיָה מֶלֶךְ מְפֻרְסָם וְחָזָק, הִזְמִין אוֹתוֹ אֵלָיו לִשְׁמוֹעַ מִפִּיו דִּבְרֵי חָכְמָה.
 
בַּתְּקוּפָה הַזֹּאת, כְּלוֹמַר בַּתְּקוּפָה שֶׁבָּהּ חַי הַמַּהֲרַ"ל מִפְּרָאג, נָהֲגוּ נוֹצְרִים רַבִּים לְהָפִיץ עֲלִילוֹת מְרֻשָּׁעוֹת נֶגֶד הַיְּהוּדִים. לָעֲלִילוֹת הָאֵלֶּה קָרְאוּ עֲלִילוֹת דָּם, כִּי סֻפַּר בָּהֶן שֶׁיְּהוּדִים הוֹרְגִים יְלָדִים נוֹצְרִים בְּעֶרֶב פֶּסַח כְּדֵי לִשְׁתּוֹת אֶת הַדָּם שֶׁלָּהֶם. אִיכְס. בְּעִקְּבוֹת הָעֲלִילוֹת הָאֵלֶּה הַנּוֹצְרִים הִתְנַפְּלוּ עַל יְהוּדִים, הִכּוּ בָּהֶם וַאֲפִלּוּ הָרְגוּ אוֹתָם, הָרְסוּ אֶת בָּתֵּיהֶם וְגָזְלוּ אֶת רְכוּשָׁם. הַמַּהֲרַ"ל מִפְּרָאג שֶׁדָּאַג מְאוֹד לַיְּהוּדִים, הֶחְלִיט לָקַחַת גּוּשׁ עֲנָק שֶׁל חֵמָר, וּכְמוֹ שֶׁיּוֹצְרִים בֻּבּוֹת מִפְּלַסְטֶלִינָה, יָצַר מִמֶּנּוּ דְּמוּת אָדָם עֲנָק. הוּא קִוָה שֶׁבְּעֶזְרַת כַּמָּה לְחָשִׁים מִסְתּוֹרִיִּים וְכִשּׁוּפִים כִּשּׁוּפִיִּים וְאוֹתִיּוֹת קְדוֹשׁוֹת, הוּא יָפִיחַ חַיִּים בַּגֹּלֶם הַזֶּה.
 
לֹא פָּחוֹת!
 
הַמַּהֲרַ"ל רָצָה שֶׁהַגֹּלֶם יָקוּם לִתְחִיָּה, וְיַבְהִיל אֶת הַנּוֹצְרִים שֶׁהִתְכַּוְנוּ לִפְגּוֹעַ בִּיהוּדִים.
 
וָואוּ!
 
סִפּוּר מַגְנִיב.
 
לְפִי אַגָּדוֹת שֶׁעָבְרוּ מִפֶּה לְאֹזֶן בְּמֶשֶׁךְ יוֹתֵר מֵאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, הַמַּהֲרַ"ל מִפְּרָאג אָכֵן הִצְלִיחַ לְהָפִיחַ רוּחַ חַיִּים בַּגֹּלֶם הַמְּכֹעָר שֶׁהוּא בָּנָה. אַל תִּשְׁאֲלוּ אוֹתִי לָמָּה הוּא לֹא בָּנָה גֹּלֶם קְצָת יוֹתֵר יָפֶה, וְאַל תִּשְׁאֲלוּ אוֹתִי אֵיךְ הוּא הִצְלִיחַ לְהָפִיחַ בּוֹ רוּחַ חַיִּים. הַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁהֵבַנְתִּי מִמָּה שֶׁקָּרָאתִי זֶה שֶׁהוּא חָרַט עַל הַמֵּצַח שֶׁל הַגֹּלֶם הַמְּכֹעָר הַזֶּה שָׁלוֹשׁ אוֹתִיּוֹת: א' מ' ת', וְהָאוֹתִיּוֹת הָאֵלֶּה הֶחֱיוּ אוֹתוֹ. הַגֹּלֶם שֶׁקָּם לִתְחִיָּה הֵנִיס אֶת הַנּוֹצְרִים וְהֵגֵן עַל הַיְּהוּדִים, אֲבָל כֵּיוָן שֶׁהַמַּהֲרַ"ל חָשַׁשׁ שֶׁהַגֹּלֶם יְחַלֵּל שַׁבָּת (אוּלַי כִּי הוּא יָדַע שֶׁהַגֹּלֶם לֹא מַכִּיר אֶת הַמִּצְווֹת), מִדֵּי עֶרֶב שַׁבָּת הוּא הָיָה מוֹצִיא מֵהַגֹּלֶם אֶת רוּחַ הַחַיִּים וּמַנִּיחַ אוֹתוֹ בַּמַּחְסָן כְּמוֹ גּוּשׁ חֵמָר עֲנָק.
 
עַד צֵאת הַשַּׁבָּת הָיָה הַגֹּלֶם הַמְּכֹעָר הַזֶּה מֻנָּח בַּמַּחְסָן בְּתוֹר גּוּשׁ שֶׁל חֵמָר. בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, שָׁבוּעַ אַחֲרֵי שָׁבוּעַ, הַמַּהֲרַ"ל הָיָה נִכְנָס אֵלָיו, עוֹשֶׂה אֵיזֶשֶׁהוּ קֶסֶם, הוֹקוּס פוֹקוּס, מֵפִיחַ בּוֹ רוּחַ חַיִּים חֲדָשָׁה וּמַחְזִיר אוֹתוֹ לְמִשְׁמַרְתּוֹ.
 
אֲבָל פַּעַם אַחַת, בְּאֶחָד מִימֵי הַשִּׁשִּׁי, נִכְנְסָה הַשַּׁבָּת וְהָרַב שָׁכַח לְהוֹצִיא אֶת רוּחַ הַחַיִּים מֵהַגֹּלֶם שֶׁלּוֹ. הַגֹּלֶם יָצָא וְהִסְתּוֹבֵב בָּעִיר. הוּא הִשְׁתּוֹלֵל, וְהַצְּעָדִים שֶׁלּוֹ הִכּוּ בָּרְחוֹבוֹת. הוּא חִלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת, בּוֹקְס בַּפַּרְצוּף שֶׁל זֶה וּבּוֹקְס בַּפַּרְצוּף שֶׁל הַהוּא. הָרַב רָדַף אַחֲרָיו, וְהַגֹּלֶם בָּרַח. בּוֹקְס בַּבֶּטֶן שֶׁל הַזֶּה וּבּוֹקְס בַּבֶּטֶן שֶׁל הַהוּא. הָרַב הִמְשִׁיךְ לִרְדּוֹף אַחֲרָיו, וְהַגֹּלֶם הִמְשִׁיךְ לִבְרוֹחַ. הָרַב לֹא וִתֵּר עַד שֶׁהִצְלִיחַ לַעֲצוֹר אוֹתוֹ מִחוּץ לְפֶתַח בֵּית־כְּנֶסֶת. שְׁמוֹ שֶׁל בֵּית־הַכְּנֶסֶת הַזֶּה הוּא 'אַלְטְנוֹיְשׁוּל' וְהוּא נִמְצָא בִּפְּרָאג עַד הַיּוֹם. סוֹף סוֹף הָרַב תָּפַס אֶת הַגֹּלֶם.
 
"טִפֵּשׁ אֶחָד, מָה אַתָּה עוֹשֶׂה?" אֲנִי בְּטוּחָה שֶׁמִּלִּים כָּאֵלֶּה הָרַב אָמַר לַגֹּלֶם, אֲבָל הַגֹּלֶם לֹא הֵבִין, כִּי הוּא הָיָה גֹּלֶם.
 
וְאָז הָרַב הוֹצִיא מִמֶּנּוּ אֶת רוּחַ הַחַיִּים.
 
אֲבָל אָז הַגֹּלֶם הִתְנַפֵּץ לִרְסִיסִים, וּלְפִי הָאַגָּדוֹת שְׂרִידָיו נִמְצָאִים עַד הַיּוֹם בַּעֲלִיַּת הַגַּג שֶׁל בֵּית־הַכְּנֶסֶת. כָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁחִפְּשׂוּ אוֹתוֹ שָׁם עֲדַיִן לֹא מָצְאוּ אֶת שְׂרִידָיו.