קריאת רשות
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
קריאת רשות
מכר
מאות
עותקים
קריאת רשות
מכר
מאות
עותקים

קריאת רשות

4.6 כוכבים (7 דירוגים)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

  • תרגום: רפי וייכרט
  • הוצאה: הוצאת חרגול
  • תאריך הוצאה: 2005
  • קטגוריה: פרוזה תרגום
  • מספר עמודים: 175 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 2 שעות ו 55 דק'

ויסלבה שימבורסקה

ויסלבה שימבורסקה (1923-2012) הייתה משוררת פולניה, מסאית ומתרגמת ספרות צרפתית, כלת פרס נובל לספרות לשנת 1996. סגנונה של שימבורסקה מקורי, ישיר ומשוחח עם הקורא. היא עוסקת בנושאים הגדולים ביותר, אך מנסה ללכוד את הרגע, הפעולה או הנקודה הקטנה ביותר. השאלות הקיומיות וההגותיות שהיא נוגעת בהן מובעות ברוב חן, הומור ושנינות ומבלי לאבד את האמפתיה אל "מי שחי – כלומר טועה".

תקציר

ב'קריאת רשות' מזמינה ויסלבה שימבורסקה את הקורא להרפתקת קריאה ססגונית ומלאת חדווה. במסות קצרצרות, בעלות יופי פיוטי, חוכמה ושנינה נדירים, מתייחסת המשוררת הפולנייה, כלת פרס נובל לספרות לשנת 1996, לשלל נושאים: יצירות ספרות גדולות, ציירים, אופרות, קומדיות, קולנוע, חיי סופרים, אירועים היסטוריים מהעת העתיקה, פרקים בתולדות המדע ואנקדוטות מחיי היומיום.
כל אחד מן הקטעים היפהפיים הללו מהווה תגובה מבריקה על טקסטים מסוגים שונים כגון ספרי היסטוריה, ביוגרפיות, יומנים, ספרים על טבע ובעלי-חיים אך גם לוחות-שנה, מדריכים למשתמש, ספרי עצות, ספרי בישול ועוד. אלה משמשים לשימבורסקה כנקודת ארכימדס שממנה היא מניפה דיונים ועיונים ערניים ונוקבים על משפחה ואהבה, כישרון וחדשנות אמנותית, מיניות וצביעות, קנאה וקנאות. בכל אחד מהפרקים אנו פוגשים ביכולת התיאור המופלאה של שימבורסקה, שמאירה מחדש את ריבוי פניו של הקיום האנושי והחייתי על פני כדור-הארץ.
'קריאת רשות' הוא מחרוזת פנינים בפרוזה מאת אחת המשוררות הגדולות של זמננו. הספר תורגם בידי רפי וייכרט, מתרגמה המובהק של שימבורסקה, שתירגם לעברית ארבעה מבחרים משיריה.

פרק ראשון

המדריך לאופרה



"הו טרובדור, לצערי איני יכול לומר משהו מדויק יותר, כי למרות שאני עצמי השתתפתי באופרה הזאת פעמים רבות, עד היום איני מבין מה מתרחש בה..." את הווידוי הזה רשם ביומנו הטנור הווינאי הנודע ליאו שְלֶזָק. הו, איזו אבן כבדה נגולה מעל ליבי! אז אני לא היחידה באולם שלא תמיד מצליחה לתפוס מי שר נגד מי ומדוע הוא התחפש למשרת שמתגלה פתאום כנערה אדמונית דדנית, ומדוע נערה בשרנית זו מתעלפת למראה בתולה אחרת, מבוגרת בהרבה, הקוראת לה בתה היקרה מכל שאבדה וסופסוף נמצאה. ובכן לא רק אני אלא גם הם, על הבמה, לא יודעים מה מתרחש! מתברר שמדריכים לאופרה כמו זה של יוזף קָנְסְקִי נחוצים משני צידי הבמה. איני צריכה לפרסם את הספר. מהדורתו הראשונה נספגה כמו מים בחול. אציין רק שהספר סוקר מאתיים אופרות, ממונטוורדי עד לשנות השישים שלנו. קיצור תולדות חייו של היוצר, אחר-כך פירוט עלילת האופרה, ולבסוף איפיון קצר של הצד המוזיקלי. איני טוענת שהצלחתי לגמוע בבת-אחת מאתיים אופרות. לעומת זאת קראתי את כל רשימות המשתתפים יחד עם ציון סוג קולם. בעולם האופרה שוררת פוליטיקה אישית נוקשה. היחסים במשפחה נשמרים באמצעות חוקים שאין להפר, ממש כמו בשבטים הקדומים. הסופרן צריכה להיות בתו של הבס, אישתו של הבריטון, המאהבת של הטנור. לטנור אסור ללדת אלט או להזדווג עם קונטרה-אלט. נדיר למצוא מאהב בריטון, וטוב יהיה אם יחפש לו איזה מצו-סופרן. המצו-סופרנים מצידם צריכים להישמר מפני הטנורים - על-פי-רוב הגורל גוזר עליהם להיות "האישה השנייה" או תפקיד נוגה עוד יותר של ידידוֹת הסופרנים. האישה בעלת הזקן היחידה בתולדות האופרה (ראה סטרווינסקי) שרה במצו-סופרן וכמובן שאינה יודעת אושר מהו. לבד מן האבות, בקול בס שרים על-פי-רוב הקרדינלים, כוחות האופל, פקידי הכלא או, באחד המקרים, מנהל בית-החולים לחולי נפש. הדברים שלעיל אינם מובילים לשום מסקנה. אני מכבדת את האופרה, שאיננה החיים האמיתיים, ומכבדת את החיים, שלפעמים הם אופרה אמיתית.

יוזף קָנסקי, המדריך לאופרה, מהדורה שנייה, ההוצאה הפולנית למוזיקה, קרקוב 1968.

ויסלבה שימבורסקה

ויסלבה שימבורסקה (1923-2012) הייתה משוררת פולניה, מסאית ומתרגמת ספרות צרפתית, כלת פרס נובל לספרות לשנת 1996. סגנונה של שימבורסקה מקורי, ישיר ומשוחח עם הקורא. היא עוסקת בנושאים הגדולים ביותר, אך מנסה ללכוד את הרגע, הפעולה או הנקודה הקטנה ביותר. השאלות הקיומיות וההגותיות שהיא נוגעת בהן מובעות ברוב חן, הומור ושנינות ומבלי לאבד את האמפתיה אל "מי שחי – כלומר טועה".

עוד על הספר

  • תרגום: רפי וייכרט
  • הוצאה: הוצאת חרגול
  • תאריך הוצאה: 2005
  • קטגוריה: פרוזה תרגום
  • מספר עמודים: 175 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 2 שעות ו 55 דק'
קריאת רשות ויסלבה שימבורסקה

המדריך לאופרה



"הו טרובדור, לצערי איני יכול לומר משהו מדויק יותר, כי למרות שאני עצמי השתתפתי באופרה הזאת פעמים רבות, עד היום איני מבין מה מתרחש בה..." את הווידוי הזה רשם ביומנו הטנור הווינאי הנודע ליאו שְלֶזָק. הו, איזו אבן כבדה נגולה מעל ליבי! אז אני לא היחידה באולם שלא תמיד מצליחה לתפוס מי שר נגד מי ומדוע הוא התחפש למשרת שמתגלה פתאום כנערה אדמונית דדנית, ומדוע נערה בשרנית זו מתעלפת למראה בתולה אחרת, מבוגרת בהרבה, הקוראת לה בתה היקרה מכל שאבדה וסופסוף נמצאה. ובכן לא רק אני אלא גם הם, על הבמה, לא יודעים מה מתרחש! מתברר שמדריכים לאופרה כמו זה של יוזף קָנְסְקִי נחוצים משני צידי הבמה. איני צריכה לפרסם את הספר. מהדורתו הראשונה נספגה כמו מים בחול. אציין רק שהספר סוקר מאתיים אופרות, ממונטוורדי עד לשנות השישים שלנו. קיצור תולדות חייו של היוצר, אחר-כך פירוט עלילת האופרה, ולבסוף איפיון קצר של הצד המוזיקלי. איני טוענת שהצלחתי לגמוע בבת-אחת מאתיים אופרות. לעומת זאת קראתי את כל רשימות המשתתפים יחד עם ציון סוג קולם. בעולם האופרה שוררת פוליטיקה אישית נוקשה. היחסים במשפחה נשמרים באמצעות חוקים שאין להפר, ממש כמו בשבטים הקדומים. הסופרן צריכה להיות בתו של הבס, אישתו של הבריטון, המאהבת של הטנור. לטנור אסור ללדת אלט או להזדווג עם קונטרה-אלט. נדיר למצוא מאהב בריטון, וטוב יהיה אם יחפש לו איזה מצו-סופרן. המצו-סופרנים מצידם צריכים להישמר מפני הטנורים - על-פי-רוב הגורל גוזר עליהם להיות "האישה השנייה" או תפקיד נוגה עוד יותר של ידידוֹת הסופרנים. האישה בעלת הזקן היחידה בתולדות האופרה (ראה סטרווינסקי) שרה במצו-סופרן וכמובן שאינה יודעת אושר מהו. לבד מן האבות, בקול בס שרים על-פי-רוב הקרדינלים, כוחות האופל, פקידי הכלא או, באחד המקרים, מנהל בית-החולים לחולי נפש. הדברים שלעיל אינם מובילים לשום מסקנה. אני מכבדת את האופרה, שאיננה החיים האמיתיים, ומכבדת את החיים, שלפעמים הם אופרה אמיתית.

יוזף קָנסקי, המדריך לאופרה, מהדורה שנייה, ההוצאה הפולנית למוזיקה, קרקוב 1968.