המועמדת 6 - עד עצם היום הזה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
המועמדת 6 - עד עצם היום הזה
מכר
אלפי
עותקים
המועמדת 6 - עד עצם היום הזה
מכר
אלפי
עותקים

המועמדת 6 - עד עצם היום הזה

4.2 כוכבים (125 דירוגים)
ספר דיגיטלי
2944מקורי
ספר מודפס
58.868.6מקורי מחיר מוטבע על הספר 98
ספר קולי
29
זמן לסיום המבצע 21:45:35
האזנה לדוגמה מהספר

עוד על הספר

קיארה קאס

קיארה קאס נולדה וגדלה בטקסס, ארצות הברית. היא למדה היסטוריה באוניברסיטה וגרה היום בווירג'יניה עם בעלה, בנה ובתה. דברים שהיא שונאת: נהגים שלא מאותתים בכביש, לטוס, סלט. דברים שהיא אוהבת: ציוד משרדי, להקות בנים, קינוחים.

ניתן לרכישה גם ב -

הספר מופיע כחלק מ -

תקציר

האזנה לדוגמה מהספר
אחרי ההצלחה המסחררת של סדרת "המועמדת" — הסיפורים שעדיין לא קראתם על אִילֵיאָה ועל בית המלוכה שלה.
 
היכנסו לעולם של "המועמדת" ובואו לפגוש את הנסיך מקסון לפני שהתאהב באמריקה סינגר, תוכלו לקרוא על תהליך הבחירה מבעד לעיניו של אספֶּן לג'ר, השומר שנאלץ לראות את אהבתו הראשונה נסחפת ממנו והלאה, ועל המועמדת שמתאהבת בבחור שאיננו הנסיך...
 
קיארה קאס מוסיפה פרטים על הגיבורות והגיבורים שאהבנו בסדרת סיפורים מרתקת, שגם היא, כמו כל ספרי הסדרה, שבתה את לב המעריצים ונחלה הצלחה בעולם כולו.

פרק ראשון

הקדמה
 
אני מודה שממש רציתי לכתוב את הסיפור הזה. אני מעריצה את אמברלי. בתור אמא, אני חשה כלפיה יראת כבוד. היא מקסימה, חכמה, אלגנטית, יפהפייה; ואף על פי שהיא חוותה לא מעט עצב, היא מנסה להיות עליזה. אז איך האישה המופלאה הזאת התאהבה במישהו כמו קלארקסון שרייב?
היה מעניין, בלשון המעטה, לראות לא רק את אמברלי כנערה, אלא גם את קלארקסון כנער. לנוכח ההתעללות והחרדה שהוא חווה, הצלחתי להבין איך הזמן והפחד יכולים להפוך אדם למישהו שרוב האנשים רואים בו רשע. היה מדהים לראות גם את אמברלי מנסה בכל כוחה למצוא את הטוב שבו ובאמא שלו, למרות החוויות הקשות שחוותה. אני חושבת שהיא באמת מאמינה שאף אחד לא נעשה רע מבחירה, שבכל אדם יש חלק חיובי, ואותו היא תמיד מחפשת. זה מסביר כל כך הרבה רגעים בתהליך הבחירה שלה ועוזר להבין למה היא היתה כל כך להוטה לקבל את האישה שבנה בחר, אפילו אם בעלה (כמו רוב המדינה) זילזל בה.
במהלך כתיבת סיפור הזה, חששתי שאולי אני לוקחת משהו מאמברלי. שאני גורמת לה להיראות טיפשה כשהיא מתעלמת מהמילים ומהמעשים של קלארקסון ורוצה בו בכל זאת. אני מרגישה שזו ההזדמנות שלי לומר: הסיפור הזה לא מנסה להצדיק מערכות יחסים מתעללות. קיוויתי שכמו כל דבר שאני יוצרת, הוא פשוט יהיה מלא כנות. אנחנו יודעים שלקלארקסון יש פגמים. גם לאמברלי יש. זוהי הצצה מאחורי הקלעים על שני אנשים שבורים.
 
קיארה
 
1
 
עברו רק שבועיים, וזו היתה המיגרנה הרביעית שלי. איך הייתי אמורה להסביר את זה לנסיך? היה גרוע מספיק שכמעט כל הבנות שנשארו היו שתיים; שהמשרתות שלי עבדו בפרך כדי לטפל בכפות ידי היבשות והקשות. בשלב כלשהו אהיה חייבת לספר לו על גלי המחלה ששוטפים אותי בלי אזהרה. טוב, אם הוא אי־פעם ישים לב אלי.
המלכה אבּי ישבה בקצה השני של חדר הנשים, כמעט כאילו הפרידה את עצמה בכוונה מהבנות. הבחנתי בצמרמורת קלה בכתפיה והרגשתי שהיא לא ממש רואה בנו אורחות רצויות.
היא הושיטה את זרועה למשרתת, שלקחה אותה ושייפה את ציפורניה באופן מושלם. אבל אפילו בזמן ששירתו וטיפחו אותה, המלכה נראתה כעוסה. לא הבנתי אותה, אבל ניסיתי לא לשפוט. אולי גם הלב שלי היה מקשיח אם בעלי היה מת צעיר כל כך. היה לה מזל שפורטר שרייב, בן הדוד של בעלה המנוח, נשא אותה לאישה ואיפשר לה לשמור על הכתר.
העברתי את מבטי על החדר והתבוננתי בבנות האחרות. ג'יליאן היתה ארבע כמוני, אבל ארבע מהוגנת. שני ההורים שלה היו שפים, ולפי האופן שבו דיברה על הארוחות שלנו, הנחתי שהיא תלך באותה דרך. לי ומדיסון למדו וטרינריה וביקרו באורוות בכל הזדמנות שהיתה להן.
ידעתי שנוֹבָה שחקנית ושהמוני מעריציה רצו שהיא תזכה בכתר. אוּמה היתה מתעמלת קרקע, וגזרתה הדקה היתה מלאת חן גם ללא תנועה. חלק מהשתיים כאן אפילו לא בחרו עדיין מקצוע. הנחתי שאם מישהו היה מכלכל אותי, מאכיל אותי ודואג לי לקורת גג, גם אני לא הייתי מוטרדת מעניינים כאלה.
עיסיתי את הרקות הכואבות שלי והרגשתי את העור הסדוק מתחכך במצחי. עצרתי ובהיתי בידי המחוספסות.
הוא לעולם לא ירצה בי.
עצמתי את עיני ונזכרתי בפעם הראשונה שפגשתי את הנסיך קלארקסון. זכרתי עד כמה היתה ידו חזקה כשהוא לחץ את ידי. תודה לאל שהמשרתות שלי מצאו בשבילי כפפות תחרה, אחרת הוא היה שולח אותי הביתה באותה שנייה. הוא היה שקט, מנומס וחכם. כל מה שנסיך צריך להיות.
בשבועיים האחרונים שמתי לב שהוא לא מחייך הרבה. נראה כאילו הוא חושש שיטילו בו דופי אם יפגין חוש הומור. אבל אלוהים, איך שהעיניים שלו הוארו כשהוא חייך. השיער הבלונדיני הכהה, העיניים הכחולות הדהויות, החוזק שקרן ממנו בכל תנועה… הוא היה מושלם.
למרבה הצער, אני לא הייתי כזאת. אבל הרגשתי שחייבת להיות דרך לגרום לו לשים לב אלי.
 
אדל היקרה,
 
החזקתי את העט באוויר לכמה רגעים. זה היה חסר תועלת, אבל בכל זאת המשכתי.
 
אני מסתגלת היטב לחיים בארמון. הוא יפה. הוא גדול ויפה יותר מיפה, אבל אני לא יודעת אם אצליח למצוא את המילים כדי לתאר אותו. החום פה באנג'לס שונה מהחום בבית, אבל גם את זה אני לא יודעת לנסח. נכון שהיה נהדר אם היית יכולה לבוא ולראות ולהרגיש ולהריח הכול בעצמך? כן, יש פה המון מה להריח.
בנוגע לתחרות עצמה, לא ביליתי שנייה אחת לבד עם הנסיך.
 
ראשי פעם בכאב. עצמתי את עיני ונשמתי לאט. הכרחתי את עצמי להתמקד.
 
אני בטוחה שראית בטלוויזיה שהנסיך קלארקסון שלח שמונה בנות הביתה, כולן ארבע או חמש וגם שש אחת. נשארו עוד שתי ארבע וכמה שלוש. אני תוהה אם מצפים ממנו לבחור שתיים. אני מניחה שזה הגיוני, אבל זה שובר את לבי.
תוכלי לעשות לי טובה? תשאלי את אמא ואבא אם יש אולי בן דוד או מישהו אחר במשפחה ממעמד גבוה יותר? הייתי צריכה לשאול לפני שעזבתי. אני חושבת שמידע מהסוג הזה יעזור לי מאוד.
 
התחלתי להרגיש את הבחילה שמדי פעם התלוותה לכאבי הראש.
 
אני חייבת לרוץ. הרבה דברים לעשות. אשלח עוד מכתב בקרוב.
אוהבת לנצח,
אמברלי
 
הרגשתי חולשה. קיפלתי את המכתב והכנסתי אותו למעטפה שכבר נשאה את הכתובת. עיסיתי שוב את רקותי בתקווה שהלחץ יקל עלי קצת, אף על פי שזה אף פעם לא עזר.
״הכול בסדר, אמברלי?״ שאלה דָניקָה.
״בסדר גמור,״ שיקרתי. ״אני בטח סתם עייפה. אולי אצא להליכה קצרה. להזרים קצת את הדם.״
חייכתי אל דניקה ואל מדליין ויצאתי מחדר הנשים לכיוון השירותים. מעט מים קרים על פני יהרסו את האיפור, אבל אולי יעזרו לי להרגיש טוב יותר. לפני שהספקתי להגיע לשם תקפה אותי שוב סחרחורת. התיישבתי על אחת הספות הקטנות שניצבו לאורך המסדרון והשענתי את ראשי על הקיר, בניסיון להקל את הכאב.
לא היה בזה שום היגיון. כולם ידעו שהאוויר והמים בחלקיה הדרומיים של איליאה מזוהמים. אפילו לאנשים ממעמד שתיים שחיו שם היו בעיות בריאות לפעמים. אבל עכשיו, כשאני במקום שיש בו אוויר נקי, אוכל טוב וטיפול נהדר — אני אמורה להרגיש טוב יותר, לא?
אם זה יימשך כך, אחמיץ כל הזדמנות להרשים את הנסיך קלארקסון. מה אם לא אוכל להגיע למשחק הקרוקט אחר הצהריים? הרגשתי איך החלומות שלי חומקים בין אצבעותי. עדיף שכבר אודה בתבוסה. זה יכאב פחות אחר כך.
״מה את עושה?״
הרמתי את ראשי מהקיר וראיתי את הנסיך קלארקסון עומד מעלי ומביט בי.
״שום דבר, הוד מלכותך.״
״את חשה ברע?״
״לא, מובן שלא,״ התעקשתי והכרחתי את עצמי לעמוד. אבל זו היתה טעות. הרגליים שלי קרסו ונפלתי על הרצפה.
״מיס?״ הוא שאל וכרע לצדי.
״אני מצטערת,״ לחשתי. ״כמה משפיל.״
הוא הרים אותי בזרועותיו. ״אם את מרגישה סחרחורת, תעצמי עיניים. אנחנו הולכים לאגף בית החולים.״
איזה סיפור מצחיק לספר לילדים: המלך נשא אותי פעם ברחבי הארמון כאילו הייתי חסרת משקל. אהבתי להיות בזרועותיו. תמיד תהיתי מה תהיה התחושה.
״הו, אלוהים,״ שמעתי צעקה. פקחתי את עיני וראיתי אחות.
״אני חושב שהיא התעלפה או משהו,״ אמר קלארקסון. ״נראה שהיא נפצעה.״
״הנח אותה כאן בבקשה, הוד מלכותך.״
הנסיך קלארקסון הניח אותי בזהירות על אחת המיטות שבמחלקה והסיר את ידיו ממני בעדינות. קיוויתי שהוא יכול לראות בעיני עד כמה אני אסירת תודה.
הנחתי שיעזוב מיד, אבל הוא עמד שם בשעה שהאחות בדקה לי את הדופק. ״אכלת היום, יקירה? שתית מספיק?״
״בדיוק סיימנו את ארוחת הבוקר,״ הוא ענה במקומי.
״את מרגישה חולה?״
״לא. טוב, כן. כלומר, זה שום דבר.״ קיוויתי שאם אגרום לזה להיראות חסר חשיבות, עדיין אוכל להשתתף מאוחר יותר במשחק הקרוקט.
הבעת פניה היתה קשוחה ורכה בו־זמנית. ״אני לא חושבת. היו צריכים לסחוב אותך לכאן.״
״זה קורה כל הזמן,״ פלטתי בתסכול.
״למה את מתכוונת?״ לחצה האחות.
לא התכוונתי להודות בזה. נאנחתי וניסיתי לחשוב איך להסביר. עכשיו הנסיך יראה מה החיים בהוֹנדוּרָגוּאָה גרמו לי.
״יש לי כאבי ראש לעתים קרובות. ולפעמים הם גורמים לי לסחרחורת.״ בלעתי רוק וחששתי ממה שהנסיך יחשוב. ״בבית אני הולכת לישון כמה שעות לפני האחים שלי, וזה עוזר לי לעבור את יום העבודה. כאן קשה יותר לנוח.״
״אממ־הממ. עוד משהו, חוץ מכאבי ראש ועייפות?״
״לא, גברתי.״
קלארקסון נע לצדי. קיוויתי שהוא לא יכול לשמוע את לבי הולם.
״כמה זמן את סובלת מהבעיה הזאת?״
משכתי בכתפי. ״כמה שנים, אולי קצת יותר. כבר התרגלתי.״
האחות נראתה מודאגת. ״יש מקרים דומים במשפחה שלך?״
שתקתי לפני שעניתי. ״לא בדיוק. אבל לאחותי יש לפעמים דימומים מהאף.״
״המשפחה שלך חולנית?״ שאל קלארקסון, עם שמץ של דחייה בקולו.
״לא,״ עניתי. רציתי להגן על עצמי, אבל ההסבר הביך אותי. ״אני גרה בהונדורגואה.״
הוא זקר גבות בהבנה. ״אה.״
כולם ידעו עד כמה הדרום מזוהם. האוויר, המים. היו בו כל כך הרבה ילדים מעוותים, נשים עקרות ומוות בגיל צעיר. כשהמורדים הגיעו, הם השאירו אחריהם שובל של כתובות גרפיטי שדרשו לדעת למה משפחת המלוכה לא עושה שום מאמצים לתקן את המצב. זה היה נס שלא כל המשפחה שלי היתה חולה כמוני, או שאני לא הייתי חולה עוד יותר.
נשמתי עמוק. מה בעצם אני עושה פה? את השבועות שלפני הבחירה ביליתי בטיפוח פנטזיה ילדותית במוחי. אבל משאלות וחלומות לא יעזרו לי להיות ראויה לאדם כמו קלארקסון.
הפניתי את מבטי ממנו כי לא רציתי שיראה אותי בוכה. ״אתה יכול ללכת, בבקשה?״
השתררו כמה שניות של דממה, ואז שמעתי את קול צעדיו כשיצא מהחדר. ברגע שהקול נעלם, נשברתי.
״ששש, יקירה, זה בסדר,״ אמרה האחות בקול מנחם. הייתי אומללה כל כך עד שחיבקתי אותה כאילו היתה אמי או אחותי. ״התחרות הזאת יוצרת לחץ רב, והנסיך קלארקסון מבין את זה. אני אדאג שהרופא ירשום לך תרופה לכאבי הראש, וזה יעזור.״
״אני מאוהבת בו מאז שהייתי בת שבע. כל שנה לחשתי לו שיר יום הולדת לתוך הכרית שלי כדי שאחותי לא תצחק עלי שזכרתי. כשהתחלתי ללמוד כתב מחובר, הייתי כותבת את השמות שלנו יחד כדי להתאמן… ובפעם הראשונה שהוא באמת מדבר איתי, הוא שואל אם אני חולנית.״ השתתקתי ופלטתי יפחה. ״אני לא טובה מספיק.״
האחות לא ניסתה להתווכח איתי. היא פשוט הניחה לי לבכות.
הייתי נבוכה כל כך. קלארקסון תמיד יראה אותי כנערה החולה שביקשה ממנו ללכת. הייתי בטוחה שהחמצתי את ההזדמנות לזכות בלבו. למה שהוא ירצה אותי עכשיו?

קיארה קאס

קיארה קאס נולדה וגדלה בטקסס, ארצות הברית. היא למדה היסטוריה באוניברסיטה וגרה היום בווירג'יניה עם בעלה, בנה ובתה. דברים שהיא שונאת: נהגים שלא מאותתים בכביש, לטוס, סלט. דברים שהיא אוהבת: ציוד משרדי, להקות בנים, קינוחים.

עוד על הספר

ניתן לרכישה גם ב -

הספר מופיע כחלק מ -

מה חשבו הקוראים?

*אחרי הרכישה תוכלו גם אתם לכתוב ביקורת
125 דירוגים
80 דירוגים
16 דירוגים
14 דירוגים
10 דירוגים
5 דירוגים
14/10/2024

הספר ממש נחמד אהבתי את כול הפרקים

17/2/2024

כל הסדרה מרתקת!!! אי אפשר להפסיק!!! אני נשאבתי לסיפורים, לדמויות ולתחושות השונות.. בכיתי וצחקתי מכל התפתחות ואין ספק שברגע שמתחילים אי אפשר להפסיק….

20/1/2024

כל כך רציתי לדעת על נקודת המפנה בין אספן ללוסי. זה החור השחור שהיה לי חסר. גם ממש רציתי לדעת איך קלארקסון הקשיח את ליבו ככל שעבר הזמן. היה מרתק ונפלא לקרוא על התחלת הקשר שלו עם אמברלי, ורק בשביל זה כל הספר היה שווה. אבל איך קרה שהוא הקשיח עוד ועוד עם הזמן?? מלבד זאת, אהבתי ונהניתי לקרוא כל מילה. תודה על הספר הזה שסוגר פינות.

1/1/2024

סוגר בצורה מדהימה את הסדרה, ממליצה בחום.

29/11/2023

מדהיםם

23/11/2023

אחת הסדרות הכי יפות שקראתי

16/11/2023

מדהיםםם

8/11/2023

סיום מעניין לסידרה. במקום סיפור אחד, להיכנס לכמה, ועוד מזוויות שלא חשבנו עליהן. זה לא שחייבים אותו, אבל מאוד נחמד איתו. סוגר פינה שלא חשבתי שפתוחה.

12/10/2023

הספר הזה והראשון הכי טובים בסדרה פשוט כיף לקרוא הספר גרם לי להתחבר לדמויות שפחות אהבתי ולפי דעתי למי שקרא את שלושת הראשונים בסדרה חובת קריאה

6/10/2023

זה הכרך השישי והאחרון והיה שווה לחכות לו. אחרי הכרכים הרביעי והחמישי שפחות התחברתי אליהם ופחות זרמו היה כייף ומהנה לקרוא את החלק השישי. הוא בעצם סיכם את הכל ונתן הצצה לדמויות בסיפור. ממליצה מאוד לקרוא אותו.

22/9/2023

מאוד אהבתי את הספר הוא נותן סקירה נרחבת יותר על הדמויות ממליצה מאוד (אחרי 1-3)

8/9/2023

ספר מושלםםםם, מבואסת שאין יותר נקודת מבט של מקסון אבל זה מושלם

5/9/2023

כלכך אהבתי את היום הולדת של מקסון, רציתי עוד חלקים על הזוגיות שלהם אבל זה עזר לי להשלים עם זה שסיימתי את הסדרה

26/8/2023

ספר מדהים סיימתי אותו ביומיום והיה ממש מעניין לקרוא גם על הדמיות השוליות בסדרה לראות מה הן עברו ממש ממש אהבתי את הספר הזה ובכללי את הסדרה הזאת ואני ממש ממליצה!

15/8/2023

סיום נחמד לסדרה

6/8/2023

זהו ספר נהדר לסגירת מעגל אחרי שקוראים את כל הסדרה💙

9/4/2023

ספר יפה, סוגר קצוות. מומלץ למי שקרא את כל הסדרה

27/3/2023

מדהים!!!!!!!

24/1/2023

סדרה קלילה ומקסימה, האחרון קצת מוזר אבל חביב ממליצה

14/1/2023

ספר מעניין, שמסופר מנקודת מבט של כל מיני אנשים מיוחדים. כיף לקרוא את ספר זה, מכיוון שכל פרק מיוחד במינו. אני ממליצה על כל הסדרה הרומנטית והמותחת הזו! אני בטוחה שתהנו💛❤️💛❤️💛❤️ מומלץ במיוחד לילדים מגיל 11 .

5/1/2023

אם עברית מקבלים את הביקורת אז בבקשה תאמרו לקיראה שתוסיף עוד ספר🥺 וזה היה הספר הכי קול בסדרה הוא גם מכמה דמויות אחרות לא רק אמריקה או אדליין

24/12/2022

פשוט מושלם

23/12/2022

איזה ספר!!!! כל כך נהניתי לקרוא את נקודות המבט של כולם, אבל בעיקר את הסיפור של אמברלי וקלארקסון. לקוראי שלושת הספרים הראשונים בסדרה- הספר הזה חובה!

21/11/2022

זה ספר ממש ממש טוב וגם כל הסדרה ממש טובה

2/11/2022

וואווו סיום מושלם לסדרה מושלמת, סוגר את הספר יפה ועם נקודות מבט ממש מעניינות מדמויות בספר מומלץ ממששש

29/7/2022

ספר ממש כיפי!

29/7/2022

מקסים נחמד לפגוש קטעים מהסדרה מנקודות מבט של הדמויות השונות ולראות קצת "מאחורי הקלעים"

27/6/2022

ספר מעולה ומרתק- כמו כל הסדרה!

24/5/2022

אחד הספרים הטובים בסדרה

1/5/2022

מאוד אהבתי את כל הסדרה. נהנתי מהכתיבה הקלילה והכובשת. ממליצה בחום

18/4/2022

ספר מושלם מחכה לספר שביעי..... פעם ראשונה שהצלחתי לסיים סדרה שלמה של ספרים! תודה לך קיארה 💓

23/3/2022

ספר מצוין שסוגר את הסדרה המרתקת בצורה מעולה לדעתי.

5/2/2022

ספר ממש ממש מרתק ממליצה בחום לקרוא אותו

25/11/2021

כל מה ששאלתם את עצמכם במשך קראית הסדרה, כתוב פה

15/11/2021

קראתי את ששת הספרים בשקיקה ובנשימה עצורה תוך כמה ימים בודדים. הסופרת השכילה לעשות ונתנה לכל דמות להביע את עצמה ולהביא לסגירת מעגל. נהניתי מאד.

4/9/2021

מאד מאד אהבתי. היה מעניין לראות את נקודת המבט של עוד דמויות בספר. זה עוזר להבין הרבה בהתנהלות של דמויות וארועים בספרים הראשונים.

3/3/2021

ספר שמציג צדדים שונים של אנשים, חברים ויחסים מסובכים. מומלץ בחום!!!!

13/2/2021

ספר מושלם סוגר את כל הפינות חוץ מהפינה של אן

10/2/2021

נהניתי מאוד! הלוואי והיו מופיע שזור בתוך הספרים המקוריים

10/1/2021

אהבתי

2/1/2021

ספר מדהים!!! ממליצה !!!

25/6/2020

ספר מושלםםםםם אבל הייתי רוצה שיכתבו יותר על מה מקסון חושב כאילו ברגעים אחרים לא רק מההתחלה

19/6/2020

סיפור נהדר בכללותו, ובמיוחד הספר הנוכחי ששופך אור על כל הדמויות. נהדר

3/6/2020

ספר מהמם ומיוחד שווה כל שקל!! מומלץ מומלץ מומלץ!!!

31/5/2020

ספר מדהים בהתחלה שהכל היה מהצד של אמריקה היה כיף וטוב אבל תמיד היה מעניין מה הצדדים האחרים חושבים ומה קרה לשאר המתמודדות ומה קרה אחרי האחת הספר השלים את כל החסר הזה ולפי דעתי זה פשוט הפך את זה לספר מושלם

1/5/2020

מושלם!!!!! גמרתי בכמה ימים! פשוט לא הצלחתי להביא את עצמי לעשות משהו אחר! אהבתי מאוד את הסיפור הזה שמראה מנקודות מבט שונות על חלקים מהסיפור שעד אז סופרו רק על ידי אמריקה! ממליצה בחום! הפך לאחד מ 36 הספרים האהובים עלי ביותר שנמצאים בטפט של מסך הבית בטלפון שלי! אין סיכוי שלא אקרא שוב את הסדרה! .Laila.

14/4/2020

זה ספר מדהים! כל כך מומלץ ונותן סגירה מדהימה לספרים האחרים. אני כל כך ממליצה עליו ומקווה שתקראו אותו כי זה ספר מדהים!

10/4/2020

לפי דעתי הספר פשוט מדהים. כל פעם שאנחנו קוראים ספר נוח לנו לחשוב שכפי שהספר נגמר כך גם המשך חייהם של הדמויות נשאר כה שמח ומאושר. הספר הזה נותן הזדמנות להסתכל על הכול מצדדים אחרים,להבין את לבם של הדמויות השנואות עלינו,ולראות את התהליך שהם עוברות בבחירה ולאחר סיומה. וכמובן הכתיבה המדהימה של קיארה קאס תורמת לא מעט,הדמויות שלא משעממות לרגע,לסיום ממולץ ביותר.

10/4/2020

יצא ספר נפלא, אני אוהבת אותו בעיקר כי הוא חושף דברים מבעד לגדרות של הספרים הקודמים בסדרה. הכיף שלי כשקראתי אותו היה כיף לא רגיל, לא כמו שאני הולכת למסיבה או משהו. זה היה הכיף בקריאה של הספרים של קיארה קאס, היא לא כותבת כמו אף סופר אחר, היא כותבת בסגנון ייחודי משלה, ואת זה אני אוהבת. אור

26/1/2020

וואו לא ציפיתי שככה אסגור מעגל לסדרת הספרים המהממתתתתתתת הזאת! כל ספר מיוחד במינו והאחרון חובה ❤️

29/8/2019

הספר עצמו הוא תוספת מדהימה לסדרה, אמנם יש בו חלקים שנראים מאוד מאולצים (כדי שיהיה סוף טוב...)...

14/6/2019

הספר היה מושלם הוא היה בדיוק מה שאנחנו רצינו לשמוע איך היה מכול הצדדים זה הספר בין היפים המיוחדים שקראתי בסדרה המועמדת ♥️

16/4/2019

ספר מצויין!! כמו שציפיתי!!!

16/4/2019

ספר מקסים וסוחף. למי שנהנה מהטרילוגיה הראשונה של המועמדת, יהנה מאוד גם מספר זה. מסופק קטעים מכל מיני נקודות מבט של דמויות שונות בסיפור. הלוואי שהיתה כותבת את כל הסיפור. מרתק.

7/4/2019

מושלם נותן סגירה לשלושת הספרים הראשונים מומלץ

5/4/2019

הספר מדהים כמו כל ספר של קיארה קאס. הוא סוגר את כל הקצוות הפתוחים ועונה על כל השאלות. נהנתי במיוחד להיכנס לראש של דמויות אחרות ולראות את הבחירה מעיניהם. דעתי על דמויות רבות השתנתה במהלך קריאת הספר הזה.
ממליצה בחום!

14/2/2025

ספר מושלם כמו רוב הספרי סדרת המועמדת עם נקודות מבט מגניבות וייחודיות. קצת התאכזבתי שלא היה מעוד נקודות מבט אבל בסת הכל ספר ואוו🤩

19/11/2024

סוף סוף גיליתי מה עובר על שאר האנשים בספרים וזה כל כך טוב שקאירה עשתה. את הספר הזה למרות שהוא פחות טוב מקודמיו

14/4/2024

זה חמוד זה נתן הסתכלות קצרה על כל אחד מהדמיות.

5/1/2024

אוסף סיפורים נחמד, אם כי הייתי שמחה לקרוא אותו לאחר "האחת". העובדה שהוא מתרחש שוב בתקופת צעירותם של אמריקה ומקסון, לאחר שכבר התקדמנו כ20 שנה לתקופתה של אידלין, קצת פוגם בסדר בעיניי. עדיין מומלץ ונותן נקודות מבט נוספות וסוג של סגירה ל3 הספרים הראשונים

30/11/2023

לאלו ששואלים זה ספר שניתן ולדעתיאפילו מומלץ לקרוא בלי לקרוא את הספר הרביעי והחמישי בסדרה זה ספר שמסכם את טרילוגיית הבחירה בצורה נהדרת למרות זאת, כמו הטרילוגיה, הכל מאוד צפוי וילדותי הספר מתאים לבנות בחטיבת הביניים וממליצה בחום לאלו שקראו אץ הספריפ הקודמים ספר חובה בשביל להבין ולראות עוד נקודות מבט על הסיפור המפורסם

1/5/2023

חביב ביותר

30/9/2022

נחמד לשמוע את הסיפורממהצד של הדמויות האחרות. אבל הדפרים המקוריים על אמריקה ומקסוןמעולים על כל השאר

22/6/2022

כיף לקרוא את הספר מזיוויות שונות

19/8/2021

סיום נחמד הכולל סיכום ונותן זוויות נוספות על הדמויות והסיפור כולו. כמו שאר הספרים, כיף לקרא, קליל וזורם.

4/7/2021

הספר נחמד ולא יותר!!! בגדול , היה צריך להיות הספר הרביעי בסדרה ולא השישי. המיקום שלו קצת לא נכון....

16/11/2020

הרבה יותר טוב משני הספרים הקודמים... אהבתי את ציורי הדמויות..וסוף טוב הכל טוב...טוב שהיה וטוב שנגמר😊

27/6/2020

ספר מדהים! 💖 הוא מסביר הרבה חורים שנוצרו בעלילה, ואני אישית קראתי אותו תוך יום. מאוד מעניין לדעת איך זה נראה מנקודות מבט שונות. ממליצה בחום 🔥

23/6/2019

נפלא!! רעיון מעולה להשלים את התמונה בספר נפרד ולספר לקורא את קורות השחקנים הראשיים, בחצר האחורית.. נהנתי מכל רגע.. מצפה לספרים הבאים מהסופרת המעולה ומכתיבתה המיוחדת..

7/12/2023

ספר דיי מיותר. כתוב נחמד, מספק סוף טוב לכל מיני דמויות כמו שמרמז השם מהאגדות, אבל כנראה שהסופרת פשוט רצתה למצות עד תום את היכולת להרוויח מהסיפור הזה. מכל הסידרה, אין תחליף לספר השני.

12/11/2023

אהבתי את הסדרה, אבל אהבתי פחות את הספר האחרון שרוצה לסגור את כל הקצוות של הסיפור

24/4/2023

הספר הכי פחות טוב בסדרה

2/4/2023

הספר האחרון הזה מיותר בהחלט, חוזרים על כל הסיפור ,

16/3/2023

החמישה היו מצויינים, מועמדת 6, מאכזב, הדמויות היו כתובות כל כך טוב, שהפרשנות יתר של ספר זה מיותרת, ומקלקלת את החוויה הכללית. ממליצה לעצור אירי ספר 5

11/12/2022

הוקבמתי מכל סדרת הספרים, נהנתי כלכך שסיימתי הכל תוך 4 ימים. הספר האחרון התגלה באכזבה גדולה. יכול להיות שרבים לא יסכימו איתי אבל יש משהו מנחם וטוב בזה שסיפור מסופר עי דמות אחת או שתיים ועד עצם היום הזה פשוט הוריד לי את כל ההתלהבות מהספר. זה יצר טשטוש על עיקר הסיפור והרגיש כמו מלא פרקי בונוס ואפילוגים. שמתי 3 מהסיבה הפשוטה ששאר הסדרה הייתה פשוט וואו אחד גדול

16/8/2022

הספר האחרון מיותר לטעמי מרגיש סתמי

5/5/2021

ספר מעולה ומרגש

17/1/2021

ההתחלה הייתה מעניינת אבל ההמשך היה מיותר על הדמיות השונות.

14/10/2020

קראתי את כל הסדרה ונהניתי מאד הספר האחרון היה קצת מאולץ בעיקר כי היו הר ה חזרות של טקסט ושיחות שכבר קראנו. היה אפשר בלי

28/5/2019

יש משהו ממש חביב בספר שמספר בקצרה על הרב דמויות ומבהיר פרטים - קליל לקריאה

16/11/2024

הקריינית הכי לא מתאימה לסוג כזה של ספר...הורס ממש. הספר מיותר לחלוטין, אוסף של סיפורי רקע קטנים, למה היה צריך ספר בשביל לספר אותם? למה לא להוסיף את הסיפורים האלה בספרים המקוריים... נראה שהסופרת מאוד התאמצה למצוץ סיפור מאצבע, וזה לא הצליח. שלושת הספרים הראשונים היו מאוד מעניינים וסופים ברגשות, שאר הספרים פשוט נפילה.

7/11/2024

מכל הסדרה הספר הכי פחות מעניין

9/8/2022

מאכזב. סיפורים קצרים מיותרים, שטחיים שלא תרמו שום דבר לקורא ודילגו דווקא על הקטעים החשובים.

10/11/2021

מיותר

22/5/2020

לא חובה בכלל

5/5/2020

קצת משעמם לעומת יתר הסדרה. לא תורם שום דבר משמעותי להבנת הדמויות. בקטעים שלמים מהספרים הרגשתי שאני קוראת שוב את אותו הסיפור מהספרים הקודמים ולא מגלה צדדים נוספים כפי שהיה מצופה מסגנון כזה של ספר. אין באמת צורך לקרוא את הספר הזה. יתר הסדרה מקסים.

30/9/2019

התאכזבתי

21/8/2023

מיותר וקראתי רק כדי באמת לסיים. סוגר בקצרה את סיפור הדמויות ומסביר את הסיפורים של כל הדמויות מסביב. הרגיש לי סתמי

7/3/2022

משעמם

3/5/2021

הגרוע מבין כל ספרי הסדרה.

25/3/2021

אהבתי את הסדרה אבל הספר האחרון היה מיותר בשבילי

המועמדת 6 - עד עצם היום הזה קיארה קאס
הקדמה
 
אני מודה שממש רציתי לכתוב את הסיפור הזה. אני מעריצה את אמברלי. בתור אמא, אני חשה כלפיה יראת כבוד. היא מקסימה, חכמה, אלגנטית, יפהפייה; ואף על פי שהיא חוותה לא מעט עצב, היא מנסה להיות עליזה. אז איך האישה המופלאה הזאת התאהבה במישהו כמו קלארקסון שרייב?
היה מעניין, בלשון המעטה, לראות לא רק את אמברלי כנערה, אלא גם את קלארקסון כנער. לנוכח ההתעללות והחרדה שהוא חווה, הצלחתי להבין איך הזמן והפחד יכולים להפוך אדם למישהו שרוב האנשים רואים בו רשע. היה מדהים לראות גם את אמברלי מנסה בכל כוחה למצוא את הטוב שבו ובאמא שלו, למרות החוויות הקשות שחוותה. אני חושבת שהיא באמת מאמינה שאף אחד לא נעשה רע מבחירה, שבכל אדם יש חלק חיובי, ואותו היא תמיד מחפשת. זה מסביר כל כך הרבה רגעים בתהליך הבחירה שלה ועוזר להבין למה היא היתה כל כך להוטה לקבל את האישה שבנה בחר, אפילו אם בעלה (כמו רוב המדינה) זילזל בה.
במהלך כתיבת סיפור הזה, חששתי שאולי אני לוקחת משהו מאמברלי. שאני גורמת לה להיראות טיפשה כשהיא מתעלמת מהמילים ומהמעשים של קלארקסון ורוצה בו בכל זאת. אני מרגישה שזו ההזדמנות שלי לומר: הסיפור הזה לא מנסה להצדיק מערכות יחסים מתעללות. קיוויתי שכמו כל דבר שאני יוצרת, הוא פשוט יהיה מלא כנות. אנחנו יודעים שלקלארקסון יש פגמים. גם לאמברלי יש. זוהי הצצה מאחורי הקלעים על שני אנשים שבורים.
 
קיארה
 
1
 
עברו רק שבועיים, וזו היתה המיגרנה הרביעית שלי. איך הייתי אמורה להסביר את זה לנסיך? היה גרוע מספיק שכמעט כל הבנות שנשארו היו שתיים; שהמשרתות שלי עבדו בפרך כדי לטפל בכפות ידי היבשות והקשות. בשלב כלשהו אהיה חייבת לספר לו על גלי המחלה ששוטפים אותי בלי אזהרה. טוב, אם הוא אי־פעם ישים לב אלי.
המלכה אבּי ישבה בקצה השני של חדר הנשים, כמעט כאילו הפרידה את עצמה בכוונה מהבנות. הבחנתי בצמרמורת קלה בכתפיה והרגשתי שהיא לא ממש רואה בנו אורחות רצויות.
היא הושיטה את זרועה למשרתת, שלקחה אותה ושייפה את ציפורניה באופן מושלם. אבל אפילו בזמן ששירתו וטיפחו אותה, המלכה נראתה כעוסה. לא הבנתי אותה, אבל ניסיתי לא לשפוט. אולי גם הלב שלי היה מקשיח אם בעלי היה מת צעיר כל כך. היה לה מזל שפורטר שרייב, בן הדוד של בעלה המנוח, נשא אותה לאישה ואיפשר לה לשמור על הכתר.
העברתי את מבטי על החדר והתבוננתי בבנות האחרות. ג'יליאן היתה ארבע כמוני, אבל ארבע מהוגנת. שני ההורים שלה היו שפים, ולפי האופן שבו דיברה על הארוחות שלנו, הנחתי שהיא תלך באותה דרך. לי ומדיסון למדו וטרינריה וביקרו באורוות בכל הזדמנות שהיתה להן.
ידעתי שנוֹבָה שחקנית ושהמוני מעריציה רצו שהיא תזכה בכתר. אוּמה היתה מתעמלת קרקע, וגזרתה הדקה היתה מלאת חן גם ללא תנועה. חלק מהשתיים כאן אפילו לא בחרו עדיין מקצוע. הנחתי שאם מישהו היה מכלכל אותי, מאכיל אותי ודואג לי לקורת גג, גם אני לא הייתי מוטרדת מעניינים כאלה.
עיסיתי את הרקות הכואבות שלי והרגשתי את העור הסדוק מתחכך במצחי. עצרתי ובהיתי בידי המחוספסות.
הוא לעולם לא ירצה בי.
עצמתי את עיני ונזכרתי בפעם הראשונה שפגשתי את הנסיך קלארקסון. זכרתי עד כמה היתה ידו חזקה כשהוא לחץ את ידי. תודה לאל שהמשרתות שלי מצאו בשבילי כפפות תחרה, אחרת הוא היה שולח אותי הביתה באותה שנייה. הוא היה שקט, מנומס וחכם. כל מה שנסיך צריך להיות.
בשבועיים האחרונים שמתי לב שהוא לא מחייך הרבה. נראה כאילו הוא חושש שיטילו בו דופי אם יפגין חוש הומור. אבל אלוהים, איך שהעיניים שלו הוארו כשהוא חייך. השיער הבלונדיני הכהה, העיניים הכחולות הדהויות, החוזק שקרן ממנו בכל תנועה… הוא היה מושלם.
למרבה הצער, אני לא הייתי כזאת. אבל הרגשתי שחייבת להיות דרך לגרום לו לשים לב אלי.
 
אדל היקרה,
 
החזקתי את העט באוויר לכמה רגעים. זה היה חסר תועלת, אבל בכל זאת המשכתי.
 
אני מסתגלת היטב לחיים בארמון. הוא יפה. הוא גדול ויפה יותר מיפה, אבל אני לא יודעת אם אצליח למצוא את המילים כדי לתאר אותו. החום פה באנג'לס שונה מהחום בבית, אבל גם את זה אני לא יודעת לנסח. נכון שהיה נהדר אם היית יכולה לבוא ולראות ולהרגיש ולהריח הכול בעצמך? כן, יש פה המון מה להריח.
בנוגע לתחרות עצמה, לא ביליתי שנייה אחת לבד עם הנסיך.
 
ראשי פעם בכאב. עצמתי את עיני ונשמתי לאט. הכרחתי את עצמי להתמקד.
 
אני בטוחה שראית בטלוויזיה שהנסיך קלארקסון שלח שמונה בנות הביתה, כולן ארבע או חמש וגם שש אחת. נשארו עוד שתי ארבע וכמה שלוש. אני תוהה אם מצפים ממנו לבחור שתיים. אני מניחה שזה הגיוני, אבל זה שובר את לבי.
תוכלי לעשות לי טובה? תשאלי את אמא ואבא אם יש אולי בן דוד או מישהו אחר במשפחה ממעמד גבוה יותר? הייתי צריכה לשאול לפני שעזבתי. אני חושבת שמידע מהסוג הזה יעזור לי מאוד.
 
התחלתי להרגיש את הבחילה שמדי פעם התלוותה לכאבי הראש.
 
אני חייבת לרוץ. הרבה דברים לעשות. אשלח עוד מכתב בקרוב.
אוהבת לנצח,
אמברלי
 
הרגשתי חולשה. קיפלתי את המכתב והכנסתי אותו למעטפה שכבר נשאה את הכתובת. עיסיתי שוב את רקותי בתקווה שהלחץ יקל עלי קצת, אף על פי שזה אף פעם לא עזר.
״הכול בסדר, אמברלי?״ שאלה דָניקָה.
״בסדר גמור,״ שיקרתי. ״אני בטח סתם עייפה. אולי אצא להליכה קצרה. להזרים קצת את הדם.״
חייכתי אל דניקה ואל מדליין ויצאתי מחדר הנשים לכיוון השירותים. מעט מים קרים על פני יהרסו את האיפור, אבל אולי יעזרו לי להרגיש טוב יותר. לפני שהספקתי להגיע לשם תקפה אותי שוב סחרחורת. התיישבתי על אחת הספות הקטנות שניצבו לאורך המסדרון והשענתי את ראשי על הקיר, בניסיון להקל את הכאב.
לא היה בזה שום היגיון. כולם ידעו שהאוויר והמים בחלקיה הדרומיים של איליאה מזוהמים. אפילו לאנשים ממעמד שתיים שחיו שם היו בעיות בריאות לפעמים. אבל עכשיו, כשאני במקום שיש בו אוויר נקי, אוכל טוב וטיפול נהדר — אני אמורה להרגיש טוב יותר, לא?
אם זה יימשך כך, אחמיץ כל הזדמנות להרשים את הנסיך קלארקסון. מה אם לא אוכל להגיע למשחק הקרוקט אחר הצהריים? הרגשתי איך החלומות שלי חומקים בין אצבעותי. עדיף שכבר אודה בתבוסה. זה יכאב פחות אחר כך.
״מה את עושה?״
הרמתי את ראשי מהקיר וראיתי את הנסיך קלארקסון עומד מעלי ומביט בי.
״שום דבר, הוד מלכותך.״
״את חשה ברע?״
״לא, מובן שלא,״ התעקשתי והכרחתי את עצמי לעמוד. אבל זו היתה טעות. הרגליים שלי קרסו ונפלתי על הרצפה.
״מיס?״ הוא שאל וכרע לצדי.
״אני מצטערת,״ לחשתי. ״כמה משפיל.״
הוא הרים אותי בזרועותיו. ״אם את מרגישה סחרחורת, תעצמי עיניים. אנחנו הולכים לאגף בית החולים.״
איזה סיפור מצחיק לספר לילדים: המלך נשא אותי פעם ברחבי הארמון כאילו הייתי חסרת משקל. אהבתי להיות בזרועותיו. תמיד תהיתי מה תהיה התחושה.
״הו, אלוהים,״ שמעתי צעקה. פקחתי את עיני וראיתי אחות.
״אני חושב שהיא התעלפה או משהו,״ אמר קלארקסון. ״נראה שהיא נפצעה.״
״הנח אותה כאן בבקשה, הוד מלכותך.״
הנסיך קלארקסון הניח אותי בזהירות על אחת המיטות שבמחלקה והסיר את ידיו ממני בעדינות. קיוויתי שהוא יכול לראות בעיני עד כמה אני אסירת תודה.
הנחתי שיעזוב מיד, אבל הוא עמד שם בשעה שהאחות בדקה לי את הדופק. ״אכלת היום, יקירה? שתית מספיק?״
״בדיוק סיימנו את ארוחת הבוקר,״ הוא ענה במקומי.
״את מרגישה חולה?״
״לא. טוב, כן. כלומר, זה שום דבר.״ קיוויתי שאם אגרום לזה להיראות חסר חשיבות, עדיין אוכל להשתתף מאוחר יותר במשחק הקרוקט.
הבעת פניה היתה קשוחה ורכה בו־זמנית. ״אני לא חושבת. היו צריכים לסחוב אותך לכאן.״
״זה קורה כל הזמן,״ פלטתי בתסכול.
״למה את מתכוונת?״ לחצה האחות.
לא התכוונתי להודות בזה. נאנחתי וניסיתי לחשוב איך להסביר. עכשיו הנסיך יראה מה החיים בהוֹנדוּרָגוּאָה גרמו לי.
״יש לי כאבי ראש לעתים קרובות. ולפעמים הם גורמים לי לסחרחורת.״ בלעתי רוק וחששתי ממה שהנסיך יחשוב. ״בבית אני הולכת לישון כמה שעות לפני האחים שלי, וזה עוזר לי לעבור את יום העבודה. כאן קשה יותר לנוח.״
״אממ־הממ. עוד משהו, חוץ מכאבי ראש ועייפות?״
״לא, גברתי.״
קלארקסון נע לצדי. קיוויתי שהוא לא יכול לשמוע את לבי הולם.
״כמה זמן את סובלת מהבעיה הזאת?״
משכתי בכתפי. ״כמה שנים, אולי קצת יותר. כבר התרגלתי.״
האחות נראתה מודאגת. ״יש מקרים דומים במשפחה שלך?״
שתקתי לפני שעניתי. ״לא בדיוק. אבל לאחותי יש לפעמים דימומים מהאף.״
״המשפחה שלך חולנית?״ שאל קלארקסון, עם שמץ של דחייה בקולו.
״לא,״ עניתי. רציתי להגן על עצמי, אבל ההסבר הביך אותי. ״אני גרה בהונדורגואה.״
הוא זקר גבות בהבנה. ״אה.״
כולם ידעו עד כמה הדרום מזוהם. האוויר, המים. היו בו כל כך הרבה ילדים מעוותים, נשים עקרות ומוות בגיל צעיר. כשהמורדים הגיעו, הם השאירו אחריהם שובל של כתובות גרפיטי שדרשו לדעת למה משפחת המלוכה לא עושה שום מאמצים לתקן את המצב. זה היה נס שלא כל המשפחה שלי היתה חולה כמוני, או שאני לא הייתי חולה עוד יותר.
נשמתי עמוק. מה בעצם אני עושה פה? את השבועות שלפני הבחירה ביליתי בטיפוח פנטזיה ילדותית במוחי. אבל משאלות וחלומות לא יעזרו לי להיות ראויה לאדם כמו קלארקסון.
הפניתי את מבטי ממנו כי לא רציתי שיראה אותי בוכה. ״אתה יכול ללכת, בבקשה?״
השתררו כמה שניות של דממה, ואז שמעתי את קול צעדיו כשיצא מהחדר. ברגע שהקול נעלם, נשברתי.
״ששש, יקירה, זה בסדר,״ אמרה האחות בקול מנחם. הייתי אומללה כל כך עד שחיבקתי אותה כאילו היתה אמי או אחותי. ״התחרות הזאת יוצרת לחץ רב, והנסיך קלארקסון מבין את זה. אני אדאג שהרופא ירשום לך תרופה לכאבי הראש, וזה יעזור.״
״אני מאוהבת בו מאז שהייתי בת שבע. כל שנה לחשתי לו שיר יום הולדת לתוך הכרית שלי כדי שאחותי לא תצחק עלי שזכרתי. כשהתחלתי ללמוד כתב מחובר, הייתי כותבת את השמות שלנו יחד כדי להתאמן… ובפעם הראשונה שהוא באמת מדבר איתי, הוא שואל אם אני חולנית.״ השתתקתי ופלטתי יפחה. ״אני לא טובה מספיק.״
האחות לא ניסתה להתווכח איתי. היא פשוט הניחה לי לבכות.
הייתי נבוכה כל כך. קלארקסון תמיד יראה אותי כנערה החולה שביקשה ממנו ללכת. הייתי בטוחה שהחמצתי את ההזדמנות לזכות בלבו. למה שהוא ירצה אותי עכשיו?

עוד ספרים של קיארה קאס