חצר של ורדים וקוצים 2 - חצר של ערפל וזעם
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
חצר של ורדים וקוצים 2 - חצר של ערפל וזעם
מכר
אלפי
עותקים
חצר של ורדים וקוצים 2 - חצר של ערפל וזעם
מכר
אלפי
עותקים

חצר של ורדים וקוצים 2 - חצר של ערפל וזעם

4.9 כוכבים (153 דירוגים)
ספר דיגיטלי
44
ספר מודפס
78.4 מחיר מוטבע על הספר 98

עוד על הספר

  • שם במקור: A Court of Mist and Fury
  • תרגום: סיוון מדר
  • הוצאה: כתר
  • תאריך הוצאה: יוני 2023
  • קטגוריה: מד"ב ופנטזיה, רומן רומנטי
  • מספר עמודים: 566 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 9 שעות ו 26 דק'

תקציר

כשכלואים די זמן באפלה, האפלה מתחילה להשיב מבט.

פֵיירָה בת ה־19 עברה יותר מבחנים משלֵב אנוש מסוגל לעמוד בהם.
אמנם היא זכתה בכוחות מופלאים ובמשך חיים של פֵיי נַעלים, אבל הזיכרונות משהותה מתחת להר והמעשים שנאלצה לעשות כדי להציל את חייהם של טַמְלין ובני עמו לא מרפים מנפשה. כשמועד חתונתה עם טמלין מתקרב, מתגברים בה הסיוטים ותחושת הריקנות. נדמה לה שהיא הופכת לשתי נשים: זו שעומדת בעסקה שעשתה עם ריס, הלורד הנעלה של חצר הלילה המבעיתה, וזו שחיה לצדו של טמלין בחצר האביב. בעוד פיירה מנסה לנווט בסבך אפל של פוליטיקה, תשוקה וכוח מסנוור, אורב בצללים כוח אפל חדש, נורא מקודמו. פיירה עשויה להיות המפתח להבסתו, אבל לשם כך יהיה עליה ללמוד לשלוט ביכולותיה החדשות, להבריא את נשמתה המרוסקת ולהחליט כיצד ברצונה לעצב את העתיד שלה ושל עולמה החדש. האם תעמוד בכך? ומה המחיר שתיאלץ לשלם הפעם?

שרה ג'יי מאס היא סופרת נוער אמריקנית. סדרת חצר של ורדים וקוצים שכתבה התקבלה בהתלהבות עצומה ברחבי העולם, תורגמה לשפות רבות וספריה היו לרבי־מכר. חצר של ערפל וזעם הוא השני בסדרה.

"רומנטיקה כובשת, סקסיוּת שלא ניתן לעמוד בפניה וקסם מהפנט. חגיגה אמיתית לכל החושים."
יו־אס־איי טודיי

"מושלם לחובבי וחובבות פנטזיה אפלה, סקסית ויצרית." קירקוס ריוויוז

"סקסי, אפל ומרגש." באסטל

"חגיגה אמיתית לכל החושים." יו־אס־איי טודיי

פרק ראשון

אולי בתוך תוכי תמיד הייתי שבורה ואפלה.

אולי מישהי שנולדה שלמה וטובה הייתה מניחה את פגיון המֵילה ומאמצת את המוות, במקום את מה שהיה כעת מולי.

היה דם בכל מקום.

התקשיתי להמשיך להחזיק בפגיון בידי הרועדת, המגואלת בדם. כשאני נסדקת עוד ועוד, כשגופתו השרועה של הפֵיי הנַעֲלָה הצעיר מתקררת על רצפת השיש.

לא יכולתי להרפות מהלהב, לא יכולתי לזוז ולהתרחק ממנו.

"יפה מאוד," המתה אָמָרַנתָה מהכס שלה. "שוב."

פגיון מֵילה נוסף חיכה, ודמות נוספת כרעה על ברכיה. בת פיות.

ידעתי מה היא תגיד. אילו תפילות היא תדקלם.

ידעתי שאשחט אותה, כמו ששחטתי את הצעיר שהיה שרוע מולי.

הייתי מוכנה לעשות את זה כדי להוציא את כולם לחופשי, כדי להוציא את טמלין לחופשי.

הייתי טובחת ההתמימים, ומושיעת הארץ.

"ברגע שתהיי מוכנה, פֵיירָה החמודה," אמרה אמרנתה בעצלתיים, שערה אדום עז כמו צבע הדם על ידיי. על השיש.

רוצחת. שוחטת. מפלצת. רמאית.

לא ידעתי למי אני מתכוונת. הגבולות ביני לבין המלכה כבר מזמן היטשטשו.

אצבעותיי האוחזות בפגיון התרופפו והוא נחת על הרצפה בקרקוש והתיז נתזי דם מהשלולית המתפשטת והולכת. טיפות ניתזו על מגפיי הבלויים — שרידים מחיי התמותה שנדמו לי רחוקים כל כך עד שהתערבבו בסיוטים שרדפו אותי בחודשים האחרונים.

פניתי להביט בבת הפיות שחיכתה למותה, ראשה מכוסה בברדס, גופה הצנום יציב. מוכנה לקראת הסוף שעמדתי להמיט עליה, מוכנה להפוך לקורבן.

שלחתי יד לפגיון המֵילה השני המונח על כרית קטיפה שחורה, וניצבו היה קר כקרחון בידי החמה והלחה. השומרים תלשו מעליה את הברדס.

זיהיתי את הפנים שהביטו בי מלמטה.

זיהיתי את העיניים הכחולות־אפורות, את השיער החום־זהוב, את השפתיים המלאות ואת עצמות הלחיים החדות. זיהיתי את האוזניים שכעת היו מחודדות ברוב חן, את הזרועות והרגליים שנעשו גמישות יותר, חזקות יותר, את כל הפגמים האנושיים שהוחלקו והומרו בזוהר אלמוות עדין.

זיהיתי את הריקנות, את הייאוש, את הריקבון הנוטף מהפנים האלה.

ידיי לא רעדו כשכיוונתי את הפגיון.

כשאחזתי בכתף העדינה והבטתי ישר בפנים השנואות — הפנים שלי.

ותקעתי את פגיון המֵילה בתוך ליבי המצפה.

 

 

חלק ראשון
בית היצורים
 

1

הקאתי לתוך האסלה, ידיי לופתות את שוליה הקרירים, וניסיתי להחניק את קולות ההקאה.

קרני ירח הסתננו לתוך חדר הרחצה הגדול, העשוי שיש, מקור האור היחיד שהיה לי בזמן שהקאתי בשקט את נשמתי.

טַמלין לא הניד עפעף כשהתעוררתי בטלטלה. וכשלא יכולתי להבדיל בין החושך בחדרי לבין הלילה הנצחי בצינוק של אמרנתה, כשהזיעה הקרה שכיסתה אותי הזכירה לי את הדם של בני הפיות, זינקתי ורצתי לחדר הרחצה.

הייתי כאן כבר חמש־עשרה דקות בציפייה שהבחילה תירגע, שהרעידות הממושכות ייחלשו וידעכו, כמו אדוות בבריכה.

רכנתי בהתנשפויות מעל האסלה, וספרתי כל נשימה.

זה היה רק סיוט. אחד מיני רבים שרדפו אותי בימים אלה, בשינה ובהקיץ.

עברו שלושה חודשים מאז האירועים שמתחת להר. שלושה חודשים של הסתגלות לגופי בן האלמוות, לעולם שהתאמץ לאחות את עצמו מחדש אחרי שאמרנתה ניפצה אותו לרסיסים.

התמקדתי בנשימה — שאיפה דרך האף, נשיפה דרך הפה. שוב ושוב.

כשהרגשתי שאני מפסיקה להקיא התרוממתי בהדרגה מהאסלה — אבל לא התרחקתי. הגעתי רק עד לקיר הסמוך, ליד חריץ החלון הפתוח שממנו הצלחתי לראות את שמי הלילה, ולהרגיש את הרוח הקלילה על פניי הדביקות. השענתי את ראשי על הקיר והשטחתי את כפות ידיי על רצפת השיש הקרירה. אמיתי.

זה היה אמיתי. שרדתי; הצלחתי להימלט.

אלא אם כן זה היה חלום — רק הזיית קדחת בצינוק של אמרתנה, ותכף אתעורר שוב בתוך התא, ו —

הצמדתי את ברכיי לחזי. אמיתי. אמיתי.

הגיתי את המילה בתנועות שפתיים.

המשכתי להגות אותה עד שיכולתי להרפות מרגליי ולהרים את הראש. כאב פילח את כפות ידיי —

גיליתי שקמצתי אותן לאגרופים חזק כל כך עד שציפורניי כמעט פצעו את העור.

כוח של בני אלמוות הוא קללה יותר מאשר ברכה. עיקמתי וכופפתי את כל הסכו"ם שהחזקתי בשלושת הימים הראשונים אחרי שחזרתי לכאן, מעדתי על רגליי, שנעשו ארוכות ומהירות יותר, לעיתים תכופות כל כך שאָליס פינתה מחדריי את כל חפצי הערך שאין להם תחליף (היא התמרמרה במיוחד כשהפלתי שולחן שניצב עליו אגרטל בן 800 שנה), וניפצתי לרסיסים לא אחת, לא שתיים, אלא חמש דלתות זכוכית כי סגרתי אותן בטעות חזק מדי.

פלטתי אנחה דרך האף, ופתחתי את אצבעות ידיי.

ידי הימנית הייתה פשוטה וחלקה. יד פיי מושלמת.

הפכתי את יד שמאל שסלילי דיו שחורים כיסו את אצבעותיה, את המפרק, את כל האמה עד למרפק, וספגו את אפלת החדר. העין החרוטה במרכז כף ידי נראתה כאילו היא צופה בי, שלֵווה וערמומית כחתול, ואישון החריץ שלה היה רחב יותר משהיה מוקדם יותר היום. כאילו הסתגלה לחושך, כמו עין רגילה.

הבטתי בה בזעף.

בה, ובכל מי שעשוי לצפות בי מבעד לקעקוע.

לא שמעתי מריס בשלושת החודשים שהייתי כאן. אפילו לא לחישה. לא העזתי לשאול את טמלין או את לושיין או כל אחד אחר, מחשש שזה יזמן איכשהו את הלורד הנעלה של חצר הלילה, יזכיר לו איכשהו את העסקה המטופשת שערכתי איתו מתחת להר: שבוע אחד בחודש איתו בתמורה לכך שהציל אותי ממלתעות המוות.

אבל גם אם ריס שכח בדרך נס מהעסקה, אני לעולם לא אוכל לשכוח. וגם לא טמלין או לוּשִׁיֶין או כל אחד אחר. לא כל עוד הקעקוע הזה קיים.

גם אם בסופו של דבר ריס... לא היה בדיוק אויב.

עבור טמלין, כן. עבור כל שאר החצרות, כן. מתי מעט חצו את הגבול של חצר הלילה ונשארו בחיים. אף אחד לא ידע מה בדיוק נמצא בחלק הצפוני ביותר של פְּריתַנְיָה.

הרים ואפלה וכוכבים ומוות.

אבל לא הרגשתי שאני וריס אויבים בפעם האחרונה שדיברתי איתו, כמה שעות אחרי המפלה של אמרנתה. לא סיפרתי לאף אחד על הפגישה הזו, על מה שהוא אמר לי, ועל מה שאני התוודיתי בפניו.

שִֹמחי על ליבך האנושי, פיירה. רחמי על אלה שאינם מרגישים דבר.

קמצתי את ידי לאגרוף שהסתיר את העין ההיא, את הקעקוע. התרוממתי לעמידה, הורדתי את המים באסלה וטופפתי אל הכיור כדי לשטוף את הפה, ואחריו את הפנים.

הלוואי שלא הייתי מרגישה דבר.

הלוואי שליבי האנושי היה משתנה עם כל שאר גופי, הופך לשיש בן אלמוות במקום להיות גוש אפלה סדוק שמטפטף רעל לתוכי.

טמלין עדיין ישן כשהתגנבתי בחזרה לחדר השינה החשוך שלי, גופו העירום שרוע על המזרן. לרגע פשוט עמדתי והתפעלתי משרירי הגב המוצקים שלו, שאור הירח הדגיש בחן, משערו הזהוב, הסתור משינה ומהאצבעות שהעברתי בו מוקדם יותר, כשעשינו אהבה.

למענו עשיתי את זה — למענו החרבתי בשמחה את עצמי ואת נשמתי בת התמותה.

ועכשיו ציפו לי חיי נצח של התמודדות עם מה שעשיתי.

עשיתי את דרכי למיטה, כל צעד כבד יותר מהקודם, מאומץ יותר. כעת הסדינים היו קרירים ויבשים. החלקתי פנימה, התכרבלתי בגבי אליו ועטפתי את עצמי בזרועותיי. נשימתו הייתה עמוקה — יציבה. אבל באוזני הפיי שלי... מדי פעם תהיתי אם אני שומעת את נשימתו נקטעת, רק לרגע. אף פעם לא העזתי לשאול אותו אם הוא ער.

הוא אף פעם לא התעורר כשהסיוטים עקרו אותי מהשינה; אף פעם לא התעורר כשהקאתי לילה אחר לילה. אם הוא ידע, או שמע, הוא לא אמר על כך מילה.

ידעתי שסיוטים דומים גירשו את השינה מעיניו לעיתים קרובות כמו אצלי. בפעם הראשונה שזה קרה, התעוררתי וניסיתי לדבר איתו. אבל הוא התנער ממני כשנגעתי בו, עורו לח ודביק, ושינה צורה לדמות החיה עם הפרווה והטפרים והקרניים והניבים. הוא העביר את שאר הלילה ברביצה למרגלות המיטה, משגיח על הדלת, על קיר החלונות.

מאז הוא העביר לילות רבים באותו אופן.

הייתי מכורבלת במיטה והצמדתי אליי את השמיכה חזק יותר, כמהה לחום גופו בלילה הקריר. זה הפך להסכם שבשתיקה בינינו — לא להודות שאמרתנה עדיין מייסרת אותנו, בשנתנו ובהקיץ. לא לאפשר לה לנצח.

בכל מקרה, היה קל יותר לא להזדקק להסברים. לא להצטרך לספר לו שאף על פי שהוצאתי אותו לחופשי, שהצלתי את עמו ואת פריתניה כולה מאמרנתה... שברתי את עצמי בתוך כך.

וחשבתי שגם חיי נצח שלמים לא יספיקו כדי לתקן אותי.

 

 

עוד על הספר

  • שם במקור: A Court of Mist and Fury
  • תרגום: סיוון מדר
  • הוצאה: כתר
  • תאריך הוצאה: יוני 2023
  • קטגוריה: מד"ב ופנטזיה, רומן רומנטי
  • מספר עמודים: 566 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 9 שעות ו 26 דק'

מה חשבו הקוראים?

*אחרי הרכישה תוכלו גם אתם לכתוב ביקורת
153 דירוגים
143 דירוגים
6 דירוגים
2 דירוגים
0 דירוגים
2 דירוגים
6/12/2023

וואווו וואוווו! ! ! ! דבר ראשון אימאלה איזה ספר מושלם, כובש וסוחף! לא יכולתי לעצור! איזו התפתחות מפתיעה ונעימה! רייסנד אימאלה מושלם! לא התלהבתי מהספר הראשון כמו שהספר הזה כבש אותי! חשבתי על רייסנד ופיירה, על הכל פתאום הגיוני יותר ונכון יותר, פשוט נשביתי בסיפור האהבה שלהם😍 רייסנד מתנסח בצורה שגורמת לי לצרוח מבפנים כמה הוא מושלם!! חייבת לצטט קטע שרייסנד אומר לפיירה_'אני מסתכל עלייך ומרגיש שאני עומד למות. כאילו אני לא יכול לנשום. אני חושב שאני רוצה אותך כל כך שחצי מהזמן אני בקושי יכול להתרכז לידך' ! דבר שני ומבאס ביותר זה שלא תרגמו את שאר הסדרה!! יש עוד ספר שסוגר את הסדרה שקוראים לו 'חצר של כנפיים וחורבן' שהוא מושלם ומרתק (קראתי באנגלית). יש עוד נובלה קצרה. ועוד ספר חמישי מנקודת מבט של קסיאן ונסטה שנקרא 'חצר של להבות כסף' ואני חייבת לומר שהספר הזה מדהים הייתי חייבת לסיים פשוט חייבת לדעת מה קורה! קראתי אותו בזמן שיא! הסופרת צריכה לקבל מדליה על הדמות הגברית והסקסית שיצרה-ק ס י א ן ! כשתקראו תבינו למה אני מתכוונת.. לאילו שלא יכולים לחכות עד שיתרגמו את שאר הספרים מוזמנים לקרוא את הגרסה האנגלית (או לשמוע ביוטיוב, גם זאת אופציה טובה, לא תמיד יש זמן לקרוא🤭) זהו סיימתי, חפרתי הכי חופר שלי עד עכשיו😉😅 תהנו ותתכוננו להתמכר!

30
11/2/2024

ספר מושלם ברמות!! חייב לתרגם את שאר הספרים אנחנו במתח היסטרייי!!

25
25/1/2024

מה זה הדבר הזה?!?!?!??? איזו גאונות!!!!! בבקשה שכל הספרים יתורגמו בבקשה!!!

24
16/10/2023

וואו אחד הספרים הכי טובים שקראתי מקווה שהתרגום של שאר הספרים יהיה בקרוב כי אני באובססיה!!!

14
20/1/2024

וואו. לא הצלחתי לעצור לנשום. זו חתיכת יצירת מופת שאין דוגמא לה!!

12
29/9/2023

זה פשוט התעללות להשאיר אותנו ככה בלי תרגום לספרי המשך. אחד הספרים הטובים

9
6/2/2024

מדהים וסוחף לא יכולה לחכות לספר הבא!!!

8
5/4/2024

אני לא חושבת שאפשר לרשום במילים את הערצה שלי לספר הזה! 👑

5
2/4/2024

תקשיבו טוב תתנו הזדמנות לספר השני!!! מתעלה על הראשון בכמה רמות!!!!! סוף סוף ענייין!!!! חובה. קריאה מחכה לתירגומים

4
2/4/2024

וואווו!!!! אחד הספרים הכי יפים שקראתי!! שהייתי חייבת להמשיך לקרוא באנגלית כי ההוצאה לא תרגמה את הספרים הנוספים - וחבל!

3
27/2/2025

לא נופל מהראשון@! אני לא מבינה מה צריך לקרות כדי שיתרגמו כבר את השאר באמת בבקשה אם יש מישהו ששומע אותייייי

2
23/10/2024

תוציאו כבר את שאר הספרים !!!

2
26/2/2024

ואווווווו מחכה לספרים הבאים

2
22/2/2024

ווואי בבקשה לתרגם את השלישי ומהר❤🙏

2
15/1/2024

ווואווווווו! איך ממשיכים בחיים עכשיו??? מתי יתורגם הספר הבא???

2
20/9/2023

מ ד ה י ם! אחרי הראשון התלבטתי אם להמשיך אבל הוא היה פשוט מצוין. הרבה טוויסטים מעניינים וריסנד הוא חלומה של כל אישה. הספר השלישי יתורגם במהלך 2024 לפי ההוצאה 🥲

2
4/9/2023

וואוו סופרת מעולה האהבתי את הסדרה של כס הזכוכית ועכשיו הסדרה הזאת מ-ד-ה-י-מ-ה. הדבר הראשון שעשיתי אחרי שסיימתי את הספר היה לשלוח מייל להוצאת כתר לברר לגבי הלו"ז תרגום של שאר הספרים בסדרה. הספר הראשון היה טוב אבל פה היוצרות מתהפכות והופכות אותו למעולה!!! אהבתי ממשש מי שאוהב את הז'אנר לא יתאכזב

2
27/1/2025

הספר השני התעלה פי כמה וכמה מהספר הראשון- מכניס אותך לעלילה. העובדה שכל פרט שולי בספר הראשון הופך להיות לנו עובדה חשובה בספר השני גורם לנו להיות מופתעים ולהיכנס לספר עוד יותר ממליצה בטירוף

1
29/11/2024

וואוווווו! הוא הרבה יותר יפה מהראשון עם טוויסט שלא צפיתי אבל כל כך שמחתי עליו! ולמה אין עוד מתורגמים??? 😭😭😭😭

1
21/10/2024

הרבה יותר מרתק מהספר הראשון בכללי ממש מתה על המחברת! שווה קריאה!

1
15/9/2024

מתי מתורגם הספר הבא ????

1
26/5/2024

אם הייתי יודעת שהפסיקו לתרגם את הסדרה הזאת לא הייתי מתחילה לקרוא אותה! מי שלא יכול להמשיך באנגלית שיחסוך מעצמו כי הספר מעולה אבל נגמר בסוף פתוח!

1
23/3/2024

Wowwww

1
5/3/2024

מעולה, מותח וסוחף.

1
1/3/2025

מעולה! לא יכולתי להפסיק לקרוא. כמה רמות מעל הספר הראשון. הרבה זמן לא נהניתי ככה מספר.

20/1/2025

מזמן אבל מזמן לא נהניתי ככה מספר… כתוב בצורה מדהימה, בונה מתח ועלילה ולא נותן להרפות לרגע. ספר יפיפה…

6/1/2025

יותר טוב מהספר הראשון. תענוג

9/12/2024

ספר מדהים עם עלילה מושלם אבל חייב שיתרגמו את ההמשךךך

20/10/2024

ריגש והצחיק, וסחט דמעות

17/9/2024

ספר סוחף בסיפור מרתק של עולם הפיות ובני אנוש על אהבה, נאמנות, משפחתיות ומלחמה. הסיפור של פיירה, טאמלין וריסנד ועוד לא השאיר אותי אדישה. צחקתי, התרגשתי וכאבתי עם הדמויות. מחכה לתרגום של הספרים האחרים בסדרה.

17/9/2024

בהתחלה הלכתי קצת לאיבוד, הספר הראשון היה לא לפה ולא לשם והיה לי קשה להתחיל את הספר הזה. מודה נטשתי אותו כמה פעמים על ההתחלה. אבל שאמרתי ניתן עוד צאנס עם כול ההיפ סביבו....וואלה התאהבתי! בניית העולם נהדרת וכול כך קל לדמיין את המקומות שמתוארים שם אבל סיפור האהבה פה הוא השוס הוא מרגיש אמיתי כול כך.

14/9/2024

וואו כמה שנהניתי לקרוא את הספר הזה. התאהבתי בכל דמות ודמות בספר, במיוחד בריס והקשר המטורף שיש לו עם פיירה. לפעמים היו פרקים שטיפה שיעממו אותי אבל בסופו של דבר זה היה הכרחי לעלילה אז הצלחתי לשרוד אותם, והפרקים האחרונים היו מותחים בטירוף. זאת הסדרה הראשונה שאני קוראת בז׳אנר הפנטזיה, מאוד מאוד אהבתי ולא יכולה לחכות כבר לשאר הספרים :)

18/8/2024

איזה טוויסט! מחכה לספר הבא!

6/8/2024

מושלםםםםם !!! אם חשבתי שהראשון יפה אז השני מתעלה עליו בכמה רמות

20/7/2024

פשוט מרגיש שראיתי סרט ממש טוב!!! ממליצה!

24/6/2024

הספר כתוב בצורה מעולה ! מותח, מרגש ומעניין עם הרבה תפניות שלא מצפים להם בעלילה. אני ממליצה בחום

17/6/2024

אם הספר הראשון היה מדהים זה מעבר לכל דימיון כל חלק וחלק בספר הזה מושלםםם בבקשה תתרגמו את כל הסידרהה

16/6/2024

ספר מצוין כמו כל הספרים שלה הוא לא יוצא לי מהראש ממש מחכה שיתרגמו את האחרים

12/6/2024

מהנה מאוד!! יש הכל, פנטזיה, מתח ורומנטיקה. מומלץ!

9/6/2024

מושלם עלילה מדהימה כתיבה מותחת ממש לא רק לנוער בוגר מחכה להמשך הסדרה

4/6/2024

מושלם!! מפתיע ברמות ממליצה בחום על הסדרה הזו. מרוב שלא יכולתי לחכות לתרגום של הספר השלישי התחלתי אותו באנגלית

30/5/2024

וואו,כל כך נהנתי שלא רציתי שיסתיים. רומנטיקה, פנטזיה, תככים ומזימות וסוף עם טוויסט. הרבה יותר טוב מהראשון.

16/5/2024

מושלם הספר הכי טוב שקראתי אני מחכה להמשך

10/5/2024

ספר המשך מעולה. אי אפשר להפסיק לקרוא

7/5/2024

וואוו מזמן לא נהנתי ככה מספר

1/5/2024

פשוט וואו. הספר הזה כל-כך טוב! אפילו יותר טוב מהראשון! נשארתי בכזה מתח, אני לא יכולה לחכות שיתרגמו כבר את ספרי ההמשך.

25/4/2024

הספר הראשון סבבה אבל זה היה ממש ממש מדהים !!!!!!!!!!!!!!!!!!! עם עיברית לא ירכשו את הספר הבא אני הולך לשבור משהו!!

23/4/2024

מחכה להמשך

28/2/2024

עבר הרבה זמן מאז שקראתי את הספר הקודם ולקח לי קצת זמן להכנס מחדש לעניינים, אבל בהמשך אהבתי מאוד! מחכה לספר הבא

24/2/2024

אחרי הספר הראשון שסיימתי בקושי, התלבטתי אם להמשיך לשני. המשכתי והופתעתי לטובה. ספר מצויין, הרבה יותר טוב מהראשון. מחכה להמשך

23/12/2023

הספר קצת ארוך מדי אבל עדיין סוחף

15/12/2023

הספר הכי טוב שקראתי כבר שנים! פשוט מדהים, כל כך קל להתאהב בדמויות וממש קשה לעבור ממנו לספר אחר!

15/12/2023

קודם כל חשוב לי להגיד- מי שהתאכזבה מהספר הראשון (שלדעתי היה ממש גרוע ומטריד), תתנו צ'אנס לספר השני. ההתחלה קצת מעייפת אבל אז הספר נהיה פשוט מעולה! לא יכולתי להניח אותו מהידיים! מקווה ששאר הסדרה ימשיך באותו אופן ויתרגמו אותה בהקדם 🙏

28/11/2023

הספר ממש טוב, הרבה זמן ספר לא הצליח להשאיר אותי בהלם מהסוף שלו. ממליצה בחום

20/11/2023

ספר מושלם. ממש נהנתי

13/11/2023

ספר מצוין. אפילו טוב יותר מהספר הקודם בסדרה. מקווה לקרוא את השאר כמה שיותר מהר! 🖤

22/10/2023

הספר האהוב עלי בסדרה! אי אפשר להפסיק לקרוא מותח ורומנטי ופשוט מעולה! ממליצה ממש ממש

9/10/2023

בין הספרים הטובים שקראתי פשוט וואו רוצו לקרוא!!

7/10/2023

חשבתי שהראשון ואוו ואז הגיע השני למעלה מאלף עמודים שגמעתי תוך יומיים מושלם מושלם מושלם בבקשה תתרגמו את יתר הספרים בסידרה קשה להמתין❤️

2/10/2023

קראתי בלי הפסקה! עוד קסמים… עוד יכולות… מדהים! מחכה להמשך, נקווה שיתורגם בקרוב!

25/9/2023

מתחיל קצת עייף אבל בהמשך אי אפשר להוריד את הספר מהיד. חייבים לתרגם את ההמשך!!!! חייבים!!!

13/9/2023

וואווו וואוו ולגמרי 10 כוכבים! הספר הזה מושלם!

11/9/2023

וואווווו ספר מטורףף!! הרבה יותר טוב מהראשון, העולם שהסופרת יצרה מרתק וקסום כל כך, הדמויות, החדשות והישנות, כל כך כל כך מדהימות ומתפתחות כל כך הרבה, והטוויסטים מעולים!! אהבתי מאודדדדדד מומלץץץץ

11/9/2023

רציתי לכתוב הרבה דברים אבל כל מה שיש לי להגיד זה שזה אחד הספרים הכי טובים שקראתי ואקרא כל החיים!!!!

9/9/2023

וואו.....פשוט לא ייאמן כמה שנהניתי מהספר הזה

1/9/2023

מעולה ,מרתק ,אי אפשר להניח בצד

31/8/2023

נהדר. מושלם. הכל הפוך מהספר הקודם ובצורה כלכך מושלמת. דמויות עגולות ונהדרות. ריסנד והמעגל הפנימי שלו - מדהימים. מחכה בנשימה עצורה לקרוא את ספר השלישי .

30/8/2023

אהבתי את שני הספרים הראשונים מאוד, הרבה זמן לא הייתה לי חוויה ככ חיובית מספר. לזכות הסופרת יאמר שהיא בנתה עולם שלם וקסום שקשה מאוד להתנתק ממנו והוא עושה תאבון לדמיון! באסה שעדיין לא תורגמו הספרי המשך, אצפה להם בקוצר רוח.. מינימום תעלו לכאן את הגרסה באנגלית (: לכל מי שמעל גיל 20 ומתלבטת אם זה לנערות אז ממש לא, הרגשתי לעיתים שהספר מתאים יותר לבוגרים מאשר לנוער. תהנו💗

29/8/2023

10 כוכבים!! מהמם מהמם מהמם! מתה כבר לקרוא את המשך הסידרה!!!

26/8/2023

מושלם!!!

26/8/2023

מעולה

19/8/2023

וואו, איזה ספר נהדר. חשבתי שהספר הראשון מעולה, אבל הספר השני התעלה על הראשון לגמרי

19/8/2023

הכי טוב שיש!!! מקווה שלא ייקח הרבה זמן לספר הבא

12/8/2023

וואו !!!! מה קראתי עכשיו?! עלילה מצוינת, תפנית שלא צפויה בכלל מתרחשת בספר. ופתאום דברים מתחברים מעמוד לעמוד. ספר בין הטובים שקראתי בז׳אנר. מחכה כבר לתרגום של ההמשך ומתפללת שזה יקרה בקרוב!!! אם היה אפשר לתת 10 כוכבים הייתי נותנת! רוצו לקרוא 😍

10/8/2023

ספר פנטזיה מהמם!!!

9/8/2023

המשך מושלם לספר הראשון

30/7/2023

שלמווות, אחד מהספרים מג'אנר פנטזיה רומנטית היפים שקראתי ספר שמותיר אותך בלי מילים ורצון לקרוא בבהילות את הספר הבא. גיבורים מדהימים, עלילה סוחפת, כשרון כתיבה יוצא דופן. מחכה בקוצר רוח לספר הבא בסידרה מקווה שיתרגמו אותו מהר. חמישה כוכבים פלוס רוצו לקרוא !!!!!!!!!!! מומלץ ביותר !!!!!!!!!!!

26/7/2023

וואוווו איזה מושלם. נהנתי בטירוף מ2 הספרים אך השני היה מהמם מפתיע וסוחף. אהבתי מאוד את הטוויסט. מחכה לשלישי!!!!!!

24/7/2023

ספר מעולה

23/7/2023

ספר אדיר! מטורף! תאריכים מופלאים ובניית דמויות מדהימה!!!

21/7/2023

הספר הזה כתוב מצויין. יש שם טוויסטים ממש טובים שגרמו לי לצרוח בהנאה צרופה, וקצת לבכות ולצחוק המון כמו ילדה מטופשת. והמתרגמת..! אלוהים ישמור הייתי צריכה לכתוב בגוגל חלק מהמילים זה היה כלכך כיף לקרוא את זה השפה מדהימה! ספר באמת מרשים מאוד שמילים לא יצליחו לתאר אותו בכלל

20/7/2023

מ ו ש ל ם!! יש תפנית בעלילה שחשבתי שלא אוהב אבל עם כל מילה שקראתי הספר נהיה יותר טוב מתי הספר השלישייי

14/7/2023

ספר נהדר. מותח ומרגש עד הרגע האחרון. מחכה בקוצר רוח להמשך

12/7/2023

ממליצה בחום

12/7/2023

ואוו. הצילו. אני עולה באש!! מהר מהר לתרגם את החלק הבא. ספר מעולה!! כמו קודמו

10/7/2023

ספר מצויין מקווה שיהיה את השלישי

9/7/2023

וואו ספר אדיר אי אפשר לחכות להמשךךך

7/7/2023

הכי טוב שקראתי מעולם

7/7/2023

ספר מושלם ומטלטל, חשוב לדעת הסוף נשאר פתוח

6/7/2023

ספר מצויין, מקורי, מרתק, ממליצה ממש

5/7/2023

ספר מעולה מחכה כבר לשאר הסידרה

3/7/2023

ואואוטו ספר מדהים אין מילים לתאר את הרגשות שהספר הזה גרם וזה אחד מהספרים הנדירים שהצליח לגרום לי להישאב לעולם ככה, מקווה שיחק 3 יצא בקרוב ולא עוד שנה

1/7/2023

אני בוכה שזה נגמר! מחכה לספר השלישי כתיבה סוחפת ומושכת, דמויות מושלמות, עלילה מדהימה הספר השני יפה בהרבה יותר מהראשון מחכה להמשךךךך

30/6/2023

וואו מושלם יותר מהקודם מחכה כבר לספר הבא

28/6/2023

מעולה בהרבה מהראשון מקווה שתתרגמו מהר את השלישי

28/6/2023

ואווווו!!!!!!!!! סיימתי את הספר הקודם והייתי בהיי אבל זה????? כ"כ הרבה יוצר טוב!!! אני מתה מהמתח הלוואי שיתרגמו מהר את ההמשך סופרת מעולה, מתעלה על עצמה מפעם לפעם! ואו ואו ואו

27/6/2023

ואווו אני לא יודעת איך ממשיכים מספר כזה. אני לא יכולה לחכות לספר הבא ❤️❤️

26/6/2023

מושלם!!! מומלץ! אין מה להשוות לספר הראשון בסדרה בכלל. אדיר!

24/6/2023

מושלם אם יכולתי לתת לו 10 כוכבים הייתי נותת לא יכולתי להפסיק לקרא

23/6/2023

מהממם, פשוט ככה, רשום מעולה, הדמויות, העלילה, מומלץ ממש!

22/6/2023

פשוט ספר מעולה!!!! תודה על התרגום ❤️

20/6/2023

איזה כיף של ספר! נהנתי מכל רגע

20/6/2023

נקרא ברצף ללא הפסקה. פשוט מקסים. מחכה לספרים הבאים 🙏

20/6/2023

אמן אמןןןןן שהתרגום של הספר השלישי יגיע בקרוב ולא בעוד שנה אם בכלל. ספר מעולה! דמויות מעולות ועולם מסקרן.

19/6/2023

ואו ואו ואו!! תקראו את הספר המושלם הזה😍 לא עוצר לרגע והעלילה ממש זורמת! הלוואי שההוצאה תתרגם את המשך הסדרה מהר ולא נחכה שנה לספר הבא🙏🏻🙏🏻🙏🏻

19/8/2023

העלילה מעניינת, הסיפור כתוב היטב, נהניתי מהקריאה, עד שהגעתי למאה העמודים האחרונים והבנתי שהסיפור לא עומד להסתיים ואמור להיות ספר המשך, שלישי. זו כבר פעם שנייה שאני קוראת ספר באתר ומגלה לקראת הסוף שהעלילה לא הסתיימה, שאמור להיות ספר המשך, שלא קיים באתר עדיין - וזה לא רשום בשום מקום באופן מפורש. אני מקווה שמנהלי האתר יקראו את התגובה ויבינו שזה מאכזב ולא הוגן כלפי הקורא. אז שימו לב- הסיפור כולל יותר משני ספרים, וכרגע ההמשך עוד לא קיים.

2
11/9/2023

הספר הזה הרבה יותר טוב מהספר הראשון. הסיפור מתפתח, ונהיה הרבה יותר מעניין. אז למה 4 ⭐️? יש משהו קצת מתיש בסגנון הכתיבה. בנקודה מסויימת הייתה לי תחושה של מיצוי.

1
13/7/2024

הרבה יותר טוב מהראשון! באופן כללי לגבי הסדרה - קראתי כבר טובים יותר בז'אנר הזה של פנטסיה רומנטית עם גיבורה חזקה. הווריאציה על אנשי הזאב והערפדים לא מספיקה כדי 'לסמן וי' על המשבצת של המקוריות. מהבחינה הזאת קצת התבאסתי, כי אני תמיד מחכה לקרוא איזה משהו מקורי ומרענן. ...אבל בסך הכל נהניתי מהקריאה, כי זה כתוב היטב.

15/8/2023

העלילה מעולה מותחת ונדירה!! זה לא יפה לסיים ככה ספר... ועכשיו צריך לחכות לבא ): יש קטעים לא מתאימים לכולם. (מי שמצנזר לעצמו שידע שהוא צריך להעביר הרבה עמודים)

1
10/4/2024

בהחלט כל היופי של הספרים האלה זה הספר השני, את מקבלת הלם תרבות שלא ידעת כמוהו מעולם.

6/3/2024

לא אהבתי בכלל אם אני קוראת פנטזיה זה אומר בדרך כלל בריחה מהמציאות וזה שיש ריסנד כמאהב שלה עכשיו ממש עצבן אותי. למה זה תמיד צריך להיות הבחור האפלולי הזה שפתאום מתגלה כמישהו שצריך לרחם עליו. למה הם לא יכלו להיות פשוט ידידים טובים. בכל מקרה זה ממש עצבן אותי ולכן כוכב אחד

1
30/4/2024

הקודם היה כל כל משעמם ומופרך שלא קראתי אותו אבל כולם התלהבו בגלל זה קניתי

חצר של ורדים וקוצים 2 - חצר של ערפל וזעם שרה ג’יי מאס

אולי בתוך תוכי תמיד הייתי שבורה ואפלה.

אולי מישהי שנולדה שלמה וטובה הייתה מניחה את פגיון המֵילה ומאמצת את המוות, במקום את מה שהיה כעת מולי.

היה דם בכל מקום.

התקשיתי להמשיך להחזיק בפגיון בידי הרועדת, המגואלת בדם. כשאני נסדקת עוד ועוד, כשגופתו השרועה של הפֵיי הנַעֲלָה הצעיר מתקררת על רצפת השיש.

לא יכולתי להרפות מהלהב, לא יכולתי לזוז ולהתרחק ממנו.

"יפה מאוד," המתה אָמָרַנתָה מהכס שלה. "שוב."

פגיון מֵילה נוסף חיכה, ודמות נוספת כרעה על ברכיה. בת פיות.

ידעתי מה היא תגיד. אילו תפילות היא תדקלם.

ידעתי שאשחט אותה, כמו ששחטתי את הצעיר שהיה שרוע מולי.

הייתי מוכנה לעשות את זה כדי להוציא את כולם לחופשי, כדי להוציא את טמלין לחופשי.

הייתי טובחת ההתמימים, ומושיעת הארץ.

"ברגע שתהיי מוכנה, פֵיירָה החמודה," אמרה אמרנתה בעצלתיים, שערה אדום עז כמו צבע הדם על ידיי. על השיש.

רוצחת. שוחטת. מפלצת. רמאית.

לא ידעתי למי אני מתכוונת. הגבולות ביני לבין המלכה כבר מזמן היטשטשו.

אצבעותיי האוחזות בפגיון התרופפו והוא נחת על הרצפה בקרקוש והתיז נתזי דם מהשלולית המתפשטת והולכת. טיפות ניתזו על מגפיי הבלויים — שרידים מחיי התמותה שנדמו לי רחוקים כל כך עד שהתערבבו בסיוטים שרדפו אותי בחודשים האחרונים.

פניתי להביט בבת הפיות שחיכתה למותה, ראשה מכוסה בברדס, גופה הצנום יציב. מוכנה לקראת הסוף שעמדתי להמיט עליה, מוכנה להפוך לקורבן.

שלחתי יד לפגיון המֵילה השני המונח על כרית קטיפה שחורה, וניצבו היה קר כקרחון בידי החמה והלחה. השומרים תלשו מעליה את הברדס.

זיהיתי את הפנים שהביטו בי מלמטה.

זיהיתי את העיניים הכחולות־אפורות, את השיער החום־זהוב, את השפתיים המלאות ואת עצמות הלחיים החדות. זיהיתי את האוזניים שכעת היו מחודדות ברוב חן, את הזרועות והרגליים שנעשו גמישות יותר, חזקות יותר, את כל הפגמים האנושיים שהוחלקו והומרו בזוהר אלמוות עדין.

זיהיתי את הריקנות, את הייאוש, את הריקבון הנוטף מהפנים האלה.

ידיי לא רעדו כשכיוונתי את הפגיון.

כשאחזתי בכתף העדינה והבטתי ישר בפנים השנואות — הפנים שלי.

ותקעתי את פגיון המֵילה בתוך ליבי המצפה.

 

 

חלק ראשון
בית היצורים
 

1

הקאתי לתוך האסלה, ידיי לופתות את שוליה הקרירים, וניסיתי להחניק את קולות ההקאה.

קרני ירח הסתננו לתוך חדר הרחצה הגדול, העשוי שיש, מקור האור היחיד שהיה לי בזמן שהקאתי בשקט את נשמתי.

טַמלין לא הניד עפעף כשהתעוררתי בטלטלה. וכשלא יכולתי להבדיל בין החושך בחדרי לבין הלילה הנצחי בצינוק של אמרנתה, כשהזיעה הקרה שכיסתה אותי הזכירה לי את הדם של בני הפיות, זינקתי ורצתי לחדר הרחצה.

הייתי כאן כבר חמש־עשרה דקות בציפייה שהבחילה תירגע, שהרעידות הממושכות ייחלשו וידעכו, כמו אדוות בבריכה.

רכנתי בהתנשפויות מעל האסלה, וספרתי כל נשימה.

זה היה רק סיוט. אחד מיני רבים שרדפו אותי בימים אלה, בשינה ובהקיץ.

עברו שלושה חודשים מאז האירועים שמתחת להר. שלושה חודשים של הסתגלות לגופי בן האלמוות, לעולם שהתאמץ לאחות את עצמו מחדש אחרי שאמרנתה ניפצה אותו לרסיסים.

התמקדתי בנשימה — שאיפה דרך האף, נשיפה דרך הפה. שוב ושוב.

כשהרגשתי שאני מפסיקה להקיא התרוממתי בהדרגה מהאסלה — אבל לא התרחקתי. הגעתי רק עד לקיר הסמוך, ליד חריץ החלון הפתוח שממנו הצלחתי לראות את שמי הלילה, ולהרגיש את הרוח הקלילה על פניי הדביקות. השענתי את ראשי על הקיר והשטחתי את כפות ידיי על רצפת השיש הקרירה. אמיתי.

זה היה אמיתי. שרדתי; הצלחתי להימלט.

אלא אם כן זה היה חלום — רק הזיית קדחת בצינוק של אמרתנה, ותכף אתעורר שוב בתוך התא, ו —

הצמדתי את ברכיי לחזי. אמיתי. אמיתי.

הגיתי את המילה בתנועות שפתיים.

המשכתי להגות אותה עד שיכולתי להרפות מרגליי ולהרים את הראש. כאב פילח את כפות ידיי —

גיליתי שקמצתי אותן לאגרופים חזק כל כך עד שציפורניי כמעט פצעו את העור.

כוח של בני אלמוות הוא קללה יותר מאשר ברכה. עיקמתי וכופפתי את כל הסכו"ם שהחזקתי בשלושת הימים הראשונים אחרי שחזרתי לכאן, מעדתי על רגליי, שנעשו ארוכות ומהירות יותר, לעיתים תכופות כל כך שאָליס פינתה מחדריי את כל חפצי הערך שאין להם תחליף (היא התמרמרה במיוחד כשהפלתי שולחן שניצב עליו אגרטל בן 800 שנה), וניפצתי לרסיסים לא אחת, לא שתיים, אלא חמש דלתות זכוכית כי סגרתי אותן בטעות חזק מדי.

פלטתי אנחה דרך האף, ופתחתי את אצבעות ידיי.

ידי הימנית הייתה פשוטה וחלקה. יד פיי מושלמת.

הפכתי את יד שמאל שסלילי דיו שחורים כיסו את אצבעותיה, את המפרק, את כל האמה עד למרפק, וספגו את אפלת החדר. העין החרוטה במרכז כף ידי נראתה כאילו היא צופה בי, שלֵווה וערמומית כחתול, ואישון החריץ שלה היה רחב יותר משהיה מוקדם יותר היום. כאילו הסתגלה לחושך, כמו עין רגילה.

הבטתי בה בזעף.

בה, ובכל מי שעשוי לצפות בי מבעד לקעקוע.

לא שמעתי מריס בשלושת החודשים שהייתי כאן. אפילו לא לחישה. לא העזתי לשאול את טמלין או את לושיין או כל אחד אחר, מחשש שזה יזמן איכשהו את הלורד הנעלה של חצר הלילה, יזכיר לו איכשהו את העסקה המטופשת שערכתי איתו מתחת להר: שבוע אחד בחודש איתו בתמורה לכך שהציל אותי ממלתעות המוות.

אבל גם אם ריס שכח בדרך נס מהעסקה, אני לעולם לא אוכל לשכוח. וגם לא טמלין או לוּשִׁיֶין או כל אחד אחר. לא כל עוד הקעקוע הזה קיים.

גם אם בסופו של דבר ריס... לא היה בדיוק אויב.

עבור טמלין, כן. עבור כל שאר החצרות, כן. מתי מעט חצו את הגבול של חצר הלילה ונשארו בחיים. אף אחד לא ידע מה בדיוק נמצא בחלק הצפוני ביותר של פְּריתַנְיָה.

הרים ואפלה וכוכבים ומוות.

אבל לא הרגשתי שאני וריס אויבים בפעם האחרונה שדיברתי איתו, כמה שעות אחרי המפלה של אמרנתה. לא סיפרתי לאף אחד על הפגישה הזו, על מה שהוא אמר לי, ועל מה שאני התוודיתי בפניו.

שִֹמחי על ליבך האנושי, פיירה. רחמי על אלה שאינם מרגישים דבר.

קמצתי את ידי לאגרוף שהסתיר את העין ההיא, את הקעקוע. התרוממתי לעמידה, הורדתי את המים באסלה וטופפתי אל הכיור כדי לשטוף את הפה, ואחריו את הפנים.

הלוואי שלא הייתי מרגישה דבר.

הלוואי שליבי האנושי היה משתנה עם כל שאר גופי, הופך לשיש בן אלמוות במקום להיות גוש אפלה סדוק שמטפטף רעל לתוכי.

טמלין עדיין ישן כשהתגנבתי בחזרה לחדר השינה החשוך שלי, גופו העירום שרוע על המזרן. לרגע פשוט עמדתי והתפעלתי משרירי הגב המוצקים שלו, שאור הירח הדגיש בחן, משערו הזהוב, הסתור משינה ומהאצבעות שהעברתי בו מוקדם יותר, כשעשינו אהבה.

למענו עשיתי את זה — למענו החרבתי בשמחה את עצמי ואת נשמתי בת התמותה.

ועכשיו ציפו לי חיי נצח של התמודדות עם מה שעשיתי.

עשיתי את דרכי למיטה, כל צעד כבד יותר מהקודם, מאומץ יותר. כעת הסדינים היו קרירים ויבשים. החלקתי פנימה, התכרבלתי בגבי אליו ועטפתי את עצמי בזרועותיי. נשימתו הייתה עמוקה — יציבה. אבל באוזני הפיי שלי... מדי פעם תהיתי אם אני שומעת את נשימתו נקטעת, רק לרגע. אף פעם לא העזתי לשאול אותו אם הוא ער.

הוא אף פעם לא התעורר כשהסיוטים עקרו אותי מהשינה; אף פעם לא התעורר כשהקאתי לילה אחר לילה. אם הוא ידע, או שמע, הוא לא אמר על כך מילה.

ידעתי שסיוטים דומים גירשו את השינה מעיניו לעיתים קרובות כמו אצלי. בפעם הראשונה שזה קרה, התעוררתי וניסיתי לדבר איתו. אבל הוא התנער ממני כשנגעתי בו, עורו לח ודביק, ושינה צורה לדמות החיה עם הפרווה והטפרים והקרניים והניבים. הוא העביר את שאר הלילה ברביצה למרגלות המיטה, משגיח על הדלת, על קיר החלונות.

מאז הוא העביר לילות רבים באותו אופן.

הייתי מכורבלת במיטה והצמדתי אליי את השמיכה חזק יותר, כמהה לחום גופו בלילה הקריר. זה הפך להסכם שבשתיקה בינינו — לא להודות שאמרתנה עדיין מייסרת אותנו, בשנתנו ובהקיץ. לא לאפשר לה לנצח.

בכל מקרה, היה קל יותר לא להזדקק להסברים. לא להצטרך לספר לו שאף על פי שהוצאתי אותו לחופשי, שהצלתי את עמו ואת פריתניה כולה מאמרנתה... שברתי את עצמי בתוך כך.

וחשבתי שגם חיי נצח שלמים לא יספיקו כדי לתקן אותי.