מה קרה בדרך לבית הספר?
אם מבקשים ממני לספר על החבורה שלנו, אני עושה זאת ברצון רב, מכיוון שהחברים בחבורה שלנו הם חברים אמיתיים. בחבורה שלנו ארבעה חברים: רוני, מעיין, יוחאי ואני – רמי. אנחנו לומדים ביחד מגן הילדים, וגם עכשיו בחטיבת הביניים אנחנו לומדים יחד. כולנו גרים ברחוב חנה סנש, לוחמת וצנחנית אמיצה, שהתנדבה לצבא האנגלי במלחמת העולם השנייה. היא הייתה חברת קיבוץ שדות-ים ויצאה למשימה מסוכנת מאוד ממנה לא שבה. חנה סנש נשלחה להונגריה כדי לעודד יהודים לעלות לארץ ישראל ולעזור להם להתארגן לקראת העלייה לארץ. היא צנחה על אדמת הונגריה, נתפסה על ידי כפריים, הוסגרה לחיילי צבא הונגריה , נשפטה והוצאה להורג. כשמתה הייתה חנה סנש רק בת 23.
את הסיפור על חנה סנש סיפרו לי הוריי. הם הסבירו לי, שכל אחד צריך לדעת מהו שם הרחוב שבו הוא גר ומי האיש או האישה שעל שמו נקרא הרחוב.
בחבורה שלנו יש הסכם לא כתוב שכולנו מכבדים; כל פעם כשיש מבחן אנחנו מתכוננים ביחד, ככה בכיף. גם לקראת המבחן בתנ"ך, שהתקיים ממש לפני היציאה לחופשת חג פורים, התכוננו ביחד. קבענו שכל אחד ילמד לבד בבית את החומר, ואת החזרה המשותפת לקראת המבחן נעשה בדרך לבית הספר כשנשאל זה את זה שאלות בנושא המבחן. כבר יש לנו ניסיון מוצלח בלמידה למבחן בתוך כדי ההליכה. לכולנו ציונים טובים. אף על פי שחג פורים הקרב ובא קצת בלבל לנו את הראש – ככה זה לקראת פורים – החלטנו ללמוד למבחן בתנ"ך בדרך לבית הספר וקבענו להיפגש בכניסה לביתי.