הגרסה הקולית הייתה טובה הקריין משך אותי לסיפור כל פעם זה עזר לי הבין את יהודה פוליקר יותר טוב

ספר מקסים ורגיש, כמו האיש עצמו.

מרגש מאוד. אוהבת את יהודה פוליקר.

סיפורי ילדות מרתקים של יוצר גדול

מדהים מרגש עד כאב

יהודה פוליקר מתאר ילדות/בגרות של שמחה לצד עצב. יהודה גדל בצל הסיפורים של הוריו על חייהם עם בני משפחותיהם שנשארו במחנות... הוא מתאר את ילדותו בקרית חיים, את אהבתו  לקולנוע, לכדורגל, הגמגום שסבל ממנו, אהבתו לבעלי חיים והבילויים עם חברי השכונה. נהנתי מאוד מהכתיבה שלו.

נהניתי לקרוא על ילדות שהזכירה לי את ילדותי שלי ובכל זאת היתה שונה, אישית וייחודית. יהודה פוליקר הוא המוזיקאי האהוב עלי ביותר וכאן למדתי להכיר אותו ועל חלק מחייו שהשפיעו על אישיותו והשירים שכתב.

טוב, יהודה פוליקר מבחניתי אחד האומנים הכי כשרונים שהיו אי פעם. הוא ואהוד בנאי כתבו אין סוף יצרות מופת. יהודה עם פחות אבל עוד כואב, רדיו רמאלה הצל ואני, חלון לים התכון, אני פותח רדיו ... ביחוד פחות אבל עוד כואב . מבחנתי. מצד שני האיש לא מספר כלום על השקפותיו,דעותיו,ילדותו ..... דממה. אז החלטתי לקרא את הספר. ספר ארוך ,700עמודים, בו יהודה מספר על חייו כילד הקטן במשפחה עם שני אחים גדולים,מורדו ומשה ואחות . הוא גדל בבית קטן בשכונת קריית חים בחיפה. יהודה מספר על אהבתו לכדורגל , בעקבות אחיו הגדול ששחק בהפעל קרית חים כשוער. גם יהודה היה שוער. יהודה היה הולך הרבה לים והילדים היו משחקים שעות בחוץ.היו זמנים..... אמו תמיד היית מתעצבנת שהילדים יתדרדרו לתרבות רעה.... מצד אחד יהודה גדל כישראלי,מצד שני הוריו שעלו מיוון , שקעים בעבר שלהם. אביו היחיד ששרד את השואה כשמול עיניו הנאצים רצחו את אחיו. ובנגוד לאחרים הוא דבר על כך עם בן הזקנים שלו. גם,בארועים משמחים אביו יכול היה להתחרפן,לקבל פלאש בק של מה,שעבר במחנה הרכוז. לאחיו מורדו ומשה יש בהמון אומץ לעשות שטויות. יהודה הרבה יותר חושש. חבל שלא נולדתי עם האומץ של משה.... יהודה בגיל 13 הולך לפנמיה ימית ושם הוא מתוודע לגטרה ומתחיל להתאמן .הוא יודע שזה מה,שהוא רוצה לעשות. קשה לו בלמודים,האותיות זזות והוא יושב מאחורה מתחבא. לא אוהב את בית הספר. אוהב לשחק בהפסקות ולצייר. המורה ראה את הפטנציאל שלו. את הדמיון.... ספר חזק שמספר על הנגוד של ילדים לנצולי שואה,מצד אחד גדלו כאן כצברים,כישראלים מצד שני ,ההורים,התרבות הארפאית,הטראמות שהם העברו לילדים. אהבתי. ונקווה לספרי המשך.

מרתק

מעניין ומעורר חשיבה. נגמר לי בפתאומיות :)

ספר לא קל לקריאה, מצליח להעביר באופן מכמיר לב את המחיר ששילמו ילדי “הדור השני״ לשואה וגם את הצבריות, הצמיחה וההצלחה האישית למרות ועל אף הכל. וחוץ מזה שהיה מרתק לקרוא את הביוגרפיה של הזמר הכי אהוב עלי

מרגש מאד וכתוב היטב.

קראתי במשיכה אחת ,.עברתי איתךמסע של ילדות,הורים,אחים,שכונה כאב,שואה זהות בחיוך ובדמעה.יודקו -אמיץ,מוכשר,מעורר כבוד איש גדול .ספר מדהים מלמד ומרגש.מומלץ בחום.

ספר מרגש, אמיתי, אישי ולא האמנתי שנגמר כשהגעתי לעמוד האחרון .
ספר מדהים !

ספר מרגש ונוגע ללב.

גם אני ממשפחה יוונית,ואני נפגשתי פעמיים עם ההורים של יהודה פוליקר,ההורים שלו קצת גיחחו על היוונית שאני מדבר,נו באמת צבר שלמד שפת אם בבית יוונית,כל הספר הזה שהוא אתב החזיר אותי ואת האחים שלי לזכרונות ילדות שלנו..אותם וויכחים,אותם הצעקות,הברוגז,אותם המאכלים,אותם הסיפורים,ואותה אהבה שהרעיפו עלינו ההורים,יהודה נגעת לליבי בספר הזה."פרפומה נה זיזומה"...ולעולם לא לשכוח מי גידל אותנו.נאיסה קלה כגרפסה הקומה אנה ויווליו ספרקלו..יסו..woodartistgary@gmail.com

היה שכן שלי.בקריות.איש מיוחד .מוזיקאי בחסד.לא סופר גדול. אבל הסיפור מעניין

אהבתי את הספר והזדהיתי עם זכרונות הילדות של יהודה פוליקר כמי שאמו הייתה שורדת שואה

הספר כתוב מצורה מרתקת, למרות שניכר שפוליקר אינו סופר. הוא מתמקד מן הסתם בילדות שלו בקרית חיים ושם דגש מיוחד על היחסים שלו עם הוריו, ניצולי השואה. זה בעיניי החלק החזק יותר והאותנטי בספר. החלקים על הילדות בקרית חיים יפים ופיקנטיים, אך לעתים נדמה לי שזה יותר מדי אסקימו לימון (אולי ככה היה באמת, עם מוכר הנפט, מסיבות סלואו ועוד).

כתוב נפלא.מחזיר לתקופה שונה ופשוטה ובעיקר מגלה צדדים שממש לא נראים כשייכים לכותב

חוויה אמיתית. בתור מעריצה ותיקה של יהודה פוליקר שעוקבת אחריו עשרות שנים מרתק לקרוא על מקורות שירתו כשהוא מספר בפתיחות מדהימה על ילדותו משפחתו שהובילו אותו למה שהוא עכשו. נרבה תודות
תמר שגיא

הסיפור של יהודה מעניין, אבל הספר צריך היה לעבור עריכה מסודרת יותר. הוא גם נקטע בשלב די צעיר, וחבל כי הייתי רוצה לשמוע עוד על החיים שלו.

אני מאד אוהבת את יהודה פוליקר.
לכן החזקתי מעמד עד סוף הספר.
החיים המעניינים שעבר מילדות עד בגרות כתובים בצורה ילדותית ללא עומק.
אבל למרות זאת, נהנתי לקרוא מאהבת אישיותו.

מרגש במידה מסוימת. שוטף. לא מרתק או מבריק.

יש בספר מידע חשוב ומעניין, אבל הכתיבה מרושלת ברמה שלעתים ממש מקשה על ההבנה.

בוסר

מייגע וטרחני. על מה שמעניין באמת לא סיפר בכלל, ומצד שני חפירה רבתי בכל הטפל.

נבוכתי