דף תודות
מתוך הספר “ובאת בסוד הדברים”, עמוד יג
הולדה
הולדת הדברים המגשימים עצמם מתוכי בנדיבות, באהבה, בידיעת עצמם. ומעיין החיים מנשים עצמו, יוצר עצמו, בורא עצמו מתוכו. ומהו השם שייתן לבריאותיו? ובריאותיו – באילו פנים יבחרו להציג עצמן? צבעי דגלי ההולדה בסיסם חרוט בלהבות הדמיון, המחשבה והמעשה. יכולת ההולדה קיימת ומתקיימת בכל היש ומוצאה מהאין. באחד עשר ההיכלות עברה, ואדי נשימתה האחרת והלמותה הנביטו, ואשר הנביטו – הנביטו בתואם הלב, הנשמה והגוף.
תודה תודה תודה
תודה על הזכות להיות מעבר “צלול אור” לברכות שהתקבלו. ספר אור מבורך מברך זה אשר ניתן לי מועבר באהבה הלאה. מי ייתן וברכותיו ימצאו מקומם בלבבות האדם ויאירו ויישמחו ויקבלו ממשות של “ברכה מתגלגלת”, ונברך ונברך ונתברך.
תודה לכם אורותיי שלל אורותיי, אהוביי חבריי ידידיי מדריכיי במסע חיים זה על פני האדמה הנושמת.
תודה למשפחתי אני אוהבת אתכם מאוד. משפחתי האהובה התומכת, הרגישה הקולטת את שלבי מקרין, הרואה אותי ושומעת את דיבורי ושתיקתי. אתם בלבי לנצח נצחים.
תודה לעורכת הלשונית הגב’ אודי לביא על רגישותה ותבונת ליבה.
תודה לעינת פרלמן רוגל על עיצוב הכריכה, עיצוב מהמם המשקף את מהות הספר.
תודה ענקית למנכ”לית איפאבליש, לשלהבת זוהר כשמה כן היא – “אור”, שהביאה בעשייתה המבורכת להגשמת הספר
“וזו הברכה”.
תודה על כל היש בעולמי. תודה לבורא כל שישנו בורא עולמו באור, בורא עולמי אין סוף עולמות באור. ילדת אורך אומרת תודה
הספר מוקדש באהבה לאדם באשר הוא אדם.
אוֹרי פכטהולד
ספר אוהב אדם זה, התקבל מתוך חיבור למחוזות אור, לרובדי השראה. אורותיי, שלל אורותיי, באים אתם אליי תמיד בְּרַכּוּת, באהבה, בברכה, עדינים כל כך. אני אוהבת אתכם ודבר לא היה נכתב אלמלא נקשתם על דלת ליבי והערתם, והארתם. כולי בהודיה. אני אוהבת אתכם.
בָּרְכוּנִי ואתברך בכם וַאֲבָרֵךְ.
אוֹרי פכטהולד
באשר אהיה
אהיה,
כל כולי
אהיה,
הנה אני
הנני
אני
באשר אהיה
אהיה
אוֹרי פכטהולד
ברכת המזון
ואהבת את רעך ונתת לו מפרייך וממזונך, והעשרת נפשו וגופו, והזנת אותו ואותך בכל השפע הקיים והנמצא על שולחנך. ותרא כי טוב כי אושר לך, אושר לך על ידך ועל ידי בוראך. ובאת בברית המשותפת ושיתפת והארת והזנת.
ברוך אתה ומבורך תהיה בכל מעשה ידיך וליבך. והזנת את שולחן התמיד שאתה יושב בו. זהו שולחן התמיד, שלך הוא. מבורך אתה על הזנתך התמידית שהיא כמו אור שלא אֻכָּל, כמו אש התמיד שאין היא מחממת אלא מאירה היא, ואשר מעיניה בוקעים הדברים, מוארים המאכלים והמזונות. מבורך אתה על עשיית שולחן התמיד שלך, אתה הזן ומפרנס, אתה המרחיב היכלי הגוף, הנפש והנשמה. אתה, בבריאתך, מעצם היותך בורא, משליך על שולחנך את אור אלוה, ומזונותיך נצבעים באור הזהב, באור הכחול, באור הצהוב, באור הוורוד ובאור הירוק. שולחנך עמוס בתאוות צבעוניות כשרות המביאות צחוק, שירה והשתוקקויות לחיי האוכלים משולחנך. ראה טוב, עשה טוב ויאירו מעשיך את המאכלים שבהם אתה מזין את שולחנך ומזין את האחרים.
זוהי ברכת המזון אשר לך, אתה זן ומזין, אתה מוזן. ומלאכת ההזנה כמו רקמה עדינה אשר חוטיה שלובים אלה באלה בתואם, ביופי ובהדר. ורקמה עדינה ורבגונית זו מונחת על שולחן החיים אשר בנית, בה תכסה, בה תנקה, בה תעטוף לאחרים ולימים הבאים. כי ימים באים ורבים הם האנשים אשר יבואו לאכול, לסעוד, להיות מוזנים על ידך ומידך שטובה היא, מעינך שבהירה וצלולה היא, והיא כקשת בענן עבור אחרים. ברכת המזון אשר לך רחבה היא לאחר. ברכתך ברכתם.
וזוהר אלוה ימלא באהבה את כל הנמצא לידך.
וזאת הברכה, ברכת האדם המזין ומאיר שולחנו, ברכת האדם שממנו נולדים באהבה שולחנות רבים.
ברכת האדם שבו מזונותיו המקודשים מקדשים את האוכלים. ברכת האדם השמח במזונותיו החוגג יום יום את חייו.
המוזן והמזין מבורכים המה.
הצעה לקריאה בספר "וזו הברכה"
מתוך נשימה עמוקה ובעצימת עיניים שְׁאַל -
איזו ברכה מבקשת לבוא ולהאיר עצמה בתוכי?
לאיזו התייחסות, לתמך, לעזרה אני נדרש?
וברכה זו, מה היא מבקשת לעורר בתוכי, אלו חלקים בתוכי מבקשים להילמד?
האם עולה בך התנגדות?
עליך לזכור תמיד, "מבורך אני מבורך אני מבורך אני, זה קיים עבורי מימים ימימה ויש לי לאפשר להיפתח פנים וחוץ שהכל אחד". פשוט.
מבורך אתה בברכה הזו, שלך היא מימים ימימה, מחכה שתפרח. היא עלה הכותרת היא הגבעול היא העלה היא השורש לכל הטוב שבך.
הֱיֵה בהקשבה הֱיֵה ערני לאשר יבוא כי...
מתוך השקט הם עולים, מתוך השקט הם באים... התובנות... השמחה... הידיעה... מתוך השקט יבואו יצעדו ירחפו, בהדר בהוד במלכות. יש ויבואו עדויים באבן, בעץ, בפרח, במשפט, בשיר, בנהי, יש ויבואו בתפארה ויש ויבואו כגלים המתרחבים.
היה בשקט. היה בהקשבה. היה ערני לאשר יבוא.