המושג "גיל הזהב" הוא תרמית ענקית. השאלה היא תוך כמה זמן עולים עליה. למזלו של אלן קרלסון, רק בגיל 99 נוחתת עליו המהלומה: מאדם זקן בהחלט אך עצמאי לגמרי הוא הופך לעוד דייר בבית אבות. 6:45ארוחת בוקר, 11:15ארוחת צהריים, 15:15הפסקת קפה, 18:15ארוחת ערב. אסור לעשן, אסור לשתות אלכוהול, אסור לראות טלוויזיה אחרי .23:00אין ספק, עדיף למות, אבל כשזה לא קורה, ובעוד שעה עומדים לציין ברעש וצלצולים את העובדה שהגעת לגיל מאה, לברוח דרך החלון זו אופציה לא רעה בכלל. אמנם מסובכת פיזית, אבל שווה את המאמץ. הוכחה מספר אחת: החיים של אלן קרלסון מקבלים טעם חדש. הוכחה מספר שתיים: 'הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם,' המתאר את קורותיו של אלן, הוא רב מכר בינלאומי, כולל ישראל.
ליונס יונסון, עיתונאי ויועץ תקשורת שוודי, היה מספיק אומץ למרוד בתרבות שמעדיפה את גיבוריה צעירים ותוססים, והוא בחר להציב בחזית קשיש עם כאבי רגליים. הייתה בו גם מספיק שאפתנות לפרוש שתי עלילות במקביל: מה קורה לאלן קרלסון מרגע שהוא בורח ומה קרה לו מראשית חייו ועד הרגע שהחליט לברוח. אל אלה נוספה היומרה לצרור את ההיסטוריה האישית של הגיבור בהיסטוריה של המאה ה.20- עשו את זה קודם כמובן - כן כן, 'פורסט גאמפ' (ומי בכלל יודע שהסרט מבוסס על ספר) - אבל בידיים הנכונות, גם הרעיון השחוק ביותר יכול לקבל זריקה של מקוריות. זה לא קורה בספר של יונסון.
מה כן קורה ב'הזקן בן המאה?' במסלול ההווה, אלן מסתבך בגניבה של מזוודה ומסבך בעקבותיה שורה של טיפוסים שנקרים בדרכו ברחבי שוודיה: אנשים קטנים אך ססגוניים, בעלי מוסר גמיש, וגם כלב אחד ואפילו פילה. ביחד, עם הרבה עזרה של צירופי מקרים, תתגבר החבורה המאולתרת על כל המכשולים ותפרוש לחיים של אושר ועושר בבאלי. במסלול העבר: אלן מאבד את הוריו בגיל צעיר, נהיה מומחה לדינמיט, מסורס כחלק מפרויקט לטיהור הגזע בשוודיה של שנות ה,20- ומשם מתגלגל אל מלחמת האזרחים בספרד, אל פרויקט הגרעין בלוס-אלמוס, אל סין שלפני המהפכה הקומוניסטית, אל איראן של התסיסה נגד השאה, אל גולאג בברית-המועצות של סטלין, אל צפון-קוריאה בעת המלחמה בין הקוריאות, אל פריז של מהומות הסטודנטים ואל שירותי הביטחון האמריקאיים בשיא המלחמה הקרה. אבל הוא לא סתם פיון, הוא באמת משפיע, מתחבר אל הבכירים ביותר בהנהגת העולם, מפענח מה חסר בשביל שפצצת האטום תעבוד. וכמו במסלול ההווה, זה לא היה קורה ללא מספר נאה של צירופי מקרים.
אבל בעוד יד המקרה עובדת שעות נוספות, יד הסופר הולכת ומרפה אחיזה. יונסון מעמיס פרטים במקומות מיותרים, ומרוב ברבורים העלילה מאבדת קצב. במקביל, הוא חוסך פרטים בדיוק איפה שצריך אותם, משקיע בתפאורה ומזניח את אלה שלשמם נבנתה. דמותו של אלן לא צוברת שום בשר לאורך הסיפור. הוא היה ונשאר שונא פוליטיקה ודת וחובב חומרי נפץ ואלכוהול, שאובחן פעם כרפה שכל על ידי רופאים בעלי אינטרסים, ואחרי שהם שיחקו לו בגוף איבד את היצר המיני. מה יש בו שהקסים ועיצבן לא מעט בעלי שררה? לא ברור. מה יש בו שיגרום לקוראים לדבוק בו? כלום.
מצב הדמויות האחרות גרוע הרבה יותר. הן נעות בין סכמות, למשל של נוכל זעיר, לסטריאוטיפים, למשל של תובע שאפתן. אפילו הפילה חסרת משקל. וכך, למרות שתי עלילות תזזיתיות מאוד, מלאות בפעילות דרמטית ובתנועה ממקום למקום, 'הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם' הוא ספר ללא דופק.
יונסון מקדיש את הרומן לסבא שלו, שהלהיב את נכדיו במעשיות רבות-דמיון".אלה שרק מספרים את מה שקרה באמת, אותם לא שווה לשמוע," אמר הסבא כשנשאל למקור סיפוריו. אז הנכד יונס החליט לכתוב מעשייה, שבוחשת בין מציאות לדמיון, ויותר מ 2-מיליון איש בכל העולם יצאו איתה מהחנות. אבל אחרי שנדלקים על העטיפה המצוינת, ואחרי ששומרים על אש בגלל הפתיחה המסקרנת, נאלצים להבין שעם כל הכבוד לסבא של יונסון, הוא שכח להסביר לנכדים את הדבר החשוב באמת. אלה שמספרים בלי לדעת איך לספר, אותם לא שווה לקרוא.
עוד 3 גיבורים שמטיילים בהיסטוריה:
מסע הפיל > ז'וזה סאראמאגו
פורסט גאמפ > וינסטון גרום
אלף ואחת מיתות > סרחיו רמירס
יעל נעמני
פורסם במדור הספרות של "7 לילות"
המושג "גיל הזהב" הוא תרמית ענקית. השאלה היא תוך כמה זמן עולים עליה. למזלו של אלן קרלסון, רק בגיל 99 נוחתת עליו המהלומה: מאדם זקן בהחלט אך עצמאי לגמרי הוא הופך לעוד דייר בבית אבות. 6:45ארוחת בוקר, 11:15ארוחת צהריים, 15:15הפסקת קפה, 18:15ארוחת ערב. אסור לעשן, אסור לשתות אלכוהול, אסור לראות טלוויזיה אחרי .23:00אין ספק, עדיף למות, אבל כשזה לא קורה, ובעוד שעה עומדים לציין ברעש וצלצולים את העובדה שהגעת לגיל מאה, לברוח דרך החלון זו אופציה לא רעה בכלל. אמנם מסובכת פיזית, אבל שווה את המאמץ. הוכחה מספר אחת: החיים של אלן קרלסון מקבלים טעם חדש. הוכחה מספר שתיים: 'הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם,' המתאר את קורותיו של אלן, הוא רב מכר בינלאומי, כולל ישראל.
ליונס יונסון, עיתונאי ויועץ תקשורת שוודי, היה מספיק אומץ למרוד בתרבות שמעדיפה את גיבוריה צעירים ותוססים, והוא בחר להציב בחזית קשיש עם כאבי רגליים. הייתה בו גם מספיק שאפתנות לפרוש שתי עלילות במקביל: מה קורה לאלן קרלסון מרגע שהוא בורח ומה קרה לו מראשית חייו ועד הרגע שהחליט לברוח. אל אלה נוספה היומרה לצרור את ההיסטוריה האישית של הגיבור בהיסטוריה של המאה ה.20- עשו את זה קודם כמובן - כן כן, 'פורסט גאמפ' (ומי בכלל יודע שהסרט מבוסס על ספר) - אבל בידיים הנכונות, גם הרעיון השחוק ביותר יכול לקבל זריקה של מקוריות. זה לא קורה בספר של יונסון.
מה כן קורה ב'הזקן בן המאה?' במסלול ההווה, אלן מסתבך בגניבה של מזוודה ומסבך בעקבותיה שורה של טיפוסים שנקרים בדרכו ברחבי שוודיה: אנשים קטנים אך ססגוניים, בעלי מוסר גמיש, וגם כלב אחד ואפילו פילה. ביחד, עם הרבה עזרה של צירופי מקרים, תתגבר החבורה המאולתרת על כל המכשולים ותפרוש לחיים של אושר ועושר בבאלי. במסלול העבר: אלן מאבד את הוריו בגיל צעיר, נהיה מומחה לדינמיט, מסורס כחלק מפרויקט לטיהור הגזע בשוודיה של שנות ה,20- ומשם מתגלגל אל מלחמת האזרחים בספרד, אל פרויקט הגרעין בלוס-אלמוס, אל סין שלפני המהפכה הקומוניסטית, אל איראן של התסיסה נגד השאה, אל גולאג בברית-המועצות של סטלין, אל צפון-קוריאה בעת המלחמה בין הקוריאות, אל פריז של מהומות הסטודנטים ואל שירותי הביטחון האמריקאיים בשיא המלחמה הקרה. אבל הוא לא סתם פיון, הוא באמת משפיע, מתחבר אל הבכירים ביותר בהנהגת העולם, מפענח מה חסר בשביל שפצצת האטום תעבוד. וכמו במסלול ההווה, זה לא היה קורה ללא מספר נאה של צירופי מקרים.
אבל בעוד יד המקרה עובדת שעות נוספות, יד הסופר הולכת ומרפה אחיזה. יונסון מעמיס פרטים במקומות מיותרים, ומרוב ברבורים העלילה מאבדת קצב. במקביל, הוא חוסך פרטים בדיוק איפה שצריך אותם, משקיע בתפאורה ומזניח את אלה שלשמם נבנתה. דמותו של אלן לא צוברת שום בשר לאורך הסיפור. הוא היה ונשאר שונא פוליטיקה ודת וחובב חומרי נפץ ואלכוהול, שאובחן פעם כרפה שכל על ידי רופאים בעלי אינטרסים, ואחרי שהם שיחקו לו בגוף איבד את היצר המיני. מה יש בו שהקסים ועיצבן לא מעט בעלי שררה? לא ברור. מה יש בו שיגרום לקוראים לדבוק בו? כלום.
מצב הדמויות האחרות גרוע הרבה יותר. הן נעות בין סכמות, למשל של נוכל זעיר, לסטריאוטיפים, למשל של תובע שאפתן. אפילו הפילה חסרת משקל. וכך, למרות שתי עלילות תזזיתיות מאוד, מלאות בפעילות דרמטית ובתנועה ממקום למקום, 'הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם' הוא ספר ללא דופק.
יונסון מקדיש את הרומן לסבא שלו, שהלהיב את נכדיו במעשיות רבות-דמיון".אלה שרק מספרים את מה שקרה באמת, אותם לא שווה לשמוע," אמר הסבא כשנשאל למקור סיפוריו. אז הנכד יונס החליט לכתוב מעשייה, שבוחשת בין מציאות לדמיון, ויותר מ 2-מיליון איש בכל העולם יצאו איתה מהחנות. אבל אחרי שנדלקים על העטיפה המצוינת, ואחרי ששומרים על אש בגלל הפתיחה המסקרנת, נאלצים להבין שעם כל הכבוד לסבא של יונסון, הוא שכח להסביר לנכדים את הדבר החשוב באמת. אלה שמספרים בלי לדעת איך לספר, אותם לא שווה לקרוא.
עוד 3 גיבורים שמטיילים בהיסטוריה:
מסע הפיל > ז'וזה סאראמאגו
פורסט גאמפ > וינסטון גרום
אלף ואחת מיתות > סרחיו רמירס
יעל נעמני
פורסם במדור הספרות של "7 לילות"