אַרְנֶבֶת קְטַנָּה בְּשֵׁם נוּבִי מִצְטָרֶפֶת לְמִשְׁפַּחְתָּהּ שֶׁל קוּקִית וּמַסִּיחָה אֶת תְּשׂוּמַת לִבָּהּ מֵחֲבֵרֶיהָ הַוָּתִיקִים, מוֹנוֹ וּבּוֹדוֹ. כְּשֶׁקּוּקִית מַגִּיעָה עִם נוּבִי לַפְּתִיחָה הַחֲגִיגִית שֶׁל תַּעֲרוּכַת הָאָמָּנוּת שֶׁל אִמָּא שֶׁלָּהּ, קָמָה לְפֶתַע מְהוּמָה גְּדוֹלָה, וְהֵן נִקְלָעוֹת לְהַרְפַּתְקָה מַסְעִירָה, שֶׁבְּמַהֲלָכָהּ קוּקִית לוֹמֶדֶת עַל אָמָּנוּת, עַל מְכוֹנָה לִמְחִיקַת זִכָּרוֹן וְעַל מְחִירָן שֶׁל נַעֲלֵי עָקֵב, וַהֲכִי חָשׁוּב: לְאָן נֶעֶלְמוּ מוֹנוֹ וּבּוֹדוֹ...
מוֹנוֹ הוּא לֹא יְצִירַת אָמָּנוּת (וַאֲנִי לֹא מוּכָנָה שֶׁיִּהְיֶה פְּרִיט אַסְפָנוּת) הוּא סֵפֶר הַהֶמְשֵׁךְ לְמוֹנוֹ הוּא לֹא אַרְנָב, שֶׁזָּכָה לְאַהֲדַת הַבִּקֹּרֶת וְהַקָּהָל וְנִכְלַל בְּמִצְעַד הַסְּפָרִים. שִׁתּוּף פְּעֻלָּה נוֹסָף בֵּין הַסּוֹפֵר גּוּר אִילָנִי וְהַמְּאַיֶּרֶת הָדָר רְאוּבֵן.
גּוּר אִילָנִי הוּא סוֹפֵר וְיוֹצֵר מִשְׂחָקִים לִילָדִים וְלִגְדוֹלִים. הוּא מְגַדֵּל יַחַד עִם זוּגָתוֹ וּבִתּוֹ חֲתוּלָה וּכְעֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דְּגִיגִים. זֶהוּ סִפְרוֹ הַשְּׁלִישִׁי.
הָדָר רְאוּבֵן הִיא צַיֶּרֶת, סוֹפֶרֶת וּמְאַיֶּרֶת. סְפָרֶיהָ – שֶׁאוֹתָם כָּתְבָה וְאִיְּרָה: אַנְדְּרוֹמֶדָה נִרְדֶּמֶת, רוֹמָן גְּרָפִי לִמְבֻגָּרִים; חֲתוּלִים לִמְסִירָה.