ביקורת העורך

ביקורת ספר מזווית אחרת
ציון7

תקציר

רובי ירושלמי, קולנוען ודמות בולטת בזירת התרבות התל אביבית מואשם בעבירות חמורות. בעיירת חוף רחוקה, כשהוא מבודד מהעולם, הוא עורך חשבון נפש ומנסה לגולל את השתלשלות האירועים שהובילה אותו עד הלום. כיצד הילד השמנמן והדחוי מנהריה נהפך לאיש משפיע, אך לבסוף הגיע לשפל כזה?

ולצד רובי, רומי הלר, צעירה יפהפייה שחולמת להיות שחקנית, מגיעה לתל אביב ופוגשת את רובי, אך המפגש ביניהם גורם לה לעזוב את העיר ולחזור לבית הוריה. היא מנסה להחזיר את עצמה ואת חייה למסלול, אלא שההתאוששות והבנייה מחדש כואבות מדי.

גיבורי הרומן כמהים לחוות את תל אביב במלוא חושיהם, להיטמע בתוכה, ולקחת ממנה את מה שיעזור להם לגבש אישיות מובהקת ולטפח את כישרונותיהם הכמוסים. תל אביב מוצגת כעיר מוחשית, סוערת ומסחררת, ויחד עם זאת כאידיאה אינטלקטואלית נחשקת שמעטים ונבחרים בלבד מצליחים לגעת בה. דווקא בעיר הזאת חווים רובי ורומי את השפל הגדול בחייהם, מתפרקים לרסיסים ומנסים להשתקם רחוק ככל האפשר, בין אם פיזית או נפשית, מהעיר המופלאה-לכאורה. הדבר שבגללו הגיעו, החלום הגדול, הופך את חייהם והודף אותם החוצה. הספר מספק לנו אפשרות לשהות בתוך השבר הגדול שלהם ולהתבונן במבט ביקורתי בערכיה של העיר הגדולה ובהתגלמותם.

הרומן גלות מציג לנו סיפור שבנוי על עלילה פשוטה-לכאורה, אבל מורכבת מאוד מבחינה תרבותית ופוליטית, ואנחנו נאלצים לחשוב מחדש על אמיתות היסטוריות ועכשוויות בדבר יחסים בין המינים. הביקורת החברתית שמעלה פרמנטו־צייזלר מחלחלת בהדרגה לתוך חוויית הקריאה הספרותית בלי לצעוק את הדברים.

גלות הוא ספרה הרביעי של ג'וליה פרמנטו־צייזלר. קדמו לו הרומנים ספארי (אגם הוצאה לאור) וכפר סבא 2000 (פן הוצאה לאור) שעוררו תהודה רבה עם צאתם לאור, והרומן הגרפי אטליז הרוחות (טנג'יר).

את מי זה מזכיר לך? / רן בן-נון
ג'וליה פרמנטו-צייזלר מגוללת סיפור כואב בניחוח ברנז'אי
את מי זה מזכיר לך? / רן בן-נון
ג'וליה פרמנטו-צייזלר מגוללת סיפור כואב בניחוח ברנז'אי
  • תקציר מנהלים
  • תקציר מנהלים

  • רובי, ילד כאפות שמנמן, מגיע מנהריה לתל אביב אחרי שנה בצבא וממציא את עצמו מחדש כקולנוען נחשק, דוב גריזלי אדיר עם רעמת שיער כהה, שכל הנשים היפות רוצות. אחרי שהוא נוגע בפסגה ויוצר סדרת טלוויזיה מצליחה, רובי פורש לשוליים, הופך למורה נערץ ואף מקים עם חבר מגזין שירה מחתרתי, שילדות מהפריפריה חולמות ששיריהן הענוגים יופיעו בו. את אחת מהן, ליאת מראשון, הוא צד ממש ברגע הירידה מהאוטובוס. עכשיו ליאת כבר בת 30, רובי כבר בן 44, ונפתחת נגדו חקירת משאטרה. במה חטא רובי? הכל יתגלה בפרוזה האורבנית רבת העוצמה של ג'וליה פרמנטו-צייזלר, שחוזרת למה שכל כך הצליח לה בספרה הראשון, "ספארי": שירת האופל התל אביבית, השפה שגבוהה ומרחפת כמה סנטימטרים מעל הטינופת הרגשית והפיזית שאותה היא כה מיטיבה לתאר; ולא צריך לחפור הרבה בביצה התל אביבית כדי לגלות בקלות את מי "גלות", ספרה החדש, מזכיר בשינויי פרטים קלים.
  • כמו מה זה
  • כמו מה זה

  • החיה בבטן/ ערן צור
  • קל/כבד?
  • קל/כבד?

  • הנושא כבד, הסיפור פחות.
  • למה כן?
  • למה כן?

  • הגלות היא קודם כל רעיונית, כך קורא רובי למגזין החתרני שלו, ובהמשך היא הופכת לגלות פיזית, כשרובי עוקר למלון דירות בעיירת חוף נידחת בוונצואלה, ומנסה להתנתק, ואולי גם להבין איך זה קרה לו, איך נאשם בתקיפה מינית. אולי הכל התחיל ב"מסע הציד" עם חברו דניאל, עו"ד נכלולי לזכויות אדם, עוד דמות שצייזלר תלשה מהמציאות הקרובה ועשתה בה כרצונה. או שאולי זה התחיל בכלל בימי הנעורים, עם ליאורה, החברה/ ידידה הראשונה של רובי מהתיכון, זאת ששברה את ליבו לפני כולן. צייזלר מציעה משחק מתוחכם של זמנים, אירועים ומקומות. אצלה הדמיון והזיכרון הם הממד הרביעי, שאפשר לגשת אליו ולחוות אותו ממש כקיום פיזי במרחב ובזמן, וכך עושה רובי הגולה שוב ושוב ושוב, עד שהוא כבר לא יכול לסבול יותר.
  • למה גם כן?
  • למה גם כן?

  • ואז מופיעה רומי, הגיבורה השנייה של הסיפור, בת 23, יפהפייה צפונית, בת עשירים שרוצה להיות כוכבת, יודעת שרובי יכול להגשים את חלומה ונושאת צלקת של הטרדה מינית עתיקה בשיעור מחול בילדותה. האם רומי היא קורבן או מקרבנת? הסגנון האקספרסיוניסטי, הקצת מוגזם בכוונה של צייזלר מתאים לסיפור כמו כפפת משי אדומה, כולל תיאורי המין הפלסטיים, אך בשום פנים ואופן לא ארוטיים, וודאי לא סקסיים. אחרי שהכל נגמר, רומי מרוחה חצי שנה תמימה על הספה מול הטלוויזיה בסלון של הוריה; לא אוכלת, רק מעשנת, ואז נשלחת לטיפול ובהמשך גם לחוות בריאות לילדי עשירים שרוטים. אבל היא לא מתקבלת, מצבה עדיין סביר, אז היא חוזרת לעיר, אבל רק לצפון.
  • למה לא?
  • למה לא?

  • בכל זאת, זה מרגיש קצת כמו שטיק ממוחזר. משהו שכבר קראנו.
  • דמות לקחת
  • דמות לקחת

  • לולו ודובי, השותפות לדירה/ חברות הכי טובות של רומי, מעין איורי קומיקס בקווים גסים במכוון של ילדות שמנת מפונקות. משעשעות לפרקים, אך ממש לא חברות לעת צרה.
  • משפט לקחת
  • משפט לקחת

  • "אני מאמין שאני בגיהינום לפיכך אני נמצא בו, אבל אני גם מאמין שכדי להגיע לגן עדן צריך לעבור דרך הגיהינום".
  • איפה קוראים?
  • איפה קוראים?

  • דרום תל אביב. כמה שיותר מלוכלך, ככה יותר מתאים.
  • נחזור לעוד?
  • נחזור לעוד?

  • ננסה, אבל בזהירות.
  • השורה האחרונה
  • השורה האחרונה

  • החיבור בין הסיפורים של רובי ורומי מעודן ומורכב. מה שהיא חושבת שקרה זה לא בדיוק מה שהוא חושב שקרה, אבל גם הוא מודה שמשהו שם היה לא בסדר, שנעשה מעשה שלא צריך היה להיעשות ושעליו לשלם את המחיר. המחיר הוא גלות, אבל ממש לא בטוח שזה מספיק.