ביקורת העורך

יערה ומוטי, שני זרים שחלקו ביניהם את אותו בן זוג, נפגשים לראשונה לאחר אסון. במרחב קטן ודחוס הם נאלצים להישיר מבט אל כל מה שהדחיקו.

נורה, שחייה הם אוסף של אובדנים, מוצפת בסיוטים ובחזיונות מטרידים ומשתדלת לשמר את רוחה הטובה. אמרי, בסטיונר צעיר ושאפתן, מנסה לבנות לעצמו את החיים שהוא רוצה, אולם מפגש מפתיע עם בוס לשעבר מעורר בו שדים ישנים.

בשלושת הסיפורים המרכיבים את קירות מיוצגים ישראלים וישראליות נואשים לנחמה ולתחושת שייכות. אלה סיפורים של חדרים בלי אוויר ושל עיניים עייפות; סיפורי החמצה, מאבק וויתורים כואבים. כולם צריכים אהבה, מן הסתם, אבל לרוב יסתפקו במילה אחת טובה או ברגע אחד של קבלה.

רועי סלמן כותב בלשון בני אדם ומחויב לפרויקט חברתי, שעיקרו שרטוט תמונת עולם של מעמד ושל תקופה. סלמן אוהב את גיבוריו וחושף את פגיעותם מן הגלוי אל הנסתר, בלי לתהות על פשר חידתם, אלא תוך קבלת ניגודים וסתירות, מבוכות וסודות.

זהו ספרו הראשון למבוגרים של רועי סלמן. שני הספרים שכתב לבני הנעורים, כמעט שם ובאמצע הרחוב, זיכו אותו בפרסים ספרותיים (פעמיים פרס שרת התרבות על שם דבורה עומר, ועיטור "הפנקס" לספר מצטיין") ובאהדת הקוראים והביקורת. שני הספרים נבחרו להימנות עם "מצעד הספרים" מטעם משרד החינוך.