ביקורת העורך

ביקורת ספר מזווית אחרת
ציון10
פיקדון עיניך
אפרת נוה

תקציר

עירא רקובר, צעיר הנושא עמו סוד מכביד מן העבר, נקלע, באקראי (או שלא באקראי) לאירוע ירי בעיר העתיקה בבאר שבע שבו נורה אדם מבוגר שנפצע קשות. בעקבות האירוע, ובהשפעת אותו סוד מעברו, הוא נסחף למערבולת התרחשויות, ויוצא למסע. הוא פוגש בדרכו אדם מבוגר ציני ואפל, צעירה מיוסרת ודמויות נוספות, שונות בתכלית זו מזו, אשר השפעתן על חייו מכריעה. נראה שהדבר היחיד המשותף לכולם הוא, שחייהם חרגו וסטו לחלוטין ממסילת החיים השגרתית. עירא מונע מתוך דחף עז לפענח את המתרחש מבלי יכולת לשלוט בהתפתחויות, שבמהלכן הוא עושה חשבון נפש עם עברו, עם פחדיו וגם עם אהבתו הגדולה.

אפרת נוה רקחה ברומן הביכורים שלה, סיפור מותח, אפל וסקסי. הסיפור מתרחש בין באר שבע לאילת וספוג ריחות של מדבר, אבק, שולי דרכים, ומפגשים בין־אישיים, שיש להם פן טוטלי. חייהן של הדמויות בפּיקְדוֹן עיניךָ משתרגים ונפתלים אלה באלה, ותוך כך נפתחים להן אשנבים חדשים לנפשן. הגורל, גיבורו האמיתי של הספר, חוזר ומשטה בכל מי שמנסה לשלוט בו. כוחן המפתה של המילים יוביל את הקורא לשאול מהי בחירה מוסרית והאם יש כזו בחיים שצמחו מתוך פורענות גדולה.
יגאל שוורץ 

הספר זכה בפרס לספרי ביכורים על שם הסופר גדעון תלפז, 2023.

בביתה במדבר / גיא בן נון
זמן מדבר שטרם קראתם כמותו, כזה שההתרחשות בו דווקא קצבית ופועמת והעבר צף ועולה מבין שכבות הסחף
בביתה במדבר / גיא בן נון
זמן מדבר שטרם קראתם כמותו, כזה שההתרחשות בו דווקא קצבית ופועמת והעבר צף ועולה מבין שכבות הסחף
  • תקציר מנהלים
  • תקציר מנהלים

  • עירא רקובר עד לתקרית ירי. הוא מסייע לטפל בפצוע ומחליט להתמסר לצרכיו. מיכאל, הפצוע, מבקש לראות את סבטש קרובת משפחתו בפעם האחרונה. עירא יוצא למסע ובדרך פוגש באופן אקראי דמויות שונות המחברות אותו למשימתו ובמקביל לעברו. האם יצליח במשימתו? איזה אדם ייצא ממנה ומה יגלה על עצמו ועל מפגשיו? יצירה הכתובה בפרקים קצרים, בקצב מהיר וקולח ותוך שזירה של תמונות, ריחות וטעמים באופן פיוטי וסימבולי. המחברת מובילה את הדמויות והעלילה תוך חיבור עבר להווה ושלל דמויות השזורות זו בזו בתפירה עדינה ומתוחכמת, קלה להבנה ומעקב.
  • כמו מה זה
  • כמו מה זה

  • המנהרה של א. ב. יהושע פוגש את אל תגידי לילה של עמוס עוז.
  • קל/כבד?
  • קל/כבד?

  • כמו מרגריטה צוננת ביום חם - קלה ומתוחכמת כאחד.
  • למה כן?
  • למה כן?

  • מעטים הם הטקסטים המצליחים להיות פיוטיים באופן כזה שכל משפט מונח במחשבה, כך שיוליך אותנו במשעולי הפסקה, דרך ואדיות העלילה ועד לפסגות ההתרחשות בתחושה של התעלות, אך חף מפומפוזיות ומיומרה. מסוג הספרים שאתה מודה למחברת שנאותה לאפשר לך להיחשף לטקסט ואתה מבקש לטרוף אותו בבת אחת מבלי שיגמר.
  • למה גם כן?
  • למה גם כן?

  • הדמויות ומיקומן. לבנות דמות באופן מדויק משמע לתת לה את הנוכחות הנכונה מבלי להיות סטריאוטיפית ומוגזמת. לבנות מכלול שלם של דמויות שלכל אחת סימבוליות ותדר עם אחרת, זו אמנות לשמה. להציב את הדמויות במערכת יחסי גומלין סימטרית, זו מלאכת מחשבת של ממש.
  • למה לא?
  • למה לא?

  • התחלה קצת קשה. המחברת מטילה את הקורא לקלחת של התרחשויות תוך שימוש בציטוטים ליריים, יש לקרוא כ-30 עמודים כדי לצלוח את מבנה העלילה עד שנשאבים לסיפור. בעולם של הפרעות קשב וריכוז זה עשוי להיות מסוכן, משום שהמשמעות עלולה להיות ויתור על הספר, וזה יהיה חבל.
  • דמות לקחת
  • דמות לקחת

  • מיכאל. דמות שסבלה סבל רב וידעה תלאות שואה, אך ידעה גם לפגוע - ואולי דווקא משום שסבל. דמות שלכאורה מתבקש לא לאהוב, אך יחד עם זאת ניתן לסלוח לה ולגלות כלפיה אמפטיה, וכשזה קורה ישנה תחושה של חוסר נוחות, אך בד בבד גירוי אינטלקטואלי.
  • משפט לקחת
  • משפט לקחת

  • "הסודות הקטנים האלו שאנחנו זקוקים להם בשביל ההנאה, לסודות הגדולים אנחנו כפותים בשלשלאות ברזל עד יום מותנו".
  • איפה קוראים?
  • איפה קוראים?

  • בבקתה מבודדת בערבה המשקיפה אל הישימון, עם בקבוק רוזה מקורר בעונת מעבר.
  • נחזור לעוד?
  • נחזור לעוד?

  • אפרת נוה חייבת לקוראים שלה עוד מהדבר הזה שהיא מפליאה כל כך לעשות. וכשהיא תתרגם זמן למילים, נחזור גם נחזור.
  • השורה האחרונה
  • השורה האחרונה

  • בזמן שיוצאים אינספור ספרים ולכל אחד צורך לכתוב, דחף להיקרא וחובה להיות חלק מהשיח, צריך להתעכב שבעתיים על ספר זה. לדלג על הכריכה היפה אך המשווה מראה כבד, לצלוח את העמודים הראשונים, ולהתחבר לעלילה. ורק אז להאט את הקצב, ממש עד לדופק שישים בכדי למולל ממש את המילים. כמו שאמר פול אוסטר ״אני קורא לאט וכותב עוד יותר לאט כי כל פיסקה חייבת להחזיק כאילו היתה שורה בשיר, כזו שיש לה משקל מדויק״. ככה צריך לקרוא את פיקדון עיניך ורק אז יפתחו לך המרחבים של היצירה על כל צורותיה, גווניה ויופיה ובסוף המסע תגלו שזה לא רק ספר מהנה.