ביקורת העורך

ביקורת ספר מזווית אחרת
ציון10
מונוגמיה
סו מילר

תקציר

אלה נישואים טובים, אולי כי אלה כבר נישואים שניים. אנני וגרהם מכירים במקרה. שניהם פנויים, כמעט. אנני עדיין נמצאת במערכת יחסים קלילה עם מישהו. גרהם תמיד עסוק באיזה זנב לא פתור של קשר. ולמרות זאת, משהו מתחיל ביניהם. מהוסס, עדין, ואז מהיר וסוער ומלא שמחה. הם עוברים לגור יחד, הם נישאים זה לזה, החיים מתחילים שוב.
גם שלושים שנה לאחר מכן, הם נחשבים לזוג מעורר קנאה. החיים שלהם מלאים מחוות קטנות והומור וחום של חברות עמוקה. גרהם מוחצן, שמח, נדיב. אנני שקטה יותר, רכה, עדינה. שניהם מתחזקים קריירות נינוחות. לו יש חנות ספרים קטנה, היא מצלמת. העולם שלהם שקט.
ואז גרהם מת במפתיע, ועולמה של אנני מתפורר באחת. כשנדמה שאי אפשר להכיל עוד את הצער, מגלה אנני להפתעתה שהשבר עמוק עוד יותר. גרהם - האהוב שלה, החבר שלה, העולם שלה – ניהל רומן. ועכשיו חייה נקרעים שוב ומתערבלים בתוהו שאין ממנו מוצא: שברון לב וזעם, געגועים ותיעוב, צלילות מחשבה ובלבול עמוק. אנני מרגישה שהיא שוקעת. אין לה בשביל מה לחיות, אין לה עבור מי למות. 

מונוגמיה הוא רומן חכם על נישואים ועל אובדן, על משפחה ועל חברות, על סודות ועל זיכרון שנבנה ומתפענח בדיעבד, על אהבה שהיא תמיד גדולה ממוות. 
מונוגמיה מאת סו מילר היה לרב מכר של ה"ניו יורק טיימס", זכה לביקורות מצוינות ושבה את לב הקוראים במדינות רבות.

היום הראשון של שארית חייך / רן בן-נון
רק אחרי מות בעלה היא מתחילה להבין מי היה באמת
היום הראשון של שארית חייך / רן בן-נון
רק אחרי מות בעלה היא מתחילה להבין מי היה באמת
  • תקציר מנהלים
  • תקציר מנהלים

  • זה מתחיל הכי פשוט וטבעי. אנני מגיעה לפתיחת חנות הספרים החדשה של גרהם בקיימברידג', מסצ'וסטס. היא נמצאת עם גבר אחר, אבל זה חסר משמעות, כי אנני נדלקת על גרהם מיד, נמשכת אל הקלילות שבה הוא יוצר קשרים ומתחבב על אנשים. כל כך שונה ממנה, שאצלה המהלכים האלה יותר איטיים ומהוססים. שניהם בפרק ב', אחרי כשלון נישואיהם הראשונים. כעבור חמישה חודשים הם עוברים לגור יחד ומקץ שנה מתחתנים. אבל גרהם לא מצליח לשלוט בתשוקותיו והאמת, גם לא ממש מנסה. עוד רומן מחוץ לנישואין ועוד אחד, עוד בגידה ועוד הסתרה, כאילו לא למד כלום מנישואיו הראשונים. ואנני, מה תעשה כשתגלה? "מונוגמיה" המושלם של סו מילר הוא ספר שגדל עליכם לאט לאט – צער הגילוי של אנני הוא חדוות הגילוי שלנו.
  • כמו מה זה
  • כמו מה זה

  • ולדימיר/ ג'וליה מיי ג'ונאס
  • קל/כבד?
  • קל/כבד?

  • הנושא כבד מאוד, הסגנון פחות.
  • למה כן?
  • למה כן?

  • מילר אורגת פיסות חיים פשוטות זו אל תוך זו ומצליחה לנסוך פיוט פרוזאי מעודן אל תוך טקסי היומיום – הקפה של הבוקר, ציוץ הציפורים, השכנה הקשישה עם החתול השמן, המכונית הישנה המקרטעת. ואל תוך כל הבנאליה המקודשת הזו נמהלת טיפה של קדרות – הבגידה, ההסתרה, חוסר הנאמנות, השקר שמעיב על כל השלווה הזו ומזהם אותה ללא תקנה. האם זו גישה קצת שמרנית ועתיקה שלא מתאימה לגמרי למאה ה-21? המשיכו לעקוב אחרי אנני המרחפת מעל המציאות, צלמת הצופה בהתרחשויות מבלי לגעת בהן, ותגלו את התשובה.
  • למה גם כן?
  • למה גם כן?

  • ואז מגיע האובדן הגדול. רגע אחרי שנפרד לתמיד מהמאהבת האחרונה שלו, גרהם הולך לישון ופשוט לא קם. אנני נשארת שם לבדה, רגע לפני התערוכה החשובה שאמורה להחזיר אותה לעניינים, השליש האחרון של חייה עדיין לפניה, אבודה לחלוטין. עכשיו היא תגלה את סודותיו של האיש שאתו חלקה את חייה, ותדע שלא תמיד הצליח להיות המלאך השומר והטוב שלה.
  • למה לא?
  • למה לא?

  • יש פה די הרבה מוות ואבל. בואו במצב הרוח המתאים.
  • דמות לקחת
  • דמות לקחת

  • לוקאס, בנו של גרהם מנישואיו הראשונים, עורך ספרותי. דמות חכמה ומכילה, שהיא מעין תיקון למה שהיה אביו ברגעיו הפחות טובים.
  • משפט לקחת
  • משפט לקחת

  • רק כשאת גדלה את לומדת שאת יכולה לאהוב גם את מה שמכוער.
  • איפה קוראים?
  • איפה קוראים?

  • ניו אינגלנד היפהפייה והקרירה, רצוי בשלכת.
  • נחזור לעוד?
  • נחזור לעוד?

  • כן. סו מילר היא כותבת אדירה שנשמח לקרוא עוד ועוד מיצירתה.
  • השורה האחרונה
  • השורה האחרונה

  • על "מונוגמיה" שורה מעין איפוק ניו-אינגלנדי לבן, צונן, נקי, הנובע בראש וראשונה מדמותה המרוחקת של אנני, מלכת ההימנעות שכעת נאלצת לגעת בצד היותר מטונף של החיים. לאחר הזעזוע ממעשי בעלה המנוח מגיעות, לתדהמתה, ההשלמה, ההבנה ואפילו הסליחה. מונוגמיה זה לא הכל, יש לה נסיבות מקילות. אולי אנחנו לא יכולים להיות הכל עבור מי שאיתנו; אולי אנחנו גם לא צריכים.