הביקורות של תולעת ספרי שמע🎧

תובנות על ארגון אל־קאעידה מציג מחקר מקיף ומדוקדק על ארגון הטרור אל־קאעידה במלאת עשור להתקפת הטרור 11/9. הספר מציג ניתוח בהיר ומדויק מזווית ראיה ייחודית על הארגון לרבות הרקע להקמתו, האידאולוגיה הארגונית ואופן פעולתו. ועדת הפרס של קרן ענבר שהינה קרן הנצחה לעידוד המחקר למאבק בטרור בשיתוף המרכז למורשת המודיעין, כתבה את הדברים הבאים על כתיבתו של בן סימון: 

"בעבודה זו פורש הכותב יריעה רחבה ומאירת עיניים אודות הטרור האסלאמי הפונדמנטליסטי בכלל ותופעת אל־קאעידה בפרט. הוא מציג מזווית ייחודית את השקפת העולם הגלויה של הטרור האסלאמי ואת המניעים הקנאיים שעומדים מאחוריו. עבודתו של בן סימון מעניינת ואקטואלית מאוד". 

בנימין בן סימון שירת בחיל המודיעין 12 שנים וסיים את שירותו בדרגת רב סרן. בן סימון הוא בעל שישה תארים בתחומים כגון מזרח תיכון, יישוב סכסוכים וכן משפטים. התארים הנם מאוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת רייכמן ומרביתם הוענקו בהצטיינות. בן סימון מאז ינואר 2016 מכהן כרשם בכיר במערכת בתי המשפט.

זהו סיפור אליגורי שהאירועים המסופרים בו מתרחשים בארץ לא מזוהה ששולטת בה מפלגה טוטליטרית. דרך סיפור פשוט על שני חברים עולה תיאור התהליך שבו מניחים בני האדם למשטר כלשהו להשתלט על חייהם ולפרק את החברה.

ספרון נגיש לכל קוראת וקורא בכל גיל, אגדה מצמררת על הפחדים היומיומיים הקטנים שכל אחד מאיתנו, בכל מקום, עלול להיכנע להם. הטקסט הקולח הזה מעורר למחשבה עד היכן עלולה להוביל אדישותם של בני האדם. הספר נוגע  בתופעות הגזענות, האי-סובלנות, הפגיעה בזכויות האזרח ועשוי לשמש רקע מצוין לעיסוק בנושאים אלה במערכת החינוך.

"בוקר חום", שנמכר בצרפת ביותר ממיליון עותקים ואשר תורגם לשפות רבות, ראה אור לראשונה בהוצאת נהר ספרים בספטמבר 2003 והתקבל בהתלהבות על ידי הקוראים, הביקורת על כל גווניה והיה לרב-מכר. לאחר שאזלו חמש מהדורות, הספר רואה אור במהדורה מתוקנת  (2008) וערוכה מחדש בידי המתרגם ובעיצוב חדש.

מדברי הביקורת

"בכישרון נדיר של כתיבה מינימליסטית נותן לנו הספרון הנהדר הזה תיאור מצמרר של התהליך שבו מניחים בני האדם למשטר החוּם להשתלט על חייהם, לפרק את החברה ולהפוך כל יחיד למועמד למחנה ריכוז." (פרופ' זאב שטרנהל, הארץ ספרים)

"ספר שראוי למערכת החינוך בישראל לאמץ אותו." (ד"ר שרה אוסצקי-לזר, מעריב)

"מניפסט מעודן ומשעשע נגד ההִתרגלות של האזרח לכל רוע של השלטון בשם האינדיווידואליות." (ניר ברעם, מעריב)

"בוקר חום נובח וגם נושך, והוא עושה זאת בתחכום מעודן ומצמרר, שמוכיח כי מעט יכול להיות הרבה." (ירון פריד, ידיעות אחרונות)

"סיפור עשוי לעילא, כתוב בעדינות וללא הפרזה, מתאר תהליך שמתחיל בהוראה כביכול תמימה." (רות אלמוג, הארץ תרבות וספרות)

"ברבע שעה תגמור את בוקר חום. את עצם הספר תזכור גם בעוד שנה." (אדם ברוך, מעריב)

"אחד מתוך חמישה ספרים שכל מורה חייב לקרוא – בוקר חום מאת פרנק פבלוף." (שולמית אלוני, ynet)

"המסרים החינוכיים הגלומים בסיפור האלגורי הקצרצר והפשוט לכאורה, הם רבי עוצמה בכל הקשור לחינוך לדמוקרטיה." (ד"ר אבי צפרוני, מנהל המחלקה לחינוך ערכי, אורט ישראל)

"ספר חשוב זה מציב לכולנו מַראָה מול העיניים ומאלץ אותנו לעצור ולחשוב איך להימנע מן המצב ה'חוּם', שבו אתה מידרדר בהדרגה אל התהום." (ד"ר יהודית רונן, עיתון 77)

"ספר קצר המתאר במילים פשוטות תהליך שבו אנשים מניחים לשלטון החום להשתלט על חייהם. האנשים אינם ערים, בשלבים הראשונים, למשמעות האמיתית של התהליכים המתרחשים מול עיניהם ולמחיר אותו הם ישלמו בסופו של דבר." (מתוך המלצת ראש אגף הפיקוח על הוראת האזרחות במשרד החינוך)

בשנים הראשונות שלאחר האביב הערבי הצמיחה המציאות המזרח-תיכונית שדות הפקר שסיפקו מרחב אופרטיבי ורעיוני לתנועות הג'יהאד הסלפי. הארגון הבולט בהקשר זה היה דאע"ש (המדינה האסלאמית) שהתבסס במערב עיראק, בלע טריטוריה מקבילה בסוריה המתמוטטת והיה לתמונת ראי שאוצרת בתוכה ומבטאת בפעולתה את חולייו של המזרח התיכון המשתנה. 

ספרם החדש של עוזי רבי ומיכאל ברק מגולל את סיפורה של ישות פוליטית שאפתנית ועזת פנים שקראה תיגר על המוסר האנושי וערערה את האמונה בכוחו של הרציונל האנושי; ישות זו הצליחה להלך קסם על המוני צעירים ומתנדבים במזרח התיכון בפרט ובעולם בכלל, ובאופן הזה סחפה אותם למחוזות כאוטיים שהשיתו על המזרח התיכון הרס וחורבן והפיצו את בשורת הטרור לעולם כולו.

ספר זה אוחז במיתרי החזון והמציאות; הוא דן בהיבטים הרעיוניים והמעשיים של מדינת דאע"ש ומספק הסבר כולל לדרך הקמתה, לגוון המשיחי שהוצמד למפעלה ולדרך שבה להט דתי, חישובים אפוקליפטיים של חזרת האימפריה האסלאמית לגדולתה ונבואות יום הדין חברו יחד כדי ליצור ארגון רצחני ומאיים.

פרופ' עוזי רבי הוא ראש מרכז משה דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה; לשעבר ראש החוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה; חוקר בכיר במרכז ללימודים איראניים באוניברסיטת תל-אביב. מבין פרסומיו: "תימן: אנטומיה של מדינה כושלת" (הקיבוץ המאוחד, 2014), "בחזרה לעתיד: המזרח התיכון בצל האביב הערבי" (רסלינג, 2016), The Return of the Past: State, Identity, and Society in the Post-Arab Spring Middle East (Lexington Books, 2019).

ד"ר מיכאל ברק הוא חוקר בכיר במכון הבינלאומי למדיניות נגד טרור (ICT); מרצה במרכז הבינתחומי הרצליה ובמרכז משה דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה (MDC) באוניברסיטת תל-אביב. תחומי מחקרו: ארגוני אל-קאעדה ודאע"ש, אסלאם פוליטי, תנועות סלפיות וסופיות, מצרים המודרנית ורשתות חברתיות בעולם הערבי. 

מדוע המערב, ומדינת ישראל בתוכו, נכשל שוב ושוב במאבק מול הפונדמנטליזם? * האם דתיות היא בהכרח פונדמנטליסטית? * מדוע פלורליזם ופונדמנטליזם הם שני צדדים של אותה מטבע היוצרים יחד את הניו-אייג'? * האם יש לפילוסופיה משמעויות אקטואליות? * למה באופן מובנה בשיטה הדמוקרטית שלנו יש מכפיל כוח למפלגות לא-דמוקרטיות? * מהו היחס בין אמת לוודאות? * למה סובלנות ופלורליזם הם שני הפכים שלא יכולים לחיות יחדיו?

הפונדמנטליזם הוא הבעיה האקוטית ביותר שעמה מתמודד העולם המערבי כיום. אירופה מתמודדת עם גלי פונדמנטליזם אסלאמי ונותרת חסרת אונים מולם. המדינות שסביבנו והמזרח התיכון כולו סוערים גם הם מאז פרץ "האביב הערבי" שנהפך במהרה לחורף קודר. תגובות הנגד יוצרות לעתים פונדמנטליזם נגדי וטרור ליברלי, אך בכך שופכות את התינוק עם המים. מדוע כל זה קורה? והאם זה מחויב המציאות?

אמת ולא יציב הוא מונוגרפיה לוגית-פילוסופית שעוסקת בשורשי המאבק הזה ומנסה להבין את הסיבות לכישלונו. הספר מציע הגדרה חדשה לפונדמנטליזם, המחדדת את העובדה שספקנות ופונדמנטליזם הם שני צדדים של אותה מטבע, שבסימביוזה מופלאה יוצרים יחד את הניו-אייג' הפוסט-מודרני. תרומתו החשובה של ספר זה היא ביצירת אופציה מחשבתית, המכונה "האופציה הסינתטית", שתוקפת את הבסיס המשותף לספקנות ולפונדמנטליזם. על פי המחבר, זוהי הדרך היחידה לנהל מאבק אפקטיבי נגד הפונדמנטליזם ולהציג לו אלטרנטיבה משמעותית וקוהרנטית.

הרב מיכאל אברהם הוא ד"ר בפיזיקה עיונית. לאחר כמה שנות מחקר במכון ויצמן ובאוניברסיטת בר-אילן, שימש ר"מ בישיבת ההסדר בירוחם ולימד בבצלאל ובמכללת הקריה האקדמית אונו, וכיום הוא מלמד במכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר-אילן. אברהם הוא ממקימי קבוצת הלוגיקה התלמודית באוניברסיטה. פרסם מאמרים רבים וכשלושים ספרים שעוסקים בפיזיקה, בלוגיקה ובלוגיקה תלמודית, בהלכה, בפילוסופיה כללית ובפילוסופיה של המדע, התלמוד, ההלכה והמשפט. ספריו הקודמים, "אלוהים משחק בקוביות" (ידיעות ספרים, 2011) ו"מדעי החופש" (ידיעות ספרים, 2013), זכו לתפוצה רחבה.

ספר זה מנסה לעמוד על מהותן של התנועות הפונדמנטליסטיות והדתיות - קומונליות אשר צוברות כוח ומעמד מרכזי בימינו בבימות הפוליטיות הלאומיות והבין-לאומיות. זאת תוך בחינת התופעה במסגרת הכללית של ההתפתחויות והתמורות בחברה, במדינה ובתרבות המודרנית.

בניגוד לדעה המקובלת, מחבר הספר אינו סבור שמדובר בחנועות "מסורתיות", אלא דווקא בתנועות מודרניות מובהקות, ההופכות את המסורת לאידיאולוגיה מודרנית. זאת תוך שהן מדגישות כי בעיניהן קיימת הפרדה בין מושג ה"מודרניות" לבין התרבות המערבית, מנסות לנכס לעצמן היבטים רבים של המודרניות ושוללות את המונופול של התפיסה המערבית הליברלית על תופעה זו.

המחבר, ש"נ אייזנשטדט, הוא פרופסור אמריטוס לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, שבה הוא מלמד משנת 1946. בין ספריו בעברית: החברה הישראלית, החברה הישראלית בתמורותיה; מהפכה וטרנספורמציה של חברות. ספרו "הציביליזציה היהודית - מבט השוואתי" עומד לראות אור בקרוב.