הספר כתוב מדהים, מעשיר ידע היסטורי וכתוב בצורה שלא ניתן להניח את הספר מהיד. אבל, תוך כדי הקריאה התעוררה בי תחושת כעס עזה על ההתרפסות הישראלית מול המחבלים, הכניעה התמידית למניפולציות ואיומים, הניצול הציני של המחבלים את זכויותיהם והערכים שלנו, ההתקרבנות התמידית ושימוש בשואה, ובמיוחד חרה לי הסיפור מול ניצול שואה. בין היתר הפריעה לי ההתמסרות הטוטאלית של העיתונאי כותב הספר יחד עם אשתו לצרכים ושירות המחבל ואשתו. כמה שלא ניסה לציירו אנושי ולא כזה נוראי, מדובר במחבל דמגוג בשקל וחצי עם ערכי שנאה וקידום האינטרסים שלו בלבד.