מאורעות שמחת תורה תשפ"ד היכו כברק כל איש ישראל. הפורענות, היגון, החרדה, העלבון והמראות הנוראיים צרבו כל נפש. האומץ, הגבורה, האחדות, מסירות הנפש והתפילה מילאו כל לב.
עצמת הרגשות העלתה בלב כל מתבונן זיכרונות אישיים וזיכרונות היסטוריים של אומה הנלחמת על חייה וחווה חליפות הסתר פנים והארת פנים של מעלה.
בפרץ רגשות זה התפרצו אצלי פרקי מסירות נפש וקידוש השם בתולדות ישראל – עקידת יצחק, חורבן הבית, גירוש ספרד והשואה – כשבכולם גווילין נשרפים ואותיות פורחות באוויר. דורנו חווה הסתר פנים, אבל זכה לחוות גם פרק הוד של הקמת מדינת ישראל מתוך הארת פנים של מעלה, ודור מלקטי אותיות פורחות כותב מהם מגילת עם חי.
מאורעות שמחת תורה תשפ"ד היכו כברק כל איש ישראל. הפורענות, היגון, החרדה, העלבון והמראות הנוראיים צרבו כל נפש. האומץ, הגבורה, האחדות, מסירות הנפש והתפילה מילאו כל לב.
עצמת הרגשות העלתה בלב כל מתבונן זיכרונות אישיים וזיכרונות היסטוריים של אומה הנלחמת על חייה וחווה חליפות הסתר פנים והארת פנים של מעלה.
בפרץ רגשות זה התפרצו אצלי פרקי מסירות נפש וקידוש השם בתולדות ישראל – עקידת יצחק, חורבן הבית, גירוש ספרד והשואה – כשבכולם גווילין נשרפים ואותיות פורחות באוויר. דורנו חווה הסתר פנים, אבל זכה לחוות גם פרק הוד של הקמת מדינת ישראל מתוך הארת פנים של מעלה, ודור מלקטי אותיות פורחות כותב מהם מגילת עם חי.
לפני עשרים וחמש שנה יצא לאור ספרו הראשון של חיים סבּתוֹ. סבּתוֹ הוא בן למשפחת רבנים מחלבּ אשר בסוריה, היא אר"ץ – ארם צובא. איש בית המדרש, תלמיד חכם המפרסם מאמרים בהלכה – מה לו ולסיפורי חלבּ, הוא שעלה לארץ ילד בן שבע מקהיר אל המעברה בבית־מזמיל שבירושלים?
הנובלה גלגל חוזר בעולם היא פנינה נדירה המתגלית לה במקומותינו. תולדותיה של משפחה אחת שזורים בה, דרך חלבּ אל פריז ואז לירושלים, וכל הגלגל הזה עטוף שביס של כאב שגם מנעמיה של העברית הנפלאה – עברית אשר חשבנו כי נעלמה מן הספרות העברית בת ימינו – אינם מסוגלים להחביאו.
במהדורת היובל הזאת הוסיף המחבר עלילה חדשה, כולה אמת, והיא פוגשת את מה שתואר קודם בדמיון, "היה או לא היה?". זהו דיווח מרתק על מה שהתרחש במציאות, שנים לאחר שיצא לאור מה שחשבנו כי אינו יותר ממעשה מדומיין.
חיים סבּתוֹ נולד בשנת 1952 בקהיר ועלה לארץ בשנת 1957. הוא גדל ולמד בירושלים. היה ממקימי ישיבת ההסדר במעלה אֲדוּמים, ובה הוא מלמד עד היום.
ספרי הפרוזה הנוספים מאת חיים סבּתו:
אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח
תֵּיאוּם כַּוונוֹת
כְּעַפְעַפֵּי שָׁחַר
בּוֹאִי הָרוּחַ
בְּשַׁפְרִיר חֶבְיוֹן
לפני עשרים וחמש שנה יצא לאור ספרו הראשון של חיים סבּתוֹ. סבּתוֹ הוא בן למשפחת רבנים מחלבּ אשר בסוריה, היא אר"ץ – ארם צובא. איש בית המדרש, תלמיד חכם המפרסם מאמרים בהלכה – מה לו ולסיפורי חלבּ, הוא שעלה לארץ ילד בן שבע מקהיר אל המעברה בבית־מזמיל שבירושלים?
הנובלה גלגל חוזר בעולם היא פנינה נדירה המתגלית לה במקומותינו. תולדותיה של משפחה אחת שזורים בה, דרך חלבּ אל פריז ואז לירושלים, וכל הגלגל הזה עטוף שביס של כאב שגם מנעמיה של העברית הנפלאה – עברית אשר חשבנו כי נעלמה מן הספרות העברית בת ימינו – אינם מסוגלים להחביאו.
במהדורת היובל הזאת הוסיף המחבר עלילה חדשה, כולה אמת, והיא פוגשת את מה שתואר קודם בדמיון, "היה או לא היה?". זהו דיווח מרתק על מה שהתרחש במציאות, שנים לאחר שיצא לאור מה שחשבנו כי אינו יותר ממעשה מדומיין.
חיים סבּתוֹ נולד בשנת 1952 בקהיר ועלה לארץ בשנת 1957. הוא גדל ולמד בירושלים. היה ממקימי ישיבת ההסדר במעלה אֲדוּמים, ובה הוא מלמד עד היום.
ספרי הפרוזה הנוספים מאת חיים סבּתו:
אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח
תֵּיאוּם כַּוונוֹת
כְּעַפְעַפֵּי שָׁחַר
בּוֹאִי הָרוּחַ
בְּשַׁפְרִיר חֶבְיוֹן
*6 ספרים במארז*
לפני עשרים שנה יצא לאור קובץ הסיפורים הראשון של חיים סבתו, אמת מארץ תצמח. הייתה זאת הפתעה נפלאה לקוראי הספרות העברית והפתעה משמחת לאלפים הרבים של תלמידי סבתו שנודע כתלמיד חכם מובהק שעוסק בהלכה. הספר זכה להצלחה רבה, ולאחר כמה שנים הפתיע שוב סבתו בספר שונה לחלוטין, תיאום כוונות, והוא סיפורם של השריונרים הצעירים שלחמו בקרבות הקשים ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים. הספר היה הראשון שזכה בפרס ספיר, והיה לרב מכר קבוע. מאז כתב סבתו את ספרו המרגש כעפעפי שחר שמתרחש כולו בירושלים, והפתיע בספרו בואי הרוח, שבו נלקחים הקוראים למקומות רחוקים באירופה. בשפריר חביון היה ספרו האחרון עד כה, ובו שילוב מרתק של ספרות והיסטוריה בת ימינו.
הרב חיים סבתו הוא היום אותו הבחור, בן שבעים. הרבה דברים התרחשו במציאות לאחר פרסום סיפוריו של סבתו, חלקם מפתיעים ביותר. במהדורת היובל הזאת הוסיף סבתו לא רק סיפורים חדשים אלא גם את מה שהתרחש בינו ובין קוראיו במהלך עשרים וחמש השנים האחרונות. ספרו הראשון, אמת מארץ תצמח, כולל עכשיו שניים מן הסיפורים ערוכים מחדש, להם נוסף סיפור שלא נתפרסם עד כה, המורה רווח, וכן אחרית דבר. הנובלה הארוכה גלגל חוזר בעולם יחד עם אחרית דבר מיוחדת הנותנת תמונה חדשה ומרגשת לסיפור המעשה הן עכשיו כרך בפני עצמו.
*6 ספרים במארז*
לפני עשרים שנה יצא לאור קובץ הסיפורים הראשון של חיים סבתו, אמת מארץ תצמח. הייתה זאת הפתעה נפלאה לקוראי הספרות העברית והפתעה משמחת לאלפים הרבים של תלמידי סבתו שנודע כתלמיד חכם מובהק שעוסק בהלכה. הספר זכה להצלחה רבה, ולאחר כמה שנים הפתיע שוב סבתו בספר שונה לחלוטין, תיאום כוונות, והוא סיפורם של השריונרים הצעירים שלחמו בקרבות הקשים ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים. הספר היה הראשון שזכה בפרס ספיר, והיה לרב מכר קבוע. מאז כתב סבתו את ספרו המרגש כעפעפי שחר שמתרחש כולו בירושלים, והפתיע בספרו בואי הרוח, שבו נלקחים הקוראים למקומות רחוקים באירופה. בשפריר חביון היה ספרו האחרון עד כה, ובו שילוב מרתק של ספרות והיסטוריה בת ימינו.
הרב חיים סבתו הוא היום אותו הבחור, בן שבעים. הרבה דברים התרחשו במציאות לאחר פרסום סיפוריו של סבתו, חלקם מפתיעים ביותר. במהדורת היובל הזאת הוסיף סבתו לא רק סיפורים חדשים אלא גם את מה שהתרחש בינו ובין קוראיו במהלך עשרים וחמש השנים האחרונות. ספרו הראשון, אמת מארץ תצמח, כולל עכשיו שניים מן הסיפורים ערוכים מחדש, להם נוסף סיפור שלא נתפרסם עד כה, המורה רווח, וכן אחרית דבר. הנובלה הארוכה גלגל חוזר בעולם יחד עם אחרית דבר מיוחדת הנותנת תמונה חדשה ומרגשת לסיפור המעשה הן עכשיו כרך בפני עצמו.
הרב חיים סבתו היה ממייסדי ישיבת "ברכת משה" במעלה אדומים לפני יותר מארבעה עשורים. מאז הוא משמש בתפקיד ר"מ וראש ישיבה, וזוכה להרביץ תורה במשך השנים באלפי תלמידיו הבאים בשערי התלמוד.
לרגל מלאת לו שבעים – "עוד ינובון בשיבה" – מוגשים ללומדים בספר טוב עין מבחר שיעורים עיוניים בסוגיות תלמודיות קלאסיות, שנמסרו על ידו בהיכל הישיבה בשנים האחרונות והועלו על הכתב בידי בנו, ר' ישראל מאיר.
ספריו התורניים הנוספים של הרב סבתו: "אהבת תורה – דברים על פרשות השבוע"; "באור פניך – עיונים בסוגיות מן התלמוד"; "אני לדודי – דברים על הימים הנוראים"; "מבקשי פניך – שיחות עם הרב אהרן ליכטנשטיין"; "לקראתי מצאתיך – פרקי אמונה".
נוסף על חיבוריו התורניים כתב הרב סבתו חמישה ספרי פרוזה, שאף הם מקרבים את קוראיהם לאמונה המביאה לידי מעשה.
הרב חיים סבתו היה ממייסדי ישיבת "ברכת משה" במעלה אדומים לפני יותר מארבעה עשורים. מאז הוא משמש בתפקיד ר"מ וראש ישיבה, וזוכה להרביץ תורה במשך השנים באלפי תלמידיו הבאים בשערי התלמוד.
לרגל מלאת לו שבעים – "עוד ינובון בשיבה" – מוגשים ללומדים בספר טוב עין מבחר שיעורים עיוניים בסוגיות תלמודיות קלאסיות, שנמסרו על ידו בהיכל הישיבה בשנים האחרונות והועלו על הכתב בידי בנו, ר' ישראל מאיר.
ספריו התורניים הנוספים של הרב סבתו: "אהבת תורה – דברים על פרשות השבוע"; "באור פניך – עיונים בסוגיות מן התלמוד"; "אני לדודי – דברים על הימים הנוראים"; "מבקשי פניך – שיחות עם הרב אהרן ליכטנשטיין"; "לקראתי מצאתיך – פרקי אמונה".
נוסף על חיבוריו התורניים כתב הרב סבתו חמישה ספרי פרוזה, שאף הם מקרבים את קוראיהם לאמונה המביאה לידי מעשה.
אֵ־ל מִסְתַּתֵּר בְּשַׁפְרִיר חֶבְיוֹן
האוּמנם מסתתר?
ילדוּת היא מולדת. מהי ילדותו של מסַפר בשפריר חביון?
קהיר היא לו מולדת אמיתית ורחוקה, של ערבית ושל צרפתית, ומעל להן עברית נפלאה של פיוטים ולימוד וערגה למולדת אחרת, מולדת שכל־כולה מדומיינת במילים – ארץ ישראל. וכאן, בילדוּת הממשית הזאת, הלא־דמיונית – המולדת הירושלמית של בית־מזמיל על ריחותיה הערביים, ועין כרם על מנזריה זורעי המסתורין והאימה – כאן הולכת ונפרשׂת לפנינו מניפה רחבת זמנים ומרחבים, כולה מארג מפותל של חלומות ושבריהם.
והסיפור מתגלגל מחלבּ הבלתי נשכחת, דרך הפוגרום בעיירה באוקראינה, מן החיפוש אחר הילדים הנעלמים באירופה החרֵבה, והבריחה מטריפולי שבלוב בין גלים ואנגלים, אל טעמם של תפוזי הקיבוץ שכל ארץ ישראל כולה נִתקפלה אל מתחת לקליפותיהם – אהבת תפוח הזהב. האם היא אהבה נכזבת? סיפור אובדנה של ילדות הוא סיפור קנייתה של מולדת חדשה, על תקווֹתיה, על ייסוריה, על האמת שתמיד מסתתרת בה. ועל הסיפור הזה כולו שפוך חן מיוחד, הוא החן של פתרון חידת גלגולו של ניגון – חסידי? מזרחי? צברי?
למהדורת היובל הזאת צירף סבּתו אחרית דבר מיוחדת.
חיים סבּתוֹ נולד בשנת 1952 בקהיר ועלה לארץ בשנת 1957. הוא גדל ולמד בירושלים. היה ממקימי ישיבת ההסדר במעלה אֲדוּמים, ובה הוא מלמד עד היום.
ספרי הפרוזה הנוספים מאת חיים סבּתוֹ:
אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח
תֵּיאוּם כַּוונוֹת
כְּעַפְעַפֵּי שָׁחַר
בּוֹאִי הָרוּחַ
גַּלְגַּל חוֹזֵר בָּעוֹלָם
אֵ־ל מִסְתַּתֵּר בְּשַׁפְרִיר חֶבְיוֹן
האוּמנם מסתתר?
ילדוּת היא מולדת. מהי ילדותו של מסַפר בשפריר חביון?
קהיר היא לו מולדת אמיתית ורחוקה, של ערבית ושל צרפתית, ומעל להן עברית נפלאה של פיוטים ולימוד וערגה למולדת אחרת, מולדת שכל־כולה מדומיינת במילים – ארץ ישראל. וכאן, בילדוּת הממשית הזאת, הלא־דמיונית – המולדת הירושלמית של בית־מזמיל על ריחותיה הערביים, ועין כרם על מנזריה זורעי המסתורין והאימה – כאן הולכת ונפרשׂת לפנינו מניפה רחבת זמנים ומרחבים, כולה מארג מפותל של חלומות ושבריהם.
והסיפור מתגלגל מחלבּ הבלתי נשכחת, דרך הפוגרום בעיירה באוקראינה, מן החיפוש אחר הילדים הנעלמים באירופה החרֵבה, והבריחה מטריפולי שבלוב בין גלים ואנגלים, אל טעמם של תפוזי הקיבוץ שכל ארץ ישראל כולה נִתקפלה אל מתחת לקליפותיהם – אהבת תפוח הזהב. האם היא אהבה נכזבת? סיפור אובדנה של ילדות הוא סיפור קנייתה של מולדת חדשה, על תקווֹתיה, על ייסוריה, על האמת שתמיד מסתתרת בה. ועל הסיפור הזה כולו שפוך חן מיוחד, הוא החן של פתרון חידת גלגולו של ניגון – חסידי? מזרחי? צברי?
למהדורת היובל הזאת צירף סבּתו אחרית דבר מיוחדת.
חיים סבּתוֹ נולד בשנת 1952 בקהיר ועלה לארץ בשנת 1957. הוא גדל ולמד בירושלים. היה ממקימי ישיבת ההסדר במעלה אֲדוּמים, ובה הוא מלמד עד היום.
ספרי הפרוזה הנוספים מאת חיים סבּתוֹ:
אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח
תֵּיאוּם כַּוונוֹת
כְּעַפְעַפֵּי שָׁחַר
בּוֹאִי הָרוּחַ
גַּלְגַּל חוֹזֵר בָּעוֹלָם
הרב חיים סבתו, חתן פרס ספיר (2000) על ספרו תיאום כוונות, מקים ישיבת ההסדר "ברכת משה" במעלה אדומים המשמש בה ר"מ זה למעלה משלושים שנה. פרסם מאמרים רבים בסוגיות תלמודיות, תרבותיות וחינוכיות, וכן שלושה ספרי עיון וארבעה ספרי פרוזה - כולם בהוצאת "ידיעות ספרים".
הרב אהרן ליכטנשטיין ראש ישיבת ההסדר "הר-עציון" שבאלון שבות. תלמידו וחתנו של ההוגה היהודי הגדול הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק. במקביל ללימודיו הישיבתיים השלים תואר דוקטור בספרות אנגלית באוניברסיטת הרווארד. במשך כעשר שנים שימש ר"מ וראש כולל ב"ישיבה יוניברסיטי", הצטרף לרב עמיטל ז"ל בראשות ישיבת "הר-עציון" לפני ארבעים שנה, ומשמש גם כרקטור של מכללת "יעקב הרצוג" שעל יד הישיבה. פרסם עשרות רבות של מאמרים, ובשנים האחרונות החלו להתפרסם שיעוריו על כמה ממסכתות התלמוד. כמו כן, יצאו לאור מספר ספרים של הרב (בעברית ובאנגלית) בענייני השקפה ואמונה.
השיחות שבספר מפגישות בין העולמות וההשקפות של הרב סבתו והרב ליכטנשטיין במתינות ובעומק המאפיינים מפגש כן בין תלמידי חכמים אמתיים. המרחבים התרבותיים והאינטלקטואליים שעליהם חולש הדיון בספר הם עצומים ומלאי הוד והדר. הצד היהודי-תורני דר בהרמוניה מופלאה עם תכנים אוניברסאליים, באופן שרק ענקי רוח הנוגעים בשני הקצוות יכולים להכיל. זווית ראייתו של הרב ליכטנשטיין, חתנו ותלמידו של הרב י"ד סולובייצ'יק, שעלה מארה"ב בבגרותו ושעולמו הדתי מיוסד על מסורת בריסק שבליטא, פוגשת את השקפותיו של הרב סבתו, שעלה מקהיר בילדותו, ושעולמו הדתי נעוץ במסורת חלבּ שבסוריה ובישיבות הארצישראליות.
מדברי הרב סבתו על השיח עם הרב ליכטנשטיין:
"לבביות שלו וענווה שלו שנוסכת עליו חן ביישני קרבו את הלבבות... ארבע פעמים בשיחותינו הבחנתי ניצוץ בעיניו של הרב אהרון, פניו אורו באור מיוחד והמילים פרצו מפיו מאליהן כשירה: כששוחחנו על להט האמונה בה', כשעסקנו בעומק הלימוד בתורה, כשהזכיר את מורו ורבו הרב סולובייצ'יק וכשציטט שיר של מילטון. כשעסקנו בעומק הלימוד בתורה ושיטת לימודו אמר: 'העיסוק שלי בתורה מתחיל כחיזור, כקליטה, כמגע ברמה היפה ביותר'."
מדברי הרב ליכטנשטיין בספר:
"העולם שלנו יצר דברים גדולים ונפלאים. אמת, עולם התורה הוא עולם שמה שנמצא בתוכו ייחודי, חשוב, נשגב, נעלה, מרומם כהנה וכהנה לעומת כל מה שיש בדנטה או בעמיתיו וחבריו. אין צל של ספק בזה. אין ספק בעדיפות של דברי קדושה על דברים של חולין. השאלה היא אחרת. שאלה של איזון שהאדם מחפש. איזון בעולמו הרוחני והרגשי".
בין הנושאים הנידונים בשיחות שבספר: החוויה הדתית של העוסק בתורה; היחס לערכים הומניסטיים אוניברסאליים; היחס לציונות ולמדינת ישראל; לימוד תורה לנשים ופמיניזם; היחס לציבור החילוני; התחדשות ההלכה, תכנית הלימוד בישיבות ועוד.
הרב חיים סבתו, חתן פרס ספיר (2000) על ספרו תיאום כוונות, מקים ישיבת ההסדר "ברכת משה" במעלה אדומים המשמש בה ר"מ זה למעלה משלושים שנה. פרסם מאמרים רבים בסוגיות תלמודיות, תרבותיות וחינוכיות, וכן שלושה ספרי עיון וארבעה ספרי פרוזה - כולם בהוצאת "ידיעות ספרים".
הרב אהרן ליכטנשטיין ראש ישיבת ההסדר "הר-עציון" שבאלון שבות. תלמידו וחתנו של ההוגה היהודי הגדול הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק. במקביל ללימודיו הישיבתיים השלים תואר דוקטור בספרות אנגלית באוניברסיטת הרווארד. במשך כעשר שנים שימש ר"מ וראש כולל ב"ישיבה יוניברסיטי", הצטרף לרב עמיטל ז"ל בראשות ישיבת "הר-עציון" לפני ארבעים שנה, ומשמש גם כרקטור של מכללת "יעקב הרצוג" שעל יד הישיבה. פרסם עשרות רבות של מאמרים, ובשנים האחרונות החלו להתפרסם שיעוריו על כמה ממסכתות התלמוד. כמו כן, יצאו לאור מספר ספרים של הרב (בעברית ובאנגלית) בענייני השקפה ואמונה.
השיחות שבספר מפגישות בין העולמות וההשקפות של הרב סבתו והרב ליכטנשטיין במתינות ובעומק המאפיינים מפגש כן בין תלמידי חכמים אמתיים. המרחבים התרבותיים והאינטלקטואליים שעליהם חולש הדיון בספר הם עצומים ומלאי הוד והדר. הצד היהודי-תורני דר בהרמוניה מופלאה עם תכנים אוניברסאליים, באופן שרק ענקי רוח הנוגעים בשני הקצוות יכולים להכיל. זווית ראייתו של הרב ליכטנשטיין, חתנו ותלמידו של הרב י"ד סולובייצ'יק, שעלה מארה"ב בבגרותו ושעולמו הדתי מיוסד על מסורת בריסק שבליטא, פוגשת את השקפותיו של הרב סבתו, שעלה מקהיר בילדותו, ושעולמו הדתי נעוץ במסורת חלבּ שבסוריה ובישיבות הארצישראליות.
מדברי הרב סבתו על השיח עם הרב ליכטנשטיין:
"לבביות שלו וענווה שלו שנוסכת עליו חן ביישני קרבו את הלבבות... ארבע פעמים בשיחותינו הבחנתי ניצוץ בעיניו של הרב אהרון, פניו אורו באור מיוחד והמילים פרצו מפיו מאליהן כשירה: כששוחחנו על להט האמונה בה', כשעסקנו בעומק הלימוד בתורה, כשהזכיר את מורו ורבו הרב סולובייצ'יק וכשציטט שיר של מילטון. כשעסקנו בעומק הלימוד בתורה ושיטת לימודו אמר: 'העיסוק שלי בתורה מתחיל כחיזור, כקליטה, כמגע ברמה היפה ביותר'."
מדברי הרב ליכטנשטיין בספר:
"העולם שלנו יצר דברים גדולים ונפלאים. אמת, עולם התורה הוא עולם שמה שנמצא בתוכו ייחודי, חשוב, נשגב, נעלה, מרומם כהנה וכהנה לעומת כל מה שיש בדנטה או בעמיתיו וחבריו. אין צל של ספק בזה. אין ספק בעדיפות של דברי קדושה על דברים של חולין. השאלה היא אחרת. שאלה של איזון שהאדם מחפש. איזון בעולמו הרוחני והרגשי".
בין הנושאים הנידונים בשיחות שבספר: החוויה הדתית של העוסק בתורה; היחס לערכים הומניסטיים אוניברסאליים; היחס לציונות ולמדינת ישראל; לימוד תורה לנשים ופמיניזם; היחס לציבור החילוני; התחדשות ההלכה, תכנית הלימוד בישיבות ועוד.
עשרים וחמש שנים לאחר שחזר לביתו ממלחמת יום הכיפורים, אומר היום מי שהיה אז טנקיסט צעיר ברמת הגולן:
אמת, פעמים שעושה הקדוש ברוך הוא חנינה עם מי שאינו ראוי ומאיר לו את פניו. ואותה חנינה ואותה הארת פנים עומדות הן לנגדו כל ימיו ואינן מרפות ממנו. חוב הוא ועליו לפורעו. והדין דין אמת. זכרתי מה שנדרתי בעת צרה כשיצאנו מן הטנק ורצנו בין הכדורים להסתתר בוואדי.
עד היום לא כתבו כך בספרות העברית על מלחמותינו. לא כך תוארו הקרבות, ולא כאלה היו סיפורי הרעות שעל זיכרונם למדנו להתרפק. בין עמודי הפיוט הכתובים בשפתו העשירה, המיוחדת, של בן הישיבה הלמדן, נפרשׂים לפני הקורא תיאורים מפורטים, דייקניים ואף אכזרים של ימי המלחמה ההיא – וכל הסיפור שזור בזֵכֶר החבר שלא חזר.
ארבעים שנה לאחר המלחמה הוסיף סבּתוֹ "על הזיכרון ועל שִׁברו", ובמהדורת היובל הזאת חזר והוסיף "חמישים שנה למלחמת יום הכיפורים", חזר והוסיף כמה דברי זיכרון, והבין: העולם לא יהיה עוד בעינַי מה שהיה.
תיאום כוונות היה לרב־מכר מייד עם פרסומו, זכה בפרס יצחק שדה והיה הראשון שזכה בפרס ספיר. הספר תורגם לאנגלית ולרוסית, ואף היה לסרט.
חיים סבּתוֹ נולד בשנת 1952 בקהיר ועלה לארץ בשנת 1957. הוא גדל ולמד בירושלים. היה ממקימי ישיבת ההסדר במעלה אֲדוּמים, ובה הוא מלמד עד היום.
ספרי הפרוזה הנוספים מאת חיים סבּתוֹ:
אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח
כְּעַפְעַפֵּי שָׁחַר
בּוֹאִי הָרוּחַ
בְּשַׁפְרִיר חֶבְיוֹן
גַּלְגַּל חוֹזֵר בָּעוֹלָם
* כריכה רכה *
עשרים וחמש שנים לאחר שחזר לביתו ממלחמת יום הכיפורים, אומר היום מי שהיה אז טנקיסט צעיר ברמת הגולן:
אמת, פעמים שעושה הקדוש ברוך הוא חנינה עם מי שאינו ראוי ומאיר לו את פניו. ואותה חנינה ואותה הארת פנים עומדות הן לנגדו כל ימיו ואינן מרפות ממנו. חוב הוא ועליו לפורעו. והדין דין אמת. זכרתי מה שנדרתי בעת צרה כשיצאנו מן הטנק ורצנו בין הכדורים להסתתר בוואדי.
עד היום לא כתבו כך בספרות העברית על מלחמותינו. לא כך תוארו הקרבות, ולא כאלה היו סיפורי הרעות שעל זיכרונם למדנו להתרפק. בין עמודי הפיוט הכתובים בשפתו העשירה, המיוחדת, של בן הישיבה הלמדן, נפרשׂים לפני הקורא תיאורים מפורטים, דייקניים ואף אכזרים של ימי המלחמה ההיא – וכל הסיפור שזור בזֵכֶר החבר שלא חזר.
ארבעים שנה לאחר המלחמה הוסיף סבּתוֹ "על הזיכרון ועל שִׁברו", ובמהדורת היובל הזאת חזר והוסיף "חמישים שנה למלחמת יום הכיפורים", חזר והוסיף כמה דברי זיכרון, והבין: העולם לא יהיה עוד בעינַי מה שהיה.
תיאום כוונות היה לרב־מכר מייד עם פרסומו, זכה בפרס יצחק שדה והיה הראשון שזכה בפרס ספיר. הספר תורגם לאנגלית ולרוסית, ואף היה לסרט.
חיים סבּתוֹ נולד בשנת 1952 בקהיר ועלה לארץ בשנת 1957. הוא גדל ולמד בירושלים. היה ממקימי ישיבת ההסדר במעלה אֲדוּמים, ובה הוא מלמד עד היום.
ספרי הפרוזה הנוספים מאת חיים סבּתוֹ:
אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח
כְּעַפְעַפֵּי שָׁחַר
בּוֹאִי הָרוּחַ
בְּשַׁפְרִיר חֶבְיוֹן
גַּלְגַּל חוֹזֵר בָּעוֹלָם
* כריכה רכה *
מי אתה, ילד? שאל.
עולה חדש, עניתי... אנחנו עולים חדשים, אני נכד של חכם שוֵויכּה, ממצרים.
כולנו עולים, השיב לי פרקש במהירות, עולים חדשים, עולים ותיקים, גם הארץ הזאת ותיקה וחדשה.
הילד שזה עתה עלה ממצרים מוצא את עצמו בין האזבסטונים של שכונת בית־מזמיל, הלא היא קריית יובל שבירושלים, ונקשר אל מי שרחוק ממנו כרחוק מזרח ממערב: משה פרקש, עולה חדש ותיק יותר, מהונגריה. פרקש מאמץ אל ליבו את הילד. ומכאן נפרשׂ לנגד עינינו סיפורה של משפחה יהודית על ארבעת דורותיה, מן העיירה שבאימפריה האוסטרו־הונגרית המתפוררת, דרך שתי מלחמות עולם, אל עליבותה ותפארתה של המעברה בקצווי ירושלים, ואל העולם המתחדש של הלימוד.
את הסיפור המרתק הזה אנחנו שומעים לסירוגין, כפי שהוא עולה מזיכרונם של הילד המצרי, הוא המספר המבוגר, והמבוגר ההונגרי, הוא הילד שעלה מן השרפה הגדולה ועכשיו עסוק בהתחדשות. שלושה פיקדונות מפקיד פרקש אצל הילד, ושלושתם נשמרים ושבים. ועל סידור התפילה – הפיקדון האחרון – הוא אומר: "אבא עבר עם הסידור מלחמה נוראה, אני עברתי איתו מלחמה נוראה ממנה". וכאשר גם הפיקדון הזה חוזר לידיים הראויות לו, נסגר המעגל: "שיכְּנו אותנו יחד בבית־מזמיל".
למהדורת היובל הזאת צירף סבּתו אחרית דבר מיוחדת.
חיים סבּתוֹ נולד בשנת 1952 בקהיר ועלה לארץ בשנת 1957. הוא גדל ולמד בירושלים. היה ממקימי ישיבת ההסדר במעלה אֲדוּמים, ובה הוא מלמד עד היום.
ספרי הפרוזה הנוספים מאת חיים סבּתוֹ:
אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח
תֵּיאוּם כַּוונוֹת
כְּעַפְעַפֵּי שָׁחַר
בְּשַׁפְרִיר חֶבְיוֹן
גַּלְגַּל חוֹזֵר בָּעוֹלָם
מי אתה, ילד? שאל.
עולה חדש, עניתי... אנחנו עולים חדשים, אני נכד של חכם שוֵויכּה, ממצרים.
כולנו עולים, השיב לי פרקש במהירות, עולים חדשים, עולים ותיקים, גם הארץ הזאת ותיקה וחדשה.
הילד שזה עתה עלה ממצרים מוצא את עצמו בין האזבסטונים של שכונת בית־מזמיל, הלא היא קריית יובל שבירושלים, ונקשר אל מי שרחוק ממנו כרחוק מזרח ממערב: משה פרקש, עולה חדש ותיק יותר, מהונגריה. פרקש מאמץ אל ליבו את הילד. ומכאן נפרשׂ לנגד עינינו סיפורה של משפחה יהודית על ארבעת דורותיה, מן העיירה שבאימפריה האוסטרו־הונגרית המתפוררת, דרך שתי מלחמות עולם, אל עליבותה ותפארתה של המעברה בקצווי ירושלים, ואל העולם המתחדש של הלימוד.
את הסיפור המרתק הזה אנחנו שומעים לסירוגין, כפי שהוא עולה מזיכרונם של הילד המצרי, הוא המספר המבוגר, והמבוגר ההונגרי, הוא הילד שעלה מן השרפה הגדולה ועכשיו עסוק בהתחדשות. שלושה פיקדונות מפקיד פרקש אצל הילד, ושלושתם נשמרים ושבים. ועל סידור התפילה – הפיקדון האחרון – הוא אומר: "אבא עבר עם הסידור מלחמה נוראה, אני עברתי איתו מלחמה נוראה ממנה". וכאשר גם הפיקדון הזה חוזר לידיים הראויות לו, נסגר המעגל: "שיכְּנו אותנו יחד בבית־מזמיל".
למהדורת היובל הזאת צירף סבּתו אחרית דבר מיוחדת.
חיים סבּתוֹ נולד בשנת 1952 בקהיר ועלה לארץ בשנת 1957. הוא גדל ולמד בירושלים. היה ממקימי ישיבת ההסדר במעלה אֲדוּמים, ובה הוא מלמד עד היום.
ספרי הפרוזה הנוספים מאת חיים סבּתוֹ:
אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח
תֵּיאוּם כַּוונוֹת
כְּעַפְעַפֵּי שָׁחַר
בְּשַׁפְרִיר חֶבְיוֹן
גַּלְגַּל חוֹזֵר בָּעוֹלָם
כעפעפי שחר הוא המעשה בעזרא סימן טוב ובחבריו, רחמים הכנר העיוור, משה דוד האברך, והדוקטור יהודה טוויל החוקר מן האוניברסיטה.
על ארבעת החברים הירושלמים מספר "הסופר", והסיפור שהוא מספר מכאיב וגם מרגש, וכולו שזור באווירהּ של ירושלים, ברחובותיה, בבתיה, בריחותיה, בשירתה. זו ירושלים העולה מן "העמק שתחת שכונת הפחים בסופו של רחוב בצלאל" ויורדת ועולה שוב אל רחוב הנביאים. שם היה אותו מעשה בעזרא סימן טוב וברחמים, אולי הוא המעשה אשר ממנו באה "אותה צרה שרעשה עליה ירושלים כולה". ואולי לא. כך או כך, אלה ושאר המעשים מתרחשים בשכונת מחנה יהודה הקסומה. אלא שגם שם, במחנה יהודה, "השמחה שָבתה. הכול ידעו שהגורל נחתך והחודשים ספורים".
למהדורת היובל הזאת צירף סבּתו אחרית דבר מיוחדת.
חיים סבּתוֹ נולד בשנת 1952 בקהיר ועלה לארץ בשנת 1957. הוא גדל ולמד בירושלים. היה ממקימי ישיבת ההסדר במעלה אֲדוּמים, ובה הוא מלמד עד היום.
ספרי הפרוזה הנוספים מאת חיים סבּתוֹ:
אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח
תֵּיאוּם כַּוונוֹת
בּוֹאִי הָרוּחַ
בְּשַׁפְרִיר חֶבְיוֹן
גַּלְגַּל חוֹזֵר בָּעוֹלָם
כעפעפי שחר הוא המעשה בעזרא סימן טוב ובחבריו, רחמים הכנר העיוור, משה דוד האברך, והדוקטור יהודה טוויל החוקר מן האוניברסיטה.
על ארבעת החברים הירושלמים מספר "הסופר", והסיפור שהוא מספר מכאיב וגם מרגש, וכולו שזור באווירהּ של ירושלים, ברחובותיה, בבתיה, בריחותיה, בשירתה. זו ירושלים העולה מן "העמק שתחת שכונת הפחים בסופו של רחוב בצלאל" ויורדת ועולה שוב אל רחוב הנביאים. שם היה אותו מעשה בעזרא סימן טוב וברחמים, אולי הוא המעשה אשר ממנו באה "אותה צרה שרעשה עליה ירושלים כולה". ואולי לא. כך או כך, אלה ושאר המעשים מתרחשים בשכונת מחנה יהודה הקסומה. אלא שגם שם, במחנה יהודה, "השמחה שָבתה. הכול ידעו שהגורל נחתך והחודשים ספורים".
למהדורת היובל הזאת צירף סבּתו אחרית דבר מיוחדת.
חיים סבּתוֹ נולד בשנת 1952 בקהיר ועלה לארץ בשנת 1957. הוא גדל ולמד בירושלים. היה ממקימי ישיבת ההסדר במעלה אֲדוּמים, ובה הוא מלמד עד היום.
ספרי הפרוזה הנוספים מאת חיים סבּתוֹ:
אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח
תֵּיאוּם כַּוונוֹת
בּוֹאִי הָרוּחַ
בְּשַׁפְרִיר חֶבְיוֹן
גַּלְגַּל חוֹזֵר בָּעוֹלָם
אודה ה' מאוד בפי ובתוך רבים אהללנו, אך טוב וחסד גמלני, ומילדותי בין ברכי חכמים גידלני, ואהבת תורה מלאני והיא משוש חיי ושמחתם.יודע אני מיעוט כרכי שאיני ראוי ואיני כדאי לפרסם חידושי תורה אבל כשזכיתי ליובל אמרתי כמה איכף לה', ומה מנחת עני אגיש לו, ולא מצאתי עצה טובה אלא זו. בגיל ורעדה הנני מגיש ספר זה לפני בני בית המדרש. כינסתי בו חמשיים מאמרים שרובם פורסמו בבטאונים תורניים משנת תשמ"ג ועד היום, ואני תפילה שיעלו לרצון ואזכה להימנות בין היודעים לישא וליתן בתרועה של תורה.זיכני ה` להשתתף ביסוד הישיבה הגדולה, ישיבת ברכת משה מעלה - אדומים, וללמד בה שיעורים בעיון למעלה מעשרים מעשרים וחמש שנה. הרבה תורה למדתי מרבותי הגדולים בישיבת נתיב מאיר ובישיבת הכותל, מחברי ומאחי היקרים יותר מהם, ומתלמידי האהובים יותר מכולם.ואני תפילה: יאיר ה` פניו אלינו ונזכה יחד עם רעייתי לראות בנים ובני בנים עמלים בתורה באהבה, שמחים במצוות, יראת ה' טהורה בליבם וימצאו חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם.תודה מעומק הלב וברכה להורינו הנכבדים, ירוו נחת מכל צאצאיהם וימלא ה' כל משאלות ליבם לטובה.תודה לידידי אייל פישלר שערך את הספר בטוב טעם ודעת. ברכנו אבינו כולנו כאחד באור פניך, כי באור פניך נתת לנו ה' אלוקינו תורה וחיים, אהבה וחסד, צדקה ורחמים, ברכה ושלום.דורנו חווה הסתר פנים ועומק הדין, וזכה גם ראה הארת פנים ושפע חסדים, " כי לא בחרבם ירשו ארץ וזרועם לא הושיעה למו כי ימינך וזרועך ואור פניך כי רציתם. "" ה' אלקים צבאות השיבנו, האר פניך ונושעה"! - "אמר רבי יוחנן: אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: אנו אין לנו אלא הארת פניך! ". ואף אנו מתחננים ואומרים: "אנו אין לנו אלא הארת פניך". כי באור פניך פני מלך - חיים. ערב פורים תשס"ה אור הגנוז - בו השמחה השלמה, באור פני מלך חיים. ובפורים מזה, האור ניתן כלל ישראל חיים (שפת האמת).
אודה ה' מאוד בפי ובתוך רבים אהללנו, אך טוב וחסד גמלני, ומילדותי בין ברכי חכמים גידלני, ואהבת תורה מלאני והיא משוש חיי ושמחתם.יודע אני מיעוט כרכי שאיני ראוי ואיני כדאי לפרסם חידושי תורה אבל כשזכיתי ליובל אמרתי כמה איכף לה', ומה מנחת עני אגיש לו, ולא מצאתי עצה טובה אלא זו. בגיל ורעדה הנני מגיש ספר זה לפני בני בית המדרש. כינסתי בו חמשיים מאמרים שרובם פורסמו בבטאונים תורניים משנת תשמ"ג ועד היום, ואני תפילה שיעלו לרצון ואזכה להימנות בין היודעים לישא וליתן בתרועה של תורה.זיכני ה` להשתתף ביסוד הישיבה הגדולה, ישיבת ברכת משה מעלה - אדומים, וללמד בה שיעורים בעיון למעלה מעשרים מעשרים וחמש שנה. הרבה תורה למדתי מרבותי הגדולים בישיבת נתיב מאיר ובישיבת הכותל, מחברי ומאחי היקרים יותר מהם, ומתלמידי האהובים יותר מכולם.ואני תפילה: יאיר ה` פניו אלינו ונזכה יחד עם רעייתי לראות בנים ובני בנים עמלים בתורה באהבה, שמחים במצוות, יראת ה' טהורה בליבם וימצאו חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם.תודה מעומק הלב וברכה להורינו הנכבדים, ירוו נחת מכל צאצאיהם וימלא ה' כל משאלות ליבם לטובה.תודה לידידי אייל פישלר שערך את הספר בטוב טעם ודעת. ברכנו אבינו כולנו כאחד באור פניך, כי באור פניך נתת לנו ה' אלוקינו תורה וחיים, אהבה וחסד, צדקה ורחמים, ברכה ושלום.דורנו חווה הסתר פנים ועומק הדין, וזכה גם ראה הארת פנים ושפע חסדים, " כי לא בחרבם ירשו ארץ וזרועם לא הושיעה למו כי ימינך וזרועך ואור פניך כי רציתם. "" ה' אלקים צבאות השיבנו, האר פניך ונושעה"! - "אמר רבי יוחנן: אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: אנו אין לנו אלא הארת פניך! ". ואף אנו מתחננים ואומרים: "אנו אין לנו אלא הארת פניך". כי באור פניך פני מלך - חיים. ערב פורים תשס"ה אור הגנוז - בו השמחה השלמה, באור פני מלך חיים. ובפורים מזה, האור ניתן כלל ישראל חיים (שפת האמת).
אני לדודי ודודי לי? הוא הפסוק שרמזו בו חכמים את חודש אלול, פסוק המלא אהבה בין ישראל לאביהם שבשמים. הימים הנוראים? הוא הכינוי שהתקבל בקהילות ישראל לימים הללו, כינוי שכולו יראה. יראה יש כאן או אהבה יש כאן? ימי תשובה יש כאן. ראשיתם יראה וסופם אהבה. תחילתם חרדה מיום הדין ומן הספרים הנפתחים, ותכליתם אהבה משמחת הטהרה והקירבה שבה. התשובה, תחילתה בזעזועי הנפש ובחרטה מטיפשות החטא, וסופה התחדשות נעורים וכיסופי דביקות בה'. ראשיתה: "אתיתי לחננך בלב קרוע ומורתח", וחתימתה: "נעימות בימינך נצח". "אמש היה זה שנאוי לפני המקום משוקץ ומרוחק ותועבה, והיום הוא אהוב ונחמד וידיד... אמש היה זה מובדל מה' אלוקי ישראל, שנאמר: 'עוונותיכם היו מבדילים ביניכם ובין ה' אלוקיכם'... והיום הוא מודבק בשכינה, שנאמר: 'ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום'". ארבעים יום חלפו. בראש חודש אלול עלה משה להר סיני לרצות ולפייס על חטא העגל, וישראל במחנה למרגלות ההר, ניטלו כתריהם, איבדו חמדתם ועסקו בתשובה לטהר עצמם, עד שביום כיפור נתבשרו סליחה בנתינת לוחות שניים, ושבה אהבת בוראם לשכון בתוכם. כנגד ארבעים יום אלה הבאנו כאן ארבעים רשימות בענייני הימים, ולכל רשימה הקדמנו פיוט מפיוטי הקדמונים, ששפכו ליבם לפני בוראם וידעו לרצות אותו. ואני תפילה: אנא ה', חון עמך ישראל והאר פניך להם, שובה אלינו ברחמיך הרבים, ומתוך חרדת הימים האלה גלה לנו אהבתך, וקיים בנו מקרא שכתוב: "כמשוש חתן על כלה ישיש עליך אלקיך". ומלב מתחנן שופכים אנו שיח לפניך: "השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם".
אני לדודי ודודי לי? הוא הפסוק שרמזו בו חכמים את חודש אלול, פסוק המלא אהבה בין ישראל לאביהם שבשמים. הימים הנוראים? הוא הכינוי שהתקבל בקהילות ישראל לימים הללו, כינוי שכולו יראה. יראה יש כאן או אהבה יש כאן? ימי תשובה יש כאן. ראשיתם יראה וסופם אהבה. תחילתם חרדה מיום הדין ומן הספרים הנפתחים, ותכליתם אהבה משמחת הטהרה והקירבה שבה. התשובה, תחילתה בזעזועי הנפש ובחרטה מטיפשות החטא, וסופה התחדשות נעורים וכיסופי דביקות בה'. ראשיתה: "אתיתי לחננך בלב קרוע ומורתח", וחתימתה: "נעימות בימינך נצח". "אמש היה זה שנאוי לפני המקום משוקץ ומרוחק ותועבה, והיום הוא אהוב ונחמד וידיד... אמש היה זה מובדל מה' אלוקי ישראל, שנאמר: 'עוונותיכם היו מבדילים ביניכם ובין ה' אלוקיכם'... והיום הוא מודבק בשכינה, שנאמר: 'ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום'". ארבעים יום חלפו. בראש חודש אלול עלה משה להר סיני לרצות ולפייס על חטא העגל, וישראל במחנה למרגלות ההר, ניטלו כתריהם, איבדו חמדתם ועסקו בתשובה לטהר עצמם, עד שביום כיפור נתבשרו סליחה בנתינת לוחות שניים, ושבה אהבת בוראם לשכון בתוכם. כנגד ארבעים יום אלה הבאנו כאן ארבעים רשימות בענייני הימים, ולכל רשימה הקדמנו פיוט מפיוטי הקדמונים, ששפכו ליבם לפני בוראם וידעו לרצות אותו. ואני תפילה: אנא ה', חון עמך ישראל והאר פניך להם, שובה אלינו ברחמיך הרבים, ומתוך חרדת הימים האלה גלה לנו אהבתך, וקיים בנו מקרא שכתוב: "כמשוש חתן על כלה ישיש עליך אלקיך". ומלב מתחנן שופכים אנו שיח לפניך: "השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם".
אמת מארץ תצמח הוא סיפור בלשי על גלגולו המסתורי של כתב־יד מופלא. אולי יתברר הסוד בסוף הסיפור ואולי לא, אבל סערת הנפש ועוצמת הקנאות שבדרך אל הגילוי אינן מרפות מן הקורא.
שברי לוחות הוא קינה מעודנת על שיברונו של דור העולים המפואר בשנות החמישים. את קהילותיהם שם הפסידו ואל נחלתם כאן במעברה לא הגיעו. וכפי שזכר המחבר, הילד שעלה ארצה מקהיר, כשביקש סבא שלו לדרוש כמה מילים לפני קהל של רבנים וראשי ישיבות בארץ ישראל, כך נאמר לו: "נכדו של החכם אתה? אדם גדול הוא סבך ודרשן מופלג הוא, אבל כאן אין מכירים מעלתו".
אל שני הסיפורים נוסף במהדורת היובל הזאת הסיפור על המורה רווח. כמו בכל סיפורי סבּתוֹ, שוב אנחנו בערש ילדותו, היא מולדתו החדשה במעברה בבית־מזמיל. המורה רווח וחברו המורה הרב קאופְטֵייל מצרפים את אהבתם לילדים ואת כישרונם המוזיקלי לכלל ניגון שיש בו כדי להציל נפשות רבות, שאם לא כן עלולה היתה דרכם להיות אחרת.
כמו בכל הכרכים של מהדורת היובל הזאת צירף סבּתוֹ אחרית דבר, ובה הוא משתף את קוראיו במחשבות על דרכו בשפה העברית.
חיים סבּתוֹ נולד בשנת 1952 בקהיר ועלה לארץ בשנת 1957. הוא גדל ולמד בירושלים. היה ממקימי ישיבת ההסדר במעלה אֲדוּמים, ובה הוא מלמד עד היום.
ספרי הפרוזה הנוספים מאת חיים סבּתוֹ:
תֵּיאוּם כַּוונוֹת
כְּעַפְעַפֵּי שָׁחַר
בּוֹאִי הָרוּחַ
בְּשַׁפְרִיר חֶבְיוֹן
גַּלְגַּל חוֹזֵר בָּעוֹלָם
אמת מארץ תצמח הוא סיפור בלשי על גלגולו המסתורי של כתב־יד מופלא. אולי יתברר הסוד בסוף הסיפור ואולי לא, אבל סערת הנפש ועוצמת הקנאות שבדרך אל הגילוי אינן מרפות מן הקורא.
שברי לוחות הוא קינה מעודנת על שיברונו של דור העולים המפואר בשנות החמישים. את קהילותיהם שם הפסידו ואל נחלתם כאן במעברה לא הגיעו. וכפי שזכר המחבר, הילד שעלה ארצה מקהיר, כשביקש סבא שלו לדרוש כמה מילים לפני קהל של רבנים וראשי ישיבות בארץ ישראל, כך נאמר לו: "נכדו של החכם אתה? אדם גדול הוא סבך ודרשן מופלג הוא, אבל כאן אין מכירים מעלתו".
אל שני הסיפורים נוסף במהדורת היובל הזאת הסיפור על המורה רווח. כמו בכל סיפורי סבּתוֹ, שוב אנחנו בערש ילדותו, היא מולדתו החדשה במעברה בבית־מזמיל. המורה רווח וחברו המורה הרב קאופְטֵייל מצרפים את אהבתם לילדים ואת כישרונם המוזיקלי לכלל ניגון שיש בו כדי להציל נפשות רבות, שאם לא כן עלולה היתה דרכם להיות אחרת.
כמו בכל הכרכים של מהדורת היובל הזאת צירף סבּתוֹ אחרית דבר, ובה הוא משתף את קוראיו במחשבות על דרכו בשפה העברית.
חיים סבּתוֹ נולד בשנת 1952 בקהיר ועלה לארץ בשנת 1957. הוא גדל ולמד בירושלים. היה ממקימי ישיבת ההסדר במעלה אֲדוּמים, ובה הוא מלמד עד היום.
ספרי הפרוזה הנוספים מאת חיים סבּתוֹ:
תֵּיאוּם כַּוונוֹת
כְּעַפְעַפֵּי שָׁחַר
בּוֹאִי הָרוּחַ
בְּשַׁפְרִיר חֶבְיוֹן
גַּלְגַּל חוֹזֵר בָּעוֹלָם
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
