כשראיתי את הכריכה של בלאגן בחצאית ישר ידעתי שזה מסוג הספרים שאני אוהבת! כשקראתי את גב הספר התרגשתי לגלות שיש קונספט אחר. כבר בעמוד הראשון שבעצם מלודי מגלה לנו את הסוף התלהבתי!
תחילת כל פרק מתחיל בציטוט מעורר מחשבה( מפו הדב אושו או איינשטיין. )
בלאגן בחצאית הוא מונולוג של רווקה בת 30 שלו מתביישת להראות לחשוף ולהשמע ; מידת המכנסיים שלה, התשוקה לאוכל , הבדידות, הדיכאון, החגיגות, הסטוצים, הרצון העז למצוא זוגיות בריאה ובעיקר שברון הלב מהאקס המיתולוגי.
זה מונולוג כי הדמות הראשית מספרת לקורא על החיים שלה ואין כמעט דיאלוגים ואין הרבה תיאורים מה שבהתחלה היה לי מוזר לעכל- אבל מהר מאוד מתאהבים בה ולא קשה להזדהות איתה בזכות הציניות והדעות על החיים ובעיקר הבדיחות ההורסות שלה.
יש לה דימויים מצחיקים לסיטואציות ואנשים אבל שום דבר לא הכין אותי לדייט האחרון שלה עם האושר שמסביר לה בדיוק מה היא צריכה לעשות עם עצמה והחיים שלה כדי להיות איתו בזוגיות.
ספר קליל על רווקה תל אביבית טיפה ילדותית אבל שנונה לעיתים תמימה ובעיקר לא דופקת חשבון לאף אחד.
אוהבת לשכב עם גברים מזדמנים אוהבת לאכול דברים משמינים ולא מתביישת להודות שהיא עדיין רואה סרטי דיסני ונרדמת על הספה עם מלא פירורי במבה על הפנים וחולצה.
קל להזדהות איתה, קל לאהוב אותה ובעיקר כיף לצאת איתה למסע ולהרכיב את המשקפים המיוחדים שמותאמים רק לה. זה כאילו ספר רק לנשים אבל בעצם הייתי ממליצה לגבר או שניים לקרוא כדי להבין איך המוח הנשי האמיתי! לא האינסטגרמי של האישה עובד!
מבטיחה לכם שמתחת לכל השטחיות יש הרבה עומק.