הביקורות של אמא

פשיזם! פשיסט! נהפכו לתארים וכינויי גנאי נפוצים ביותר בימינו, ושימושיהם יכולים לסמן דבר והיפוכו. אבל האם אי-פעם ירדנו לעומקה של האידיאולוגיה הזו? האם בחברה שלנו נרשמת סכנה ממשית להתפרצות פשיסטית? ומה שיותר חמור: האם כבר יש בנו מאפיינים פשיסטיים? בשאלות הללו מתעסק לא פחות מאומברטו אקו, באחד המסמכים האיקוניים שלו, ולוכד ומזקק את תמצית מהותו של זרם בעל אינספור התגלמויות וצורות, לכדי תמונה ברורה ומוחשית.

הטקסט של אומברטו אקו – שגדל באיטליה המוסולינית – נובט מתוך עיני הילד שזכה בתחרות חיבורים בחסות המשטר הפשיסטי, עובר דרך שכבות של בגרות חקרנית ומלומדת, ומסתכם במבט צלול על משטרים טוטליטריים. אקו הוא קטגור הפשיזם, אך לא פחות מכך הוא סנגור ההומניזם, המאמין כי גם בלילה החשוך ביותר, בלב המאפליה, יש אורות דולקים ומסר של תקווה.

הפשיזם הנצחי מלווה במבחן ערכים – טקסט נוקב אנושי ודק-הבחנה מאת מרדכי בר-און, שהוא בחינה של המציאות הישראלית, בדק-בית וקריאה נרגשת לכינון חברה אזרחית ודמוקרטית. קריאה זו יוצאת מפיו של אדם שהקדיש שבעים שנה לפעילות ציבורית, החל בתקופת הקמתה של ישראל,  דרך פעילות נמרצת כקצין חינוך ראשי, כראש לשכתו של משה דיין, כחבר כנסת, כאיש תרבות וחוקר. 

 

אומברטו אקו

נולד באלסנדרייה שבצפון איטליה בשנת 1932. היה מדיאבליסט, סמיוטיקן, פילוסוף, מומחה למדיה וסופר. פרופסור אמריטוס ומנהל בית הספר הגבוה למדעי הרוח באוניברסיטת בולוניה, דוקטור כבוד מטעם ארבעים אוניברסיטאות בעולם, קיבל פרסים אינספור, בהם פרס נסיך אסטוראס 2000 ופרס סטרגה בשנת 1981.

ספריו הבולטים: 'שם הוורד', 'המטוטלת של פוקו', 'האי של יום האתמול', 'באודולינו', 'פרשנות ופרשנות יתר', 'תולדות היופי', 'תולדות הכיעור', 'תולדות האגדות', ועוד. הם תורגמו ליותר מארבעים שפות. אקו מת במילאנו ב-2016.

 

מרדכי בר-און

ד"ר אל"מ (מיל.) מרדכי בר-און גדל בראשון לציון. עם פרוץ מלחמת העצמאות נשלח לקורס הקצינים הראשון של צה"ל. לחם בחטיבת "גבעתי". נפצע בקרב ברמת הכובש. שירת בצבא הקבע עשרים שנה כמפקד העתודה האקדמית, ראש ענף היסטוריה, ראש לשכת הרמטכ"ל משה דיין וקצין חינוך ראשי, וייסד את "ספריית תרמיל". בשנת 1968 פרש מצה"ל בדרגת אלוף משנה וכיהן כראש מחלקת הנוער והחלוץ של התנועה הציונית העולמית. בשנים 1986-1984 שימש כחבר כנסת מטעם תנועת ר"צ ולאחר מכן היה נשיא "הקרן החדשה לישראל", שאותה יסד. 

סיים תואר ראשון בהצטיינות מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, תואר שני מאוניברסיטת קולומביה בניו-יורק ותואר שלישי ביחסים בינלאומיים מהאוניברסיטה העברית. בשנים 2016-1994 היה עמית מחקר בי"ד יצחק בן צבי". חיבר עשרה ספרי מחקר. בשנתיים האחרונות הוא כותב ספרות יפה. נשוי לאראלה, אב לשלוש בנות, סב לשמונה נכדים וארבעה נינים. גר בירושלים.

כל מדינה זקוקה לאויב, ואם אין לה אויב, היא חייבת להמציא אותו. זה הרעיון המאתגר, המהפכני, שעומד בבסיס מקבץ המסות להמציא את האויב. הספר מכסה מגוון רחב של נושאים שעליהם כתב אקו בשנים האחרונות. בין היתר הוא מנתח את הגותו של תומס אקווינס על אודות מקומם של עוברים בגן עדן, סוקר את התפתחות האסטרונומיה בימי הביניים, מתפעל מיופייה של שלהבת האש, מלהטט בפתגמים שלפיהם אפשר לחיות ואפילו מהרהר על אודות ויקיליקס.

 

כתיבתו של אומברטו אקו מבריקה. מבטו חד ומקורי, לעתים אירוני, ותמיד מלא תשוקה, עתיר ידע וסקרנות. להמציא את האויב הוא אוסף של מטעמים לכל חיך, לקרוא ולהתענג.

 

"לכתיבתו של אקו יש היכולת הייחודית לרקד על הדף ולהדהד במוח."  (דיילי טלגרף)

 

"העומק והבהירות של חוכמתו של אקו הן ללא תחרות." (וניטי פייר)

 

"אקו הוא אחד מהוגי הדעות המשפיעים ביותר של זמננו." (לוס אנג'לס טיימס)

 

"האוסף הזה מציג את מוחו הגמיש והמתוחכם של אקו. הוא יגרום ללא ספק הנאה לקוראים הבקיאים בעולמו ויעשיר את מי שאינו מכיר אותו." (פבלישרס ויקלי)

פאזל מרהיב על עולמה האפל של המֶדיה ועל קונספירציה לרצח.

1945. אגם קומו, איטליה. מוסוליני והמאהבת שלו נלכדים ומוּצאים להורג (לכאורה?) על ידי פרטיזנים מקומיים. הנסיבות המדויקות של האירוע שנויות במחלוקת.

1992. מילאנו. קוֹלוֹנה, כַּתָב בינוני נואש, נפגש עם עורך ומקבל הצעה שאינו יכול לסרב לה: לכתוב בשמו (תמורת תשלום אדיר) את זיכרונותיו-כביכול של עיתונאי, המנסה להקים מערכת עיתון תמימה הממומנת על ידי איל-הון מתחום התקשורת.

אט-אט קולונה מתוודע לתיאוריה הפרנואידית של העורך שלו, שלמוסוליני הייתה גופה כפילה כחלק ממזימה פשיסטית רחבה יותר. זה הסקוּפּ שהעיתונאי כה זקוק לו. ההוכחות? ובכן, הוא עובד עליהן.

 

"אומברטו אקו הוא מהוגי הדעות החשובים ביותר והמשפיעים ביותר בזמננו". לוס אנג'לס טיימס

"אתם מוזמנים לצלול אל תוך ההילולה הזאת של אקו - לא תוכלו להינתק ממנה עד סופה!". הניו יורק טיימס

"פארסה קומית, רצינית, סאטירית וטרגי". מספר אפס הוא יצירה מפוארת של מספר־סיפורים גאון!". לה פוינט, צרפת

"בית העלמין של פראג" לוקח את תיאוריית הקונספירציה, המוכרת היטב מטובי ספרי המתח, והופך אותה ליצירה מזהירה. עם צאתו לאור באיטליה הפך הספר לרב־מכר מידי (מיליון וחצי עותקים עד כה) ועורר פולמוס נרחב. המאה ה־19 גדושה אירועים מסתוריים זוועתיים: "הפרוטוקולים של זקני ציון", הזיוף הנודע לשמצה שלימים עורר השראה בהיטלר; פרשת דרייפוס; וכמה קנוניות שבהן היו מעורבים שירותים חשאיים שונים, כמו גם אפיזודות אחרות אשר קשה להאמין שאכן קרו. אבל מה אם מאחורי כל הקנוניות והתככים הללו מסתתר אדם אחד בלבד? מה אם אותו גאון מרושע יצר את המסמך המתועב מכול?

"אקו הוא וינטג'. הולך ומשתבח מספר לספר, הולך ומתעלה על עצמו." ניו יורק רוויו

 

"תשואות לאקו! האמת שלו יצרה כוריאוגרפיה מרשימה, בלתי נתפסת כמעט." ניו יורק טיימס

 

"לא כל האמיתות נועדו לאוזני כולם," מודה אקו. "אבל חשוב להבין שכאשר האדם מפסיק להאמין באלוהים, זה לא שהוא יותר לא מאמין בכלום. הוא מאמין בהכול... אני מקווה שהקורא יציץ בחרדה מאחורי גבו ויחשוד שמא דברים כאלה יכולים לקרות בימינו – ואולי הם אכן קורים ברגעים אלה ממש – ויחשוב לעצמו (כולי תקווה שכך יהיה): הם כאן בינינו."

 

אומברטו אקו – סופר, פילוסוף, בלשן והיסטוריון איטלקי מהידועים בעולם – זכה לשלל פרסים ותארי כבוד על יצירתו הספרותית והאקדמית. ספרו הראשון, שֵם הוורד, שאותו החל לכתוב כי התחשק לו להרעיל נזיר, נמכר ב-9 מיליון עותקים, עובד לסרט בכיכובו של שון קונרי וזיכה את אקו במעמד של סופרסטאר אינטלקטואלי בינלאומי.