הביקורות של ליאור

מורקמי הבוגר לא אחיד. יש קסומים יותר ויש קלישאתיים ועדיין, זה כמו להיפגש עם ידיד ותיק (אפילו אם לא תמיד יש לו מה לחדש לך).

מפת דרכים אישית, הנפרשת על פני 65 שנים.

בהנחה שאתגר קרת כותב באותה איכות, אני כנראה השתניתי. לצד סיפורים שהעלו בי חיוך מימי 'קיסינג'ר', יש כאלה שהרבה פחות.

זה לא ג.ג. מארקס הישן והטוב, אך כמו פגישה עם ידיד מהעבר, יש גם כאן רמזים לגדולה. אפשר לעבור את החיים בלי הספר הזה ועדיין, נעים משהו לקריאה.

לא אחיד. לצד רגעים יפים, יש גם חלקים שטחיים וכאלה שאינם 'נסגרים' יפה.