היכולת של הסופר להתעמק בדמות העיקרית בספר (צקורו) ,הופכת את הספר לסוג של "סיפור מסע" אל נינמי נפשו של גיבור הספר.
למרות ההשפעה הניכרת של סופרים בעלי שם,הספר כתוב בידי רב אמן מנוסה שמתענג על הזכות לספר את סיפורו של צקורו.
אם אהבתם את ספריוו האחרונים של א.ב. יהושוע,סביר להניח שתאהבו את הספר הזה.
אם אהבתם את היכולות של גבריאל ג. מארקס להתעמק בדמויות ,סביר להניח שתאהבו את הסיפור הזה.
בשונה מהסופרים הנ"ל ,הסופר כותב בסגנון "מינמליסטי" שעלול להיות אפור ומונוטוני לחיך הישראלי .
בדיוק בגלל הסיבה הזאת אני ממליץ בחום על הספר לישראלים.
קחו נשימה ארוכה וצללו לבריכה עמוקה ,סוערת ושקטה . שקטה מאוד.