הביקורות של מ.ג

בשבילי התקווה מביא בפני הקורא את קורותיהן של שמונה נפשות, שנלחמו על חייהן ושרדו ביער לאחר שחיו במשך חודשים במחבוא אצל איכר פולני ומשפחתו.

הפרק הראשון - "הדרך האחרונה" נכתב בגוף ראשון בתחילת שנות ה-70 לספר הזיכרון של העיירה. המחבר, כניצול יחיד ממחנה העבודה, מעיד בו על קורות היממה האחרונה לקיום המחנה בעיירה הגליצאית שבדרום פולין - בז'ז'ני. 

הסיפור מבוסס על עובדות ביוגרפיות. חוויות המחבוא והיער, השזורות בייאוש ובתקווה, התרחשו בפרק זמן של שנה אחת, מחיסולה של יהדות גליציה  המזרחית בשנת 1943 ועד לשחרור.

מנחם כץ נולד בבז'ז'ני שבגליציה המזרחית בשנת 1925. עבר את השואה באזור מגוריו. אחרי נדודים באירופה עלה ארצה דרך קפריסין בשנת 1947. השתתף במלחמת השחרור. סיים לימודי אדריכלות בטכניון העברי בחיפה.

במקביל לעבודתו המקצועית עסק בהנצחת השואה וההעפלה. מנחם כץ ערך את ספר הזיכרון לבז'ז'ני והיה פעיל בשימור הזיכרון של העיירה ואנשיה. בשנות ה-80 היה מיוזמי השחזור של מחנה במעפילים בעתלית ותיכנן את שימור הצריפים.

בערב יום השואה תשס"ט, 2008 היה אחד מששת משיאי המשואות בטכס ביד ושם. 

מנחם כץ נפטר בשנת 2008.

מוכרי הסיגריות מכיכר שלושת הצלבים הוא סיפור מרתק ונוגע ללב על גבורתם של ילדים יהודים, שנותרו יתומים ללא קורת גג לראשם, ושרדו בלב ורשה הכבושה בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. מאבקם של בני החבורה, שנרדפו מכל עבר ברחובות המסוכנים, היה רצוף גילויי תושייה, אומץ לב, עזרה הדדית ומסירות מעוררת השראה.

לקוראים ולקוראות מוגשת עתה מהדורה מחודשת ומעודכנת של הספר, שראה אור לראשונה בשנת 1962 וכאז כן היום, נקרא בנשימה עצורה.

יוסף ז'מיאן נולד בוורשה שבפולין. בזמן המלחמה היה חבר המחתרת היהודית בגטו ורשה. לאחר חיסול הגטו חי בצד הארי והיה חבר "הוועד היהודי הלאומי". ברחובות העיר פגש את "מוכרי הסיגריות" ותמך בהם עד סוף המלחמה. בתום המלחמה הנציח את סיפורם המיוחד.

נֶניי היפה והעשירה נולדה עם רוח הרפתקנות. היא למדה להטיס מטוס, כי בשבילה הטיסה היא חופש, אך ב־1940, כשהטנקים הגרמניים חוצים את הגבול ונכנסים לפריז, צרפת חדלה להיות חופשית. האישה, שיש לה כלב אהוב ולב נדיב, מצטרפת למחתרת האנטי־נאצית הצרפתית, מעבירה ידיעות לפליטים המסתתרים מהנאצים, וזוכה לכינוי "הבלדרית".

היא מנצלת את מיטב קסמיה וכישרונותיה להעברת מידע, מספקת בביתה מחסה לנרדפים ומסייעת להעבירם למקום מבטחים. אחד מהם הוא הצלם אדוארד מוס שנמלט מגרמניה עם בתו הקטנה, נתפס בצרפת והוכנס למחנה מעצר. חייו מצטלבים עם חייה של נניי, בסיפור סוחף של אהבה וסכנה על רקע עולם הבוער בתשוקה אישית ופוליטית.

הבלדרית מפריז נכתב בהשראת דמותה האמיתית של מרי ג'יין גולד, נדבנית בעלת הון משיקגו ששיתפה פעולה, הן כתורמת והן במעשה, עם העיתונאי וריאן פריי בהברחת אמנים ואינטלקטואלים, רבים מהם יהודים, בעת כיבושה של צרפת על ידי הגרמנים במלחמת העולם השנייה. זהו סיפור סוחף על אישה אחת שאומץ לבה, אהבתה ותעצומות נפשה היו לפיד של תקווה בימים של אימה.

"הבלדרית מפריז הוא רומן היסטורי מהסוג הטוב ביותר: עלילה מורכבת ומרתקת השופכת אור על סיפור לא מוכר, יוצרת הדים עזים בהווה, ומזכירה לנו שאפשר לבער דעות קדומות רק כאשר בוחרים עמדה." – כריסטינה בייקר קליין, מחברת הספר רכבת היתומים, רב מכר של The New York Times

"הרומן ההיסטורי המרתק שכתבה קלייטון מכניס את קוראיו אל חייהם האמיצים של אלה שנאבקו על זכותם לחיות, ושל אלה שסיכנו הכול כדי לעזור להם." – Booklist

"סלבינקה, סלבינקה, תתעוררי."
אמא טלטלה את כתפי בעדינות ולחשה, "הגיע זמן לקום."
לקום?? פקחתי עין אחת והבטתי סביבי. החדר היה חשוך לגמרי.
"למה? עוד לילה," פיהקתי.
"נכון," לחשה אמא, "אבל את צריכה לקום עכשיו, סבא מחכה לך."
"סבא?" התיישבתי במהירות במיטה, "למה הוא מחכה לי?"
"אתם יוצאים לטיול," אמא ענתה.

הטיול הלילי שאליו יצאה סלבה בת השש עם סבא שלה היה תחילתו של מסע הצלה מופלא. בזכות אומץ לִִבּּה והתושייה שהפגינה, הצילה סלבה, יחד עם בני משפחתה, עשרות יהודים במהלך מלחמת העולם השנייה. בתוך ילקוט ישן הבריחה סלבה את המזון המועט שהיה להם ליהודים שחיו בגטו שהוקם בעיר שלה בפולין. היא אף סייעה להסתיר ילדים יהודים שהתארחו בביתה, כשמעליה ומעל משפחתה מרחפת כל העת סכנה גדולה.

זהו סיפורה האמיתי של אחרונת חסידי אומות העולם בישראל – סלבה לביצקי, שהייתה פעם ילדה קטנה ואמיצה. ילדה קטנה גדולה!

"ספר מבריק וקורע לב, הכולל שיעור אוניברסלי עדכני אודות כוחו של מידע – ומידע כוזב. האם אפשר לעצור רצח המוני על ידי אמירת האמת?"
- יובל נח הררי

העיתונאי היהודי־הבריטי עטור הפרסים וסופר רבי־המכר ג'ונתן פרידלנד מספר את סיפורו הבלתי נתפס של רודולף וֶרבָּה, האיש שברח מאושוויץ כדי להזהיר את העולם מפני אמת שמעטים מדי היו מוכנים לשמוע.

באפריל 1944 היה רודולף ורבה לאחד היהודים הראשונים שנמלטו מאושוויץ ועשו את דרכם אל החופש — מתוך קומץ זעיר שמימש את ההישג הכמעט בלתי אפשרי הזה. הוא עשה זאת כדי לחשוף בפני העולם את האמת על מחנה המוות, ולהזהיר את אחרוני יהודי אירופה מפני הצפוי להם.

כנגד כל הסיכויים, ורבה וחברו פרד וצלר טיפסו על הרים, חצו נהרות וניצלו מכדורי הנאצים. השניים מסרו את התיאור המלא הראשון של אושוויץ שהעולם נחשף לו אי־פעם — דיווח מפורט, שהגיע בסופו של דבר לפרנקלין רוזוולט, לווינסטון צ'רצ'יל ולאפיפיור.

ועדיין, מעטים מדי הקדישו תשומת לב לאזהרה שוורבה סיכן את חייו בשבילה. אף שעזר להציל כמאתיים אלף יהודים, עד יום מותו התייסר למחשבה, שהמסמך שלו היה יכול להציל עוד מאות אלפי חיים.

ג'ונתן פרידלנד הוא עיתונאי וסופר, בעל טור ב'גרדיאן'. נבחר לכותב הטורים של השנה ב־2002, לפרשן השנה ב־2016 ולחתן פרס אורוול לעיתונות ב־2014. פירסם 11 ספרים שנמכרו בעולם במיליוני עותקים. פרידלנד מגיש את הפודקאסט הישראלי Unholy, לצדה של יונית לוי, מגישת חדשות 12.

רודולף ורבה (2006-1924), אדם שברח כל חייו — לא רק מאושוויץ אלא מעברוֹ, מארץ הולדתו, אפילו משמו שלו (המקורי). סוף־סוף נעשה צדק לסיפורו הנשכח.

משה (מיקלוש) קראוס היה גדול מצילי היהודים בשואה. מלבד הפצת דוח אושוויץ מחוץ לגבולות הונגריה שהביאה ביולי 1944 לעצירת ההשמדה הגדולה של יהדות הונגריה, היה קראוס היזם והמנהל של מפעל ההצלה הגדול ב"בית הזכוכית" ובבתים מוגנים נוספים ברחבי בודפשט, שבהם ניצלו חייהם של עשרות אלפי יהודים שצוידו בכתבי הגנה שכונו "שוצפאסים".

אלא שסיפורו של מיקלוש קראוס נדחק מהזיכרון ההיסטורי והושמט מכל ספרי הלימוד עליהם גדלו ילדי ישראל.

קראוס נדחק משם על ידי כוחות רבי עוצמה שעיצבו את הזיכרון הלאומי בשנות הארבעים, החמישים והשישים של המאה העשרים. החומה הבצורה שהסתירה אותו נפרצה לראשונה בידי ד"ר אילה נדיבי שהציפה אין ספור עדויות היסטוריות ומסמכים התומכים בעובדות שעולות כאן לאורך הסיפור, שמובא לנו לראשונה בפרוזה באמצעות סדרת מפגשים המתרחשת בשנת 1972 בין קראוס לבין אורי, נער תל אביבי מתבגר שמתארח אצל סבתו בירושלים בחופשת הקיץ, ושם מתוודע לקראוס שהיה שכן של סבתו. בין השניים נוצר קשר מרתק ומרגש שמצייר בקווים עדינים את דמותו הייחודית והטראגית של מיקלוש קראוס ואת מפעלו האדיר.

ליאור רייטבלט, יליד 1958, איש עסקים ומשקיע ישראלי, נחשף למעללי הגבורה וההצלה של מיקלוש קראוס בעודו לומד את סיפור בריחתם של ורבה ווצלר מאושוויץ ואת ההסתרה של הדוח שכתבו בידי הנהגת יהדות הונגריה.

קראוס - גיבור בעל כורחם הוא ספר הביכורים שלו, והאבן הראשונה שהוא מניח במפעל ההנצחה האישי של מורשת קראוס.

ספר זה מגולל את סיפור השיח בין יהודים וגרמנים במאה ה־20 ומקפל בתוכו את סיפור המפגש ביניהם גם בחלון הזמן של השלטון הנאצי ומלחמת העולם השנייה. הדיאלוג בין יהודים וגרמנים נסוב על כל מה שניתן לדמיין ולעיתים אף מעבר לכך – קשרים מגוונים ולעיתים אינטימיים סביב תרבות, אהבות ושנאות, כסף ופוליטיקה, ריגול וניסיון לשרוד את המלחמה ולהציל. 

הספר מבקש לסמן כיוון חדש בחקר השואה וסיבותיה, בניסיון להבין את שאירע לעם היהודי והביא אותו לכבשנים. על כך נוספת השאלה כיצד ההנהגה הציונית ששרדה את השואה המשיכה להנהיג את "היישוב" עוד שנים רבות, אל תוך תקופת כינון המדינה ועד ימינו.

בשנים האחרונות הכותבים משתפים פעולה כחוקרים עצמאים בהתבוננות מחודשת על האירועים המכוננים של המלחמה ועל שואת העם היהודי, בדגש על בניית תמונה היסטורית המבוססת על עדויות מקור, ביוגרפיות ואוטוביוגרפיות, המאתגרות את הנרטיב המקובל.

השואה בראי המציאות הוא ספר המקפל בתוכו אוסף ענק ונדיר של מסמכים, כתבי יד, יומנים, סיפורי ניצולים, אביזרים, מוצגים וצילומים – מתקופת השואה.
כל הפריטים באוסף הם מקוריים וחלק ניכר מהם נדיר וייחודי, אינו נמצא בשום מוזיאון בעולם ומוצג כאן לראשונה.
את האוסף ליקט אברהם לינהרט לאורך תקופה ארוכה בת 40 שנה.
האוסף כולל חומר אנטישמי ופריטים מראשית עליית הנאצים לשלטון, מרדיפות היהודים, ממלחמת העולם השנייה, מהגטאות ומחנות ההשמדה ומשארית הפליטה.
פרק שלם מוקדש בספר למאמצים להצלת יהודים מציפורני הנאצים והוא כולל גילויים על ויכוחים, חילוקי דעות ופעולות אשר מנעו והכשילו אפשרויות הצלה של יהודי אירופה, לצד גילויי גבורה והקרבה למען מטרה זו.
ניתן למצוא בספר את הוראות הנאצים בדבר איסור העסקת יהודים במקצועות שונים בברלין, עם פירוט שמות כל אותם יהודים; פתק ובו תפילת "שמע ישראל", אותו כתבה ילדה יהודייה בת שמונה, דקות לפני שילוחה אל תאי הגזים באושוויץ; מכתב פרידה שכתב רודולף פרנץ הס, מפקד מחנה ההשמדה אושוויץ, אל משפחתו חמישה ימים לפני הוצאתו להורג; ועוד למעלה מ־300 מסמכים, צילומים ופריטים – מלווים בסיפורי רקע.
 
אברהם לינהרט, יליד שנת 1938, מוותיקי העיר חולון, הוא בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים בהיסטוריה כללית ומדעי המדינה, וממייסדי קיבוץ יוטבתה שבערבה. כיהן לאורך תקופה ארוכה בת 43 שנים בתפקידים בכירים בשירות הציבורי, ביניהם שימש במשך 13 שנים כמנכ"ל הראשון של קרן "ידע" – קרן השתלמות לאקדמאים במדעי החברה והרוח, מיום היווסדה. יזם והקים את "בית האקדמאי", המשמש מכללה ארצית להשתלמויות אקדמאים במדעי החברה והרוח. הוא חבר ופעיל בגופים שונים, מקומיים וארציים, הפועלים לטובת הציבור. היה עורכו הראשי של הירחון "שדמות". כיום לינהרט מרצה בנושאי השואה ואירועים בתולדות היישוב בארץ. הוא גם מלחין ופזמונאי, ורבים משיריו שודרו בתחנות הרדיו השונות.

צבעונים שחורים הוא רומן היסטורי מרתק על חיי משפחת קוריאל באמסטרדם, בתקופת השואה. בני משפחת קוריאל, צאצאים למגורשי ספרד, נמנו עם מייסדי הקהילה הפורטוגזית – "המקום" ו"ירושלים החדשה" – כך הם קראו לאמסטרדם, בחיבה ובהערכה.
ראש המשפחה, יוהנס קוריאל, היה סוחר אומנות ידוע ומכובד באמסטרדם, והשואה תפסה אותו לא מוכן לחוקי הגזע ולמלחמה. שני ילדיו, סוזי ושאול, נאלצו להסתתר בביתו של מיינהיר ואן כלדר, קצין משטרה אנטישמי ואוהד נאצים. במהלך הזמן שהיו במסתור, התאהבה סוזן בבנו של הקצין הנאצי. מכאן העלילה והאירועים מתפתחים בדרך מפתיעה ובגילויים בלתי צפויים.
במהלך העלילה והאירועים המתפתלים מתוודע הקורא לגילויים מפתיעים רבים, הוא נחשף לעוצמת הגורל המתווה את מסלול החיים בנתיב לא צפוי, מתעתע, המותיר אותו מרותק ונפעם.

ברומן צבעונים שחורים מוצגות ראיות לכך שרוב ההולנדים ובית המלוכה היו אדישים לגורל היהודים, רבים מהם היו אנטישמים בנשמתם, ועשרות אלפים שיתפו פעולה עם הנאצים. 

הסופר ד"ר מקס בן שטרית מתאר ברגישות את הקהילה הפורטוגזית בגדולתה, בשמחותיה ובמצוקותיה. ספריו האחרים של ד"ר מקס בן שטרית: "דייגי האשליות מסיפנוס", "פיראטים שומרי מצוות" ו"נסיכה מרוקנית". 

לובלין, 1941.
יוס'לה קרלינסקי, ילד מחונן עם כישרון נדיר לשחמט, שנולד למשפחה יהודית מכובדת בלובלין, חווה את המציאות החדשה והקשה של יהודי לובלין כשהגרמנים כובשים את פולין ומאלצים את היהודים לגור בגטו הצפוף. 
יוס'לה שורד בעזרת חברת ילדותו כריסטינה שמבקרת אותו בגטו, ובעזרת חיבתו של מפקד הגטו לשחמט, שמגלה את כישרונו של הילד והופך אותו, כפי שיוס'לה מכנה זאת, ל"עבד השחמט" שלו.  
יוס'לה יודע שכל "מהלך" שיעשה עלול להיות האחרון בחייו..

ישראל, 1967.
טליה קרלינסקי, צברית בת למשפחת ניצולי שואה ששמעה מאביה סיפורים על בן דודה המוכשר, יוס'לה מלובלין, שהיה אלוף בשחמט.
אדוארד פרקינס, יליד אוסטרליה שמגיע לקיבוץ עין־ים כמתנדב לאחר מלחמת ששת הימים, מתאהב בטליה ומוכן לעבור לחיות לצידה בארץ.
סופי שמידט, שהגיעה לקיבוץ מגרמניה ומסתירה סוד אפל.
ארבעה סיפורים הקשורים בחוטים נסתרים שמתגלים במהלך המסע ההיסטורי של טובה אבירם־זילברג. כשהאמת יוצאת לאור וסיפוריהם נחשפים, האם תוכל האהבה לנצח את הסודות האפלים והשנאה של דורות קודמים?

"וַיִּבְרָא אֱלֹהִּים אֶת הָאָדָם בְצַלְמוֹ בְצֶלֶם אֱלֹהִּים בָרָא אֹתוֹ" [בראשית א. כז]. בפירושו לתורה, מסביר רבה של דווינסק (הרב מאיר שמחה הכהן) שנפטר בשנת 1926, כי צלם האלוהים של כל אדם ואדם הינה זכות הבחירה שניתנה לו.

סיפור חייו של הילד יאנק, בתקופת השואה הוא בראש ובראשונה, סיפורם של אנשים, סיפור של אנשים שבבחירות שעשו היו בבחינת אדם, זהו סיפור על סבו של יאנק שבחכמתו ובחוש האחריות שלו, התווה את התכנית להצלת בני משפחתו, סיפור על אביו שבחכמתו ובתושייתו, ידע להוציא לפועל את התכנית להצלת בני המשפחה, סיפור על בני משפחת פאייק שסיכנו עצמם להצלת שכניהם היהודים, אך מעל הכול סיפור על קשר מופלא ובלתי צפוי שנרקם בין – הנער היהודי יאנק, ולאופולד וון קראוס, גרמני תושב פולין.

לא אמונתו, דתו או עמו הם אלו שמגדירים את האדם, אלא אך ורק הבחירות שעושה כל אחד ואחד בנסיבות חייו הם אלו שמגדירים אותו כאדם, ובחירות אלו של בני אדם הם הלקח המרכזי שיש ללמוד ממאורעות תקופה אפלה זו של מלחמת העולם השנייה.

נולד ברדום ב-13 לדצמבר 1930, יאנק ברקמן, עבר את מאורעות מלחמת העולם השנייה עם בני משפחתו בעיירה סוחדניוב במחוז קיילצה בפולין, בשנת 1946, לאחר הפוגרום בקיילצה המשפחה ברחה מפולין, יאנק עבר עם הוריו למחנה פליטים בגרמניה בחודש ספטמבר 1947, הם הגיעו לצרפת, בדצמבר 1972 יאנק אשתו אליס וילדיהם עלו לישראל בה השתקעו לצמיתות.

כל יהודי העיירה היו אמורים למות. גירושם ממנה סימן את תחילת ביצוע גזר דינם. הגירוש השני כוון להשלמתו.
היו שקראו תיגר על הגורל המצטייר, ונמלטו טרם עוצר. חיפשו מפלט בשדות, לאחר מכן בכפרים שבקרבת העיירה.
על אף עונש המוות הצפוי למסייעים, נמצאו אמיצים שהעניקו מקלט, מסתור מציל חיים, ברוב המקרים לאדם אחד או שניים בלבד. הנחבאים, חייהם תלויים על בלימה, התקיימו בדוחק חומרי ונפשי קיצוני. מקצתם נאלצו להסתכן בגיחות ליליות כדי להשיג מזון.
בחלוף זמן התגבהו הרעב, הקור ועוינותם של חלק מהמקומיים למשוכה כמעט בלתי עבירה. 
מעטים מאוד הצליחו לשרוד באזור המדובר.

מרקחת של תושייה, מזל וסיוע מחברים, לא בהכרח בסדר הזה, אפשרה ליהודי נחוש לנסות לשמור על חייהם של בני משפחתו.
סיפורם הייחודי המובא כאן נדון אף הוא להתנדף כלא היה, אלמלא נחשף חלקית במפגש משפחתי, יותר מחמישים שנים לאחר שכל זה תם. 
נראה היה שמאוחר מדי, שכל מי שיכול להשיב ולשפוך אור נוסף כבר אינו בין החיים.
תקווה תמימה למצוא את הפרטים החסרים ואת הפולנים העלומים שהושיטו יד בתקופה האפלה, הובילה למסע מתמשך בניסיון להתחקות אחר עקבות שאולי לא מחה הזמן – על פני האדמה ובזיכרונם של אנשים. 
ליקוט בדלי מידע ורמזים פתח צוהר אל ההתרחשויות המרתקות שנקברו תחת אבק השנים.
סיפור שהוא אולי מופרך למקרא, אולם אמיתי לחלוטין.

ציפורים בשחור לבן אינו רק ספר נוסף על אלפי סיפורי האימה שהמלחמה ההיא הביאה לעולם. זהו גם סיפור אנושי, כואב מאוד, על הניצוץ הטוב הקיים גם במעמקי הרוע, המעודד אותנו להיות בני אדם. ציפורים בשחור לבן הוא ספרה הראשון של מרים, אך הרושם המתקבל מקריאתו הוא, שלפנינו סופרת מנוסה, בעלת כושר כתיבה מעולה. מרים רז - זונשיין - וינוגרד נולדה בשנת 1933 בכפר קטן, ורשצ'ין, שבמזרח פולין. את תקופת השואה עברה באזור בו נולדה, והיא שריד יחיד למשפחתה וליהודי ורשצ'ין. עם פרידתה מקוראיה, בתום מסעה - סיפורה המיוסר, מבקשת מרים לומר לנו דבר החשוב לה מאוד מאוד: "למדתי שבכל מקום, ויהיה זה המרושע ביותר, ישנו תמיד קומץ צדיקים המוכן לחרף את נפשו למען הזולת. איני שוכחת אף פעם צדיקים אלה שנקרו בדרכי לשרוד. הם היו לי התקווה והאור בחשכה". מאז עלייתה ארצה, בשנת 1946, חיה מרים רז בקיבוץ גן שמואל.

מלחמת העולם השנייה. פולין. צעירה יהודיה, נואשת, מקריבה את חייה על מנת להציל את שני התאומים הרכים שלה.

53 שנים לאחר מכן, ירמיהו נוימן, רב ניו - יורקי, מגלה את עובדת קיומו של אחיו התאום. הגילוי גורם לירמיהו לאובדן עשתונות - כשמסתבר לו שאחיו, דמו ובשרו, מכהן ככומר נוצרי. שני האחים, המומים מעוצמת הגילוי, יוצאים למסע שורשים בערבות פולין, וחושפים, עמוד אחר עמוד, את הסוד הנורא, מקפיא הדם של מורשתם.

אל מלא רחמים יטלטל אתכם טלטלה עזה אל הגבולות המטושטשים בין אנושיות למפלצתיות, בין אכזריות לחסד, בין יהדות לנצרות. נשמת האם המתה, המגוננת על בניה, מוצאת לה מקום בנפש בתו המורדת של ירמיהו. הבת המנודה, תוך גילוי תעצומות נפש ואומץ, חושפת את החוט המקשר בין זוועת השואה לאנטישמיות הקיימת זה אלפי שנים. סיפור העלילה המצמרר, בועט בלב הממסד הדתי, ומעלה על פני השטח שאלות קשות ונוקבות על טבע האדם, אופי אמונתו וקיומו.

רב מכר - מעל מיליון עותקים בעולם - עכשיו בעברית.

סיפור חייה הועלה בהצגה אוף ברודווי ולאחר מכן בברודווי.

איך נולדים גיבורים?

הצעדים הראשונים הם תמיד קטנים: התחלתי בהסתרת מזון מתחת לגדר.

אירנה גוּט לא נולדה גיבורה, וכששרקו הפצצות מעל פולין היא פחדה. איך היא עשתה את הבלתי אפשרי? ומה יכולה בת שבע עשרה לעשות נוכח המפלצת הנאצית שכבשה את מולדתה?
מתברר שהרבה, הרבה מאוד.
אירנה לא יכלה לעמוד מנגד. בתעוזה, ביצירתיות ובהקרבה אישית היא סיכנה את חייה למען יהודים שלא הכירה, הבריחה, הסתירה והצילה. 

לא שאלתי את עצמי: האם עליי לעשות זאת? שאלתי: איך אעשה את זה?

אירנה גוט הצעירה, כמו אוסקר שינדלר התעשיין הגרמני, הוכרה כחסידת אומות העולם משום שרצתה לעשות את הדבר הנכון, את הדבר האנושי. ועל אף כל מה שעברה וכל מה שראתה, נשארה אירנה גוּט אופדייק מאמינה באלוהים ובאדם.
זהו סיפורה.

*

הספר נכתב באנגלית, ראה אור לראשונה בשנת 1999 ונמכר במיליון עותקים ויותר. לכבוד המהדורה העברית הוסיפו את דבריהן גם בתה ג'יני אופדייק סמית והסופרת ג'ניפר ארמסטרונג. 

אמסטרדם, 1943. הָנֶקֶה מקדישה את הימים בלהשיג ולספק ללקוחותיה מוצרים מהשוק השחור, את הלילות בלהסתיר מפני הוריה את אופיו האמיתי של עיסוקה, וכל רגע אחר באבל על אהובה, שנהרג בחזית ההולנדית כשהגרמנים פלשו. היא אוהבת לראות בעבודתה הבלתי-חוקית מעשה התקוממות קטן. 

במהלך אספקה שגרתית, לקוחה פונה להנקה בבקשת עזרה. היא מצפה לשמוע מגברת יאנסֶן בקשה שגרתית,  הזמנה של בשר או נפט, אך הנקה נדהמת מתחינתה של האישה המבוגרת כי תאתר עבורה בן אדם – נערה יהודיה שגברת יאנסן הסתירה, שנעלמה מחדר סתרים מבלי להותיר עקבות. תחילה הנקה מסרבת לקחת על עצמה משימה כה מסוכנת, אבל בסופו של דבר היא נמשכת לתוך מערבולת של אירועים מסתוריים וגילוים מדהימים המובילים אותה ללב המחתרת, פוקחים את עיניה לנוכח זוועות מכונת המלחמה הנאצית, ומשכנעים אותה לנקוט בפעולה נואשת.

עלילה כובשת הכתובה בסגנון נפלא, נערה במעיל כחול הוא רומן יוצא דופן על גבורה, אבל ואהבה בתקופה בלתי-אפשרית.

*********

מוניקה הסה היא מחברת רבי-המכר נערה במעיל כחול ו-American Fire, ועיתונאית של הוושינגטון פוסט. היא מתגוררת באזור וושינגטון די.סי. עם בעלה וכלבם.

"נערה במעיל כחול הוא שילוב שובה לב של שברון לב, אהבת נעורים, ותקווה." – כריסטין האנה, מחברת רבי-המכר "הזמיר" ו"הלבד הגדול"

"כובש... מותחן היסטורי מרתק." – פבלישרז וויקלי

"מותח ואינטליגנטי... הרקע ההיסטורי מתואר בידי מומחית." – הוושינגטון פוסט

מחתרת הנייר מגולל את סיפורם האמיתי והלא ייאמן של יהודים מגטו וילנה שהצילו אלפי ספרים וכתבי יד נדירים – תחילה מידי הנאצים ואחר כך מידי הסובייטים. הם הסתירו אותם על גופם, טמנו אותם בבונקרים והבריחו אותם מעבר לגבול. זה סיפור של גבורה והתנגדות, של חברות ודבקות בספרות ובאמנות, עד סכנת חיים.

הספר מבוסס על תעודות ביידיש, בגרמנית, בעברית, באנגלית וברוסית, בין השאר יומנים, מכתבים, זיכרונות וראיונות עם כמה מגיבורי הסיפור. הוא מתאר את פעילותה הנועזת של קבוצת משוררים שהיו לפרטיזנים ונאבקו ב"מטה מבצע רוזנברג", הגוף הנאצי שביקש להעביר לגרמניה את החומרים יקרי הערך מירושלים דליטא ולהשמיד את השאר. קבוצה זו כונתה "בריגדת הנייר", והובילו אותה המשוררים שמרקה קצ'רגינסקי, הרפתקן מוזר וחכם, ואברהם סוצקבר. במקביל עסקה הקבוצה ברכישת כלי נשק ובכתיבת שירה, שנודעה לתהילה בגטו וילנה המתמעט והולך.

עם ההשתלטות הסובייטית על וילנה גילו חברי הקבוצה שנותרו בחיים כי אדוני העיר החדשים אינם מסבירי פנים לתרבות היהודית יותר מאשר הגרמנים, ויש לשוב ולהציל את אוצרות הרוח שנמצאו במטמונים באמצעות הברחתם מברית המועצות.

"מרתק ולעתים קרובות גם מאיץ את הדופק... [פישמן] כותב בדיוק של היסטוריון, אך מבחין בפרטים כסופר מיומן. הקריאה בספר חיונית לכל מי שיקרים ללבו ספרים, ההיסטוריה היהודית והיכולת האנושית להתריס נגד משטרים אדירים כדי להחזיק את התרבות בחיים". אהרן לנסקי, מחבר הספר נגד כיוון ההיסטוריה (כתר 2005) 

תום בן החמש-עשרה עבר עם הוריו וכלבו, דינגו, מהכפר אל העיר רמת גן. יוֹלָה היא שורדת שואה, שכנתו הקשישה של תום והשניים מתיידדים על רקע פציעה קלה של יולה, על ידי דינגו הכלב. אבל יולה לא נבהלת. ליולה יש סיפור הצלה מצמרר ומרגש על כלב מגזע דֶני ענק, שהציל את חייה בזמן המלחמה. הספר מגולל את סיפורה של יולה, לצד סיפור החניכה של התבגרותו של תום, התערותו בין החברים החדשים ופעילותו למען מייקל, בנה של עובדת זרה מהפיליפינים המועמדת עם בנה לגירוש. בנוסף, אהבה ראשונה פורחת בין תום, לבית כיתתו, אפרת.

ביד בוטחת ובעלילה זורמת להפליא משרטט שמואל דוד, את עלילת הספר המובילה את הקורא דרך סיפורה מסמר-השיער של יולה, אל החיים העכשוויים, הדילמות והתקוות של נערות ונערים בישראל של 2019. 
כיתת הרובוטיקה של תום וההיכרות עם המורה יפתח, יוסיפו נדבך מפתיע לסיפורה של יולה עד לסגירת המעגל של סיפור הישרדותה על ידי הכלב הדני הענק, בשואה.

שמואל דוד גר בתל אביב, נשוי ואב לשלושה. לספרו זה קדמו הספרים: "שני נסיכים ומלכה" (הוצאת פרדס, 2015), "החשוד המיידי" (הוצאת אופיר, 2010) ו-"אין עוד כלבה כזאת בכל העולם" (ספר ילדים, הוצאת רימונים, 2019). 
"להציל את יולה" הוא ספרו הרביעי.

אדית וולף - בוכנר, ילידת 1922, נולדה בברטיסלבה, צ'כוסלובקיה, עברה את תלאות השואה במסתור ובנדודים בין כפרים ביוגוסלביה, עלתה ארצה למחנה עולים בחדרה, ולאחר מכן הגיעה לתחנתה האחרונה בנדודיה, ירושלים.

״חוויתי את השואה מיומה הראשון של המלחמה ועד יומה האחרון. ראיתי את עמי מושפל, הייתי עֵד להובלתם של יהודי עיירתי לבורות הירי, לפוליגון ולפונר. בתום המלחמה ראיתי את עיירתי היהודית, השטעטל, ללא יהודים. כהיסטוריון, כתבתי על רצח היהודים בגאיות ההריגה ובמחנות ההשמדה, ושמרתי על מרחק רגשי מהמאורעות שאותם תיארתי. אולם, כשהעמקתי בהתעניינותי בהם, התמקדתי גם בשאלות המוסריות שהם העמידו בפנַי, לא במציאות של ההווה אלא במציאות הקשה של השואה. החלטתי לחקור, לכתוב ולהתייחס אליהם כנושאים של דילמות מוסריות...“ (מתוך הקדמת המחבר לספר)

זה קרה בפלנטה שלנו מציג, בליווי קטעי יומנים וזיכרונות, דילמות מוסריות שהתמודדו עמן הכלואים בגטאות ובמחנות בזמן השואה — בחירות שהן אינן בין טוב לרע אלא בין רע לרע מאוד. הספר עוסק, בין היתר, בהחלטות שנאלצו לקבל אנשי יודנראט ומנהיגי ציבור במצבים שונים, למשל כאשר נדרשו לקחת חלק בתכנון הגירושים מן הגטו, וכן נוגע בעצבים החשופים של סוגיות כגון הקאפו במחנה. המחבר מביא את סיפוריהם של יחידים בגטאות ובמקומות מסתור, ובוחן שאלות כגון: מה דינה של בריחה מן המחנה במחיר רציחתם של אסירים אחרים? האם יש לאפשר הצלה באמצעות המרת הדת? כיצד יש לנהוג בילדה חולה ששיעוליה עלולים לחשוף את יושבי המחבוא? למי להעניק תרופה ולמי לא בהיעדר מלאי מספיק של תרופות? והאם ראוי לקיים ערבי תרבות במציאות הקשה בגטאות? המחבר דן גם בסוגיית המחתרות ובקשריהן עם אוכלוסיית הגטו ומנהיגיו, ובתוך כך מציג דילמות מוסריות מניסיונו האישי בתקופת השואה.

יצחק (טולקה) ארד חזה כנער צעיר ביהודי עירו שווינציאן שבליטא מובלים להשמדה. בתחילת 1943 ברח ליערות והצטרף לפרטיזנים. בתום המלחמה עלה ארצה והתגייס לפלמ“ח. הוא לחם במלחמת העצמאות, המשיך בשירות קבע בחיל השריון עד לתפקידו האחרון בצבא — קצין חינוך ראשי. בשנים 1993-1972 כיהן כיו“ר הנהלת יד ושם. בין מחקריו החשובים, תולדות השואה: ברית־המועצות והשטחים המסופחים; מבצע ריינהרד: בלז’ץ, סוביבור, טרבלינקה ורבים אחרים. ספרו האוטוביוגרפי חורט בזיכרון: לוחם, שורד, מנציח ראה אור ב־2016.

"לנו הפולנים, אלה היו ימי מלחמה וכיבוש; להם, היהודים הפולנים, זה היה סוף העולם."

יאן קרסקי, "האיש שניסה לעצור את השואה", מתאר בספר חשוב ויוצא-דופן זה את פעילותו כלוחם ובלדר בכיר במחתרת הפולנית. קרסקי מספר בסגנון מרתק על חיי היום-יום בפולין המובסת, משימות השליחות הסודיות ברחבי אירופה הכבושה, בריחתו הנועזת משבי הגסטאפו, פגישותיו עם מנהיגי היהודים בגטו ורשה, והתגנבותו למחנה השמדה כדי להיות עד במו עיניו לפתרון הסופי. שיאו של הספר הוא שליחותו של קרסקי לבריטניה ואמריקה, לדווח למנהיגי העולם החופשי בעיצומה של המלחמה על המתרחש בפולין ועל שואת היהודים.

סיפורה של מדינה במחתרת התפרסם בארצות-הברית עוד לפני תום המלחמה, ועורר שם הד עצום. בשנים האחרונות ראה אור מחדש באנגלית ובצרפתית.

יאן קרסקי, פולני קתולי, הוא מגיבורי המאבק הפולני בנאצים, ומהבודדים שראו לחובה לסייע בכל דרך אפשרית גם לבני ארצם היהודים. על פעילותו ההירואית בתקופת המלחמה קיבל את תואר חסיד אומות העולם, אזרחות כבוד של מדינת ישראל, ואת העיטור האמריקאי הגבוה ביותר – מדליית החירות הנשיאותית.

עדותו של קרסקי, בספר זה ובראיון המפורסם עמו בסרט שואה של קלוד לנצמן, היתה למכרעת בהבנת אחת הסוגיות המטרידות ביותר של המלחמה: תגובתן – או חוסר תגובתן – של בעלות-הברית לשואה.

" המסמך המורכב והמרתק הזה הוא אבן מפתח בהיסטוגרפיה של מלחמת העולם השנייה והשואה. "

Le Figaro

" עדות יוצאת-דופן על חוסר האנושיות של האדם כלפי האדם, ויותר מכך - על האומץ המופלא הנחוץ כדי להתנגד לו. "

The New York Times

" קרסקי נתן לנו שיעור – על גבורה, תקומה, ומנהיגות חסרת פשרות. כל שוחרי החירות בעולם צריכים להכיר את סיפורו. "

ביל קלינטון

זה ספר שהופעתו בעברית התאחרה ב–70 שנה. אבל גם כיום הוא אחד מספרי הזיכרונות החשובים על תקופת הכיבוש הגרמני בפולין. הטרגדיה היהודית שזורה בסיפורו של קרסקי כחלק מכל ההיסטוריה הקשה של פולין תחת הכיבוש הנאצי, אבל עם זאת מקומה מרכזי. דווקא בשל כך הוא ראוי לתשומת לב מיוחדת, יותר מהרבה ספרי זיכרונות אחרים.

פרופ' דניאל בלטמן, הארץ

יאן קרסקי נולד בשנת 1914 בשם יאן קוזילבסקי. הוא למד משפטים ודיפלומטיה ועבד בשירות החוץ הפולני. הוא שירת בצבא הפולני כקצין תותחנים, ועם פרוץ המלחמה נשבה בידי הצבא האדום. קרסקי נמלט והצטרף לשורות המחתרת הפולנית. הוא שימש כשליח בין המחתרת בפולין והממשלה הגולה, בצרפת, ולאחר מכן בלונדון. ב-1940 קרסקי נתפס בידי הגסטאפו, עונה קשות, אך הצליח להימלט במבצע של המחתרת הפולנית. לקראת סוף שנת 1942 קרסקי התגנב לגטו ורשה, נפגש עם מנהיגי הגטו היהודים, ודיווח על התנאים הנוראיים בגטו. לאחר מכן התגנב קרסקי (מחופש לשומר) למחנה השמדה (קרסקי חשב כי הגיע לבלזץ, אך ייתכן שהיה זה מחנה אחר).

קרסקי נמלט למערב כדי לדווח למעצמות על הנעשה באירופה ועל השמדת היהודים. הוא נפגש עם שר החוץ הבריטי, אנתוני אידן, ובארצות הברית נפגש עם הנשיא רוזוולט (שהתעניין במצב הסוסים בפולין) ועם מנהיגים רבים אחרים. הם פיקפקו בעדותו וחשבו שהוא מגזים.

לאחר המלחמה קרסקי נשאר בארה"ב (המשטר הקומוניסטי בפולין רדף את יוצאי "ארמיה קריובה"), ולימד באוניברסיטת ג'ורג'טאון. הוא התחתן עם פולה נירנסקי, יהודייה ניצולת שואה. קרסקי זכור לרבים הודות לראיון שערך איתו קלוד לנצמן בסרט שואה.

לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי זכה קרסקי לעיטורי כבוד רבים בפולין, שהכירה בגבורתו. בשנת 1982 זכה בתואר "חסיד אומות העולם" של יד ושם, ואף היה מועמד לפרס נובל לשלום ב-1988.

יאן קרסקי הלך לעולמו בשנת 2000.