הספר הוא הסבר רציני ומפורט על מהלכיו הצבאיים של יגאל אלון. ממה שהכרתי , הוא מדייק ברוב התאורים. חשוב לציין כי בשלושה מקרים להם אני מודע, לא דייק הכותב : טבח לוד לא היה "תגובה נחושה " אלא טבח של אנשים שהוכנסו למסגד ונטבחו ביריות ורימונים.תפיסת התנועה והאש של גדוד הפשיטה של דיין גם היא תרמה את שלה לפגיעה באזרחים תוך כדי הכיבוש.כנ"ל לגבי הרג שבויים מצריים בכפר עיראק אל מנשיה ע"י אנשי גדוד 33 של אלכסנדרוני.מקרה נוסף הוא ההתעלמות מהעובדה כי כאשר גילו אנשי ה"קומנדו הצרפתי" את טבח חבריהם הפצועים בידי המצרים ,שלפו סכיניהם ושחטו שבויים מצריים שהיו בידיהם. תפיסת המחבר , אשר מתעלמת מהפגם המוסרי המהותי הכרוך בגירוש והגליה , והכנסת השאלה הזו לסוגיית "מועיל או לא מועיל ", מטרידה לכל הפחות. יש הבדל משמעותי בין גירוש במצב בו אתה נמצא בנחיתות מספרית , לגירוש בו אנו מהווים את הכוח החזק בשטח. ספר טוב , אבל כדאי להביא דברים מזוית רחבה ומדוייקת יותר.