הביקורות של בת משק

הרפתקה חדשה, מלהיבה ומחורזת מאת הסופרת רייצ'ל ברייט והמאייר ג'ים פילד, היוצרים של ספרי הילדים האהובים האריה שבפנים, קווין הקואלה תקוע למעלה ועוד.
שתי פנדות אדומות קטנות, פּוֹפּוֹ וְטִיקָה, גדלות בבטחה בחיק אמן האוהבת. הן מבטיחות לה שיישארו תמיד בקרבתה וישמרו זו על זו. 
אבל יום אחד גובר בטיקה הדחף לצאת למרחב. 

וכך, למרות ההבטחה לאמא, היא יוצאת להרפתקה מרגשת הרחק מהבית. עכשיו פופו נאלצת לקבל החלטות קשות.
סיפור הרפתקה וגבורה על משפחה, על אהבה ועל כוחן של הבטחות. 
מגיל 3 ומעלה. 

הרפתקאות חדשות ומהנות של לילו וסטיץ'.

הצטרפו למסעות של המשפחה האהובה בכדור הארץ ובחלל בשלושה סיפורי קומיקס מהנים!

סטיץ' נלקח על ידי חייזרים רובוטים מהאשכול הריבון – אז לילו מכריחה את כל המשפחה לקחת אותה לניו יורק כדי לנסות להציל אותו.

אוהנה, היא משפחה. ובמשפחה, אף אחד לא נשכח או נשאר מאחור.

אֵיזֶה כֵּיף! אַבָּא, אִמָּא, עֹמֶר וְהַכֶּלֶב סְקַאי יוֹצְאִים לְטִיּוּל בַּמַּפָּל הַנִּסְתָּר.
אֶת הַמַּפָּל הֵם דַּוְקָא מוֹצְאִים בְּקַלּוּת, אֲבָל אָז - אוֹי לֹא!
הַמִּשְׁקָפַיִם שֶׁל אַבָּא נִשְׁטָפִים בַּזֶּרֶם.
כָּל הַמְּטַיְּלִים נִרְתָּמִים לְחִפּוּשׂ.
מָה הֵם יִמְצְאוּ בַּמַּיִם?

נַעֲמָה לַהַב כָּתְבָה וְאִיְּרָה הַרְפַּתְקַת קַיִץ מִשְׁפַּחְתִּית מְתוּקָה, שֶׁמַּזְכִּירָה לָנוּ: כְּדֵי לִמְצֹא אוֹצָרוֹת כְּלָל לֹא צָרִיךְ מִשְׁקָפַיִם.
מַסְפִּיק רָצוֹן טוֹב.

״מה קרה לבטן שלך? למה היא כל כך גדולה?״ שואלת גפן את אמא ומגלה שתינוק חדש עומד להצטרף למשפחה. בהתחלה זה לא מובן ואפילו מלחיץ, אבל עד מהרה היא מתרגשת לקראת בואו של התינוקי ומחכה כבר שיגדל ויהפוך לחבר הכי טוב שלה.

זהו ספרו הראשון של דורון וורזגר, שכותב למגירה מזה עשרים שנה, ובחמש השנים האחרונות מספר ומאייר לבנותיו ספרים. הספר נולד כהכנה לבתו הבכורה לקראת הגעת אחותה הקטנה ובכדי לבנות ביניהן יחסים טובים, ובאמת גפן ואחותה הקטנה רון הן אחיות אוהבות, ובין מריבה למריבה הן גם החברות הכי טובות.

אזעקת "צבע אדום" מחרישת אוזניים פורצת בעיצומו של השיעור של המורה נילי בכיתה ד'4. התלמידים ממהרים לרדת למקלטים כמו שתרגלו כבר עשרות פעמים קודם לכן.

האזעקה עצרה את השיעור, בדיוק אחרי שיונתן סיפר על פמוטי הכסף שסבתא שלו הצליחה להבריח מאיראן וכיצד הסתירה אותם בבגדיה. כל זה במסגרת משימה כיתתית להבאת סיפור משפחתי שעובר מדור לדור בליווי של חפץ הקשור לסיפור.

למה שירה דחתה כל הזמן את סיפור התליון של סבתא שלה? ומה תגיד על כך המורה נילי?

הימים, ימי מלחמת "חרבות ברזל" וגיא חושף סיפור משפחתי וישראלי, שלא מותיר אף עין יבשה. הסיפורים זורמים והכיתה נרגשת כולה. מסתבר שלכולנו יש סיפור ישראלי, שעובר מדור לדור כמו חוליות בשרשרת אחת גדולה.

לימור טלמור מחברת רבי־המכר לילדים ולנוער (משפחות משפחות, מליון לפחות, סלט אותיות, סדרת אמת או חובה כולם בהוצאת רימונים), מגישה לילדי כיתות ג'-ד', רב־מכר חדש שיכבוש את לב הקוראים והוריהם.

ומהו הסיפור הישראלי שלכם? ואיזה סיפור עובר במשפחתכם מדור לדור? תוכלו לכתוב אותו ללימור במייל וגם לשתף אותה במה שחשבתם על הספר. limortalmor21@gmail.com 

משפחה של גיבורים הוא סיפור העוסק בהתמודדותו של ילד שאביו נפל במלחמת "חרבות ברזל", והוא מתאים במיוחד לילדים ולילדות שאיבדו בעצמם קרובי משפחה, ולחבריהם אשר יחוו דרך הסיפור מקצת מהתהליך הכואב והמורכב שעוברות משפחות שאיבדו את יקיריהן. זאת באווירה סיפורית, בחריזה, בליווי חוויות משפחתיות, כלב אהוב ורגיש ומשפחה גיבורה.

"הספר עושה שירות חשוב לילדים ולילדות המתמודדים עם השכול, מסייע ומחזק אותם בדרך כל כך רגישה ומחוברת למצב" - ד"ר בילהה פריינטה, פסיכולוגית חינוכית בכירה, מומחית לליווי הורים וילדים במצבי אתגר, לחץ ומשבר.

בטיול האהוב לגבעת הכורכר, מתחיל מקס הכלב לגלות סימני אי־שקט. ביקור בבית החולים הווטרינרי מעלה חשד שמקס שָׁאַף מַלְעָן חודרני - זִיף של צמח השיבולת. חרף ניסיונם, מתקשים הווטרינרים לאתר את אותו מַלְעָן חמקמק ובריאותו של מקס נמצאת בסכנה. מרגע זה, החלמתו של מקס תלויה בבני המשפחה האוהבים והדואגים.

זהו סיפור על משפחה אשר מתלכדת סביב הטיפול ביקר להם. יחד הם יוצאים למסע הרפתקאות שנע בין עולם הדמיון והחלום, בין תקווה לייאוש, ובין חשש לאומץ לב (בעיקר של מקס).

זהו גם סיפור על תופעה נפוצה אך לא ידועה מספיק של שאיפת מַלְעָן חודרני. הכרות עם סימני שאיפת מַלְעָן יביאו לטיפול מהיר ויסייעו במניעת נזק בלתי הפיך ואף גרוע מזה. 

עדי אלירז, נשואה, אמא לשני בנים ולכלב אחד אנושי במיוחד. מעידה על עצמה כ"אוהבת כלבים מאוחרת". בעלת תואר ראשון בתחום מדעי החברה B.A ותעודת הוראה. עבדה בשנים האחרונות כגננת מטעם משרד החינוך.

כוח מקס הנו ספרה הראשון.

רמי טל הוא מאייר ספרי ילדים ונוער, בוגר תואר ראשון בעיצוב ובחינוך. גם רמי מאוד אוהב כלבים, וכבר כשהיה קטן גילה בליבו חיבה לחברים הפרוותיים ההולכים על ארבע.

"אמא אומרת שאנחנו משפחה גדולה ומיוחדת, ואני חושב שאנחנו משפחה משונה וענקית."

"הספר הזה הוא הגרסה שלי לכל מה שקרה כשהחופש הגדול נגמר אבל אצלנו החגיגה רק התחילה. ישבתי וכתבתי אותו בעצמי. אם לא אני אז מי?"

חמישה ילדים, זוג הורים וכלב אחד פרוע יוצאים באוטובוס קרקס למסע גדוש תקלות מצחיקות וחוויות מפתיעות בארץ ישראל. הם דוהרים בקיבוץ, מופיעים בקיסריה, מפליגים בכנרת ומגלים שהם באמת משפחה קצת אחרת.   

ינץ לוי, מחבר סדרת הרפתקאות דוד אריה: "בנותי ואני נהנינו מאוד לקרוא יחד את הספר 'חמישה ילדים וחיים אחד'. בהומור מחוכם ואותנטי מגולל הספר את קורותיה של משפחה אחת משעשעת, כולל מריבות אחים, התחכמויות והמון־המון אהבה. וכמובן – כלב אחד בשם חיים. למדנו יחד להכיר את המשפחה משובבת הלב הזו. ספר קולח למי שקורא בלי ניקוד ולקריאה משפחתית משותפת".
(ינץ לוי, "בחירת הסופרים: הספרים הטובים ביותר", אתר NRG)

אבישג רבינר היא סופרת ומרצה. חמשת ילדיה הם מקור ההשראה לגיבוריו של ספרה החמישי, שעלילתו היא פרי הדמיון.

אורטל אברהם־שורצנברג היא מעצבת ביום ומאיירת קומיקס בלילה. מחברת "היומן להריונית האורבנית" ואמא לאורי חובב הדינוזאורים.

דלית ונטלי הן חברות טובות שאוהבות לשחק יחד בגן.

שתיהן מעדיפות לאכול סוכריות במקום ארוחות..

בעזרת הכוונה והסברה, של האמהות ושל הגננת, מבינות הילדות- ומבינים איתן גם הקוראים הצעירים, את חשיבותה של התזונה הנכונה.

אנחנו, כהורים ומחנכים, צריכים למצוא את הדרך הייחודית והראויה להפנמת מסרים בתודעת  הילדים, בכל המישורים ובעיקר במישור התזונתי.

שאם לא כן, נחלש... ונאבד כוחות.

בעזרת הפנמה והמחשה, עם הצבת גבולות ומלוא חופניים אהבה, נגדל את ילדינו להבנה ולהתייחסות נכונה לתזונה.

הספר מותאם לגיל הרך ומקנה תובנות רבות באמצעות קטעי חריזה ומוטיבים חוזרים.

קריאה מהנה!

לנועה יש שתי אמהות:
אמא שירה ואמא מירב.

שתיהן האמהות שלה, בדיוק אותו דבר.

"יש לי שתי אמהות," אומרת נועה לכל מי ששואל אותה על המשפחה שלה.
"יש לי מזל!"

"אבל לי יש גם אמא - וגם אבא," אמרה לה נטע יום אחד.
"אז... איך זה שלך יש שתי אמהות אבל... אין לך אבא?"

*

כשנועה שאלה את אמא שירה ואת אמא מירב למה אין לה אבא, ענתה לה אמא מירב:
"אני ושירה שתי נשים שאוהבות אחת את השנייה. אנחנו לסביות, הכרנו לפני הרבה שנים ועם הזמן, התחתנו."

מִשְׁפָּחָה יְכוֹלָה לִהְיוֹת מֻרְכֶּבֶת בְּכָל מִינֵי צוּרוֹת:
יֵשׁ מִשְׁפָּחָה כְּמוֹ שֶׁלָּנוּ."

"שֶׁלָּנוּ!" שָׂמַחְתִּי.
"שֶׁלִּי וְשֶׁלְּךָ וְשֶׁל אַבָּא אָמִיר!"

"בְּדִיּוּק כָּכָה, יוּבַלִּי.
מִשְׁפָּחָה שֶׁל שְׁנֵי גְּבָרִים,
הוֹמוֹאִים,
שֶׁמְּגַדְּלִים בְּיַחַד יֶלֶד – אוֹ יַלְדָּה –
אוֹ כַּמָּה יְלָדִים..."

"זֹאת הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלִּי!"
אָמַרְתִּי בְּגַּאֲוָה.

"נָכוֹן מְאוֹד, יוּבַל.
זֹאת הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלָּנוּ.

אֲבָל יֵשׁ עוֹד הַרְבֵּה מְאוֹד סוּגִים שֶׁל מִשְׁפָּחוֹת –
בְּכָל מִינֵי צוּרוֹת..."

"אֵיזֶה עוֹד?" שָׁאַלְתִּי.

אַבָּא אָמִיר הִצְטָרֵף לַשִּׂיחָה, 
הִתְיַשֵּׁב עַל הַסַּפָּה וְחִבֵּק אֶת אַבָּא אַלּוֹן.

"לְמָשָׁל..." הוּא אָמַר,
"מִשְׁפָּחוֹת כְּמוֹ הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁל יָעֵל וְתָמָר.

הֵן שְׁתֵּי נָשִׁים,
לֶסְבִּיּוֹת, 
שֶׁחַיּוֹת בְּיַחַד, בְּזוּגִיּוּת,
וּמְגַדְּלוֹת אֶת נֹעָה."

אופק חוגג בר מצווה. למחרת מגיעה סבתא ברוריה לבקר אותו ונותנת לו אלבום תמונות המשלב קטעי יומן על אופק, החל מרגע לידתו ועד עכשיו. אל כריכת האלבום מצורף מכתב, וסבתא מבקשת מאופק לקרוא את המכתב רק אחרי קריאת היומן. 
כך מתחיל סיפור משפחתי מרגש ומפתיע שמסופר לסירוגין משתי נקודות מבט שונות, זו של הנכד אופק וזו של הסבתא ברוריה. הסיפור יוביל את שניהם אל מסע פיזי ונפשי שבמהלכו אופק יגלה קשרים משפחתיים, בעקבותיהם הוא מקווה לפגוש קרובי משפחה מהעבר ולאחות מחדש נתק רב שנים.

כמו גיבור הספר אופק, גם אורה קרופיק, הסופרת האהובה, חוגגת "בר מצווה". זהו ספרה ה-13 לנוער, וכמו תמיד היא מצליחה בכתיבתה הכנה והנוגעת לחדור עמוק אל ליבם של הקוראים. ספריה הקודמים של קרופיק, ביניהם רבי המכר "חברות עם שחר", "מריה", "לא כמו כולם", "החיים הפשוטים שלי" ו"הקול שלה", יצאו אף הם בהוצאת "דני ספרים" וזכו להצלחה בן בקופות והן בקרב המבקרים.

"מָה אַתְּ בִּשְׁבִילִי?"
שְׁאֵלָה שֶׁעַלְמָה, הַבַּת שֶׁל בֶּן זוּגִי, שָׁאֲלָה אוֹתִי וּמִבְּלִי לָדַעַת שָׁלְחָה אוֹתִי לְמַסָּע בְּתוֹכִי עַל מְנַת לְחַפֵּשׂ תְּשׁוּבָה מְסַפֶּקֶת עֲבוּר שְׁתֵּינוּ.
הֲרֵי אֲנִי לֹא אִמָּהּ הַבִּיּוֹלוֹגִית, וַאֲנִי בְּוַדַּאי לֹא רַק הָאִשָּׁה שֶׁל אַבָּא שֶׁלָּהּ.
אָז מָה אֲנִי בִּשְׁבִילָהּ? 

דֶּרֶךְ הַחֲוָיָה שֶׁלִּי כְּבַת לְהוֹרִים גְּרוּשִׁים אֲשֶׁר הוֹרֶיהָ הִמְשִׁיכוּ לְפֶרֶק ב', וְדֶרֶךְ עֵינֶיהָ הָרְגִישׁוֹת שֶׁל עַלְמָה, הֵבַנְתִּי כִּי יֵשׁ הַרְבֵּה בִּלְבּוּל סְבִיב הַנּוֹשֵׂא.
סֵפֶר זֶה נוֹעָד לָתֵת מִילִּים וּמַשְׁמָעוּת לַחֲוָיוֹת וּתְחוּשׁוֹת שֶׁל יְלָדִים מְשׁוּלָּבִים, אִמָּהוֹת מְשַׁלְּבוֹת וּמִשְׁפָּחוֹת מְשׁוּלָּבוֹת (מִשְׁפָּחוֹת בְּפֶרֶק ב'). כְּמוֹ כֵן הַסֵּפֶר עוֹשֶׁה סֵדֶר בְּתוֹךְ מְצִיאוּת שֶׁיְּכוֹלָה לְהֵחָווֹת כִּמְבַלְבֶּלֶת מְאוֹד וּכְאַחַת שֶׁמְּלֻוָּה בְּהַרְבֵּה סִימָנֵי שְׁאֵלָה.
מֵהַנִּסָּיוֹן שֶׁלִּי, הַיְּלָדִים שֶׁלָּנוּ מְחַכִּים שֶׁנְּדַבֵּר אִיתָּם, שֶׁנִּתְעַנְיֵן בָּהֶם, שֶׁנִּרְאֶה אוֹתָם. 
יֵשׁ בְּתוֹכָם עוֹלָם שָׁלֵם שֶׁל רְגָשׁוֹת שֶׁרַק מְחַכֶּה לְקַבֵּל בִּיטּוּי. בְּסוֹף הַסֵּפֶר מְצוֹרָפוֹת שְׁאֵלוֹת וּפְעִילוּיוֹת שֶׁיְּכוֹלוֹת לְסַיֵּיע בְּכָךְ.
הַסֵּפֶר מְעוֹדֵד שִׂיחַ רִגְשִׁי בֵּין הַהוֹרִים לַיְּלָדִים, מַעֲנִיק בִּטָּחוֹן וּתְחוּשַׁת שַׁיָּיכוּת לַיְּלָדִים הַמְּשׁוּלָּבִים וּבְעִיקָּר מְמַלֵּא אֶת הַקּוֹרְאִים בּוֹ בְּהַרְבֵּה אַהֲבָה וְתִקְוָה. 

שְׁמִי לִיאוֹר, עוֹבֶדֶת סוֹצְיָאלִית קְלִינִית (msw), פְּסִיכוֹתֵרַפִּיסְטִית, מְטַפֶּלֶת בִּילָדִים, מִתְבַּגְּרִים וּמְבוּגָּרִים. מִיַּלְדּוּת וְעַד הַיּוֹם אֲנִי חוֹקֶרֶת בְּסַקְרָנוּת וְהִתְרַגְּשׁוּת אֶת נֶפֶשׁ הָאָדָם, נִפְעֶמֶת וּמִתְפַּעֶלֶת לְלֹא הַפְסָקָה מֵהַתַּהֲלִיךְ וּמְהַגִּלּוּיִים בַּדֶּרֶךְ. 
בַּת זוּג שֶׁל דּוּדִיק וְאִמָּא – לְעוֹמֶר, הַבֵּן שֶׁלִּי מֵהַבֶּטֶן וְעַלְמָה, הַבַּת שֶׁלִּי מֵהַלֵּב.

לִפְנֵי שֶׁנּוֹעַם נוֹלְדָה
הִיא נִרְאֲתָה כְּמוֹ עָנָן, אוֹ בְּעֶצֶם עֲנָנִית
קְלִילָה, נְעִימָה וּמְאֹד סַקְרָנִית.
הָעֲנָנִית נוֹעַם הִשְׁתּוֹקְקָה לָצֵאת לְמַסָּע,
מֵהַשָּׁמַיִם הִבִּיטָה וּבָדְקָה וְחִפְּשָׂה,
הַאִם הִיא תִּמְצָא לָהּ מִשְׁפָּחָה מִשֶּׁלָּהּ?

בְּיוֹם סַגְרִירִי קָמָה אִמָּא נוֹיְטְרִינָה וְאָמְרָה לְאַבָּא פְּרוֹטוֹן: 
“יוֹם מֻשְׁלָם לִמְרַק כּוֹכָבִים!”

הספר “המשפחה הגרעינית״ נכתב כדי להעביר לילדים רעיונות פיזיקליים מופשטים. הספר מתאר בקלילות את החלקיקים המרכיבים את היקום ואת פעולותיהם. אופיין של הדמויות מתבסס על תכונותיהם של החלקיקים והעלילה מתארת שני תהליכים פיזיקליים:
פוטוסינטזה – יצירת שרשראות של משפחות גרעיניות (חיבור פחמימנים אשר מרכיבים את שלד הצמח).
איחוי המימנים המתרחש בליבת השמש (התאספות המשפחה הגרעינית אצל סבא וסבתא).

עומר ליבנה, מהנדס כימיה וביוטכנולוגיה, חובב מדע ואומנות, מורה ומתרגל כימיה, ועובד בתחום המדעים.

בְּמִשְׁפַּחַת לֵוִין לֹא כֵּיף לִהְיוֹת הַיַּלְדָּה הֲכִי קְטַנָּה בַּבַּיִת.  יֵשׁ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה דְּבָרִים שֶׁלֹּא מַרְשִׁים לָהּ לַעֲשׂוֹת! 
יוֹם אֶחָד סָבָא מְגַלֶּה לְחַנָּה, שֶׁיֵּשׁ עֶרֶב מְיֻחָד בְּשָׁנָה – לֵיל הַסֵּדֶר – שֶׁבּוֹ דַּוְקָא לַיַּלְדָּה הֲכִי קְטַנָּה יֵשׁ תַּפְקִיד גָּדוֹל מְאוֹד.

כתבה: סֶנְדִּי לׇנְטְוֹן
אִיּוּרִים: קְלֵיר קִי

מָה זֶה פֹּה? אֵיךְ אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת שְׁנֵי דְּבָרִים בְּדִיּוּק בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן?!
אֶפְשָׁר לֶאֱפוֹת עוּגָה וּלְטַפֵּס עַל עֵץ בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן? אוֹ לְטַאֲטֵא אֶת הָרִצְפָּה וְגַם לַעֲמֹד עַל הָרֹאשׁ? 
סֵפֶר מְשַׁעֲשֵׁעַ עַל מִשְׁפָּחָה אַחַת שֶׁאוֹהֶבֶת לַעֲשׂוֹת כָּל מִינֵי דְּבָרִים שׁוֹנִים בְּבַת אַחַת, וְעַל רְגָעִים מְיֻחָדִים בְּשַׁבָּת, כַּאֲשֶׁר הֵם מְבַלִּים יַחַד "בְּדִיּוּק בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן".
מֵאֵת: שַׁחַר חַיִּים
אִיּוּרִים: שִׁירְלִי וַיְסְמָן

"לָמָּה אֵין לָךְ אַבָּא?" צָעֲקוּ חֲבֵרֶיהָ שֶׁל בִּתִּי מֵעֵבֶר לְשַׁעַר הַגַּן. הַגַּנֶּנֶת נוֹתְרָה בִּמְבוּכָה, וַאֲנִי הִמְתַּנְתִּי בְּצִפִּיָּה לִתְגוּבַת בִּתִּי. לֹא רָצִיתִי לַעֲנוֹת בִּשְׁמָהּ. בִּתִּי רָצָה אֲלֵיהֶם בְּדִלּוּגִים וְאָמְרָה, "כִּי כָּכָה זֶה אֶצְלֵנוּ, יֵשׁ לִי רַק אִמָּא." אַחַר כָּךְ נִפְרְדָה מֵהֶם לְשָׁלוֹם, חָזְרָה אֵלַי בְּאֹשֶׁר גָּדוֹל וּבְחִבּוּק וְהִתְמַלֵּאתִי גַּאֲוָה עַל הַקְּלִילוּת שֶׁבָּהּ עָנְתָה. 

זוֹ רַק דֻּגְמָה אַחַת שֶׁמַּמְחִישָׁה אֶת מָה שֶׁיְּלָדִים לְמִשְׁפָּחוֹת שׁוֹנוֹת מִתְמוֹדְדִים אִתּוֹ לְעִתִּים. שְׁאֵלוֹת נוֹסָפוֹת שֶׁהֵם שׁוֹמְעִים הֵן: מִי מִבֵּינֵיהֶם זֶה אַבָּא שֶׁלְּךָ? אֵיךְ זֶה שֶׁיֵּשׁ לָךְ שְׁתֵּי אִמָּהוֹת אוֹ אֵיפֹה אִמָּא שֶׁלְּךָ? וְהֵן מַדְגִּישׁוֹת אֶת הַחֲשִׁיבוּת שֶׁבְּהֶכֵּרוּת עִם תָּאֵי מִשְׁפָּחוֹת מִסּוּגִים שׁוֹנִים, לֹא רַק עֲבוּר הַיְּלָדִים עַצְמָם אֶלָּא גַּם עֲבוּר חַבְרֵיהֶם. הַסֵּפֶר "מִשְׁפָּחָה אוֹהֶבֶת" מְתָאֵר סוּגֵי מִשְׁפָּחוֹת שׁוֹנִים מִנְּקֻדַּת מַבָּטָם שֶׁל הַיְּלָדִים הַמַּסְבִּירִים אֶת הֶרְכֵּב הַמִּשְׁפָּחָה הָאוֹהֶבֶת שֶׁלָּהֶם: מִשְׁפָּחָה מָסָרְתִּית שֶׁל אַבָּא וְאִמָּא, מִשְׁפָּחוֹת 
חַד-הוֹרִיּוֹת, מִשְׁפָּחוֹת חַד-מִינִיּוֹת/גֵּאוֹת, הוֹרוּת מְשֻׁתֶּפֶת, הוֹרִים שֶׁהִתְאַלְמְנוּ וְהוֹרִים יְחִידָנִיִּים – הַמְּשֻׁתָּף לְכָל הַמִּשְׁפָּחוֹת הוּא שֶׁכָּל מִשְׁפָּחָה אוֹהֶבֶת וּמְיֻחֶדֶת בְּדַרְכָּהּ שֶׁלָּהּ.
מַטְּרַת הַסֵּפֶר הִיא לְאַפְשֵׁר לַיְּלָדִים לְהִתְגָּאוֹת בְּמִשְׁפַּחְתָּם וְיַחַד עִם זֹאת לְהָכִיל וּלְקַבֵּל סוּגֵי מִשְׁפָּחוֹת שׁוֹנִים מִשֶּׁלָּהֶם. כְּמוֹ כֵן, בִּיכָלְתּוֹ לְהַעֲנִיק לַהוֹרִים כְּלִי שֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ יוּכְלוּ לְשׂוֹחֵחַ עִם יַלְדֵיהֶם עַל סוּגִים שׁוֹנִים שֶׁל מִשְׁפָּחוֹת. 

מַלְכִּי דָּנִיאֵל הִיא אֵם יְחִידָנִית לְשָׁלוֹשׁ בָּנוֹת. לְאַחַר שָׁנִים רַבּוֹת בְּחוּ״ל וְקַרְיֵרָה מְשַׂגְשֶׂגֶת בִּתְחוּם הַהַיְטֵק הֶחְלִיטָה לַעֲזֹב הַכֹּל וּלְהָקִים מִשְׁפָּחָה. לְגַדֵּל יְלָדִים זֶה מְאַתְגֵּר, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה כְּאֵם יְחִידָנִית, כְּמוֹ כָּל מִשְׁפָּחָה שֶׁבָּחְרָה בְּדַרְכָּהּ שֶׁלָּהּ בַּהֲבָאַת יְלָדִים לָעוֹלָם, אַךְ הָאֹשֶׁר שֶׁהֵם מְבִיאִים אִתָּם לְלֹא סָפֵק שָׁוֶה אֶת הַבְּחִירוֹת שֶׁעָשִׂינוּ.

לטם, יפעת, אבינעם ושלכת  - אמא, שני ילדים וכלבה - הם משפחה שלא לגמרי ברור מי מוביל ומי מובל בה ואיך היא מתנהלת בתהפוכות החיים.

בהחלטה של רגע הם עוזבים הכל ויוצאים למסע. זהו מסע שאין לו יעד מוגדר אבל הוא מלווה בתחושת דחיפות גדולה. הרפתקאות רבות ומפתיעות שייקלעו אליהן, אנשים ומקומות שייתקלו בהם, ורגשות ומאוויים שיציפו אותם יגיעו כולם בסופו של דבר לנקודת שיא.

יערה ענבר חיה עם משפחתה בירושלים. ספריה הקודמים: "חלום של בין השמשות" (ידיעות ספרים, 2013), "בקול ובלחש" (ידיעות ספרים, 2014), "שביל של רגליים קטנות" (כנרת זמורה דביר, 2017) ו"שנה אחת בכפר" (ידיעות ספרים, 2018).  

לא תמיד אנחנו אוהבים לעשות את כל מה שמבקשים מאיתנו.
מאיה לא אוהבת להתרחץ – זה יכול לקרות גם במשפחות טובות.
אבל ההורים של מאיה מצאו דרך יצירתית כדי לשנות את דעתה.

זהו ספר הילדים הראשון של צביקה גנדלמן, מחבר רב המכר בהוצאת אמזון  Wait For Me Here(בעברית: חשיבה מנצחת). 

יותר מחמישים שנה לאחר מותו, ממשיכות התובנות של הפסיכואנליטיקאי דונלד ויניקוט על יחסי אם־תינוק ועל ההתפתחות הרגשית מינקות לבגרות לשמש השראה להורים ולמטפלים בכל העולם. 
ויותר מחמישים שנה לאחר מותו, ממשיכים לראות אור אוצרות קטנים וגדולים מתוך עזבונו. כזה הוא הספר לחשוב על ילדים — לדבר עם הורים, המבוסס ברובו על הרצאות ומאמרים שייעד ויניקוט לקהל הרחב, ואשר  זוכים כעת לפרסומם הראשון בעברית.
המאמרים של ויניקוט, מאבות הפסיכולוגיה של הילד ומי שטבע את המושגים "אם טובה דיה" ו"אובייקט מעבר", עוסקים בשלל נושאים: מההתפתחות הנפשית בינקות ועד השפעת האובדן על הילד, מתגובת ילדים להולדת אח חדש ועד בניית אמון, ומבעיות פסיכוסומטיות של ילדים ועד חוסר חיבה של הורים לילדיהם. המאמרים מטילים אור על פינות מסקרנות בנפשנו ובהתפתחותנו, ובתוך כך מציגים את ההסתכלות הפסיכואנליטית המאלפת של ויניקוט, ומספקים הזדמנות מרתקת לעקוב אחר התפתחות החשיבה שלו לאורך השנים.

דוֹנַלד ווּדס ויניקוֹט (1971-1896), רופא ילדים ופסיכואנליטיקאי בריטי, נמנה בזכות תיאוריית ההתפתחות שלו עם אבות הפסיכולוגיה של הילד. בהוצאת דביר ראו אור אחדים מספריו, בהם הכל מתחיל בבית ותינוקות ואמותיהם, וכן הספר ויניקוט מאת אדם פיליפס, המתאר את עבודתו ותרומתו של ויניקוט לפסיכואנליזה של הילד ושל המבוגר.

לְפֶתַע אַיָּה גִּלְּתָה
כִּי בֻּבָּתָהּ אֵינֶנָּה לְיָדָהּ –
הִיא הֲרֵי לָקְחָה אוֹתָהּ אִתָּה כְּשֶׁיָּצְאָה מִבֵּיתָהּ!
חִפְּשָׂה וְחִפְּשָׂה,
אַךְ אוֹתָהּ לֹא מָצְאָה.
אַיָּה הַקְּטַנָּה גָּרָה בְּבַיִת קָטָן הַנִּמְצָא בְּלֵב הַפַּרְק. יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁהִיא יוֹצֵאת לְטִיּוּל עִם אִמָּא וְאַבָּא וּבֻבָּתָהּ הָאֲהוּבָה, הַבֻּבָּה אוֹבֶדֶת.
לְאָן נֶעֶלְמָה הַבֻּבָּה? הַאִם אַיָּה תִּמְצָא אוֹתָהּ? מִי יָבוֹא לְעֶזְרָתָהּ?

את הסיפור כתב גדי גפן, נשוי ואב לשלושה. גדי ומשפחתו טיילו הרבה בעולם וגרו במדינות שונות. אגב כך הם למדו, תוך כדי התבוננות והתנסות, על עולם הילד בכל מדינה ומדינה. בעקבות זאת החליט גדי לכתוב סדרה של סיפורים קצרים דווקא על נושאים המשותפים לכל הילדים. 

הבובה של איה נכתב כספר המגשר בין תרבויות. זהו סיפור קל להבנה, יש בו המון תמימות ורוך, והוא גם מלמד את הילדים על טוב לב ועל עזרה לאחרים. הספר תורגם לכמה שפות וכעת מופיע בעברית. האיורים נעשו כפרויקט משותף עם גרפיקאים צעירים במזרח הרחוק, שנתנו ביטוי לסקיצות הראשוניות של הסופר, ויצרו מהן אוסף של תמונות צבעוניות בהשראתו. 

"נֹגַהּ נִרְגֶּשֶׁת לַמַּחְשָׁבָה שֶׁבְּקָרוֹב תִּהְיֶה לָהּ אָחוֹת קְטַנָּה.
""אַתְּ מַמְצִיאָה, רַק אִמָּא וְאַבָּא יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת תִּינוֹקוֹת,"" אוֹמֶרֶת לָהּ חֲבֵרָה בַּגָּן. אֲבָל אַבָּא וְדֶדִי אָמְרוּ שֶׁתִּהְיֶה לָהּ אָחוֹת. 
עֻבְדָּה – שְׁלָשְׁתָּם טָסִים לְהָבִיא אֶת הַתִּינֹקֶת הַבַּיְתָה.

 
יונה טֶפֶּר, סופרת הילדים האהובה, כתבה עשרות ספרים לילדים ולנוער, וזכתה בפרסים רבים. בין ספריה לקטנים: 'יעל מציצה לרחוב', 'בינה נוסעת מבנימינה', 'מי הכי גבוה?', 'לא תשיג אותי', 'הצדף של מלכת הים' ועוד.

גלעד סֶלִיקְטָר, מבכירי אמני הקומיקס בארץ. אייר ספרי ילדים ונוער ופרסם רומנים גרפיים שזכו לשבחי הביקורת בארץ ובעולם.

בְּגַן הַיָּרָק שֶׁל סַבָּא יַענְקָ'לֶה צָמַח מְלָפְפוֹן מֻפְלָא.
סַבָּא נִגַּשׁ לְְסָבְתָא, נָתַן לָהּ נְשִׁיקָה וְאָמַר:
"מְלָפְפוֹן עֲנָק בַּגִּבְעָה
זֹאת סִבָּה לִמְסִבָּה נִפְלָאָה."

בֶּחָצֵר שֶׁל סַבָּא יַענְקָ'לֶה מספר על מלפפון שצמח בגינה של סבא יענק'לה, מלפפון עצום בגודלו שלא נראה כמוהו בכל הסביבה. כל בני המשפחה והשכנים הגיעו לגינה כדי לחזות בפלא ולתרום את חלקם במסיבה הגדולה שהכין סבא יענק'לה וארגנה סבתא דבורקה לכבוד המלפפון החדש. הסיפור הוא דמיוני, אך הדמויות אמיתיות, והאווירה תואמת את זכרונות ילדותה של הסופרת, שגדלה בגבעת שפירא. זכרונות מיישוב שוקק חיים שבו חתונות וחגים נחגגו בחצרות הבתים בחוויה של שיתוף, אחווה ואהבה, זכרונות ממשפחה אחת גדולה שבה כולם עוזרים, מושיטים יד ותורמים את חלקם בחגיגה שמחה. 

טל שחר, ילידת 1966, בת שנייה מבין ארבע בנות למשפחת מרחב, המתגוררת בגבעת שפירא שבעמק חפר. נשואה לאמנון, אימא לנגה, לאמיר וליובל. בעלת תואר ראשון בחינוך לגיל הרך ותואר שני בחינוך מיוחד מטעם אוניברסיטת תל-אביב. מחנכת זה 25 שנה בחינוך הרגיל והמיוחד. אוהבת ליצור בחומר ולצייר. מחוברת לעולם הגיל הרך ואוהבת ילדים. בחצר של סבא יענק'לה הוא ספרה הראשון.

אסף בן השתים־עשרה, הוא ילד חנוּן ומחונן, חתיך, בהיר שיער, בעל קומה ממוצעת, ילד שיש לו איי.קיו. גבוה, שיודע המון. אבל לא חכמתו ולא מראהו עוזרים לו להיות מקובל בכיתה, והוא מבלה חלק ניכר מחייו בחברויות דרך האינטרנט.

בשנה בה מתרחש הסיפור קורים לאסף דברים מפתיעים – הוא מתיידד עם בחור חסר-בית, מתאהב במילנה שמקסימה אותו בנגינה בפסנתר, ותוך כדי שיטוטיו באינטרנט נחשפים בפניו פרטים שגורמים לו להבין שהחיים שלו ושל משפחתו  שונים ממה שחשב.

בסופה של אותה שנה הוא אומר: "אם יש לך סוד אל תמהר לספר אותו באינטרנט. שם כל הסודות שלך יכולים להתגלות ברגע ולהפוך את חייך על פניהם, כמו שקרה למשפחה שלנו. הגלישה באינטרנט וצירופי המקרים שהוא זימן, הפשיטו אותה מהסודות הכי גדולים והכי מפתיעים והשאירו אותנו חשופים לגמרי."

סיפורו של אסף בספר זה, משתלב בסיפורו של דניאל מהספר האהוב המכוערים של דניאל.

מי שקרא את המכוערים של דניאל ישמח לשוב ולפגוש כאן את גיבוריו, אבל גם מי שלא קרא אותו מוזמן לקרוא את החיים שלי דוט.קום., לחוות עם אסף את הרפתקאותיו ואת תובנותיו ולהרהר לאחר מכן בכוחם של צירופי מקרים וגם בכוחו של האינטרנט כמגשר, מחבר וחושף סודות.

עפרה גלברט־אבני סופרת, עורכת ומנחת סדנאות כתיבה לילדים, נולדה בתל אביב. אם לשני בנים וסבתא לחמישה נכדים, כתבה ספרים רבים לפעוטות, לילדים ולבני נוער.

ספרה 'קירות שלא רואים' זכה בפרס יאנוש קורצ'אק לשנת 1995, ספרה המכוערים של דניאל זכה בפרס זאב לשנת 2005.

לסיפור מתנה קטנה-גדולה יש סיבה ומטרה: לענות על שאלות שמתרוצצות במוחה של ילדה קטנה וסקרנית: "איך נולדתי?" "איפה אבא?" "איך הגעתי לכאן?"

הסיפור מתנה קטנה-גדולה עונה על צורך של אם יחידנית לספק תשובות טובות וברורות על תהליך ההפריה ועל מבנה המשפחה ולהעניק הזדמנות לשיחה פתוחה בין הורים לילדים,
ועונה על צורך של ילדים להורים יחידנים בגילי הגן להבין את המשמעות של לגדול במשפחה אחרת. 

על סוגי משפחות
יש משפחות עם אבא ואימא, יש משפחות עם אבא ואבא, יש משפחות עם אימא ואימא, יש משפחות עם אימא אחת, ויש משפחות עם אבא אחד...
מה שחשוב באמת לדעת הוא שבכל משפחה יש הרבה אהבה, והעיקר הוא הביחד!!!

בעשור האחרון, מספר הגברים בארץ ובעולם החווים הורות מבוגרת עולה. 
איציק פלטק, בסגנון כתיבה רזה וייחודי, מגולל באופן אותנטי וגלוי לב את חוויותיו כהורה מבוגר. המיקוד בספר הוא על המפגש בין האב לבנותיו ובין הבנות לאביהן. 
בספר מובאים 28 קטעים קצרים המבטאים את הפער הבין-דורי ומציגים אי-הבנות קטנות שעליהן מחפה אהבה גדולה. 
זהו אוסף של סיפורים הלוכדים ברגישות ובקריצה משעשעת אירועי יום-יום המתמצתים חיים שלמים. 
הקטעים מלווים באיורים המוסיפים נקודת מבט וממד נוסף של עומק. 
הספר מדויק ואנושי, ומשאיר לקורא מקום רב לפרשנות.  

הצמדתי את אוזני לקיר וצעקתי בקול:

"סליחה מי נמצא שם אם מותר לי לשאול"?

וכך באופן שאני איני מכיר נכנסה לחיי

המשפחה שבקיר

"המשפחה שבקיר", סיפור פנטזיה ודימיון

פרי עטו של הסופר ירון עמית המראה לילד

צד אחר למה שנראה כברור ומוכר

אַייבִי וּבִּין בְּטוּחוֹת שֶׁהֵן יוֹדְעוֹת מָה יַעֲשׂוּ כְּשֶׁיִּהְיוּ גְּדוֹלוֹת. אֲבָל אָז הֵן פּוֹגְשׁוֹת אֶת הֶרְמָן צַיַּד הָאוֹצָרוֹת בִּירִיד הַקַּרְיֵרָה בְּבֵית הַסֵּפֶר וּמְשַׁנּוֹת אֶת דַּעְתָּן. 
לֹא רַק שְׁתֵּי הַחֲבֵרוֹת מִתְאַהֲבוֹת בַּמִּקְצוֹעַ הַמְּיֻחָד - 
כָּל תַּלְמִידֵי כִּתָּה בּ' מַתְחִילִים לְחַפֵּשׂ אוֹצָרוֹת – 
וְגַם מוֹצְאִים. כֻּלָּם, מִלְּבַד אַייבִי וּבִּין... 
הַאִם אֵין לָהֶן אַף טִפַּת כִּשָּׁרוֹן? 
וְאוּלַי הַכֹּל עִנְיָן שֶׁל מַזָּל?

אַייבִי וּבִּין בִּכְלָל לֹא דּוֹמוֹת, אֲבָל הֵן הַחֲבֵרוֹת הֲכִי טוֹבוֹת בָּעוֹלָם, וְהֵן הַגִּבּוֹרוֹת הַמַּצְחִיקוֹת וְהַפְּרוּעוֹת שֶׁל סִדְרַת סִפְרֵי הַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁכָּבְשָׁה אֶת אַרְצוֹת הַבְּרִית, וְעַכְשָׁו גַּם אֶת יִשְׂרָאֵל.

אַייבִי וּבִּין יוֹרְדוֹת לְעֹמֶק הָעִנְיָן הוּא הַסֵּפֶר הַ–12 בַּסִּדְרָה.