ספר לא ארוך. המחבר גדל בחיפה, משפחה שעלתה מרומניה. מה שהרגשתי במהלך הספור ,שהיית להם משפחה רחבה,של דודים ודודות שגרו קרוב אחד לשני. וזה כוח. הוריו היו הולכים מדי יום שישי להפגש אצל אחת הדודות והיו משחקים רמי,לעתים על כסף .
רוי היה ילד שובב,היפר אקטבי לדבריו שלא אהב את בית הספר.היה כשרוני מאוד באקרבטיקה,הולך על הידים, וזוג שראה אותו יום אחד מבצע פעלולים בגן המשחקים הציע שהוא יצטרף לקרקס שהיה מופיע,באזור אבל אמו סרבה...
אביו וחלק מדודיו היו עובדים על אוניות ,ונעדרו המון מהבית.
אביו לא הבין את נפשו של רוי,התעלם מזה,שהוא מוכשר בהבעה,ציור ועוד והיה מרביץ לו המון. הוא לא אהב את אביו,די,בצדק.
הילדים היו אז המון בחוץ,משחקים ,הולכים מכות. לא הכרתי ,איני מכיר את חיפה ועניין אותי לקרא על השכונה הזו .וואדי סאלים היית שכונה עניה, דרות של חדר או שנים ומשפחות יהודיות נכנסו לבתים אחרי שערבים נטשו במלחמת העצמאות.היה,שם הוואי שלם של חי רחוב.
המשפחה עברה כול פעם דירה .פעם עברו לדירה שחבר של אביו של רוי הסכים להשכיר לו ,דירה בקומה,שישית.. הרבה מאוד מדרגות. היום הרסו את מה,שהיה,אז,או מתכונים להרוס את מה,שנשאר,כמו רחוב אל פאשה. וכפי שכתב המחבר עם שלא,שומר על עברו,אין לו עתיד.
למרות הילדות הלא,קלה,שעבר, רוי עבר לנתניה, למד בפנמיה, התגיס לשריון,לחם במחמת יום הכפורים והיה אחראי על שכונות .
אשמח לקרא ספרים נוספים שלו.