המגזין השבועי שלנו עם המלצות קריאה, ראיונות עם סופרים, ציטוטים בלתי נשכחים ועוד.

אז תגידו, ברצינות עכשיו – נרשמתם כבר לסדנת כתיבה? בעצם רגע, אולי יותר מעניין ואקטואלי לשאול – פתחתם כבר סדנת כתיבה? נדמה שככל שמתקדם התהליך המצער שבו עם הספר נהפך מעם של קוראים לעם של כותבים, שלא לומר גרפומנים ממש – כך הולכות ומתרבות סדנאות הכתיבה, כאילו צצות תחת כל עץ רענן; בתנאי, כמובן, שהעץ הרענן ממוקם באתר אקזוטי שבו ניתן לנטוע ריטריט כתיבה מפתה לסופ"ש ולקחת מלא-מלא כסף. אט אט נוצרת התחושה כאילו כל כתבן חובבני שמאחוריו בקושי ספרון ורבע בינוניים למדי – ממציא את עצמו מחדש כגורו מזהיר לעת מצוא עבור כותבים מתחילים עם יותר מדי זמן פנוי וקרנות נאמנות שדווקא הצליחו. ומצד שני, מה הבעיה פה בכלל? אם הפרה רוצה לעוף על עצמה ולהניק, והעגל הרך משתוקק לינוק מחוכמתה, הרי זה לגמרי ווין-ווין – לא ככה? אולי בעצם אני סתם קנאי קטן, שעינו צרה בחסרי העכבות הנועזים ממנו? אז תגידו, ברצינות עכשיו – הייתם נרשמים לסדנת כתיבה שלי? נו בואו, אל תהיו כאלה, נעשה לכם מחיר, עליי.

תודה שבאתם, תהנו מהגיליון.
- רן בן נון

GIF למגזין

המבצע יסתיים בתאריך:
שם פרפרים עפים
שם פרפרים עפים
שם פרפרים עפים

שם פרפרים עפים

סוזן רדפרן

אחרי מותו הטראגי של אחד מילדיה, מארי, 44, כלכלנית בוגרת ייל, מבקשת למכור את האחוזה המשפחתית בניו המפשייר ולנסות להחלים. היא מגיעה למקום עם שתי בנותיה, בנה ובעלה, בתחילתו של קיץ חם וארוך. העניין הוא שבאותה אחוזה משפחתית המיועדת למכירה מתגוררת דווינה, וטרנית של הצבא האמריקני ואולי אפילו מכשפה. זה הסיפור בשם פרפרים עפים המקסים של סוזן רדפרן, ספר פיל גוד, שכתוב בשפה עשירה ויפהפייה עם סף ריגוש שעולה מפרק לפרק, ישר מהלב, בלי חשבון.