מעבר לקופה

ראש בראש

להכיר את האנשים מאחורי הספרים
צילום:ינאי יחיאל

סייד קשוע

סייד קשוע נולד בטירה בשנת 1975. הוא סופר ועיתונאי. כשהיה ילד נשלח לפנימיה למדעים ואמנויות בירושלים. למד פילוסופיה וסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. בעל טור קבוע במוסף"הארץ". זוכה פרס ראש הממשלה לשנת 2004.
  • האם אתה נמצא בתהליך כתיבת ספר חדש?
  • לא. אך תהליך החיפוש אחר סיפור או הרגשה שמטרידה אותי כבר החל.
  • האם אתה יודע מראש את סיפור העלילה או שהיא נבנית ומתפתחת תוך כדי כתיבה?
  • מעולם לא ידעתי מראש איך יתפתח הסיפור אותו אני כותב. אני נוטה לחשוב שסיפור מתחיל בריח, בדמויות, בהרגשה שאני מנסה להעביר. אני הולך עם הדמויות, מתלבט יחד איתם, חיי את חייהם, או יותר נכון, הם חיים את שלי! במידה רבה, אני כותב סיפורים בגלל הצורך הבלתי נשלט לדעת מה קורה בסוף. לעיתים, אני מסיים את הסיפור, ועדיין תוהה מה קורה לגיבורים בסוף!
  • האם וכיצד אתה רושם לעצמך רעיונות לכתיבה שצצים במהלך עיסוקים אחרים?
  • קורה לפעמים שאירוע, דמות, מעשיה מתרחשת מול עיני ואני יודע שעלי לאמץ אותה לסיפור בו אני עוסק. לפעמים אני מחפש פיסת נייר ורושם את הרעיון פן אשכח. הבעיה שתמיד אני שוכח היכן שמתי את הפתק עם הרעיון שאני בטוח שהוא היה נפלא.
  • האם ומה אתה קורא במהלך כתיבה של ספר?
  • אני משתדל לקרוא במהלך כתיבה של ספר בדיוק כשאני קורא כשאיני עוסק בכתיבת סיפורים. בשני המקרים אני מעדיף סיפורת. רומאנים כמו נובלות וסיפורים קצרים.
  • איך אתה מסתדר עם העורכים הספרותיים שלך? איך בכלל נמדד עורך ספרותי טוב?
  • עם עורכי הספרותיים אני מסתדר נפלא. אני זקוק לעורך כבר בשלבים הראשונים של העבודה. עורך הוא לא האיש שאני מגיש לו את הספר המוגמר, אלא עורך הוא זה שאני מספר לו כבר על הרעיון ההתחלתי ונמצא בקשר קבוע איתו לאורך כל תהליך הכתיבה. יש לי דרישות מתישות מעורכים, לא תמיד הם עומדים בהם! אני חייב שהעורך שלי יהיה זמין לקרוא פרקים, גם הראשוניים, ולהגיב עליהם במהירות שיא. אני מתלבט עם העורכים, אנחנו נפגשים, מעלים רעיונות ודנים במהלכים אפשריים. עורך ספרותי טוב עבורי הוא האיש שמבין את הסיפור אותו אני מנסה לספר, ובעיקר נוטע בי אמונה חזקה כי זהו סיפור שלא אסלח לעצמי אם לא אספר אותו.
  • מי הראשון שקורא את יצירתך? האם אתה מביא בחשבון את הערותיו?
  • עורכי הם קוראי הראשונים. הערותיהם חשובות לי ביותר. כאמור אני לא מסוג הסופרים שמציג ספר מוגמר, או טיוטה של ספר, אלא מגיש פרקים כבר עם תחילת העבודה.
  • כשמתרגמים את ספרך לשפה זרה לך לחלוטין, עד כמה אתה רגוע?
  • אני מאוד שמח כאשר אחד מספריי יוצא בשפה זרה. אני לא בטוח כמה אני רגוע, בעיקר נוכח הידיעה שמשהו בדרך ילך לאיבוד. אני לא מתכוון לסיפור כמו שאני מתכוון לקצב של הסיפור ולפעמים אף למוסיקה שבסיפור. מלבד אנגלית, וגם זה רק בקושי, איני יכול לשפוט את תוצאת התרגום. התרגום לאנגלית של שני ספריי הקודמים היה מצוין, ואני מקווה ומאמין שרמת התרגום ביתר השפות אינה נופלת מזו של האנגלית.
  • מהי יצירת האמנות המרגשת ביותר שנתקלת בה לאחרונה ?
  • לפני כמה ימים השתתפתי באירוע שהתקיים סביב הספר "גוף שני יחיד" באוניברסיטה העברית. ובתום האירוע ניגש אלי בחור נחמד ומסר לי מעטפה חומה. "זאת לא פצצה", הוא אמר והלך. בתוך המעטפה מצאתי את "אנחנו ושכמותנו ובארץ ניכר" שתי נובלות נפלאות מאת הסופר הרוסי סרגיי דובלטוב. ומשום שזה ספר שסיימתי לקרוא רק הבוקר, הוא בעיני יצירת האומנות המרגשת שנתקלתי בה לאחרונה.
  • כאשר כותב מתחיל מראה לך את יצירתו, האם תגיד לו את דעתך הכנה?
  • כן. אך תמיד אזכור את תחילת דרכי בכתיבה ואזכיר לעצמי את השטויות שכתבתי פעם! במקרים קשים במיוחד אני נוטה להגיב ב: "תמשיך אחרת"
  • האם אתה יכול להיות חבר של מישהו שאינו אוהב את כתיבתך?
  • האדם האחרון שטרח לציין כי אינו אוהב את כתיבתי לא הותיר לי ברירה אלא להתחתן איתו!
  • האם יש סופר או יצירה ספרותית נעלמים שגילית ושאתה רוצה לעשות עימם צדק?
  • לא. צדק זו תכונה שאיני מכיר.
  • אם לא היית סופר, במה היית רוצה לעסוק?
  • טייס. הייתי רוצה להיות מפקד חיל האוויר!
עוד ראיונות עם סופרים