מעבר לקופה

ראש בראש

להכיר את האנשים מאחורי הספרים
צילום:אלבום פרטי

אסיא פזי

כשהיא תקועה בכתיבה היא קוראת ספר של מישהו אחר, היא תשמח לנהל רומן עם גיבור של סרמאגו, והיא מתאמנת בשיטת "מחשבת הגוף". אסיא פזי ("כתיבה תמה") עונה לשאלון האישי
  • מה הספר הכי טוב שלא את כתבת?
  • 'לוליטה'. קראתי אותו לראשונה בילדותי כמו ספרות "גסה" ואסורה אחרת (השער האחורי של העולם הזה, גמד, בול). בשנות ה-90 גיליתי את נבוקוב מחדש הודות לרות אלמוג שכתבה על 'תריסר רוסי' בתרגום נילי מירסקי. קראתי שוב את 'לוליטה' בשפת המקור, ושוב, ושוב.
  • כמה ספרים התחלת לכתוב והפסקת באמצע?
  • שני סיפורים.
  • ספר שתיקחי לאי בודד כדי לקרוא?
  • 'כל ספר של פוקנר שלא קראתי. 'בשכבי גוועת', 'דקלי פרא', 'אבשלום אבשלום' ו'אור באוגוסט' היו מסעירים ונפלאים. פוקנר דורש ממני קשב מרוכז, היעזרות במילון, נייר ועפרון. בדממה ובניתוק של האי הבודד אוכל לקרוא בלי שדעתי תוסח.
  • האי הבודד שלך, איפה הוא נמצא?
  • בים התיכון, לא רחוק
  • כשאת תקועה בכתיבה – מה עובד בשבילך? מה לא?
  • לקרוא ספר של סופר אהוב עלי עוזר, להמשיך לשבת, לא.
  • לקרוא ספר של סופר אהוב עלי עוזר, להמשיך לשבת, לא.
  • לא יותר ממאה שקל.
  • השלימי את המשפט: אם הילד שלי יוצא סופר/משורר, אני...
  • אשמח, לא פחות או יותר מאשר רוב העיסוקים האחרים.
  • באילו שעות ומיקום את אוהבת לכתוב?
  • בשעות הבוקר, לא מוקדם מדי, ליד שולחן העבודה, או באולם הקריאה בקומה ב' של ספרית סוראסקי.
  • מציעים לך להשתתף ב"הישרדות וי.איי.פי" תמורת מאות אלפי שקלים. בא בחשבון?
  • לא.
  • רוצים להפוך ספר שלך למיוזיקל. זורמת?
  • נדמה לי שלא, אולי רק תמורת מאות אלפי שקלים.
  • עם איזו דמות מרומן היית מנהלת רומן?
  • עם דמות המספר ב'דברי ימי מנזר', בעצם עם דמות המספר ברוב ספריו של סרמאגו: תמיד הוא אדם חכם בעל ראיה רחבה, חד תפיסה ורואה לעומק הדברים, פטפטן, בעל חוש הומור ולב חם, שנפלא לשהות במחיצתו, עוד ועוד.
  • במכונת הזמן שקיבלת לנסיעת מבחן, לאיזו שנה את חוזרת ולמה?
  • לתחילת שנות ה-50, כדי להכיר בעצמי ומקרוב את הילדה שהייתי.
  • את יכולה לפגוש לשעה כל אדם (חי) בעולם. במי תבחרי?
  • בסופר הבריטי קזואו אישיגורו (אם אובמה לא פנוי באותה שעה). מכל הסופרים האהובים עלי הוא הרבגוני ביותר בעולמות שהוא בורא ובז'אנרים, עד – וכולל – מדע בדיוני ופנטסיה. אני מתרשמת מספריו שהוא חכם, סובלני, מסקרן ומרתק.
  • מי הסופר החי הגדול בעולם?
  • אליס מונרו.
  • על מה אף אחד לא כותב, וחבל?
  • על יחסים בין אנשים בשני קצות החיים – ילד רך בשנים (פחות מארבע-חמש) ואדם מבוגר (שאינו ההורה) - מנקודת מבטו של האחרון. בהתנסות שלי בקשר כזה אני מתוודעת לטווח של רגשות, זכרונות ומחשבות שמתקשרים לתקופות רבות בחיי, מילדות ועד זיקנה. התאור הפשטני של רגשות סבתאיים-סבאיים, למשל, שמוגבל לאושר, התפעלות, אהבה, התמוגגות, מתיקות - מחמיץ, לדעתי, אפשרויות אנושיות עשירות. אבל כשאני רק מתחילה לחשוב על כתיבה מסוג זה אני מיד נשאבת למתיקות המתמוגגת..
  • כשיוצא לך ספר חדש, את באופוריה/ חרדה/ חופשה בקאריביים/ אחר (פרטי).
  • בשלווה של הגעה לסוף הדרך.
  • אבל מה עם מקצוע? מה את הולכת ללמוד אם שולחים אותך עכשיו ללימודים?
  • אריגה, אולי ביולוגיה או הסטוריה.
  • מהו פרק הזמן הממושך ביותר שבו ישבת וכתבת ברציפות?
  • שעתיים.
  • כושר גופני – מה את עושה בקשר לזה?
  • מחשבת הגוף (התעמלות), הליכה, קצת שחיה
  • איזה ספרים מבזבזים לך את הזמן אבל את מאפשרת להם את זה?
  • הקריאה בפייסבוק מושכת אותי, אבל לעתים קרובות מלווה בתחושת בזבוז זמן. נדמה לי שמה שיוצר זאת אינם תכנים ספציפיים, צורות או סגנון ביטוי, אלא התחושה שערבוב אקראי של דברים מושלך לעברי בלי שיש לי שליטה עליו, ואני מתפתה לעוד ועוד רפרוף וגלילה מהירה למטה.
עוד ראיונות עם סופרים