ראש בראש

להכיר את האנשים מאחורי הספרים
צילום:יח"צ

יוסי אבני־לוי

מגדיר את עצמו כאיש של לבטים, פוחד מאוקיינוסים ומרחקים, וכשהוא תקוע בכתיבה הוא אומר לעצמו "קום, עצלן!". יוסי אבני לוי ("הסתיו של מיכאלה") עונה לשאלון האישי
  • מה הספר הכי טוב שלא אתה כתבת?
  • "והיום איננו כלה", צ'ינגיס אייטמטוב.
  • כמה ספרים התחלת לכתוב והפסקת באמצע?
  • אחד. ספר על ענת, אישה בודדה שמחפשת אהבות נטושות בטרמפיאדות. קראתי לו "המלאך שלי", ואחרי לבטים (אני איש של לבטים) זנחתי אותו.
  • ספר שתיקח לאי בודד כדי לקרוא?
  • "נשים קטנות", לואיזה מיי אלקוט.
  • האי הבודד הזה שאתה חולם עליו – איפה הוא בערך?
  • בין רודוס לכרתים, אני חושב. שלא יהיה רחוק מדי. אני פוחד ממים עמוקים, מאוקיינוס וממרחקים.
  • כשאתה תקוע בכתיבה – מה עובד בשבילך?
  • אני אומר לעצמי, "עכשיו תכתוב את הספר הכי טוב שלך. זה שעדיין לא כתבת. קום, עצלן אחד". זה בדרך כלל עוזר.
  • השלם את המשפט: אם הילד שלי יוצא סופר/משורר...
  • אני אשמח בטירוף! אקפוץ משמחה!
  • כתיבה או ארוחה טובה?
  • כתיבה.
  • כתיבה או סקס טוב?
  • סקס טוב. עם הבחור הכי חתיך בעולם.
  • באיזה שעות ומיקום אתה כותב הכי טוב?
  • בלילה. בחדר העבודה המבולגן והדחוס שלי. אחרי שהילדים נרדמים סופסוף.
  • מציעים לך להשתתף ב"הישרדות וי.איי.פי" תמורת מאות אלפי שקלים. בא בחשבון?
  • לא. זה דוחה אותי, מפחיד אותי ומביך אותי. חוץ מזה שמאות אלפי השקלים יבוזבזו אחר כך על טיפולים נפשיים ופיזיותרפיה.
  • רוצים להפוך ספר שלך למיוזיקל. זורם?
  • ודאי. נשמע נהדר! אבל זה עלול להיגמר במיוזיקל הכי עצוב אי פעם, כשגם הזמר וגם הקהל מייללים "אוי אוי".
  • עם איזו דמות מרומן היית מנהל רומן?
  • עם מרקו, גיבור "הסתיו של מיכאלה".
  • במכונת הזמן שקיבלת לנסיעת מבחן, לאיזו שנה אתה חוזר ולמה?
  • 1939. ללא ספק. לראות את העולם הישן רגע לפני שחרב. לצעוק. להזהיר. להציל.
  • אתה יכול לפגוש לשעה כל אדם (חי) בעולם. במי תבחר?
  • תתפלאו, אבל באמא שלי. בגלל המגיפה הארורה, חיבקתי אותה בפעם האחרונה לפני 10 חודשים.
  • מי הסופר החי הגדול בעולם?
  • אין דבר כזה, הסופר הגדול מכולם. יש הבדל בין "מצליח", ו"מפורסם" לבין "טוב". יש ספרים של סופרים "גדולים" שאינני אוהב. תרבויות שונות מצמיחות סופרים מצוינים, וייתכן שאת הטובים שבהם לא קראתי משום שלא תורגמו לעברית. אני לא מסוגל לקרוא ספר בשפה אחרת חוץ מעברית.
  • על מה אף אחד לא כותב, וחבל?
  • לא כותבים מספיק על סקס. וחבל מאוד. כולם חושבים על סקס אבל חוששים לכתוב עליו, או לא מצליחים. בעיני מרבית הסופרים, סקס (גם כפעולה מהנה וחיונית, גם כמניע פנימי להתנהגות הדמויות) הוא פעולה אינטימית מביכה שצריכה להישאר בחושך. חושך כמטאפורה. הפוריטניות הזאת היא צביעות, בעיני, ומעידה על מחסום פנימי. סקס איננו עשיית קקי. שגם היא, כמובן, פעולה חיונית, אבל מרתקת פחות. אנשים לא נוסעים לעיר אחרת בשביל קקי טוב. סופר שמתבייש לכתוב על אחד הדחפים החזקים ביותר שיש לכולנו, איננו סופר טוב באמת.
  • כשיוצא לך ספר חדש, אתה באופוריה/חרדה/חופשה בקאריביים/אחר (פרט).
  • חרדה, ודאי. מתחיל המרוץ המתסכל מכולם: מה יאמרו עליו? למי להתחנף כדי לקבל כתבה בולטת? איפה הכי כדאי להתראיין? איך להתפלל כדי שהספר לא ייפול לידי מבקר או מבקרת מרושעים במיוחד, שכותבים דברים טובים בעיקר על החברים שלהם? איך לסייע לספר להמריא? לא פשוט!
  • אבל מה עם מקצוע? מה אתה הולך ללמוד אם אני שולח אותך עכשיו ללימודים?
  • אני חושב שכל אחד צריך ללמוד מה שהוא אוהב. לא מה שאמא אומרת. ולא מה שמכניס כסף.
  • כמה הכי הרבה שעות רצוף יצא לך לשבת לכתוב?
  • נדמה לי ששלוש שעות. לא יותר מזה.
  • כושר גופני – מה אתה עושה בקשר לזה?
  • מדי פעם מבקר בחדר כושר כדי לראות חתיכים חסונים ולומר וואו, אני הולך לכתוב עליהם.
  • איזה ספרים מבזבזים לך את הזמן אבל אתה מאפשרת להם את זה?
  • אני קורא רק ספרים שמעניינים אותי. בהגדרה, אם אני קורא ספר, הוא לא מבזבז את הזמן שלי.