מעבר לקופה

ראש בראש

להכיר את האנשים מאחורי הספרים
צילום:ענבל אור-לב

מור אסאל

גרה בתוך יער, כותבת כמו מכורה, תשמח לפגוש את הדלאי למה וחושבת שלהוציא ספר חדש זה קצת כמו להיכנס עירומה לחדר האוכל. מור אסאל ("איך ללטף קיפוד") עונה לשאלון האישי
  • מה הספר הכי טוב שלא את כתבת?
  • לא יודעת איזה בדיוק, אבל משהו של רובין הוב. אני משתחווה לסופרת הזאת, שיצרה גיבורים אפיים ועלילות מפוארות, ולהיפך.
  • כמה ספרים התחלת לכתוב והפסקת באמצע?
  • שניים. את הראשון התחלתי בגיל 25, והייתי מקריאה למלצריות בבית הקפה מתחת לדירה השכורה שלי. כשעברנו דירה ואיבדתי את קהל המאזינות שלי, איבדתי את הדרייב לכתוב. את השני התחלתי לכתוב בגיל 40, ואחרי שנה הגיבורה שלו שיעממה אותי וזנחתי אותה.
  • ספר שתיקחי לאי בודד כדי לקרוא?
  • "לחיות מתוך שמחה" של סנאיה רומן. אני יכולה לקרוא בו אלפי פעמים, וכל פעם למצוא הבנה חדשה.
  • האי הבודד הזה שאת חולמת עליו – איפה הוא בערך?
  • לא נעים לי להגיד, אבל הוא אי בתוך היער שמתחת לבית שלי במצפה הילה. אין מקום שיותר מטעין אותי ממנו.
  • כשאת תקועה בכתיבה – מה עובד בשבילך? מה לא?
  • עובד בשבילי לדבר עם אחת מחברותיי הגאונות, לרכל על הדמות שאני תקועה איתה. עובד לי גם לצאת להליכה, לקפל כביסה, לסדר משהו. לא עובד לי לחשוב חזק חזק. בסוף הפיתרון תמיד מגיע ברגע של הסחת דעת.
  • כמה ספר חדש צריך לדעתך לעלות בחנות?
  • בחיי שאין לי מושג. הייתי רוצה מקסימום בשביל הכותבים, ומינימום עבור הקוראים.
  • השלימי את המשפט: אם הילד שלי יוצא סופר/משורר, אני...
  • מבינה לגמרי מאיפה זה בא לו. המילוליות שלי היא עוד כלום לעומת כושר הביטוי של בעלי.
  • כתיבה או ארוחה טובה?
  • כתיבה.
  • כתיבה או סקס טוב?
  • כתיבה. סתם, על מי אני עובדת?
  • באיזה שעות ומיקום את כותבת הכי טוב?
  • אני כותבת בכל מקום ובכל שעה. כשאני באמצע טקסט, אני פשוט לא יכולה להפסיק. אני מתנהגת בכתיבה קצת כמו מכורה. בזמן כתיבת הרומן הייתי אומרת לבעלי שיניח לי, כי עוד לא כתבתי את המנה שלי להיום. כבר מצאתי את עצמי אחרי לילה רומנטי באוהל על החוף פותחת על הבוקר את המחשב שהחבאתי מעצמי.
  • מציעים לך להשתתף ב"הישרדות וי.איי.פי" תמורת מאות אלפי שקלים. בא בחשבון?
  • בשום פנים ואופן לא! אני קיבוצניקית. אני אמות ברעב לפני שאריב עם אנשים על אוכל. בעצם, לפני שאריב עם אנשים בכלל.
  • רוצים להפוך ספר שלך למיוזיקל. זורמת?
  • נפלא בעיני. "איך ללטף קיפוד" מתרחש בחלקו הגדול בשנות השמונים, וכדי להכניס את עצמי לאווירה הייתי שמה לי בפול ווליום מוזיקה משנות השמונים והתשעים. הילדים הסתכלו עלי במבט מפקפק.
  • עם איזו דמות מרומן היית מנהלת רומן?
  • פיץ-אביר, גיבור אלפי הטרילוגיות של רובין הוב. אין גבר כזה בעולם.
  • במכונת הזמן שקיבלת לנסיעת מבחן, לאיזו שנה את חוזרת ולמה?
  • 1991, ירושלים, השנה הראשונה באוניברסיטה. כזו התלהבות של יציאה מהכפר אל העיר, ירושלים לא ידעה מעודה. הייתי בשוק מזה שאני חיה בדירה משלי, שיש לי כסף, שכל יום אני לומדת באוניברסיטה דברים חדשים ומעניינים, שאני יכולה לקנות בגדים ונעליים וזה לא עניינו של אף אחד.
  • את יכולה לפגוש לשעה כל אדם (חי) בעולם. במי תבחרי?
  • הדלאי למה. הצלחתי להיכנס לטיצ'ינג שלו בטיבטית בשנה שעברה, בטיול להודו שנתתי לעצמי ליומולדת 50. לא הבנתי מילה, אבל החיוך של האיש הזה הוא אחד הדברים הכי יפים שראיתי.
  • מי הסופר החי הגדול בעולם?
  • לא יודעת אם הכי גדולה, אבל הכי משפיעה – עלי לפחות - היא מרגרט אטווד.
  • על מה אף אחד לא כותב, וחבל?
  • נתקעתי עם התשובה לזה, אז פניתי לאחת מחברותיי הגאונות, שאמרה: "על מה שקרה באמת. הרי כולם בהכרח כותבים פרשנות".
  • הפסדנו סופר פוטנציאלי גדול. לגבי מי את חושדת שזה עשוי להיות נכון?
  • שלומי שבן. יש עומק ואירוניה בטקסטים של השירים שלו.
  • כשיוצא לך ספר חדש, את באופוריה/ חרדה/ חופשה בקאריביים/ אחר (פרטי).
  • שמחה גדולה, כמובן, אבל גם מבוכה גדולה. הספרים הקודמים שלי היו ספרי עיון וזו תחושה אחרת. רומן, ועוד עם גיבורה שכל כך דומה לי בביוגרפיה, זה קצת כמו להיכנס עירומה לחדר האוכל. הסיוט של כל קיבוצניקית לשעבר.
  • אבל מה עם מקצוע? מה את הולכת ללמוד אם אני שולח אותך עכשיו ללימודים?
  • פסיכותרפיה, כנראה.
  • כמה הכי הרבה שעות רצוף יצא לך לשבת לכתוב?
  • אולי 40 דקות. אחר כך מאבדת ריכוז.
  • כושר גופני – מה את עושה בקשר לזה?
  • כל בוקר מתחיל בהליכה של חצי שעה, יציאה של חצי שעה עם הכלבה ליער מתחת לבית, עשר דקות יוגה ועשר דקות מדיטציה. היי מיינטננס, אבל זה כייף ממש.
  • איזה ספרים מבזבזים לך את הזמן אבל את מאפשרת להם את זה?
  • ספרות נוער חיננית. בעיקר פנטזיה.
עוד ראיונות עם סופרים