מעבר לקופה

ראש בראש

להכיר את האנשים מאחורי הספרים
צילום:בר גורדון

ענת בצר

מתרגלת יוגה ופילאטיס בהפסקות; לא מסתפקת בפחות ממיינד בלואינג סקס ואהבה; וכותבת בבית קפה, אבל עם אוזניות חוסמות רעש. ענת בצר (גשרים נופלים לאט) עונה לשאלון האישי
  • מה הספר הכי טוב שלא את כתבת?
  • היום זה ״אהבת תפוח הזהב״ של דליה רביקוביץ׳. ביום אחר מן הסתם, הייתי בוחרת בספר אחר.
  • כמה ספרים התחלת לכתוב והפסקת באמצע?
  • יש לי מאגר של דימויים, התחלות שירים, קטעי משפטים ולפעמים רק מילים בודדות שאני חוזרת אליו כשאני ״נתקעת״. אני מתעקשת לסיים גם אם הנחתי ציור, ספר או שיר בצד. אני חוזרת אליהם שוב ושוב, עד ה״פיצוח״.
  • ספר שתקחי לאי בודד?
  • אפשר לקחת את הטאבלט? אם לא (כי אין אינטרנט באי) אז את ״אודיסאה״ של הומרוס - בעצם מעולם לא קראתי אותו ברצף. אם יש מקום בארגז העץ שיסחף איתי לאי, אז אפשר אולי את כל כרכי ״בעקבות הזמן האבוד״ של פרוסט, מאותה סיבה. אם יש בעיית מקום אז נראה לי שבאי, עם ספר אחד, הגודל כן קובע, אז אולי התנ״ך.
  • איפה נמצא האי הבודד שלך?
  • האי שלי חייב להיות צפוני. לא ים, שמש וחול כי אם סלעים שחורים, קרחונים, דובים ושקט.
  • כשאת תקועה בכתיבה - מה עובד בשבילך?
  • פשוט יושבת וכותבת, גם אם יוצא רע, זה טוב.
  • כמה ספר חדש צריך לעלות?
  • לא משנה מה מחיר הספר אם חמישים אחוז מהמחיר מגיע לחשבון הבנק של הכותב. לא יקרה.
  • השלימי את המשפט: אם הילד שלי יוצא סופר/ משורר, אני...
  • שמחה מאוד.
  • כתיבה או ארוחה טובה?
  • כתיבה כמובן. אני אוהבת מאד אוכל טוב אבל זו תשוקה שאני יכולה להסתדר בלעדיה. האמנות עבורי היא לא תשוקה כי אם דחף חזק. בלי האמנות חיי אינם חיים. וסליחה על הדרמה.
  • כתיבה או סקס טוב?
  • סקס, אבל מעולה. לא מסתפקת בפחות ממיינד בלואינג סקס ואהבה.
  • מתי ואיפה את כותבת?
  • אני כותבת בדרך כלל בבוקר, רצוי מוקדם. במטבח הבית או במרפסת. לפעמים נעים ומפנק לי לכתוב עם אוזניות חוסמות רעש ב״קסם בעיר״, בית הקפה האהוב עלי. בכל מקרה, בסטודיו לציור שלי אני לא מסוגלת לכתוב. בסטודיו – מציירים. גם לקרוא בסטודיו לא נוח לי, הציור ״גונב״ אותי. בגלל שהכתיבה הפכה מרכזית בחיי רק בשנים האחרונות, נדרש לי זמן ללמוד לחלק את עצמי בין הציור לכתיבה ולהבין איך, איפה ומתי נכון לי לצייר או לכתוב.
  • מציעים לך להשתתף בהישרדות VIP. בא בחשבון?
  • בחיים לא. לעולם לא אהיה מבחירה במקום בו אי אפשר לקרוא.
  • רוצים להפוך ספר שלך למיוזיקל. זורמת?
  • ברור. זורמת עם מיוזיקל, סדרת טלויזיה, סרט הוליוודי, סרט בוליוודי, תיאטרון פרינג׳. כל הרחבה של המעשה האמנותי שלי היא ברכה.
  • עם איזו דמות מרומן היית מנהלת רומן?
  • אני מניחה שהייתי מנהלת רומן (סוער!) עם היתקליף (״אנקת גבהים״ אמילי ברונטה), ומצטערת על כך, כמובן.
  • במכונת הזמן שקיבלת לנסיעת מבחן, לאיזו שנה את חוזרת ולמה?
  • לא חוזרת. בכל עניין ומובן מצבן וזכויותיהן של נשים (באיזורים מסוימים בעולם) טוב היום מאי פעם. בכל פעם שאני חושבת באופן סנטימנטלי על תקופת עבר - כמה יפים היו הבגדים בשנות העשרים של המאה הקודמת, איזו מדליקה היתה תל אביב בשנות השישים וכו', אני נזכרת במקומן ותפקידן של הנשים באותה תקופה ואומרת לא תודה.
  • מי הסופר הגדול בעולם?
  • ג'ונתן פראנזן, וזו שאלה קשה במיוחד.
  • כשיוצא לך ספר חדש, את באופוריה/ חרדה/ חופשה בקאריביים/ אחר (פרטי).
  • ההתרגשות גדולה, החרדה עצומה, ישנה תחושת סיפוק וצפייה. בהוצאת ספר או לא כל כך להבדיל, בהצגת תערוכה, ישנה חשיפה ויציאה דרמטית החוצה של עבודה פנימית ואינטימית ארוכה, וזה לא קל או כמו שכתבתי בשיר ״מקום הנחמד״ שמדבר על הסטודיו שלי – ״השמש, גם כשהיא טובה – מסנוורת״. בכל מקרה, אני נושמת עמוק ומנסה לא לקחת את עצמי ואת האמנות שלי כל כך ברצינות, לא תמיד אני מצליחה.
  • אבל מה עם מקצוע? מה תבחרי אם ישלחו אותך עכשיו ללימודים?
  • רפואה. הכי קרוב לאלוהים חוץ מלכתוב שירה. או מוזיקה.
  • מהו פרק הזמן הממושך ביותר שבו ישבת וכתבת ברציפות?
  • שלושה שבועות, עם הפסקות קצובות לשינה ושאר הפרעות החיים. החיים אז התנהלו אגב, בתאילנד.
  • כושר גופני, מה את עושה בעניין?
  • בעיה. מתחילה ומפסיקה לעשות יוגה ופילאטיס, כל פעם מוצאת תירוץ אחר לא לעשות.
  • איזה ספרים מבזבזים לך את הזמן אבל את מאפשרת להם את זה?
  • ספרי מתח טובים הם בזבוז זמן נהדר. אני סובלת ממחסור בהמלצות מדויקות ולפעמים נופלת לזבל. למדתי לעזוב ספרים באמצע, יש גבול. לפני זמן מה חברה המליצה לי על ספר שרק לקראת סופו הבנתי שהוא בעצם שייך לקטגוריית הרומנטיקה. למרות שזה היה חמוד ונעים לקרוא את הקלילות המתוקה הזו בתקופה הנוראית והקשה בה אנחנו חיים, זה באמת היה בזבוז זמן מוגזם.
עוד ראיונות עם סופרים