שולמית הראבן (2003-1930), סופרת, מתרגמת, עורכת ומסאית ישראלית. נולדה בוורשה כבת למשפחה ציונית, עלתה לארץ ישראל עם הוריה בשנת 1940 והתחנכה בירושלים. בת 17 הצטרפה לארגון "ההגנה" ושירתה כחובשת קרבית במלחמת העצמאות במסגרת הקרבות על ירושלים. נמנתה עם מקימי גלי צה"ל, ופתחה את שידורי התחנה ב-1950. הייתה כתבת צבאית במלחמת ההתשה ובמלחמת יום הכיפורים.

היתה האישה הראשונה שהתקבלה כחברה באקדמיה ללשון העברית וכיהנה בתפקידה כאחת־עשרה שנים.

בשנת 1995 הגדיר אותה השבועון הצרפתי ל'אקספרס 'סופרת של שלום', ומנה אותה ברשימת מאה הנשים המניעות את העולם.

לה ולבעלה, אלוף הראבן ז״ל, בן ובת: איתי הראבן והסופרת גיל הראבן.