אריה סובר

חשיבותה של אי־רצינות הוא הקובץ המדעי הראשון בחקר ההומור בשפה העברית, פרי עטם של חוקרים ישראלים. ספר רב-תחומי זה מכיל מאמרים נבחרים מתחומי ידע שונים, המשקפים את מגוון התיאוריות והפונקציות בחקר ההומור והצחוק.

הספר מתמקד בכמה נושאים מרכזיים: הומור כמנגנון הגנה; הומור טיפולי; הומור במקורות היהודיים; הומור בספרות, בתיאטרון ובקולנוע; הפילוסופיה של ההומור והקשר שבין הומור לאינטליגנציה רגשית.

ממגוון המחקרים המופיעים בספר אפשר ללמוד על אודות ההשלכות החיוביות שיש להומור ולצחוק על הפרט והחברה. ספר זה יהיה לעזר למי שמסוגלים לתבל את חייהם בקורטוב של הומור – ובאמצעותו להיטיב עם עצמם ועם חייהם.

הספר עוסק בהתפתחות ההומור והצחוק, בפונקציות ובפרקטיקה שלהם. באמצעותו ניתן להבין מהיכן וכיצד נוצרים ההומור והצחוק ואת חשיבותם בחיי האדם.
הספר משמש מצד אחד כלי תאורטי להבנת ההומור והצחוק ומצד אחר כלי מעשי שישמש כל אחד, מהקורא המתעניין ועד איש המקצוע, בתחומי ידע למיניהם, כגון תקשורת, קולנוע, תאטרון, ספרות, סוציולוגיה, חינוך, פסיכולוגיה, אנתרופולוגיה, תרפיה ורטוריקה. 

הספר מציע שיטה חדשה בחקר ההומור שבאמצעותה ניתן, בין היתר, להבין כיצד נוצרים ההומור הוויזואלי וההומור המילולי וכיצד אפשר לייצר אותם. לצורך זה נותחו יותר ממאה וחמישים סרטים קומיים קלאסיים וכן מצבים קומיים מהתאטרון ומחיי היומיום.

ד"ר אריה סובר חוקר הומור ועוסק גם בפן המעשי שלו: מחזאי, תסריטאי, בימאי ושחקן. כתב את עבודת הדוקטור שלו בחקר ההומור באוניברסיטת פריס. כמו כן למד שם בבית־הספר הלאומי לקרקס. מרצה בכיר לתקשורת, מלמד במכללה האקדמית אשקלון ובאוניברסיטה הפתוחה. מרצה בתחום ההומור והצחוק, על היבטיו האישיותיים, החברתיים והתקשורתיים.

"אני מאוד ממליץ על קריאת ספר זה. יש בשיטתו של ד"ר סובר מורכבות שאיננה מצויה בגישות ההומניסטיות המקובלות, כגון אלה של זיגמונד פרויד ואנרי ברגסון, הנחשבות לאבני היסוד בחקר ההומור והצחוק. שפע הדוגמאות וניתוחן המעמיק מעניקים לספר אופי של ספר יסוד לכל מי שעוסק או רוצה לעסוק בתחום זה, הן בתאוריה והן בעשייה".
- פרופ' אמריטוס אלי רוזיק רוזן.