ספטמבר 1917. רופא צעיר בעל מראה צעיר במיוחד נשלח מיד עם תום לימודיו לעבוד בבית חולים בכפר נידח במחוז רוסי רחוק ומנותק שהקידמה טרם הגיעה אליו.
יחד עם שתי אחיות מנוסות ומסורות הוא מטפל יום ולילה בתושבי המחוז. לראשונה בחייו, הוא נתקל במחלות, בפציעות ובמצבים שעד אז רק קרא עליהם בספרי הלימוד. בנוסף על חוסר ניסיונו, עליו להתגבר על היעדר הציוד הרפואי והחשמל ולנוע בדרכים משובשות בתנאים של מזג אוויר קשה. בעבודתו עם האוכלוסיה הכפרית המקומית הוא פוגש בערות ונחשלות, אך גם חום אנושי, ידידות וגדלות נפש.
בסיפורים אלה, המערבים את האמת והבדיה, מתאר מיכאיל בולגקוב בהומור דק, בפשטות ובחמלה את התבגרותו של רופא צעיר – את החרדות שלו, את הניצחונות שלו, ולעתים רחוקות יותר, גם את התבוסות שלו.
ספטמבר 1917. רופא צעיר בעל מראה צעיר במיוחד נשלח מיד עם תום לימודיו לעבוד בבית חולים בכפר נידח במחוז רוסי רחוק ומנותק שהקידמה טרם הגיעה אליו.
יחד עם שתי אחיות מנוסות ומסורות הוא מטפל יום ולילה בתושבי המחוז. לראשונה בחייו, הוא נתקל במחלות, בפציעות ובמצבים שעד אז רק קרא עליהם בספרי הלימוד. בנוסף על חוסר ניסיונו, עליו להתגבר על היעדר הציוד הרפואי והחשמל ולנוע בדרכים משובשות בתנאים של מזג אוויר קשה. בעבודתו עם האוכלוסיה הכפרית המקומית הוא פוגש בערות ונחשלות, אך גם חום אנושי, ידידות וגדלות נפש.
בסיפורים אלה, המערבים את האמת והבדיה, מתאר מיכאיל בולגקוב בהומור דק, בפשטות ובחמלה את התבגרותו של רופא צעיר – את החרדות שלו, את הניצחונות שלו, ולעתים רחוקות יותר, גם את התבוסות שלו.
מן הביצים הגורליות יוצאים זוחלים ענקיים, והם מסתערים במסע סוריאליסטי ומאיים על עיר הבירה של הממלכה הסובייטית. לא מזמן הרי מת שליט הפרולטריון העולמי, ו. א. לנין, והביצים הגורליות אכן בקעו בהשפעת מין קרן אדומה, מסתורית.
הנובלה המשעשעת הזאת היא משל אכזרי על טבע השלטון הסובייטי והמציאות הרוסית בשנות ה-20 של המאה ה-20. אין פלא שהיא ראתה אור במולדתו של בולגקוב רק 64 שנים לאחר פירסומה הראשון ולאחר איסור מוחלט להזכיר אפילו את שמה, שהוטל בעקבות פירסום זה.
מאז היא הוסרטה (ב-1996) ותורגמה לשפות רבות, וכעת גם בעברית.
את הביצים הגורליות כתב בולגקוב ב-1924, שנה אחת לפני שכתב את הנובלה-האחות שלה, 'לב כלב'. שתי הסאטירות הפנטסטיות המבריקות הללו משלימות זו את זו, והן יוצאות לאור בעברית זו לצד זו, ושתיהן בתרגומו הנפלא של מתרגם 'האמן ומרגריטה', פטר קריקסונוב, שגם הוסיף הערות מאירות עיניים. נוסף להערות המתרגם, ובמקביל לאחרית הדבר שכתבה מאיה קגנסקיה ללב כלב, הוסיף כאן ד"ר אורן הרמן מסה מבריקה הממקמת את הפנטזיה הספרותית של בולגקוב (הרופא) בהקשר ההיסטורי-פוליטי של תוכניות האוגניקה שהטריפו את דעתם של הוזים ומדענים מאז ועד היום.
מן הביצים הגורליות יוצאים זוחלים ענקיים, והם מסתערים במסע סוריאליסטי ומאיים על עיר הבירה של הממלכה הסובייטית. לא מזמן הרי מת שליט הפרולטריון העולמי, ו. א. לנין, והביצים הגורליות אכן בקעו בהשפעת מין קרן אדומה, מסתורית.
הנובלה המשעשעת הזאת היא משל אכזרי על טבע השלטון הסובייטי והמציאות הרוסית בשנות ה-20 של המאה ה-20. אין פלא שהיא ראתה אור במולדתו של בולגקוב רק 64 שנים לאחר פירסומה הראשון ולאחר איסור מוחלט להזכיר אפילו את שמה, שהוטל בעקבות פירסום זה.
מאז היא הוסרטה (ב-1996) ותורגמה לשפות רבות, וכעת גם בעברית.
את הביצים הגורליות כתב בולגקוב ב-1924, שנה אחת לפני שכתב את הנובלה-האחות שלה, 'לב כלב'. שתי הסאטירות הפנטסטיות המבריקות הללו משלימות זו את זו, והן יוצאות לאור בעברית זו לצד זו, ושתיהן בתרגומו הנפלא של מתרגם 'האמן ומרגריטה', פטר קריקסונוב, שגם הוסיף הערות מאירות עיניים. נוסף להערות המתרגם, ובמקביל לאחרית הדבר שכתבה מאיה קגנסקיה ללב כלב, הוסיף כאן ד"ר אורן הרמן מסה מבריקה הממקמת את הפנטזיה הספרותית של בולגקוב (הרופא) בהקשר ההיסטורי-פוליטי של תוכניות האוגניקה שהטריפו את דעתם של הוזים ומדענים מאז ועד היום.
"הגווארדיה הלבנה" הוא אחד הרומאנים הבולטים של הקלאסיקה הרוסית המודרנית, והרומאן הנועז ביותר של בולגאקוב, הידוע לקורא העברי בעיקר כמחבר האמן ומרגריטה (השטן במוסקבה). שני חלקיו הראשונים של הרומאן נדפסו בכתב-העת "רוסיה" ב-1925. החלק השלישי פורסם רק כעבור ארבעים שנה.
הגווארדיה הלבנה, הקרוב ברוח כתיבתו לפרוזה האקספרסיוניסטית, הוא אחד מגדולי הרומאנים האנטי-מהפכניים שהעמידה הספרות האירופית, אם לא הגדול שבהם. המהפכה ומלחמת-האזרחים הם לדידו של בולגאקוב התגלמותו של הכאוס - קץ-העולם וחורבנו; כל מהפכה היא בגדר אסון אפוקליפטי, בין שזו המהפכה הצרפתית, הבולשביקית, או ההתקוממות הפרועה של התנועה הבדלנית האוקראינית. ולעומת זאת - האימפריה, האצולה, הכבוד האריסטוקראטי, הם בית, סדר, קוסמוס אנושי. ההתפוררות שמעצב בולגאקוב אינה רק התפוררות פוליטית המתבטאת בסחרחרת החילופים של הצבאות והכנופיות. זהו רומאן על קריסתה של תרבות, ועל כן האקטואליות שלו אינה שמורה רק לאוקראינה ולקייב.
"הגווארדיה הלבנה" הוא אחד הרומאנים הבולטים של הקלאסיקה הרוסית המודרנית, והרומאן הנועז ביותר של בולגאקוב, הידוע לקורא העברי בעיקר כמחבר האמן ומרגריטה (השטן במוסקבה). שני חלקיו הראשונים של הרומאן נדפסו בכתב-העת "רוסיה" ב-1925. החלק השלישי פורסם רק כעבור ארבעים שנה.
הגווארדיה הלבנה, הקרוב ברוח כתיבתו לפרוזה האקספרסיוניסטית, הוא אחד מגדולי הרומאנים האנטי-מהפכניים שהעמידה הספרות האירופית, אם לא הגדול שבהם. המהפכה ומלחמת-האזרחים הם לדידו של בולגאקוב התגלמותו של הכאוס - קץ-העולם וחורבנו; כל מהפכה היא בגדר אסון אפוקליפטי, בין שזו המהפכה הצרפתית, הבולשביקית, או ההתקוממות הפרועה של התנועה הבדלנית האוקראינית. ולעומת זאת - האימפריה, האצולה, הכבוד האריסטוקראטי, הם בית, סדר, קוסמוס אנושי. ההתפוררות שמעצב בולגאקוב אינה רק התפוררות פוליטית המתבטאת בסחרחרת החילופים של הצבאות והכנופיות. זהו רומאן על קריסתה של תרבות, ועל כן האקטואליות שלו אינה שמורה רק לאוקראינה ולקייב.
כשיצא לאור לראשונה בשנת 1967 הפך האמן ומרגריטה מיד לסנסציה ספרותית. יותר מרבע מאה לאחר מות המחבר - פתאום, בהפתעה, מתפרסמת סאטירה כה מלאת אנרגיה, הומור, אומץ פוליטי, יופי רב, כתובה כולה במהלך שנות השיא של הטרור הסטליניסטי של שנות השלושים. הספר תורגם בחיפזון ליותר מעשרים שפות (וגם לעברית, בשם השטן במוסקבה). אלא שהיתה זו גירסה מצונזרת מאוד של הרומן, ובה השמטות לרוב.עם נפילת האימפריה הסובייטית, יצא לאור במוסקבה הנוסח המלא, והוא אכן לא רק ספר יותר שלם אלא גם יותר חריף, ויותר פיוטי. הפולחן המתנהל זה שנים בין קוראי בולגקוב בשפות הרבות קיבל תנופה חדשה, ונראה כי אין עוררין כיום על כך שהאמן ומרגריטה הוא הספר הנקרא והמצוטט ביותר שנוצר בשפה הרוסית לאורך כל העידן הסובייטי.האמן ומרגריטה - אחד הרומנים המדהימים שנכתבו אי פעם - היה גם בישראל לספר פולחן. אין ספק שהמהדורה החדשה, בתרגומו של פטר קריקסנוב (מתרגם החטא ועונשו, "פרוזה", 1995) תחזיר אליו את קוראיו הנלהבים משנות השישים ותצרף למעגל הקוראים את אלה שלא טעמו את טעמו הישן.פטר קריקסנוב הוסיף למהדורה החדשה אחרית דבר והערות, שבהן מידע רב המעשיר את ההבנה ההיסטורית והתרבותית של הרומן, הן על חלקיו הרוסיים - עלילות כנופייתו של השטן במוסקבה בסוף האלף השני, והן על חלקיו הירושלמיים - הסיפור המוזר על משפטו של ישו בתחילת האלף הראשון לספירה.
כשיצא לאור לראשונה בשנת 1967 הפך האמן ומרגריטה מיד לסנסציה ספרותית. יותר מרבע מאה לאחר מות המחבר - פתאום, בהפתעה, מתפרסמת סאטירה כה מלאת אנרגיה, הומור, אומץ פוליטי, יופי רב, כתובה כולה במהלך שנות השיא של הטרור הסטליניסטי של שנות השלושים. הספר תורגם בחיפזון ליותר מעשרים שפות (וגם לעברית, בשם השטן במוסקבה). אלא שהיתה זו גירסה מצונזרת מאוד של הרומן, ובה השמטות לרוב.עם נפילת האימפריה הסובייטית, יצא לאור במוסקבה הנוסח המלא, והוא אכן לא רק ספר יותר שלם אלא גם יותר חריף, ויותר פיוטי. הפולחן המתנהל זה שנים בין קוראי בולגקוב בשפות הרבות קיבל תנופה חדשה, ונראה כי אין עוררין כיום על כך שהאמן ומרגריטה הוא הספר הנקרא והמצוטט ביותר שנוצר בשפה הרוסית לאורך כל העידן הסובייטי.האמן ומרגריטה - אחד הרומנים המדהימים שנכתבו אי פעם - היה גם בישראל לספר פולחן. אין ספק שהמהדורה החדשה, בתרגומו של פטר קריקסנוב (מתרגם החטא ועונשו, "פרוזה", 1995) תחזיר אליו את קוראיו הנלהבים משנות השישים ותצרף למעגל הקוראים את אלה שלא טעמו את טעמו הישן.פטר קריקסנוב הוסיף למהדורה החדשה אחרית דבר והערות, שבהן מידע רב המעשיר את ההבנה ההיסטורית והתרבותית של הרומן, הן על חלקיו הרוסיים - עלילות כנופייתו של השטן במוסקבה בסוף האלף השני, והן על חלקיו הירושלמיים - הסיפור המוזר על משפטו של ישו בתחילת האלף הראשון לספירה.
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
