רבינדראנת טאגור נולד בשנת 1861 למשפחה בנגלית אמידה ומשכילה. אביו היה פילוסוף דתי ידוע, מנהיג זרם דתי ואיש עתיר נכסים, ששאף כי בנו ימשיך בדרכו ושלח אותו ללמוד באנגליה. חינוכו של טאגור הביא אותו להיות ״איש העולם הגדול’’, אדם שהכיר והבין את רוח המזרח ואת רוח המערב גם יחד. כשהחל בכתיבת שירים וסיפורים, הקפיד לפרסם את כתביו בבנגלית ובאנגלית - טאגור ראה בשפה האנגלית אמצעי להפצת יצירתו הן במערב והן בהודו עצמה, בה השפה האנגלית היתה משותפת לזרמים השונים. בשנת 1913 זכה בפרס נובל לספרות (האסייתי הראשון שזכה לכבוד זה). במקביל ליצירתו הספרותית, הקים טאגור את מרכז הלימודים שהפך להיות ״אוניברסיטת וישווה בהוטי״, כשהוא מגייס את ההון שירש מאביו לצורך כך. טאגור נפטר בהיותו בן 80, בשנת 1941. שיריו וסיפוריו הם מנכסי התרבות האהובים ביותר של הודו.