עדה אֲמִיכָל יֶיבין (7 באוקטובר 1931 – 19 באפריל 2021) הייתה סופרת ומחזאית ישראלית.

מספריה:
ספינת השמש - סיפורים לילדים בהוצאת "מחברות לספרות" תשכ"ד 1964.
בארגמן - ביוגרפיה של יאיר שטרן בהוצאת "הדר" תשמ"ו 1986.
חופת אבלים - סיפורים בהוצאת עם עובד, יצא לאור בתשמ"ח 1988. זכה בפרס לסיפור הקצר מטעם ההוצאה על-שם דב גורפונג.
על פעמונים וצרצרים - רומן בהוצאת "ירון גולן" בתשנ"ג 1993. 
סמבסטיון - אידאולוגיה במבחן תמיד: ביוגרפיה של ד"ר ישראל אלדד. יצא לאור בהוצאת "בית-אל" בתשנ"ה 1995. 
המלך המשוגע - רומן היסטורי לבני הנעורים. יצא בהוצאת "ירון גולן" בשנת תשנ"ה 1995.
האפוקליפסה יצאה לדרך - הספר זכה בפרס ירושלים בשנת תשנ"ה. יצא לאור בהוצאת כרמל בשנת תשנ"ח 1997. 
עין-גנים: סיפורו של מושב הפועלים הראשון בארץ-ישראל - הספר יצא לאור בהוצאת יד בן-צבי בשנת תשס"ו 2005. 
געגועים - יצא לאור בהוצאת סטימצקי 2011. 
כמו שאלה פתוחה - הוצאת עולם חדש, 2016
וחי אדם והלך - הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2018
בין הזמנים, הוצאת פרדס, 2019

מחזות ותסכיתים
בפרדס נפל תפוח - זכה בפרס מטעם רשות השידור בשנת 1966 תשכ"ו.
הורדוס האדומי - קיבל פרס מטעם המועצה הציבורית לתרבות ולאמנות בשנת 1966 תשכ"ו.

בשנות השישים לפני תחילת שידור הטלוויזיה ניתנו לתלמידי בתי-הספר תסכיתי השלמה בנושאים יהודיים והיסטוריים. ייבין כתבה תסכיתים רבים, ביניהם: "מיטב החלום אמיתו" - על משה מונטיפיורי. - "הצלת יהודי דנמרק" - "הבעל שם טוב" - "מלחמת האזרחים בספרד".

חיה אחת ברקיע - 1972, לאחר מכן הוא עובד לתסכית בשם הזה וחוברה לו מוזיקה מקורית על ידי ריצ'רד פרבר. התסכית הושמע רק אחרי מלחמת יום הכיפורים ב-1973, כיוון שהשחקן הראשי בו היה עידו מוסינזון, שנפל במלחמה והיה זה תפקידו האחרון.
טמא עד הערב - תורגם לאנגלית והופץ על ידי הסוכנות היהודית בשנת 1974 בשם Impure until the Night. 
בין השמשות - הוצג ב- 1975 בתיאטרון "לה מאמא" בניו יורק.
פן אישן המוות - הוצג ב-30 בדצמבר 1984 בתיאטרון חיפה. בהשראת סיפור של עגנון.

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/3kfwm9hw