שמי לימור מויאל, נולדתי ברביעי באוקטובר 1973, הישר לתוך ענני הקרב של מלחמת יום הכיפורים. נולדתי סקרנית, ערנית ועם תיאבון להבין ולהכיל את העולם. סקרנות ותשוקה. שתי התכונות הללו מובילות כל בחירה והחלטה שאני עושה בחיים, ואני חוקרת בתאווה גדולה את מה שלעולם הזה יש להציע לי כל עוד אני בסביבה. אני אוהבת אמנות ואני אוהבת מילים. אני רוצה להאמין שמצאתי את התמהיל הנכון של שני העולמות הללו בטקסטים שלי. כשאני כותבת זה מרגיש לי כמו לפסל במילים, כמו אמנות פלסטית, שחומרי הגלם העיקריים בה הם מילות תואר, מטפורות, ודימויים.

עוד לפני שהתחלתי לכתוב הייתי ועודני קוראת אדוקה. אני קוראת המון, ולא אגזים אם אומר שאני קוראת שלושה ספרים בשבוע. אני קוראת בעיקר אנגלית, כיוון שאני מאמינה גדולה בקריאה בשפת המקור, שאם לא, ישנה החמצה מסוימת של התוכן ושל חלק מהכלים הספרותיים. מה גם שלדאבוני, רבים מהחומרים שאני אוהבת לא מגיעים לכלל תרגום לעברית.

אני קוראת בעיקר רומנים מכל הסוגים (מתח, מסתורין, פראנורמל, צבא, היסטוריים, MM) זה לא אומר שלא קראתי את כל הקלאסיקות (ברונטה, אוסטן, פיצג’רלד, וירג’יניה וולף) וכמובן סופרים עכשוויים מהשורה הראשונה כמו הרוקי מוריקמי ופול אוסטר הנערץ. ואלה עיצבו אותי כאדם וכקוראת.

כשאני וספר פוצחים במערכת יחסים, אני נכנסת לקשר ללא תנאים מקדימים, למעט הדרישה הבסיסית שהספר לא יזלזל באינטליגנציה שלי, עם כל השאר אני יכולה להסתדר (דיבור מלוכלך, תוכן על גבול הטאבו, או חומרים חשוכים מתקבלים בברכה).

היחסים ביני לבין הספר מאד סימביוטיים, אני נותנת לו את הזמן שלי, את הלב שלי ואת מלוא הכבוד והפתיחות, ותמורה דורשת חוויה שתלמד אותי, שתרגש אותי, שאולי אפילו תשנה אותי, שתטלטל אותי ושתשאיר משהו אצלי בהוויה שלא היה שם קודם.

ספר שמצליח לעשות זאת, יקבל מקום מיוחד אצלי בלב ואולי אפילו סקירה פה באתר, כדי לשתף אתכם בחוויה.

ואז יום אחד הרגשתי שזהו, שאני כבר גדולה מספיק (תמיד אמרתי שכשאהיה גדולה אני רוצה להיות סופרת) וכתבתי את הספר הראשון שלי “מרכבות באיילון” ספר שהוא פיסה פועמת של נשמתי ומייצג קשת רחבה של נושאים שמטרידים, מעניינים ומרתקים אותי, הזוכים לטיפול דרך העולם שיצרתי. 

הבחירה שלי להתמקד ברומנים של זוג גברים אינה מקרית, אני ליברלית בנשמה ומאמינה גדולה באהבה ולא משנה איזה צורה היא לובשת. אני רוצה לראות שינוי בארץ בכל מה שקשור לזכויותיהם של זוגות חד מיניים, והכתיבה שלי מתמקדת בחלום הזה.