יהונתן גפן (22 בפברואר 1947 – 19 באפריל 2023) היה משורר, מחזאי, סופר, עיתונאי, סאטיריקן, פובליציסט, עורך, תסריטאי, פזמונאי, מתרגם, קומיקאי ומנחה ישראלי.

עוד בהיותו חייל, בגיל 19 הוציא גפן ספר פזמונים ראשון: "שירים שענת אוהבת במיוחד"

עם שחרורו בשנת 1969 עבר לתל אביב ופרסם כמה שירים על פי עצתו של המשורר הנערץ עליו, נתן אלתרמן.  ב-1970 הועלתה הצגה מוזיקלית שכתב, "קרחת". ב-1972 התיישב בתל אביב והחל לכתוב טור שבועי בעיתון "מעריב". לאחר מלחמת יום הכיפורים חבר לישעיהו בן-פורת, איתן הבר, אורי דן, אלי לנדאו, חזי כרמל ואלי תבור לכתיבת הספר "המחדל", במטרה שההנהגה המדינית והצבאית במלחמת יום הכיפורים תפנה את מקומה.

בשנת 1974 העלה יחד עם דני ליטני מופע בשם "זה הכול בינתיים, בינתיים זה הכול". גפן כתב מאות שירים ופזמונים מוכרים למבוגרים ולילדים. השירים, פרי עטו של גפן, בספר "הכבש השישה עשר" הולחנו ב-1978 ברובם על ידי יוני רכטר לאלבום באותו שם שנחשב כפורץ דרך בתחום שירי הילדים וגם אחד האלבומים הישראליים הנמכרים ביותר בתולדות הזמר העברי. בשנת 2014 זכו גפן ורכטר בפרס אקו"ם לתרומה מיוחדת בתחום היצירה לילדים, על יצירתם "הכבש השישה עשר".

גפן פרסם מספר ספרי ילדים ביניהם "יום אחד...כך מתחילים כל הסיפורים שענת אוהבת במיוחד", "ילד הכרובית" ו"אלרגיה". ספרו המוכר ביותר למבוגרים הוא "אישה יקרה", שבו ניסה להבין מדוע התאבדה אמו. 

ספרו "עלייתו ונפילתו של ה-y" הוא מבחר מבין המדורים ומהמאמרים שפורסמו בעיתון "מעריב" בין השנים 2000–2005. מחצית מהתקופה הזאת התגורר יהונתן גפן בניו-יורק ובבוסטון.

גפן כתב מחזות: "קשר אייר", "נומה עמק", "פטרה", "ג'וני הלך" שעלו לאורך השנים על בימות שנות ברחבי הארץ. רובם ככולם, עוסקים בשרות צבאי, זהות הארץ ושכול. 

גפן כתב שירים, כמו: "יהיה טוב", "סניוריטה", "סתיו מסוכן", "ביקור מולדת", "חיפה חיפה", "לוקח ת'זמן", "האהבה שלי היא לא האהבה שלו" ו"עד עולם אחכה", "מקום לדאגה", "הנסיך הקטן", "יכול להיות שזה נגמר", "יונתן סע הביתה" ועוד רבים, שמבצעים מיטב אמני ישראל. גפן אף תרגם שירים וטקסטים רבים, שמקורם בשפות זרות, שהפכו ללהיטים גדולים בישראל, כגון: "האשה שאיתי", "בלוז לנערה מארץ הצפון"; המחזה "המיזנתרופ" של מולייר, המחזה "קרוב יותר" ועוד. 

לאורך השנים הופיע יהונתן גפן במופעים שונים, הן לילדים והן למבוגרים, עם טקסטים פרי עטו ועם טקסטים מתורגמים. מופעים אלה היו הצלחה גדולה ובהם גפן שיתף פעולה עם אמנים מהשורה הראשונה- דיוויד ברוזה, יצחק קלפטר, אביב גפן, דין דין אביב ועוד.

באוקטובר 2013 התפטר ממעריב והפסיק לכתוב בו טור קבוע, לאחר 40 שנות כתיבה במוסף סופשבוע של העיתון.

בתחילת 2014 החל להגיש את התוכנית "אומרים שהיה פה" בטלוויזיה החינוכית בעריכת דרור נחום ועידו רוזנטל. בשנת 2017 הגיש תוכנית נוספת בטלוויזיה החינוכית "העולם עצוב אז צוחקים" על תולדות ההומור בארץ.

מפרסיו:

1983 - פרס ברנשטיין לספרות ילדים.
2012 - פרס היצירה לסופרים.
פרס ליצירה מקורית, "הכבש השישה עשר".
פרס מפעל חיים מאקו"ם.
2019 - פרס משרד התרבות למפעל חיים על יצירה בתחום ספרות הילדים והנוער ע"ש דבורה עומר.

גפן נפטר בביתו ב-19 באפריל 2023 בגיל 76, לאחר התמודדות עם בעיות בריאותיות. הוא נקבר בבית העלמין בנהלל.

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/28ctwc26