"אפשר להיות מאושרות. כל הזמן. כאילו, פחות ברגעים של 'שיחתך חשובה לנו, מייד נתפנה ונעמוד לשירותך' או כשמישהו צופר בשנייה שהרמזור התחלף לירוק. ופחות ברגע שאת שולפת את מספר 119 בתור לבית המרקחת ומגלה שמי שמקבל שירות כרגע הוא מספר 93. אבל בגדול, כמעט בכל שאר הרגעים אפשר ממש לבחור להיות מאושרות".

בגיל עשרים וחמש היו למורן פרוכטר, סטודנטית למשפטים שגרה בדירה שכורה בתל אביב ואהבה לאפות ולגדל דגים באקווריום, שלוש בעיות מרכזיות בחיים: עבודות שצריך להגיש, חשבונות שצריך לשלם וכלים שחיכו לה בכיור.
אבל אז הגיעה התאונה ששינתה הכול. מורן נזרקה מהמסלול ונאלצה להתחיל מחדש, עקב בצד אגודל. בהמשך הגיעו אתגרים נוספים שלימדו אותה להתמקד בדברים החשובים באמת, ולבחור להיות מאושרת.

עוד חצי כפית הוא ספר מרגש, מצחיק וסופר־פרקטי שיחשוף בפניכן את נוסחת הקסם לחיים מאושרים. הוא מיועד לכל מי שחיה בהמתנה לסוף השבוע, לחופשה השנתית, לפנסיה, לכל רגע שהוא לא עכשיו, ובעיקר למי שרוצה לחיות באושר מעצם היום הזה.

בספר תמצאו תשובות לשאלות כמו:
 איך לצאת בבוקר מהבית עם קצת יותר שפיות ופחות עצבים? 
 איך מגשימים חלומות בעזרת דבק, נייר ומספריים? 
 איזו פרידה תעשה לכן טוב?
 מה צריך לעשות כדי למצוא את החניה המושלמת? 
 מהו הסוד של העם הכי מאושר בעולם?

בין לבין תמצאו גם עשרות סיפורים, דוגמאות וכלים פרקטיים ויום־יומיים שבעזרתם תוכלו להוסיף "סוכר" לחייכן.

מורן פרוכטר כותבת תוכן, מרצה על אושר וחשיבה חיובית ומנחת סדנאות ליצירת לוח חזון. בעלת הבלוגSugar Tree . נשואה לעומר, אמא של גאיה ויובל. חובבת אמבטיות קצף ומצעי ג'רסי. אופה את מאפינס הבננות והשוקולד הכי טעימים בעולם (המתכון בפנים). Happiness is not out there. It's in you!

"כל מילה בספר היא אשכרה כפית סוכר. ספר מתוק להפליא, מצחיק ושנון" - איילת בונה

"הספר נפלא וסופרררררר חשוב, רציתי למרקר כמעט את כולו בוורוד זוהר, יש לי לפחות 20 מכרים שחייבים עותק דחוף!" - שחר שפירא

"זה היה מסע מושלם, מלמד, מחזק, שופך אור, מאיר עיניים, מטלטל, מרגש, מחבר וגרם לי להיות מלאה בהכרת תודה" - טליה בניטה

"זה ספר שכל אמא צעירה צריכה להחזיק ליד המיטה" - תמר בר־און 

אין לי על מה להישען. הכורסה הזאת רק נראית נוחה. אם אשען אחורה – אשקע. כמו זהבה שמתלבטת איזו דייסה לאכול  ובאיזו מיטה לישון בבית לא שלה, בבית שגדול עליה בכמה מידות. אני לא זהבה בבית של דובים, אני דובה בבית של בני אדם, וכל מה שאני מחזיקה מתנפץ וכל מה שאני מתיישבת עליו נשבר. תמי אומרת משהו, אין לי מושג מה. אני רק מרגישה את הראש שלי נצמד אחורה לכורסה הלא נוחה, כמו במושב האחורי של רכב, כשמי שנוהגת לוחצת במפתיע על הגז והאוטו שועט קדימה והראש נחבט לאחור.

מאובנים מתעוררים לחיים הוא ספק־רומן ספק־ממואר. במרכזו אישה צעירה בשם שחר ואנו מלווים אותה כעשור, החל בשיחות עם המטפלת שלה דרך פרשות דרכים משמעותיות בחייה: נישואים, משבר, לימודים והפיכתה לפסיכולוגית.

שחר דואק מציירת תמונה רגישה ופואטית של חיי נפש ומציגה מִפרט־בניה של בית יציב לנפש סוערת. בסבלנות, בעדינות ובכנות היא מתארת פגישות טיפוליות, אינטראקציות משמעותיות ושיח פנימי. הטקסט מעמיד תבליט יפהפה של מסלולי ההליכה בתוואי השטח של הנפש: התהומות הכהים, המישורים הפתוחים והפסגות הגבוהות, מהן נשקף נוף שהוא לעתים מאיים ועכור ולעתים מסקרן, מרהיב ובהיר.

רבים מכירים כיום בכוחה של חוכמת הבודהיזם העתיקה לעזור לנו בחיי היומיום  – להיות מודעים לרגע הנוכחי, להפגין קבלה וחמלה, וגם להתמודד עם רגעים קשים.

כולנו עוברים רגעים כאלה: אובדן, מצבי משבר, או אפילו טרדות יומיומיות. ברגעים כאלה, אנחנו זקוקים לרוגע ולתחושת ודאות ויציבות.

המדריך הנגיש והחשוב הזה, ששואב את השראתו מעקרונות הבודהיזם, מציע שלל כלים – מתרגולים מעשיים של מדיטציה ונשימה ועד עצות להתמודדות רגועה ולאהבה עצמית – שיעזרו לכל אחד מאתנו להישיר מבט אל הקושי ולגלות בתוכנו את האומץ והנחישות לצלוח אותו.

הכתיבה הרגישה ומלאת החמלה, והסיפורים האמיתיים על אנשים שחוו משברים בחייהם, הופכים את יציבות, רוגע ואומץ לספר המנחם והמחזק שכולנו צריכים בתקופה הזאת ובכלל.

קימברלי בראון היא מנחת סדנאות ותיקה ומוסמכת למיינדפולנס ולמדיטציה ברוח הבודהיזם, עם התמחות במצבי משבר.

כשג'ס וקלרה נפגשו לראשונה בקולג', בתחילת שנות העשרים לחייהן, היה נדמה שאין שתי נשים שונות יותר זו מזו. ובכל זאת, קלרה החזקה, העצמאית והמשוחררת, פתחה את ליבה (ואת חדרה) בפני ג'ס המבולבלת, העצובה והבודדה. בשני העשורים הבאים החיים קרו. הבחירות שעשו השתיים הובילו אותן למקומות שונים: קריירות, גברים, ילדים. והחברוּת בין שתי הנשים ידעה עליות ומורדות: נדודים וטרגדיות, ריחוק פיזי ורגשי אבל גם ההפך; קִרבה אינסופית, חסרת גבולות, חמלה ותמיכה ללא תנאי. אבל האם החברות הזו חזקה דיה לצלוח את המטענים המבעבעים, את הפערים בין סגנונות החיים ואת הנסיבות שכל הזמן המשתנות?

החברה הנאמנה עוקב אחר חברות ארוכת שנים ובוחן האם היסודות של הקשר — היסטוריה משותפת, היכרות מעמיקה, נאמנות שאינה תלויה בדבר — מספיקים כדי לצלוח את השינויים והמשברים ולהישאר זו לצד זו.

קלי קלייר היא עורכת, סופרת ומסאית קנדית מוערכת.

החברה הנאמנה הוא ספרה השלישי.

סבתא שלי התאלמנה בגיל 36. היא בכלל לא אהבה אותו, כך סיפרה לי שנים אחר כך. הוא היה מבוגר ממנה בכמעט עשרים שנה, אבל את הטבעת לא הורידה מאצבעה עד יום מותה. אני לא יודעת עליו הרבה. הוא עבד בקק"ל. עבודת כפיים. יום אחד הלך לעבודה ולא חזר. התקף לב כנראה. אולי תאונת עבודה. הוא היה בשנות החמישים לחייו. אמא זכתה ליותר שנות זוגיות, דווקא לא רעות, עד גיל 48. אבא היה בן 59. כמעט. אחר כך אלוהים החליט לעשות ממוצע. אני התאלמנתי בגיל 42.

יעל, אם לשתי בנות קטנות, מתאלמנת מעומרי, בעלה והטוב שבחבריה, לאחר שהכריעה אותו מחלה סופנית. מהר מאוד היא מגלה כי היא נושאת ברחמה את בתם השלישית, והחודשים שנותרו עד הלידה הופכים למסע יום-יומי ועל-זמני בעת ובעונה אחת. זהו מסע של גילוי עצמי העובר דרך מנעד רחב של רגשות, מאוויים ותשוקות, והוא רצוף בתובנות ובזיכרונות. מתוך הקושי והכאב חווה יעל ניצחונות קטנים וגדולים – כל זאת על רקע ירושלים של שנת 2011, שנת המחאה החברתית. אלמנה, דור שלישי הוא שיר הלל חשוף, עז ומכמיר לב לאהבה ולתשוקה, לאמהוּת ולחיים, ובעיקר לתקווה.

ענבל כהן אוהבת גויאבה בעונה ותמרים, קפה הפוך חלש על סויה ועוגיות טחינה, ואת מנוחת יום שישי. בוגרת בית הספר "מקום לשירה" בירושלים. בעלת תואר שני במגדר מהאוניברסיטה העברית. ירושלמית, פעילה חברתית, אמא לנועם ואלה ורעיה לערן. אלמנה, דור שלישי הוא ספרה הראשון.

עידן משתחרר מהצבא ומחליט שהגיע הזמן לחפש את עצמו, 
כאילו מדובר במפתח שנפל מאחורי הספה. הוא יוצא לטייל בעולם, 
רודף נשים, אוכל סמים, מקיא בטקסים, ומתמכר לטראנס, לחופש 
ולתענוגות מסוכנים אחרים. דרך המסע החוצה, הוא מכוון פנימה, 
והולך לאיבוד עד שאין לו ברירה אלא למצוא את הדרך חזרה אל עצמו. 

משבר רבע החיים הוא טבעת האש שצריך לעבור דרכה בקפיצה אל הבגרות – 
ההתנגשות עם שאלת ה"מי להיות, מה לעשות?"
והגילוי שמגיע רק כשאובדים בתוך הניסיון לענות עליה.
המפגש הראשון, האמיתי, עם מיניות, פסיכדליה ואהבה גדולה, 
וההתמודדות עם השבר שנוצר בעקבותיה.
המאבק בדיכאון, בשדים הפנימיים, והקרב לטפס חזרה ממרתפי הקיום.

משבר רבע החיים של עידן פותח שער אחורי סודי ל'מוח הגברי', ועל אף הקלישאה, 
חושף מבוך פנימי עמוק ומפותל. מה שקורה בפנים עלול להביך את הקוראים, להפתיע את הקוראות, ולגרום לכם לצחוק, לבכות ולרצות בו-זמנית לחבק את הבחור הזה ולהעיף לו סטירה.

---------------------------------------------------------------------------------------------------

בגיל 27 נקלע נדב מרום למשבר רבע החיים שלו, וב-7 השנים הבאות כתב 
על זה ספר. זהו ספרו הראשון.

"...בין עבודה בכפר נידח באוסטרליה ומסע איוואסקה במקסיקו, הכול מתקדם בדיוק במסלול הנכון; עד שהם נאלצים להתמודד עם משבר גדול שמטלטל את עולמם לבלי הכר..." 

הילה (הילאקי) תמיד האמינה שלא תאריך ימים מעבר לגילה של אימה, אשר שמה קץ לחייה בגיל צעיר. האם הכול נתון ביד הגורל או שיש לנו בחירה חופשית? 

לאחר מות אביו ערן נותר יתום מהכוונה, יתום מתשובות, אך כשמבטו מצטלב עם מבטה של הילאקי לא נותר ספק בליבו – היא האישה של חייו. 

משבר בחייהם מוביל את ערן לעזוב משרה בכירה ולהקים סטארטאפ מהפכני, שיאפשר חיי נצח דיגיטליים ויבטיח שאנשים אהובים לא ייעלמו מחיינו – גם לאחר מותם. 

האם נרצה לשמור את המתים "בחיים"? האם העולם הבא קיים? היכן עובר הגבול שבין מציאות לחלום? 

קקטוס הוא סיפור אהבה נוגע ללב, העוסק בגורל ובחירה חופשית. זהו מסע מרתק אל נבכי הנשמה, הנע בין כפירה מוחלטת בדת ובין אמונה בכוח עליון ובגורל מוכתב מראש. ספר עצוב ומתוחכם, אך כתוב בגובה העיניים, עם הומור משעשע ומר שלא ייתן לכם להניח אותו מהיד אפילו לרגע אחד. 

"אומנם אתם לא ממש יכולים לראות אותי, אבל לפעמים כשאתם עוצמים את העיניים וחושבים עליי, אפילו שאני לא שם איתכם, אז אני כן. אני ממש איתכם"

יום חורף שגרתי מסתיים בתאונת דרכים קשה שבה מעורבות ליבנת ושתי בנותיה הקטנות. לאחר שבוע בין ייאוש לתקווה, תפילות וייסורים, כאב פיזי ונפשי קשה מנשוא, ליבנת נקרעת מיובל וזוכה מחדש בהילה. מרגע זה מהלך חייה מוסט מנתיבו, החיים מתפרקים והיא מחפשת את הדרך להרכיבם מחדש.

בספר אפקט הברבור, יובל, הברבור השחור, מספרת את סיפור חייה הקצרים כפי שהיו, מלאים במשמעות, בהשפעה, בהגשמה ובחלומות גדולים. הספר מלווה את יובל בעולמה האלטרנטיבי, כשקורותיה שזורים בין דמיון ובין מציאות.

אפקט הברבור מעורר השראה ומחשבה ודן באימהות, באובדן, בשימור הזיכרון, בשיקום ובתקומה ובבחירה בחיים ובמשפחה. הספר מזכיר לנו את אדוות ההשפעה שיש לכל אחת ואחד מאיתנו, בכל בחירה, בכל זמן ודרך ובכל נתיב חיים. 

לעתים אתם האדם היחיד שאליו פונה מי שנמצא במשבר. לפתע אתם מוצאים את עצמכם בעלי זכות בלעדית להיות מעורבים בחייו של אדם אחר, ואם תנהלו נכון את הסיטואציה תוכלו לחסוך ממנו סבל רב. תפקידכם הוא להתערב במשבר של הזולת, לא כרופאים או כפסיכולוגים, אלא כמי שמסוגלים להכיל את המצוקה ולהעניק לפונה אליכם הבנה ואמפתיה. תצטרכו לדעת לשוחח על הקושי והכאב, ולצד זה להעניק תקווה ולהבליט את הטוב שקיים במקומות הבריאים של החיים.

תגדל נפשי – המדריך הקטן לייעוץ נפשי מלמד כיצד לגשת אל הכאב, אל הזעקה ואל המועקה של הזולת בכובד ראש ואיך להעניק עזרה ראשונית מעשית. הוא נכתב עבור טלפנים וטלפניות אשר מקבלים מאות אלפי פניות בשנה וביקשו ללמוד איך לענות נכון, לייעץ ולכוון את מאות אלפי הפונים, אך הוא גם מתאים לכל מי שרוצה להגדיל את חוכמתו בתחום הנפש ומעוניין גם לשפר את היכולת שלו להקשיב לקושי של האחר או של עצמו.

תגדל נפשי – המדריך הקטן לייעוץ נפשי כתוב בסגנון השווה לכל נפש, בשפה יהודית-אמונית וגם בשפה מדעית, ומזמין אתכם למסע אל תוך הנפש על מנת לפתח שפה של תקווה, עידוד, רוממות והעצמה להתפתחות נפשית, ומתוך כך גם רוחנית. 

לפעמים צריך ללכת לאיבוד כדי לברוא אני מחוזק, ההבנה הזו מביאה אותנו לגלות שרק ההגעה לגראונד זירו מאפשרת להתחיל לאסוף את השברים, לאתחל את העצמי ולצאת מחוזקים יותר. הדרך למטה היא משמעותית, איתה מגיעה ההבנה שהמסע הזה נועד לפרק את ההגנות וההסתרות שבנינו סביבנו כל השנים, ולהאיר פינות בנפש שבחרנו לא לגעת בהן.

אם אתם נמצאים במרוץ הבלתי נגמר של החיים, מתפעלים אותם במקום לחיות, חיים ללא ערות, ללא תשומת לב ומחוייבים לכולם עד שאתם שוכחים את עצמכם, שימו לב, נדלקת למענכם כאן נורה אדומה. הייתי שם, חוויתי את ההצלחה את הקריסה והמשבר. הם פירקו את כל מה שידעתי והכרתי, עד שהבנתי שהרצון לחזור להיות מה שהייתי מונע את החלמתי. הפעם הייתי צריכה לעזור לעצמי.

בספר תגלו 16 צעדים משמעותיים לאתחול העצמי, להתאושש ממשבר ולעשות סדר בחיים, לחזור ולמצוא את האני האותנטי ולחיות את החיים שהייתם רוצים לחיות.

“התרשמתי מהאומץ והפתיחות לחשוף את הכאב ומהנדיבות בשיתוף. הכלים והתרגילים מאפשרים לכל אחד לעבור תהליך מלא או נקודתי בהתאם לצרכיו. לא רק למי שחווה משבר, מומלץ גם ככלי למטפלים שעוסקים במשברי חיים”. - קיי בירנבאון איציקסון, M.A פסיכולוגייה קלינית, מומחית בטראומה מורכבת ומצבי משבר.

"התעוררתי לכאוס לתוך צעקות וסירנות. התעוררתי לזירת תאונה, התאונה שלי. באותו רגע הבנתי שהחיים שלי עומדים להתמוטט. אני נהגתי את הרכב שלי ואת הבנות שלי לתוך צומת המוות."

מהלך אחד שמשנה את כללי המשחק ו −Game over? תאונה אחת, יובל אחת, שניה אחת ושח־מט. חייה של יובל היו חיים מלאים בעשייה, בהישגים, באנשים. בשתים־עשרה שנותיה עימנו, יובל היוותה עבורנו מודל לחשיבותו של הרגע, לחשיבותם של החיים. יובל, גם במותה, העניקה במתנה חיים לחמישה אנשים, ובכך לימדה את כולנו על החשיבות לחיות כל יום במלואו, למצות ולהגשים.

קוביות משחק הוא ספר השראה המבוסס על חיינו. כולנו מקבלים בחיים קוביות משחק שאיתן אנחנו מחליטים כיצד לבצע את המהלך הבא ולנצח! הספר מיועד לתת כלים להתמודדות עם מצבי משבר, ומתווה את הדרך לצמיחה ולחיים מלאי תשוקה.

מתוך האובדן, בחרתי להתחבר לחלקים של העוצמה שבי, אבל גם לחלקים של הרכות, לכישרון לשתף ולחזק אחרים. אני, ליבנת ניזרי, נשואה, אמא לארבע בנות, בת חמישים, וזה הסיפור שלי. תוכלו למצוא אותי בעמוד הפייסבוק שלי: Livnat Nizri

אגדות המוות ההפיך – הדיכאון ככוח מרפא מציע התבוננות חדשה על דיכאון: לא כעל אויב שכל מטרתו היא למגר אותנו, אלא כעל חבר, מנגנון תרפויטי קדום שהנפש מפעילה כשהיא ניצבת מול שסע פנימי שהיא לא מצליחה להתגבר עליו בשום דרך אחרת.

מחברת הספר שואבת את הידע שלה ממיתוסים ומאגדות, אליהם היא מתייחסת כאל קפסולות של ידע על-זמני, שמועברות אלינו מדור לדור – נושאות בעבורנו אמיתות אנושיות נצחיות. המיתוסים המכוננים של תרבותנו שומרים בעבורנו ידע שאולי שכחנו, מעודדים אותנו להטיל ספק בפרדיגמות חשיבה שאינן משרתות אותנו, מדרבנים אותנו לשאול שאלות.

למה, למשל, היפהפייה הנרדמת מחפשת בכל הארמון את המחט האחת שנותרה בכל הממלכה? מאיזו סיבה נותנת כיפה אדומה לזאב הוראות מדויקות ביותר לבית סבתה? ואיך ייתכן ששלגיה פותחת שוב ושוב את הדלת בפני הזקנה שמנסה להרוג אותה? מי שרגיל בחשיבה המערבית המתייגת מחלה, דיכאון וחוסר שליטה כאלמנטים שליליים שיש להימנע מהם, ישתומם ודאי להיווכח כמה רבות מגיבורות האגדות העומדות בבסיס תרבותנו, נושאות נפשן באופן פעיל ביותר אל החידלון, אל הירידה לשאול, אל המוות ההפיך.

"הסופרת שוזרת ביד אמן תכנים אינטימיים עם מידעים המגיעים ממחקר מעמיק בתחומי חקר האגדות הפסיכולוגיה, האנתרופולוגיה, מיתוסים עתיקים וספרות בת זמננו – וכל זאת בשפה עשירה, רהוטה, ובסגנון ייחודי וסוחף." - פרופ' ניצה בן ארי, ראש החוג לספרות, אונ' תל אביב.

"המחברת מדברת בקולות רבים, קולות עתיקים עתירי חוכמת דורות וקולות חדשים בני זמננו וגם בקולה האישי-אינטימי. הקריאה בספר זה משנה את מבטנו על עצמנו ועל זולתנו ומביאה בכך תקווה גדולה לחיבור מחדש של החלקים האבודים בתוכנו, ומתוך כך גם תקווה ליצירת מערכות יחסים בונות ומעשירות בין נשים וגברים בעולם של היום." - ד"ר עופרה איילון, מייסדת לימודי ביבליותרפיה אונ' חיפה.

דמיינו לרגע שנותרה לכם שנה אחת בלבד לחיות. מה הייתם עושים אחרת?

שלמה, בעלי, קיבל בשורה כזו באמצע החיים, ובעקבותיה קיבלנו החלטה אמיצה ששינתה את חיינו במאה ושמונים מעלות. שלושה שבועות לאחר קבלת ההודעה המטלטלת יצאנו למסע הגשמה של מאה חלומות, כדרך להתמודדות רגשית עם המשבר המשפחתי ועם האי־ודאות, שהפכו במהרה לשגרת חיינו.

ספר זה מגולל בתוכו סיפור השראה יוצא דופן על מסע מימוש מאה החלומות שלנו וכיצד ניתן להפוך חלומות לדרך חיים. הוא מבוסס על מודל שפיתחתי, המתייחס לארבעה היבטים שמשפיעים עלינו בזמן משבר: רגשי, קוגניטיבי, התנהגותי וגופני. כל אחד מההיבטים מקבל התייחסות בספר בחלק ייחודי לו ומספק כלים וטכניקות ייעודיים להתמודדות עם מצבי משבר, אי־ודאות ושינויים גדולים בחיים ברמות האישית והמקצועית. 

בחלומות כדרך חיים אני משתפת אתכם ברגעי האור והחושך שחוויתי ובסיפורי התמודדות של מטופלים רבים שאני מלווה בקליניקה. בספר נמצא יחד שותפים למסע, נלמד להכיר שיטות טיפול ייחודיות, ננסח חזון לחיים מלאי תשוקה והגשמה ונבין כיצד ניתן להפוך כל חלום למציאות וכל משבר להזדמנות. 

"כולם רוצים להגיע לפסגה, אבל הדבר האמיתי קורה בטיפוס עצמו", כך אני מאמינה ופועלת. הצטרפו אליי למסע מעורר השראה שישנה את חייכם בהיבטים המקצועי והאישי. 

התהלכתי במהירות סביב היישוב ואז התרחקתי מעט, הרוח מרחה את הדמעות שלי ובפנים כל מיני גיהינום שולטין בי. הייתי כל כך כעוס, פגוע, מושפל ואבוד עד שהמוות היה נשמע לי כמו הקלה גדולה ומיידית. “שמענו עליך”, הנוכל הפנימי אמר לי, “כבר יותר מעשר פעמים הייתה לך הזדמנות, אין פה כוונה אמיתית, כמו תמיד אתה רק מאיים״.

לכל אדם משברים בחייו וכל אדם יכול לבחור להפוך אותם להצלחה מסחררת. זהו מסע שצריך לבחור ללכת בו. בשפה נקייה ובמילים שחודרות כמו חץ אל הלב, יוצא גיבור הספר למסע הזה בדיוק, חזרה אל עצמו, אל הכוחות והיכולות שלו.

זהו אינו ספר לימוד, כי אם סיפור דרמטי ומותח, משובץ בשיעורים רוחניים קטנים, כמעט בלתי מובחנים, שכל אחד יכול להזדהות איתם בליבו ולזהות אותם בנפשו.

שמעון קסלסי הוא מורה ליצירת מציאות שעזר לרבבות לקבל שליטה על חייהם ולייצר הצלחה ישירות מעולם המחשבה. אפשר למצוא בתכניו של שמעון תובנות מעמיקות בנוגע ליצירת מציאות, ממקורות תיאולוגיים, דרך כלים פרקטיים לשינוי תודעתי ועד לרזי המדע והטכנולוגיה.

“אלה, את זוכרת את המקום המדהים שדיברנו עליו?
אז את הולכת לעבור אליו עכשיו.
אל תפחדי.
את הולכת לעבור למקום הכי, אבל הכי מדהים שיש.”

כשגיל דבורה הבין שאלה, בתו בת הארבע-עשרה עומדת למות, אחרי שהסרטן חזר בפעם השנייה, הוא לקח החלטה: הוא יהפוך את תקופת החיים שנותרה לה לחגיגה אחת גדולה וילווה אותה, כמו שעשה כל חייו, גם במעבר המפעים שלה אל העולם שמֵעֵבֶר. מכאן הוא יצא למסע מסעיר, ששינה את חייו מהקצה אל הקצה, מסע שעומד לשנות גם את חייכם.

הספר הזה הוא לא ספר על מוות, למרות שאחרי שתקראו אותו גם אתם תבינו שאין ממה להיבהל… הספר הזה הוא הצצה מפעימה “למאחורי הקלעים” של המציאות, שתיקח אתכם לעבר עולם הלא נודע. משהו עמוק מאוד הולך להשתנות בחייכם. הוא ישחרר אתכם מהפחד הגדול מכולם, ולאחר הקריאה בו לא תוכלו להסתכל עוד על המציאות באותה דרך.

גיל דבורה, נשוי לקארן, אבא של תומר, ותמיד של אלה. יזם, עורך דין ומגשר, איש עסקים עם ניסיון של למעלה מ-25 שנה בהקמת חברות בארץ ובעולם. היום משמש כמנטור וקאוצ’ר אישי לחיים, המלווה אנשים בהתמודדות עם אובדן ומשבר.

"מי את? מה את רוצה?" שאל הבחור. קולו רעד. היא שתקה. עשתה צעד נוסף לכיוונו ונצמדה אליו. "קפוץ," אמרה... מכיוון הפתח נשמעה התרחשות. השוטר זינק אל הגג, "היי ילדה, תתרחקי ממנו!" קרא לעברה. היא הפנתה את מבטה לאחור רק לרגע והתעלמה מדבריו. "באנשי," לחשה לבחור, "שאלת מי אני, אני באנשי."

באנשי הוא סיפור מרגש ונוגע ללב, שבמרכזו שתי דמויות אשר לכאורה אין ביניהן שום דבר משותף. שירה בת חמש־עשרה וחצי, וטליה בת עשרים ותשע. שירה, נערה מסתורית, ממגנטת, מוזרה וחולנית שחושבת שהיא באנשי, דמות מהמיתולוגיה האירית שתפקידה לבשר לבני אדם על מותם הקָרב. טליה, קצינת מודיעין בשירות קבע, שמגלה את עצמה מחדש כאישה וכליצנית רפואית לאחר שבן זוגה עזב את הבית יחד עם בנם. סיפוריהן מתרחשים במקביל עד למפגש מקרי ביניהן שבו נקלעים הסיפורים לעלילה אחת מרתקת שבמהלכה לא ברור מי מצילה את מי.

באנשי, הרומן החדש של איתי לב, הוא אגדה מהפנטת שמעִזה להתמודד באומץ עם שאלת הקיום האנושי. סיפור על חיים שהשתבשו מצד אחד ועל התפכחות ובחירה בחיים מצד שני. כמו בספריו הקודמים, חנה ומעל גלים אהבתיך, גם ברומן זה סוחף אותנו איתי לב לסוף מפתיע, חומל, ומעורר מחשבה.

אפילו ששכב מת, הוא עדיין נראה מפחיד ומאיים. מריה עמדה מעליו, המומה ומאובנת. היא פחדה שאביה החורג עלול לקום לפתע על רגליו בשביל לקלל אותה או להכות אותה. כל שנייה שחלפה ארכה כמו נצח. נטולת רגשות, ריקנית, היא התבוננה בו.

חייה של מריה רוויי סבל וכאב. ילדותה נגזלת ממנה בידי אימה האלכוהוליסטית שעוסקת בזנות. היא נמלטת מביתה לאחר שהואשמה על ידי אימה ברצח אביה החורג שנהג לאנוס ולהכות אותה ומגיעה למרסיי, שם היא מוצאת בית בבית בושת, מתחילה לעסוק בזנות ובשל יופייה המרהיב נעשית מבוקשת מאוד על ידי הגברים הפוקדים את המקום. עולם התרבות הפריזאי נחשף בפניה כשהיא עוברת לפריז, שם היא מתעשרת מעיסוקה בזנות אולם אינה חווה אהבה. מפגש מקרי עם אשת אצולה משכילה ואוהבת יוצר תפנית מפתיעה ומרגשת בחייה. 

בכתיבה רבת־רבדים, עמוקה ואינטימית טווה ליליה שטיינברג מסע חיים של גיבורה נועזת ופמיניסטית, על ילדותה רצופת המשברים, התבגרותה, מערכות היחסים בחייה וסודותיה, ובכך שופכת אור על הטבע האנושי בכללותו. הספר מבוסס על חייה של ליליה, הדמויות מציאותיות וגדולות מהחיים, והשתלשלות האירועים מעוררת מתח, סקרנות ותקווה. 

ליליה שטיינברג, ניצולת שואה, נולדה לפני תום המלחמה בבוקרשט, לא ידעה אהבה או חיבה מעודה, סבלה מרעב והייתה ילדה חולנית וחלשה. בעולם שמחוץ לביתה, שבו ראו בה ילדה יפה ומוכשרת, מצאה תקווה. בגיל צעיר רכשה כמה שפות ולמדה לנגן בפסנתר. לאורך חייה טיילה ברחבי העולם בחיפוש אחר אנושיות ויופי. הכתיבה הייתה עבורה מפלט מהמציאות ואפשרה לה למצוא מזור לנפשה. 

מכירים את זה שהאדמה נשמטת לכם מתחת לרגליים?
שהחיים חילקו לכם את הקלפים הכי גרועים בחבילה?
את הרגע הזה בו הרגשתם שסוף העולם הגיע, הייאוש התגבר והבדידות איומה?
עצרו! הגעתם למקום הנכון.

נשמו עמוק, כי החיים שלכם הולכים להשתנות לטובה.
הספר שלפניכם הוא בדיוק מה שיעזור לכם להפוך את המשבר הכי גדול – לעוצמה שנועדתם להיות.

נעים מאוד, שמי מרסל אפרת כהן, מומחית ליציאה ממשברים, אובדן, טרגדיות ושינויים פתאומיים שנכפו עלינו.
כשהייתי תינוקת בת 8 חודשים בלבד, איבדתי את אמא שלי, הדבר הכי קרוב אליי, ובכך איבדתי את האמון בעולם, באנשים סביבי ובעצמי.

היו לי כל הסיבות להיכשל - יתומה, בת יחידה, מעוטת יכולת משכונת פשע, תרבות משפחתית מתקרבנת ובנוסף לאלה, הרגישות היוצאת דופן שלי ונזקקות להמון חיזוקים ותשומת לב.

אבל הצלחתי!

בספר הזה אחשוף בפניכם את כל הדרך שלי מלמטה בכל תחנות חיי, ללא דמות אם, ואשתף אתכם בכלים שהפכו אותי לאדם שאני היום - מאושרת מבפנים, אישה עצמאית בעלת ביטחון ודימוי עצמי בריא, תודעת שפע והצלחה כלכלית.

אני מזמינה אתכם להתחזק מהספר שלי, ולהפיץ אותו לכל אדם הזקוק לו.
הספר נועד לתת לכם כוח, השראה וכלים לראות את האור, היכן שיש הכי הרבה חושך.
 

מרסל אפרת כהן (34) היא סופרת, שחקנית, מנחה, מנטורית, אשת עסקים ועיתונאית ספורט לשעבר. מרסל משמשת כמנטורית בעזרת הכלים שרכשה: טיפול בתנועה במכללת וינגייט, טיפול בהתמכרויות בשיטת "12 צעדים" במכללת שורשים, NLP במכללת "NLP לשם שינוי", NLP PRACTITIONER בהנחיית יוסי קדמי. מתמחה בתחומי התקשורת הטלוויזיה והבמה, ונותנת שירותים במשחק טלוויזיוני ותיאטרלי, שידורי רדיו, הנחייה והפקה. בעלת חברה בע"מ הכוללת בתוכה את "תיאטרון המעיין הקסום" – חוגי תיאטרון, המונה כ-100 שחקנים. שיחקה בסדרות ופרסומות, ביניהן הסדרה "השנים הכי יפות" ופרסומת ל"אלטשולר שחם". בהיותה שדרית ועיתונאית ספורט בידיעות אחרונות ורדיו צפון, ראיינה את "בופון" השוער האיטלקי, וכתבתה התפרסמה בעיתון AS הספרדי.

״ספר חובה לכל מי שחוו אובדן ומשבר בחיים ורוצים כלים פרקטיים להתמודדות בהווה ועם משברים עתידיים. וגם לרוצים לשמור תמיד על אופטימיות וחשיבה חיובית, גם כשהעולם סוער בחוץ. מרסל בחוכמתה וברגישותה מפליאה לתאר את סיפור חייה המורכב והמרתק שמספק הצצה לפריפריה החברתית והכלכלית בישראל, עולם העסקים, אהדה לקבוצות כדורגל, הטרדות מיניות, יחסים בין דוריים ועוד."
- ד״ר עו״ד יניב זייד - ״דוקטור שכנוע״ - מומחה בינלאומי לשיווק ומכירות.

״ביוגרפיה נוקבת הכתובה בכאב ובכנות, הופכת את הסיפור האישי כל כך של מרסל אפרת כהן לכאב של כולנו, ולא רק אלה שאיבדו אמא בגיל רך. סיפור כתוב היטב, מנומק, עלילה טרגית, שאלמלא היתה ביוגרפיה אישית הנטועה במציאות אמיתית, ניתן היה לטעות ולחשוב שמדובר בעלילה ספרותית מומצאת היטב. היכולת לגעת ברגש מחד גיסא, ולשמור על מקום המספר האובייקטיבי מאידך גיסא, הופכים את סיפורה של מרסל לחיות בלי אמא, לספר מרתק המתמודד בהצלחה בקריטריונים ספרותיים מובהקים״.
- ד״ר גבי זהר, עו״ס קליני, עורך ומגיש תכנית התרבות ״זהר צפוני״ ברדיו צפון.

אליהו, יזם פנטזיונר, השקיע לריק את כל חסכונות המשפחה ונכנס לחובות גדולים, אבל אולי עוד יזכה להזדמנות אחרונה להיחלץ מהם ומן הצרות שהמיטו עליו – אם רק לא תקרינה לו עוד תקלות. לעת עתה אשתו אינה סולחת לו על מה שעשה מאחורי גבה ומגרשת אותו מהבית, גם בִתו היחידה מתנכרת לו, והוא עובר לגור בדירת מרתף על גבול בת ים. את מכוניתו הוא נאלץ למכור ולדווש על אופניים חבוטים לבית הספר שהחל ללמד בו, וכבר מתקשה להאמין שהעתיד יאיר לו פנים, אבל כשאביו נפטר במפתיע ומתברר שהוריש לו דירה קטנטונת, הוא ממהר לתלות בה תקוות גדולות: אולי יוכל תמורתה להיחלץ מחובותיו ולפדות בחזרה את חייו? כלומר – אילו לא רק לא גר בה בשכירות מוגנת ובשכר דירה מגוחך קשיש תאב חיים עם המטפלת הפיליפינית שלו. 

בעוד ניסיונותיו לשקם את יחסיו עם אשתו ובתו עולים בתוהו ומנהלת בית הספר מאיימת לפטר אותו, שכנים מתקשרים אליו בתלונות בלתי פוסקות על רעשים מוזרים מהדירה, הפיליפינית מתנהגת משונה, וזרים מפוקפקים מתנחלים בדירה ועושים בה כבתוך שלהם. 

בשטף סיפורי כובש ובהרבה הומור מגולל אילן עמית־פרוינד את סיפורו של אליהו, חולם גדול שהחיים דחקו אותו לפינה והוא מחליט לצאת למלחמת חורמה על המעט שנשאר לו, והפעם הוא מתכוון ללכת עד הסוף.

עזרה בדרך הוא מדריך עזרה ראשונה במשברים נפשיים, המיועד לתמוך בכל מי שחוו בעצמם או נמצאים לצד אנשים יקרים להם הזקוקים לתמיכה.

חמישה-עשר מטפלות ומטפלים, מומחים בתחומם בגישות שונות, הצטרפו למאמץ לכתוב את הספר הזה – כל אחד תרם מניסיונו הרב ומזווית הראייה הייחודית שלו. כל פרק מתמקד בחוויה נפשית ספציפית שרבים מתמודדים עימה. אנשי המקצוע מספקים מידע חיוני וחשוב, ומציעים דרכים אפשריות לתמיכה במרחב האישי, הביתי והקהילתי.

המשברים הנפשיים שאנו והאנשים סביבנו חווים הם תופעות אנושיות, שיש להן מענה אנושי. המדריך מציע הסתכלות כנה, מעמיקה ולא שיפוטית על מצבים נפשיים שונים, וכן את הדרכים האפשריות לצלוח אותם. משבר יכול להפוך להיות הזדמנות לשינוי ולצמיחה – אם נמצא את הדרך לרתום את העוצמות הרגשיות הטמונות בו בצורה מיטבית.

זהו ספרו השלישי של איתי אהרון זיו. ספרו הראשון, כותב את עצמי לדעת, גולל את סיפורו האישי כל הדרך אל השיגעון ובחזרה. ספרו השני, יוצאים לאור, איגד יחד עימו עשרה אנשים נוספים המשתפים בסיפורי ההתמודדות שלהם בצורה כנה וחשופה, לצד מאמרים קצרים ומאירי עיניים על האלטרנטיבות הקיימות למערכת בריאות הנפש בישראל.

"ספרה של עינת חיימוביץ הוא מסמך מרתק הפורש מפה מפורטת של תהליך הפרידה. מתוך סיפוריהן של נשים אמיצות, ומניסיונה האישי והמקצועי הרב של עינת, נבנה מודל רגיש המהווה מצפן ומגדלור בדרך שנראית לעיתים בלתי עבירה, בדרך אל הצמיחה וההתפתחות".
- שרי אופיר לביא: מטפלת זוגית, משפחתית ומינית; מהתוכנית "טיפול זוגי", כאן 11

מותרת לי של עינת חיימוביץ מביא את סיפור מסען של נשים בתהליכי פרידה וגירושין; המסע פרוס על פני חמישה שלבים שבהם שזורים סיפוריהן של 15 נשים. תחילתו בזוגיות כואבת, לא מתגמלת ואף פוצעת. המשכו בלבטים, פחדים ושבר גדול, וסופו, ברוב המקרים, בחוויה של עוצמה, צמיחה וחזרה אל הבית הפנימי שבו מתקיימת הזכות להיות "מותרת לי" – חופשיה, עצמאית ומתמודדת.

"כאילו הייתי צריכה שימחצו את הנשמה שלי בקווץ' נורא נורא חזק, כמו קפיץ, כדי שיקפוץ עכשיו. הייתי צריכה את השממה, הדממה, את חוסר הערך והשקיפות הזאת שחייתי בה במהלך החיים איתו, כדי שהתנועה שלי עכשיו תהיה כל כך רחבה ויפה. זה באמת כמו שלוחצים קפיץ ויודעים שכשהוא יקפוץ הוא יפרח, אז כנראה שהייתי צריכה את הקשר הזה שיצמצם אותי כדי שאצמח עכשיו" (מתוך הספר).

מותרת לי מיועד לכל הנשים שנמצאות בדרך. הוא נכתב גם עבור אנשי טיפול שלעיתים עומדים חסרי אונים מול ההתלבטויות והקושי. ולבסוף, הוא נכתב עבור כל מי שמלווה נשים שנמצאות בתהליך: הורים, חברות ובני משפחה, וגם עבור הגברים בחייהן של אותן נשים. זהו מסע קשה, לעיתים מפרך, וכל אלו שנמצאים בדרך ממלאים בו תפקיד משמעותי.

עינת חיימוביץ היא עובדת סוציאלית קלינית, מדריכה ופסיכותרפיסטית בטיפול ממוקד מיינדפולנס; מומחית בהתמודדות עם טראומה מורכבת; עבדה כמנהלת פרויקטים עם בני נוער וצעירות בקצה רצף הסיכון; יוזמת ומנהלת את מרחב "אדמה טובה" לנפגעי המסיבות באירוע הטרור ב-7.10. גרושה מעל שבע שנים שבהם עברה מסע ארוך של גילוי וצמיחה.

"הדמויות מתוארות ברגישות, וכך גם ההתאוששות שלהן. הסיום מלא תקווה."
– Booklist

מועמד לפרס ספר הפרוזה הטוב של השנה של Goodreads

תאונת דרכים אכזרית משליכה את פין מילר בת השש־עשרה יחד עם עוד עשרה בני משפחה וחברים לתהום. החלטות בלתי אפשרויות מתקבלות בקרב השורדים, החלטות שמותירות אותם בייסורי אבל וחרטה. כיצד יתמודדו עם ההשלכות של מעשיהם? עם האשמה שלא מרפה? וכיצד משפחה שהתפרקה לרסיסים תצליח להטליא מחדש את חייה המרוסקים?

ברגע אחד הוא סיפור ששובר את הלב ואז מאחה אותו, סיפור על אהבה, על משפחה ועל היכולת להמשיך הלאה גם כשזה נראה בלתי אפשרי.

סוזן רדפרן סיימה בהצטיינות את הלימודים באוניברסיטה הפוליטכנית של קליפורניה ונוסף על ששת הרומנים שכתבה היא מחזיקה בתואר באדריכלות. היא חיה עם בעלה וילדיה בקליפורניה.

זה קרה קצת אחרי חג הפסח. רציתי לתת למשפחה שלי עוד רגע אחד של יחד לפני שאני חושפת את הדבר הזה שאני מחזיקה בבטן כל כך הרבה שנים.

לפני שאני חושפת את הסוד. הגעתי לבית “לין” והבטתי עליו מבחוץ. הוא בנוי כשסביבו חומה גבוהה – כמו אומר למי שמגיעה אליו, “הגעת למקום בטוח, מקום מוגן, מקום שבו את יכולה לחשוף את הסודות הכי כמוסים שלך ולהראות אותם רק למי שאת בוחרת.” נכנסתי פנימה וחיכיתי שאמא תבוא. קבעתי איתה שם. הלב שלי הלם בחוזקה – איך היא תגיב? מה היא תגיד? איך אני אתנהג? האם אני אבכה? האם אני אפחד? האם בכלל אני אצליח להוציא את המילים מהפה שלי?

בתור ילדה לא ידעתי בכלל שנפגעתי, חייתי את החיים כרגיל וידעתי שעליי לשמור על “סוד” אולם לא הבנתי כל כך את הסיבה לכך. הרגשתי שמשהו עובר עליי אבל לא הבנתי בדיוק מה. לא ניסיתי לחשוב מה. כנראה לא יכולתי לאפשר לעצמי לחשוב. לא הבנתי למה הייתי יוצאת לריצה בכל יום מהבית, לא מוותרת אפילו על יום אחד. בהמשך חיי החלטתי שאני לא יכולה להמשיך לשמור את הסוד הזה יותר ופתחתי אותו מול מוסד שעוזר לנערות מתחת לגיל שמונה־עשרה ומלווה אותן. השאר היסטוריה.

היום, בתור אישה בוגרת, אני מדברת על הפגיעה ועל מה שעזר לי להתמודד איתה, אילו נורות אדומות הראיתי כלפי חוץ, לא במילים אלא דרך הגוף, הדרך שהכרתי… איך בתור חברה אנחנו יכולים לראות אם מישהו צריך עזרה, איך להתמודד, למי לפנות, איך נוכל להיות שם בשביל האהובים שלנו ואיך הספורט קשור לזה.

סיפורה של טל פרידמן, אישה שמתחילה לדעת איך לאהוב את עצמה ולקבל את עצמה כמו שהיא…
היא נשואה לנתי, אם לשתי בנות מדהימות, שקד ופלג.
בעלת תואר ראשון בחינוך גופני, בעבודתה היא מזכירה לנשים איך לגלות את עצמן מחדש, לאהוב את עצמן ולהעריך את עצמן יותר דרך אימוני כושר.
באימונים הן מגלות מה הן החוזקות שלהן ואיך אפשר לשפר חולשות ולשמר את הטוב.
בנוסף היא מעבירה הרצאות השראה בעקבות סיפור חייה.

בנובמבר 2021 חציתי את קו הסיום של ״חצי איש הברזל״ טבריה תחרות המשלבת שחייה, ריצה ורכיבה על אופניים מסביב לכינרת, בתוצאה נאה של 6:12 שעות, אבל משהו בפנים חזר וניקר בי: לפי כל האימונים הייתי אמור לרדת משש שעות. מה קרה לי? 

חצי שנה מאוחר יותר, לאחר שבריצות אימון שגרתיות חשתי תשישות לא מובנת, התחלתי לעבור סדרת בדיקות. כאדם צעיר, ספורטאי, המקפיד על אורח חיים בריא, לא הייתה לי שום סיבה לחשוש. אבל כשהגיעו תוצאות הבדיקות, השמיים נפלו עליי: התברר שבקיבתי מקנן זה שנים גידול סרטני ממאיר ואלים בגודל עשרה סנטימטר. הריצה למעשה הצילה את חיי: לא סבלתי מכאבים או מתסמינים כלשהם, ואלמלא אותה תשישות באימונים, לא הייתי טורח להיבדק.

יצאתי למסע ברכבת הרים מסחררת וחסרת רחמים: עברתי טיפולי כימו מייסרים וניתוח מורכב להוצאת הקיבה. הגעתי לרגעי השפל של חיי, אבל דווקא אז התעשתּי והפכתי להיות נהג הקטר של הרכבת.

בגילוי לב מרגש וסוחף מגולל תומר סננס את סיפור חייו – סיפור מעורר השראה על התמודדות עם כאבים פיזיים ומשברים נפשיים, על המשפחה התומכת, על הנחישות ואהבת החיים – ועל ניצחון מתוק במיוחד במסלול המרתון אחרי שנתיים של מאבק על החיים.

אין לך מושג כמה הכול שברירי, עד שמשהו נשבר.

ולדניאלה לא היה שום מושג. מכלום. עד שבלילה אחד רגיל, לא שונה מכל לילה אחר, היא פוגשת את המוות, והחיים שלה מתהפכים.

לא ברור מה מגיע קודם. המשבר החיצוני או הפנימי. סיפור אהבה ישן שקופץ עליה במקרה בגיל ארבעים, או אולי גילוי כמעט אגבי של מחלה מבהילה שפורמת את מה שנפרם ממילא, ומחדדת את כל ההחלטות המשמעותיות שקיבלה בחייה. מה חשוב? על מה אסור לוותר? ומה בכלל אמיתי?

לא סופי הוא רומן על התעוררות. כזאת שנכפית על הגיבורה שלו כנגד רצונה. דניאלה חייבת לקום ולנער את חייה. הנה היא נשואה באושר, הנה היא חולה, הנה מגיע אהוב נעוריה, ממש משום מקום, ולרגע אחד – הכל כל כך חי ומזוקק. עכשיו היא חייבת לחזור ולנגן, חייבת לחזור לאהוב, חייבת לחיות.

לא סופי, ספרה השני של גליה הראל דור, מתרחש בין איכילוב למועדון הבארבי, בין הרקוויאם לרוקנרול, ומביט על החיים באומץ ותשוקה. הוא מעז לשלוח יד ולגעת במקום שבו טמון הכאב, במקום שבו גם נחשף היופי. זהו ספר שנקרא בנשימה אחת, חנוקה, על אישה שהפחד מהמוות מלמד אותה איך לחיות.

פאולה קליין־מייזלס, אישה בתחילת שנות החמישים לחייה, יושבת בבית קפה אירופאי שכמו נשאב מהתקופה האוסטרו־הונגרית של המאה שעברה. היא מתרפקת על זיכרונותיה, ואלה משמשים זרז לפריטת חייה לסיפורים. באמצע החיים היא יוצאת למסע של גילוי עצמי. צלקות ילדותה השפיעו על מהלך חייה – על בחירותיה, על חיי נישואיה, על יחסיה עם ילדיה, על הקריירה שלה ועל האינטראקציות האנושיות שלה.

משבר קשה מפגיש אותה עם מלי שלֵו, פסיכולוגית צעירה חובבת ספרות. מערכת היחסים המרתקת שהן מפתחות משפיעה על חיי שתיהן. פאולה מתַקשרת עם מלי באמצעות סיפוריה על קורותיה ועל מערכת יחסיה המורכבת עם בעלה. האם אהבתה לרובי, שהפכה ברבות השנים למערכת יחסים הרסנית, מיצתה את עצמה? האם תצליח פאולה להיחלץ מהמשבר הגדול שאליו נקלעה? האם הסיורים הנפשיים במכונת הזמן של זיכרונותיה יפתרו את התעלומה המרעישה בדבר מוצאה?

הסופרת דנה בשפתה העשירה והרגישה, שהיא על גבול השירה, ובאומץ לב נדיר, בסוגיות מהותיות ואוניברסליות של בדידות, משברים ביחסי אהבה ואינטראקציות אנושיות. הסופרת אינה מקילה על דמויותיה, ובשפה פואטית מלאת דימויים ויפעה מציגה, בזהירות ובאהבה, את שעתן הגדולה לצד מצוקותיהן והלקונות באופיין ובהתנהגותן.

הספר יצא בהוצאת טרקלין פנינים.

*מהדורה שנייה מעודכנת ומתוקנת מתאריך אוגוסט 2004*

כָּל הָעִנְיָן עִם מַהְפֵּכַת הַתַּפּוּזִים הִתְחִיל כְּשֶׁהָיִיתִי בְּכִתָּה ג'. חוּץ מִמֶּנִּי כָּל הַיְלָדִים בַּכִּתָּה כְּבָר יָדְעוּ לִכְתֹּב וְלִקְרֹא, וְלָכֵן בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה הָיִיתִי יַלְדָּה עֲצוּבָה. אֲפִלּוּ הַיּוֹם, כְּשֶׁאֲנִי חוֹשֶׁבֶת עַל זֶה כּוֹאֵב לִי הַלֵּב, אֲבָל מִיָּד אֲנִי מַזְכִּירָה לְעַצְמִי אֶת מַהְפֵּכַת הַתַּפּוּזִים, וְזוֹכֶרֶת שֶׁבַּסִּפּוּר הַזֶּה רַק הַהַתְחָלָה עֲצוּבָה – הַסּוֹף שֶׁלּוֹ שָׂמֵחַ.

זֶהוּ סִפּוּרָהּ שֶׁל מַתִּי קָטָלוֹנִי מִתֵּל אָבִיב שֶׁלֹּא יָדְעָה לִקְרֹא, אֲבָל הִקְרִיאָה עִתּוֹנִים. לֹא יָדְעָה לִכְתֹּב, אֲבָל כָּתְבָה לְרֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה, וְלַמְרוֹת כָּל הַקְּשָׁיִים הִצְלִיחָה לַעֲשׂוֹת מַהְפֵּכָה, וְעוֹד מִתַּפּוּזִים.

מהפכת התפוזים של מתי, ספרה האהוב והמצליח של תמי שם־טוב, הופיע לראשונה בשנת 2000. הספר – המתבסס על סיפורה האישי כילדה שמתמודדת עם לקות למידה – זכה לעשרות אלפי קוראות וקוראים. עתה הוא רואה אור במהדורה מחודשת ומתוקנת, בתוספת מכתב מהסופרת.

תמי שם־טוב היא סופרת ילדים ונוער שכותבת בעיקר סיפורים ורומנים היסטוריים. ספריה זיכו אותה בפרסים רבים, בהם פרס ראש הממשלה, פרס הספריות הציבוריות, עיטור אנדרסן, והפרסים על שם ח.נ. ביאליק, לאה גולדברג ודבורה עומר.

"הו כן! להם אין אלוהים, לנבלות המסריחים והבריאים, הכול הם רוצים לראות, הכול לדעת, ישר בפנים, בבקשה תסתכלו כאן, כאן, פרזיטים ארורים, אתם שמדי יום, מדי רגע, גונבים ממנו את כל החיוּת והבריאות בתנועות הזריזות שלכם, בנזלת הירוקה שלכם, אתם שהולכים בלי תמיכה, שתוכלו לאהוב נערה, לעשות סמים, לגלוש בים, אתם שמסתכלים ככה ישר בעיניים ורצים להתחבא מאחורי אמא ואבא כאילו ראיתם מפלצת, מקוללים תהיו, יש לעקור לכם את העיניים. לעקור וגמרנו".

אח מאבד את אחיו החולה, אב מאבד את בנו, אם מאבדת את בנה. לעתים הקורא מוצא כי הם בני אותה משפחה ולעתים הם סתם פרטים בודדים אשר נוהגים "להסתובב בין חפצים דוממים ולחפש בהם חום".

לעקור לכם את העיניים חומק מכל הגדרה. הוא אינו עוסק רק בחיים לצד אדם חולה ולא רק בהתמודדות עם אובדן. הסוגה הספרותית אף היא אינה אחת ואינה גלויה, אלא משלבת ריאליה ופנטזיה, זרם תודעה והבלחות של הומור פרוע לצד כאב.

רמי מארק רום מביט בעין רעננה על החולי הפיזי ואינו זונח את זה הנפשי, תוך שהוא חושף את האמת והזיוף, את משמעות הדברים החיים והמתים, וקורא תיגר על זכותנו לגוף ולנפש בריאים.

רמי מארק רום, יליד 1983, עלה ארצה מברית המועצות בגיל שש והשתכן עם משפחתו בלוד. הוא נשוי לעינת ואב לאוריה, אביגיל ואיתמר. ספרו הקודם, בשביל מה כל זה (ידיעות ספרים, 2021), זיכה אותו בשבחי הביקורת ובמלגת פרדס מטעם הספרייה הלאומית.

מהו מחיר השתיקה? מה עקשן יותר בגוף ובנפש – הרצון להדחיק דבר נורא או הצורך לספר אותו החוצה? 

בגיל 55 מחליטה מיכל סולימר־בונה לשאול בקול רם את השאלות המלוות אותה יותר משלושה עשורים, מאז הקיץ של 1981. 
יחד עם חמש נשים נוסעת מיכל לשבוע בכרתים. 
שם בכרתים, אחרי שנים של שתיקה הן מדברות. 
שם, בתוך מעגל השיח, משתפת כל אישה בסיפור חייה ומספרת על האונס שעברה, על החיים אחריו ועל הבחירה בשתיקה. 
לטוב ולרע, עולה הכאב והטראומה מתנקזת. 
לטוב ולרע, האמת נחשפת אל האור.
שם, בין הרגשות והפחדים, מתעוררות אמונה, אהבה עצמית ותקווה.

כל הנשים במעגל הן ישראליות בנות אותו הדור, דור ללא "מי־טו", נשים שבכל יום חוות את הטראומה, נושאות את סודן לבד ונעות בין צללים. 

הספר מבקש להעניק קול ובמה למי שעד כה לא נשמע קולה, ולשלוח אדוות של תיקון לעולם.

גוף ראשון: נוכחת הוא רומן הביכורים של מירי שטרן־לב. הוא רואה אור אחרי ספר שיריה, מתאספת אל גוף, שראה אור בשנת 2022, וספר הילדים, פיית השיניים, שראה אור בשנת 2003.

חייה המאורגנים והיציבים של דינה קליין, הממונה על פניות הציבור באקדמיה ללשון העברית, מתערערים בלילה שבו היא מובהלת לבית החולים. בניתוח חירום ניצלים חייה, ובתקופת ההחלמה שב סהר, בעלה לשעבר ואב בתה החיילת, לגור איתה ולטפל בה.

אולם דווקא כשכוחה ועצמאותה של דינה ניטלים ממנה, מתרחשים בזה אחר זה מופעים חריגים, המחלישים אותה עוד יותר: מילים סתומות מן הילדות צוברות משמעות הרסנית, ציפור טורדנית מתחילה להתנבא בעברית, קירות הבית נודדים, עצים משנים מצבי צבירה. במצב האפסות הזה נחלצת מתהום הנשייה אמת איומה, ובה בשעה מזככת.

פּוֹמֵֵלוֹ היא יצירה מדהימה בישירותה וביושרתה, שאינה חוששת לנבור בפגימוּת, במוקצֶֶה, בהדחקה ובמנגנוני הרתיעה של בני האנוש. בכתיבה נוקבת, בוטה ואמיצה, ובה בעת מדויקת ורגישה להפליא, בוחנת זינגר, דרך עיניה של דינה, מושגים כמו משפחה ונשיות — על עוצמתן ועל הטרגיות שבהן.

זהו ספרה השלישי של ורד זינגר. קדמו לו: נעולה (כנרת־זמורה־דביר, 2018) ועורכת מלווה (פרדס, 2021).

מלח מים היא סדרה לפרוזה עברית מקורית מבית פרדס הוצאה לאור. בסדרה זו אנו מבקשים לתת במה לספרות מעולה, שאופני ההבעה שבה אינם באים על חשבון העלילה אלא משרתים אותה; ספרי הסדרה, גם אלה שבהם נמתחים גבולות השפה מקצה עד קצה, מציגים סיפור ממשי, כזה שיש בו התחלה, אמצע וסוף. זהו אינו דבר של מה בכך בספרות העברית החדשה, הכורעת תחת אופנות המכסות על דבר שערכו לא יסולא בפז: סיפור עברי מקורי.