בת כותבת מכתב לאביה. שניהם חיים באותו בית, אבל הוא אינו עונה לה, לא בעל פה ולא בכתב: לא למחרת, לא כעבור שבוע, גם לא בחלוף השנים. השאלות שנשאלו במכתבה אינן מאבדות את תוקפן גם כעבור עשורים – אבל היא מתעקשת להעלות אותן שוב.
הוא אדם קפדן ונוקשה שמתקשה בגילויי חיבה, ועיסוקו מקצין עוד את התכונות האלה. יום־יום הוא נוסע למקום עבודתו ומשגיח שם על אסירים מסוכנים, נזהר שלא לחרוג מן הכללים הנוקשים אפילו מעט. האם נוקשותו מועילה גם בבית? ואולי לילדיו היא תגרום להתנער ממנו ולפנות בכיוון ההפוך?
לבנה מושון מצליחה להתוות כאן במלֵאות מערכת יחסים טעונה בין אב לבִתו, יחסים שמשקעיהם אינם מתפוגגים גם בבגרות, ובכוחם לשנות את מסלול חייה של הבת מקוטב לקוטב.
זה ספר אמיץ שכתוב ביושר נוקב, ובכוחו לתפוס גם קורא שנדמה שאין דבר רחוק ממנו יותר מהווית החיים הזאת. הרי השפעתו של הורה – כל הורה – על ילדו אינה תמה בילדות, וכאן מתפתחת כנגדה עלילת חיים מתריסה, מרדנית, ואי אפשר לשער כיצד תסתיים.
הספר זכה בפרס אקו"ם 2022 ליצירה המוגשת בעילום שם.
בת כותבת מכתב לאביה. שניהם חיים באותו בית, אבל הוא אינו עונה לה, לא בעל פה ולא בכתב: לא למחרת, לא כעבור שבוע, גם לא בחלוף השנים. השאלות שנשאלו במכתבה אינן מאבדות את תוקפן גם כעבור עשורים – אבל היא מתעקשת להעלות אותן שוב.
הוא אדם קפדן ונוקשה שמתקשה בגילויי חיבה, ועיסוקו מקצין עוד את התכונות האלה. יום־יום הוא נוסע למקום עבודתו ומשגיח שם על אסירים מסוכנים, נזהר שלא לחרוג מן הכללים הנוקשים אפילו מעט. האם נוקשותו מועילה גם בבית? ואולי לילדיו היא תגרום להתנער ממנו ולפנות בכיוון ההפוך?
לבנה מושון מצליחה להתוות כאן במלֵאות מערכת יחסים טעונה בין אב לבִתו, יחסים שמשקעיהם אינם מתפוגגים גם בבגרות, ובכוחם לשנות את מסלול חייה של הבת מקוטב לקוטב.
זה ספר אמיץ שכתוב ביושר נוקב, ובכוחו לתפוס גם קורא שנדמה שאין דבר רחוק ממנו יותר מהווית החיים הזאת. הרי השפעתו של הורה – כל הורה – על ילדו אינה תמה בילדות, וכאן מתפתחת כנגדה עלילת חיים מתריסה, מרדנית, ואי אפשר לשער כיצד תסתיים.
הספר זכה בפרס אקו"ם 2022 ליצירה המוגשת בעילום שם.
"זה שיש לך שתי אצבעות יותר ממני, אבל לא אצבע יותר מאף אדם אחר על פני האדמה הזו, לא עושה אותך טוב ממני, ראוי ממני, נעלה ממני, אדון במברג, ראיתי רשעות בחיי, שלך עולה על כולן".
תמר בוברוצקי, סטודנטית לעבודה סוציאלית הכואבת את אובדנו הפתאומי של בעלה, מובילה את עצמה באבלה אל עבודה במשתלה במרכז הארץ. אך מה שנדמה כמעשה שכולו חיפוש אחר שקט נפשי מתברר אט־אט כסיפור סבוך ואפל: לא בתום לב הגיעה לשם תמר – עליה לפתור דבר בינה ובין משפחתה. ומן העבר השני ניצב אוריה, בעל המשתלה המסתורי וחמור הסבר, שמתעמר בה על נכותה. כי תמר נושאת מרגע לידתה יד מוכת מום, נושאת בגאווה, בהתרסה, מסרבת לחיות מתוך רחמים.
שם, בתוך סוכת הצמחים, היא מתחקה אחר התנהלותה המתמיהה של המשתלה ונחשפת לטרגדיה שזרועותיה נשלחות עד גבולות הולנד של מלחמת העולם השנייה. סיפוריהן האישיים של הדמויות פורצים ומסתרגים באופן טורד מנוחה, ודווקא כך עתידה תמר למצוא את הדרך לחיות מחדש.
לבנה מושון מתגלה בשתיקת הצמחים כפרוזאיקונית מקורית ומפתיעה. גיבורתה תמר בוברוצקי היא מן הקולות הצלולים והמרתקים שידעה הספרות; קול לירי וכובש, המוליך אותנו ביושרה ובהעזה בנבכי עולמות, בלי שנוכל להרפות.
לְבנה מוֹשׁוֹן נולדה וגדלה בתל אביב, למדה חינוך וגאוגרפיה באוניברסיטת בר־אילן, עבדה שנים כעיתונאית וכן בהוראת ספרות ילדים ובכתיבה יוצרת. פרסמה ספרי ילדים רבים. ב־ 1995 יצא לאור הרומן אהבה חמוצה בהוצאת אגודת הסופרים. על ספרה מכתבים מגבעת הזבל (כתר, 2008) זכתה בפרס אקו"ם לספרות ילדים ונוער.
"זה שיש לך שתי אצבעות יותר ממני, אבל לא אצבע יותר מאף אדם אחר על פני האדמה הזו, לא עושה אותך טוב ממני, ראוי ממני, נעלה ממני, אדון במברג, ראיתי רשעות בחיי, שלך עולה על כולן".
תמר בוברוצקי, סטודנטית לעבודה סוציאלית הכואבת את אובדנו הפתאומי של בעלה, מובילה את עצמה באבלה אל עבודה במשתלה במרכז הארץ. אך מה שנדמה כמעשה שכולו חיפוש אחר שקט נפשי מתברר אט־אט כסיפור סבוך ואפל: לא בתום לב הגיעה לשם תמר – עליה לפתור דבר בינה ובין משפחתה. ומן העבר השני ניצב אוריה, בעל המשתלה המסתורי וחמור הסבר, שמתעמר בה על נכותה. כי תמר נושאת מרגע לידתה יד מוכת מום, נושאת בגאווה, בהתרסה, מסרבת לחיות מתוך רחמים.
שם, בתוך סוכת הצמחים, היא מתחקה אחר התנהלותה המתמיהה של המשתלה ונחשפת לטרגדיה שזרועותיה נשלחות עד גבולות הולנד של מלחמת העולם השנייה. סיפוריהן האישיים של הדמויות פורצים ומסתרגים באופן טורד מנוחה, ודווקא כך עתידה תמר למצוא את הדרך לחיות מחדש.
לבנה מושון מתגלה בשתיקת הצמחים כפרוזאיקונית מקורית ומפתיעה. גיבורתה תמר בוברוצקי היא מן הקולות הצלולים והמרתקים שידעה הספרות; קול לירי וכובש, המוליך אותנו ביושרה ובהעזה בנבכי עולמות, בלי שנוכל להרפות.
לְבנה מוֹשׁוֹן נולדה וגדלה בתל אביב, למדה חינוך וגאוגרפיה באוניברסיטת בר־אילן, עבדה שנים כעיתונאית וכן בהוראת ספרות ילדים ובכתיבה יוצרת. פרסמה ספרי ילדים רבים. ב־ 1995 יצא לאור הרומן אהבה חמוצה בהוצאת אגודת הסופרים. על ספרה מכתבים מגבעת הזבל (כתר, 2008) זכתה בפרס אקו"ם לספרות ילדים ונוער.
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
