לֶזלי פּוֹלס הארטלי (1972-1895) – סופר ומבקר. הוא קרוי על שמו של לזלי סטיבן, אביה של וירג'יניה וולף. את סיפורו הראשון, אגדה על נסיך וגמד, כתב בהיותו בן 11. ב-1919 החל הארטלי ללמוד באוקספורד שם רכש לו חברים מעולם הספרות, ביניהם לורד דייויד ססיל ואלדוס הקסלי. לאחר סיום לימודיו באוקספורד עבד הארטלי כמבקר. הוא כתב מאמרים לכתבי עת רבים, כמו ה"ספקטייטור", "סטרדיי ריוויו" וה"ניישן".
ספרו הראשון Night Fears ראה אור ב-1924, ושנה לאחריה התפרסמה הנובלה Simonetta Perkins. הביקורות היללו -  הסופר הצעיר הוא "אחד הכישרונות היותר מבטיחים". 
ספריו הידועים ביותר הם הטרילוגיה "יוסטס והִילדה" (Eustace and Hilda) (1947-1944) והרומן "המקשר" (The Go-Between) (1953). ב-1947 זכה הארטלי בפרס ג'יימס טיייט בלק על "יוסטס והִילדה", הספר השלישי בטרילוגיה שזהו שמה. ה"לונדון טיימס" תיאר את הטרילוגיה כ"תופעה חד-פעמית בספרות המודרנית... מרתקת ומערערת". 
כתביו של הארטלי מרבים לעסוק בקודים חברתיים, באחריות מוסרית ובקשרי משפחה – והם מתארים את הדרך שבה מובילה התשוקה לאסון. הארטלי כתב על דמויות על הסף בין התבגרות לבגרות, וחידד את הניגוד בין תום הילדות להכרה עצמית בבוא העת. 
הארטלי פרסם 17 רומנים, שישה קובצי סיפורים קצרים וספר ביקורת אחד. רובם נכתבו במחצית השנייה של חייו. הארטלי מת בלונדון ב-13 בדצמבר 1972 והוא בן 76.