"...והיא ידעה שהיום היא חוזרת עם שלל רב, שיפרנס אותה עוד שעות רבות בערב ולא יניח לה עד שתפתח ותביט לתוכו פנימה, עד שתפענח את המשפטים כולם ותרד לעומק סודם..."
רוייקה טשפצ'יק, אם חד־הורית האחראית על המכבסה בקיבוץ, היא גיבורת סיפורנו. משיכתה של רוייקה לאותיות העבריות של התנ"ך ולאותיות ה"סידור" ומזמורי התפילה מתבטאת בליקוט פתקי־נייר נשכחים בתוך כיסי הבגדים של החברים ומהם היא מפליגה רחוק אל זיכרונות עברה ואל סיפורים רבים שהיו או לא היו... דרך הפתקים הקטנים האלה מתוודע הקורא לסיפורי המקום, שנערמים בשכבות זה על זה, לדמויות הממלאות את שבילי המקום, איש איש וסיפור־חייו, איש איש וסודותיו, איש איש וגורלו במקום.
זהו גם סיפור של געגועים לרדיו ה"זניט" הישן ולתקליטי הוויניל החגים בפטיפון, לעוגיות המאפייה ולילדי השכונה במחצית השנייה של המאה העשרים, ושיר הלל ליופיו של הטבע ולמוזיקה העולה משבילי העפר, לניצוץ הקדושה והגבורה שיש במעשי האנשים בצד רגעי העצב והכאב ההולכים זה בצד זה ועוטפים את הדמויות ואת גורלן להמשיך ולחיות יחד אלה עם אלה במקום החדש הזה.

"מסע מוצלח לא מסתיים לעולם,
הקילומטרים כן...
... בסוף המסע אינני מרגיש מנצח,
אלא יותר אסיר תודה,
כאילו שהדרך עברה בתוכי ולא אני בתוכה" (אברהם חלפי)
"המסע של גברת פיק ומר פוק אל הגבול" הוא מסע פיזי של שני חברים טובים, שכנים קרובים, השואפים להגשים חלום ילדוּת ישן להגיע אל מערת מפלצת המפחידה, הנמצאת הרחק-הרחק אי-שם בגבול, וחרף הקשיים וההססנות, החששות והפיקפוק שעולים בהם - הם יוצאים לדרך הקשה, תומכים איש ברעהו, מתעמתים וממשיכים בכוחות משותפים הלאה, להגיע אל הכי רחוק שאפשר, מה שהופך את הטיול שלהם למסע רוחני ורגשי עבורם. זהו מסע של צמיחה, התפתחות וחשיבה חדשה על הדברים, על החיים, על מקומה של הספרות בחיינו, מסע של חיפוש אחר נופים חדשים, פיזיים ונפשיים, העזה לעשות מעשים "גדולים" ולהרגיש חופש ממוסכמות ומגבלות, מסע שהשׂפה עצמה היא שחקן חשוב בו, המצאות לשוניות, וביטויי 'גבול', 'חציית גבולות', 'לעבור את הגבול', 'פריצת גבולות' וכיו"ב מניעים גם הם את העלילה ברקע.
הסיפור שלפנינו מבקש לעשות מחווה של כבוד והוקרה לפזמונאי יורם טהרלב שלאחרונה הלך לעולמו, ובמיוחד לשירו "יידישע פיראטען" (מילים: יורם טהר לב, הלחנה: דרורה חבקין), שהתפרסם על-ידי להקת חיל-הים (1969–1970) ואיפשר לכולנו היכרות משמחת עם השפה האידישאית העממית, העסיסית, ההומוריסטית והכל-כך אנושית ומקרבת בין האנשים ובין הלבבות.
הספר מתאים לגילאי 5 ומעלה -
צאו לדרך, ותיהנו מן המסע אל הגבול ומהצמד משובב-הלב והמקסים גברת פיק ומר פוק שמחכים לכם!
ציפורה (ציפי) יבין היא זוכת "פרס לספרות ילדים ונוער" ע"ש מרים ילן-שטקליס בשנת 1987, וזהו ספר הילדים השלישי שלה, שעלילתו מתמקדת הפעם בזוג חברים טובים ובחוויית המסע שלהם, מסע פיזי אך גם מסע רוחני ורגשי אל הגבול, אל הגשמת החלום ואל המותר ואל האסור, מסע אל הקושי ואל ההתמודדות אתו, אל הפחדים והספקות בחיינו אך גם ההתגברות עליהם והתמיכה ההדדית איש ברעהו.
פיק ופוק הלוא הוא הפקפוק, הקושי, ההיסוס, הפחד, המניעים את הדמויות לעשות החלטות בחייהם, להעז ולהצליח.