נעמי, חוקרת ביחידה לפשעים חמורים, נקראת לסמטה חשוכה בדרום העיר בה מוטלת גופתו של אחד הסופרים הישראלים האהובים והמצליחים ביותר, אבל חקירתה נתקלת במבוי סתום. כשסופרים וסופרות נוספים מחוסלים באכזריות, נעמי מבינה שהיא מתמודדת מול רוצח סדרתי מסוכן במיוחד, ומגלה שמתחת לפני השטח של עולם הספרות המקומי, מסתתרים יצרים סוערים, נקמנות וקנאה.

דויד, דוקטורנט ביישן בחוג לספרות עברית, מקדיש את חייו לכתביה של סופרת חידתית שאיש מלבדו, כך נראה, לא קרא, אבל כשבמהלך מחקרו, הוא נתקל בסופר דחוי ונשכח שהכיר אותה, חקירותיו מצטלבות במפתיע באילו של נעמי. 

בין נעמי, שאביה האהוב נעלם בילדותה בנסיבות מסתוריות אבל נוכח עדיין בחייה, ודויד, הנושא בנשמתו צלקות מטראומה שחווה בילדותו שלו, נרקמת שותפות זהירה ומוזרה. בעוד הפרשה מסתעפת ומסתבכת והשניים מתקרבים, כל אחד מכיוון אחר, לפתרון התעלומה, גם הסכנה הולכת ומתקרבת אליהם. 
ספרות ומציאות, דמיון ושקרים, חיים ומוות, מתערבבים ומשתקפים אלו באלו, עד שכבר לא ניתן עוד לדעת מה הוא מה.

אך נקמת הקנרית איננו רק מותחן אפל ורב תהפוכות. במיומנות, בהומור דק ומצליף ובחמלה שופעת מגישה עלמה גניהר בספרה השלישי יצירה מורכבת על אובססיה ותשוקה מכלה שהקריאה בה היא מעשה פיענוח מענג.

סילְוָאן (سلوان) היא שכונה במזרח ירושלים, שבה מתגוררים כיום כ-50,000 פלסטינים וכ-500 מתנחלים. לאורך השנים, השתלטו עמותות ימין על נכסים בסילוואן ואכלסו אותם מחדש במשפחות יהודיות ובישיבות. משנות ה-70 מנהלת עמותת אלע"ד את הפרויקט הארכיאולוגי "עיר דוד", במסגרתו מתבצעות חפירות ונחפרות מנהרות תחת בתי התושבים. עד כה לא נמצאה כל עדות ארכיאולוגית המעידה על שהותו של דוד המלך באזור זה. חבורת השחקנים והשחקניות, יהודים וערבים, בהנהגתם של הבמאים סיני פתר וחן אלון, התכנסה כדי להעלות מחזה העוסק במצב בסילוואן. לאחר תחקיר עמוק וסיורים בשכונה, נוצרו מפגשי אימפרוביזציה בהם העלו השחקנים את רשמיהם מהמקום ומהדמויות שפגשו. על סמך מפגשים אלו, רקחה המחזאית עלמה גניהר דרמה מרתקת בעברית ובערבית, שמפליאה להציג את המצב הבלתי-אפשרי בשכונה ומעניקה טיפול רגיש ואמפתי לכל הדמויות, לכל צד בסכסוך. את המחזה מעבה בימוי חכם שמעביר את הקהל בכמה מקומות התרחשות ומאפשר לחלק מהשחקנים לגלם שתי דמויות, שהאינטראקציה ביניהן יוצרת עוד רובד של מורכבות במחזה לא פשוט מלכתחילה.
המחזה זכה בפרסי "קיפוד הזהב" של תיאטרון הפרינג' הישראלי 2015 בקטגוריות הצגת השנה, שחקן המשנה (ג'ורג' אסכנדר) ושחקנית המשנה (סמירה סרייה) והיה מועמד גם בקטגוריית מחזאי השנה (עלמה גניהר).
בספר שלפניכם כלולים מאמר מקדים מאת שמעון לוי וראיון שערכה לילך ובר עם הבמאי סיני פתר. בספר משובצות 12 תמונות מההצגה הטווס מסילוואן ומאחורי הקלעים, שצילם דוד קפלן.

אשת השגריר נאחזת בזיכרונות פריז ובתיק של גוצ'י גם במקלט הצר שהיא נאלצת לחיות בו; מקונן, נער מתבגר, נאחז בשיר ילדים תמים עד שהוא מתוודע לגבריותו; הבן של אלמז, בין פשיטותיו על ארגזי מזון, חולם על כדורגל חדש שיקבל באמריקה.

בראייה נוקבת וחומלת מועלת חווית הפליטות במקלט אחד צר ודחוס, רחוק ממרכז העיר. אמהות וילדיהם בארץ חדשה, לאחר כל תלאות הדרך המתישה שעברו - האם יימצא להם כאן מקום? מה ייאלצו לעשות כדי לשרוד? האם יצליחו לעצב כאן את חייהם מחדש?

בסצנות שמועלות במלאות קולנועית לא נותנת עלמה גניהר הנחות לאיש, לא לבני הארץ ולא לזרים שבאו אליה מיבשת אחרת, אבל בתוך הזרות והדלות היא מצליחה למצוא עולם ומלואו. זה הוא ספר אמיץ ונוגע ללב, ולא רק מפני שהוא מעז לחדור לטריטוריה של הפליטים, אלא מפני שאפשר לראות אותם כאן עין בעין - לא כציבור מטושטש תווים אלא כיחידים, גברים נשים וילדים על אהבותיהם ועל שנאותיהם, על מכאוביהם הגדולים ועל שמחותיהם הקטנות, המרגשות.

זהו ספרה השני של עלמה גניהר.

הספר זיכה את המחברת בפרס טובה ויצחק וינר לעידוד יצירה ספרותית מקורית.