ויקטור א' פרנקל (1905 – 1997) היה פרופסור לנוירולוגיה ולפסיכיאטריה באוניברסיטת וינה, ובמשך 25 שנה עמד בראש הפולי־קליניקה הנוירולוגית של וינה. האנליזה הלוגותרפית/אקזיסטנציאלית שייסד מוכרת גם כאסכולה הווינאית השלישית בפסיכותרפיה. הוא שימש פרופסור אורח באוניברסיטאות הרווארד, סטנפורד, דאלאס ופיטסבורג ופרופסור ללוגותרפיה באוניברסיטה הבינלאומית של ארצות הברית בסן דייגו, קליפורניה. מאוניברסיטת וינה קיבל תואר דוקטור לרפואה, ובהמשך גם דוקטור לפילוסופיה. במהלך מלחמת העולם השנייה שהה שלוש שנים באושוויץ, בדכאו ובמחנות ריכוז אחרים. במשך ארבעה עשורים ערך אינספור סיורי הרצאות בכל רחבי העולם. הוא עוטר ב־29 תוארי דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטאות באירופה, בצפון אמריקה ובדרום אמריקה, באסיה ובאפריקה, וזכה בפרסים רבים מספור, ובהם פרס אוסקר פּפיסטר מאיגוד הפסיכיאטרים האמריקני, ובחברוּת כבוד באקדמיה האוסטרית למדעים. 39 ספריו של פרנקל ראו אור ב־50 שפות עד כה. הגרסה הראשונה באנגלית של trotzdem Ja zum Leben sagen, שנקראה Man's Search for Meaning (האדם מחפש משמעות), נמכרה במיליוני עותקים ונכללה ברשימת "עשרת הספרים המשפיעים ביותר באמריקה". ויקטור פרנקל מת ב־1997, בווינה.