מעבר לקופה

ראש בראש

להכיר את האנשים מאחורי הספרים
צילום:מאיה חליבה אלון

ציפי בן שלום

האי הבודד החלומי נמצא באיטליה, חמש בבוקר זו שעת הכתיבה האולטימטיבית ביותר ולגמרי חבל שאף אחד לא כותב על החיים אחרי המוות. ציפי בן שלום ("דום לב") עונה לשאלון האישי!
  • מה הספר הכי טוב שלא את כתבת?
  • לא מתיימרת לשפוט אם הכי טוב, אבל זה שעורר בי בכי, ממש בכי הוא אלה תולדות של אלזה מורנטה.
  • כמה ספרים התחלת לכתוב והפסקת באמצע?
  • את אותו אחד התחלתי והפסקתי והמשכתי עשרות פעמים במהלך 14 השנים האחרונות. ואותו סיימתי ("דום לב", הוצאת שתיים).
  • ספר שתיקחי לאי בודד כדי לקרוא?
  • ספרי שירה. לאה גולדברג, דליה רביקוביץ או יונה וולך. משהו שבכל פעם שנכנסים אליו הוא מרגיש קצת אחר אבל תמיד מרגיש בית.
  • האי הבודד הזה שאת חולמת עליו – איפה הוא בערך?
  • איטליה. מאוהבת בשפה בטעמים בריחות במוסיקה בסמטאות באסתטיקה. הייתי שם שנה על מלגה אחרי התואר הראשון. עירוב של בהלה אימה וזרות יחד עם חושים ערים ותחושה של חיים בעצימות גבוהה. מאז חזרתי לשם המון פעמים אבל את התחושה הראשונית הזו, אין אפשרות לשחזר יותר.
  • כשאת תקועה בכתיבה – מה עובד בשבילך?
  • מה לא? סריגה. או נטפליקס. או סריגה מול נטפליקס. לא עובד להתעקש.
  • כמה ספר חדש צריך לדעתך לעלות בחנות?
  • 60 – 70 ש"ח.
  • השלימי את המשפט: אם הילדה שלי יוצאת סופרת/משוררת, אני...
  • שמחה שיש לי מישהו מעניין לדבר איתו.
  • כתיבה או ארוחה טובה?
  • כתיבה.
  • כתיבה או סקס טוב?
  • לא סותר. הכל חומרים.
  • באיזה שעות ומיקום את כותבת הכי טוב?
  • מוקדם מוקדם בבוקר, חמש שש, בפינת אוכל.
  • מציעים לך להשתתף ב"הישרדות וי.איי.פי" תמורת מאות אלפי שקלים. בא בחשבון?
  • לא. מסתפקת בהישרדות בחיים עצמם.
  • רוצים להפוך ספר שלך למיוזיקל. זורמת?
  • אני זורמת, לא בטוחה שהקהל יזרום.
  • את יכולה לפגוש לשעה כל אדם (חי) בעולם. במי תבחרי?
  • דוד גרוסמן. כי אדם שכותב פחדים ומחשבות של ילד כמו איתמר מטייל על הקירות, של נערה שרצה ברחובות, ושל דוב'לה הסטנדאפיסט על סף מותו, את כל הסקלה האנושית של הכאבים והאובדנים דרך עיניים של דמויות בכל הגילאים, נראה לי שיהיה לי המון מה לשאול והרבה רצון להקשיב.
  • על מה אף אחד לא כותב, וחבל?
  • על החיים אחרי המוות.
  • כשיוצא לך ספר חדש, את באופוריה/ חרדה/ חופשה בקאריביים/ אחר:
  • עכשיו, כשיצא הספר החדש, זו תערובת רגשות מסוג שלא הכרתי. הקלה שהוא סוף סוף בחוץ אחרי הריון של עדר פילות, רצון שיפגוש הרבה עיניים טובות, פחד שאולי לא יפגוש. הבנה שהנושאים שלו טעונים וכואבים לעיכול ולא בהכרח פונים לכולם, וזה בסדר.
  • אבל מה עם מקצוע? מה את הולכת ללמוד אם אני שולח אותך עכשיו ללימודים?
  • שום דבר שנחשב "מקצוע" במובן של פרנסה. כנראה שהפוטנציאל הכלכלי שלי הלך לאיבוד בין מגוון תחומי העניין הבלתי רווחיים בעליל שלי.
  • כושר גופני – מה את עושה בקשר לזה?
  • בעיקר מרגישה אשמה.
  • איזה ספרים מבזבזים לך את הזמן אבל את מאפשרת להם את זה?
  • אין כאלה. יש הרבה נטפליקס שאני מאפשרת לו לבזבז לי את הזמן.
  • אפשר סלפי? ברגע זה, כמו שאת.
  • לטובת כולנו, לא.
עוד ראיונות עם סופרים