לא רק על רוריק

א

שׁוּב נִשְׁמַע הָרַחַשׁ הַמֻּכָּר מִבֵּין הָאֲבָנִים. רוֹרִיק יָדַע שֶׁעַכְשָׁו עָלָיו לְהִתְכּוֹפֵף וְלַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא עָסוּק כָּךְ סְתָם בְּמַשֶּׁהוּ אַחֵר. אִם יִשְׁהֶה כָּךְ שָׁלוֹשׁ אַרְבַּע דַּקּוֹת, יָדַע, יָחוּשׁ בַּנְּגִיעָה הַמֻּכֶּרֶת עַל כְּתֵפוֹ, וְנוֹמוֹ יַעֲמֹד מוּלוֹ, יַעֲמֹד לוֹ שָׁם כְּמוֹ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁרוֹרִיק פָּגַשׁ בּוֹ – גָּבוֹהַּ אֲבָל קָרוֹב, מָלֵא פַּרְוָה, וְהָעֵינַיִם שֶׁלּוֹ מְדַבְּרוֹת. כִּי נוֹמוֹ לֹא מְדַבֵּר בַּפֶּה, הוּא מְדַבֵּר בָּעֵינַיִם. מֵאָז שֶׁרוֹרִיק פָּגַשׁ בּוֹ לָרִאשׁוֹנָה – נִדְמֶה לוֹ שֶׁהֲמוֹן זְמַן עָבַר מֵאָז, אִם כִּי עָבְרוּ בְּעֶצֶם רַק שְׁבוּעַיִם – לָמַד גַּם הוּא לְדַבֵּר בָּעֵינַיִם. 'לְדַבֵּר בָּעֵינַיִם' הוּא קוֹרֵא לְזֶה, כִּי אָמְנָם הָעֵינַיִם עַצְמָן הֵן שֶׁמְּדַבְּרוֹת, וְלֹא הָרִפְרוּף שֶׁל הָרִיסִים, גַּם לֹא הַמִּצְמוּץ. רוֹרִיק לֹא יוּכַל לְהַסְבִּיר אַף פַּעַם לְמִישֶׁהוּ אַחֵר אֵיךְ מְדַבְּרִים בַּשָּׂפָה הַזֹּאת, אוֹ אֵיךְ לוֹמְדִים אוֹתָהּ. זֶה פָּשׁוּט קוֹרֶה, כְּשֵׁם שֶׁזֶּה קָרָה גַּם לוֹ, אַחֲרֵי הַמִּפְגָּשׁ עִם נוֹמוֹ. זֶה קוֹרֶה וְאָז, אַחֲרֵי שֶׁזֶּה קוֹרֶה, אֶפְשָׁר לְשׂוֹחֵחַ עִם כָּל עֵינַיִם שֶׁרוֹאִים, גַּם כְּשֶׁנִּדְמֶה שֶׁאֵין עֵינַיִם. אֶפְשָׁר לְדַבֵּר אָז עִם עֵינַיִם שֶׁל צְמָחִים, שֶׁל חַלּוֹנוֹת, שֶׁל מְכוֹנִיּוֹת, אֲפִלּוּ עִם עֵינַיִם שֶׁל מְטוֹסִים שֶׁחוֹלְפִים גָּבוֹהַּ כָּל כָּךְ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַבְחִין בַּפְּרָטִים שֶׁלָּהֶם מִקָּרוֹב.
הִנֵּה כָּךְ יֵשׁ לוֹ, פִּתְאוֹם, לְרוֹרִיק, עִם מִי לְשׂוֹחֵחַ. וְלֹא עִם מִישֶׁהוּ אֶחָד בִּלְבַד. מֵאָז שֶׁפָּגַשׁ אֶת נוֹמוֹ הִתְגַּלָּה לוֹ פִּתְאוֹם שֶׁהוּא מְשׂוֹחֵחַ מַמָּשׁ בְּלִי הַפְסָקָה עִם כָּל מִי וְעִם כָּל מַה שֶּׁסְּבִיבוֹ, עִם בַּעֲלֵי הַחַיִּים וְעִם צוֹמְחִים וְדוֹמְמִים. בַּתְּקוּפָה הָרִאשׁוֹנָה הָיָה עוֹצֵם לִפְעָמִים אֶת הָעֵינַיִם, כְּשֶׁלֹּא הָיָה לוֹ חֵשֶׁק לְשַׁתֵּף מִישֶׁהוּ, אוֹ כְּשֶׁלֹּא הָיָה לוֹ כּוֹחַ לְהַמְשִׁיךְ וּלְהַקְשִׁיב, אֲבָל אַחַר כָּךְ לָמַד שֶׁגַּם כְּשֶׁסְּתָם כָּךְ לֹא מִתְרַכְּזִים, לֹא שׁוֹמְעִים אֶת הַדְּבָרִים, לָכֵן, כְּשֶׁהִתְעַיֵּף מֵהַדִּבּוּרִים הָיָה פָּשׁוּט מַפְסִיק לְהִתְרַכֵּז.
פִּתְאוֹם הוּא, שֶׁהָיָה בּוֹדֵד בְּמֶשֶׁךְ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שָׁנִים, מוֹצֵא עַצְמוֹ מֻקָּף.
וְעִם זֶה, לַמְרוֹת שֶׁהוּא כְּבָר אֵינוֹ בּוֹדֵד, חָסֵר לוֹ מַשֶּׁהוּ. חָסֵר מְאוֹד.
עֲדַיִן יֵשׁ לוֹ צֹרֶךְ שֶׁלֹּא מַרְפֶּה מִמֶּנּוּ לָדַעַת מֶה הָיָה הַמָּקוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁלּוֹ – אוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁמִּמֶּנּוּ נִגְנַב, אוֹ שֶׁמִּמֶּנּוּ הָלַךְ לְאִבּוּד. רוֹרִיק לֹא יוֹדֵעַ אֲפִלּוּ לְהַגְדִּיר אוֹ לְהַסְבִּיר מַה קָּרָה לוֹ אָז. הוּא גַּם לֹא יוֹדֵעַ אֵיךְ קוֹרְאִים לוֹ, לְאוֹתוֹ מָקוֹם, וְאִם הוּא קָטָן כְּמוֹ חֶדֶר אוֹ גָּדוֹל כְּמוֹ אֶרֶץ, אוֹ אֲפִלּוּ כְּמוֹ יַבֶּשֶׁת.
יֵשׁ לְרוֹרִיק צַלֶּקֶת קְטַנָּה לְיַד הָאֹזֶן, וְהוּא כִּמְעַט בָּטוּחַ שֶׁהִיא נִגְרְמָה לוֹ אָז, לִפְנֵי שֶׁ. הוּא כִּמְעַט בָּטוּחַ, אֲבָל הוּא לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת בָּטוּחַ בֶּאֱמֶת. לֹא בָּרוּר לְרוֹרִיק לָמָּה הוּא חוֹשֵׁב שֶׁהַצַּלֶּקֶת הַזֹּאת הִיא אָמְנָם שָׂרִיד מֵהַיָּמִים הָהֵם, אֲבָל זֹאת הַתְּחוּשָׁה שֶׁלּוֹ. לָכֵן בָּרְגָעִים שֶׁהוּא מִתְגַּעְגֵּעַ מְאוֹד לַמָּקוֹם הָרִאשׁוֹן הַזֶּה שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַהוּ, הוּא מְמַשֵּׁשׁ, אוֹ, יוֹתֵר נָכוֹן, מְמוֹלֵל בִּקְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת אֶת הַצַּלֶּקֶת, חוֹפֵר בָּהּ קְצָת וּמְגָרֵד אוֹתָהּ. הַפְּעֻלָּה לֹא מַמָּשׁ מַכְאִיבָה לוֹ, הִיא פּוֹתַחַת בּוֹ מַשֶּׁהוּ שֶׁבֵּין תַּעֲנוּג לִכְאֵב, וּכְשֶׁהוּא שָׁקוּעַ בְּכָךְ נִדְמֶה לוֹ לְרֶגַע שֶׁהוּא לֹא צָרִיךְ כְּלוּם וְלֹא מְחַפֵּשׂ עוֹד שׁוּם דָּבָר.

נוֹמוֹ לֹא שָׁאַל אוֹתוֹ אַף פַּעַם לָמָּה הוּא מְמַשֵּׁשׁ אֶת הַצַּלֶּקֶת. בְּעֶצֶם, כְּשֶׁהוּא חוֹשֵׁב עַל זֶה עַכְשָׁו, נוֹמוֹ בִּכְלָל לֹא שָׁאַל אוֹתוֹ שְׁאֵלוֹת. הַדִּבּוּרִים שֶׁל נוֹמוֹ לֹא קְשׁוּרִים לִשְׁאֵלוֹת אוֹ לִתְשׁוּבוֹת. בִּשְׂפַת הָעֵינַיִם שֶׁל נוֹמוֹ מְשִׂיחִים בְּאֹפֶן שֶׁמִּתְנַגֵּן כְּמוֹ מוּזִיקָה. וַהֲרֵי גַּם בְּמוּזִיקָה אֵין שְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת.
וְאִם מַזְכִּירִים מוּזִיקָה, הֲרֵי שֶׁמֶּשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנִים שֶׁבָּהֶן הָיָה רוֹרִיק לְבַד, הָיָה אִתּוֹ הַפִּינְפּוֹן. שִׁבְעָה מֵיתָרִים יֵשׁ לַפִּינְפּוֹן, שְׁלוֹשָׁה מֵהֶם עָבִים וּשְׁלוֹשָׁה דַּקִּים וְאֶחָד דַּק מְאוֹד, דַּק כָּל כָּךְ שֶׁהָאֶצְבַּע שֶׁפּוֹרֶטֶת עָלָיו יְכוֹלָה לְהִשָּׂרֵט אִם לֹא מַמָּשׁ מְיֻמָּנִים בַּמַּגָּע. רוֹרִיק לֹא נִשְׂרַט אַף פַּעַם, וְהוּא מְנַגֵּן עַל הַכְּלִי כִּמְעַט מֵאָז שֶׁהוּא זוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ. כַּמָּה חֳדָשִׁים אַחֲרֵי שֶׁהִגִּיעַ לַבַּיִת שֶׁל הָאוּרְמוּלִים לִמֵּד אוֹתוֹ סוֹרוֹ לְנַגֵּן. הוּא הוֹשִׁיב אוֹתוֹ לְצִדּוֹ, הוֹצִיא מִתּוֹךְ צְרוֹר גָּדוֹל אֶת הַפִּינְפּוֹן, הֵסִיר כִּסּוּי בַּד אֶחָד וְאָז מִטְפַּחַת בַּד נוֹסֶפֶת, וְרוֹרִיק, שֶׁעֲדַיִן לֹא יָדַע מַהוּ הַפִּינְפּוֹן הַזֶּה, שָׁלַח אֵלָיו מִיָּד אֶת יָדוֹ וְחָטַף אוֹתוֹ.
סוֹרוֹ לֹא כָּעַס עַל הַהִתְנַהֲגוּת הַזֹּאת, לַמְרוֹת שֶׁרוֹרִיק לֹא נָהַג מַמָּשׁ בְּנִימוּס כְּלַפָּיו בָּעֵת הַהִיא. הוּא לֹא נָהַג כָּךְ רַק כְּלַפָּיו – רוֹרִיק הָיָה אָז נִמְהָר וְנָטָה לְהִסְתַּגֵּר לְעִתִּים קְרוֹבוֹת בְּאֵיזוֹ פִּנָּה, לְהָגִיב בְּחֹסֶר סַבְלָנוּת כְּשֶׁדִּבְּרוּ אֵלָיו, וַאֲפִלּוּ בְּרָגְזָה. הוּא הִגִּיעַ רַק זְמַן קָצָר לִפְנֵי כֵן אֶל הָאוּרְמוּלִים וְלֹא בָּטַח עֲדַיִן בְּאַף אֶחָד, אֲפִלּוּ לֹא בְּסוֹרוֹ אוֹ בְּמִיצָה שֶׁקִּבְּלוּ אוֹתוֹ לְבֵיתָם וְנָתְנוּ לוֹ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת, הִקְצוּ לְמַעֲנוֹ פִּנָּה מְיֻחֶדֶת בְּחַדְרָם כְּדֵי שֶׁיִּישַׁן בָּהּ, וַאֲפִלּוּ בָּנוּ בִּמְיֻחָד בִּשְׁבִילוֹ מִטָּה מֵעַנְפֵי הָעֵצִים הַבְּהִירִים שֶׁהָיוּ מֻנָּחִים כְּרוּתִים בֶּחָצֵר וְשֶׁהָיוּ אֲמוּרִים לְשַׁמֵּשׁ לְהַסָּקָה בַּחֹרֶף.
מַהֵר מְאוֹד, מַמָּשׁ בְּרֶגַע שֶׁסּוֹרוֹ לִמֵּד אוֹתוֹ לֶאֱחֹז בַּכְּלִי, כְּבָר הִצְלִיחַ רוֹרִיק לְהָפִיק מִמֶּנּוּ מַנְגִּינָה. אֶפְשָׁר לְהוֹדוֹת שֶׁזֹּאת לֹא הָיְתָה מַנְגִּינָה צְלוּלָה לְגַמְרֵי, גַּם לֹא רְהוּטָה, אֲבָל הַמַּנְגִּינָה הִתְאִימָה אַךְ וְרַק לִנְגִינָה בְּפִּינְפּוֹן, לֹא לִנְגִינָה בְּשׁוּם כְּלִי אַחֵר. סוֹרוֹ, שֶׁרָאָה בְּאֵיזוֹ לְהִיטוּת חוֹטֵף רוֹרִיק אֶת הַכְּלִי וּמַתְחִיל לְנַגֵּן בּוֹ בְּלִי שׁוּם הַקְדָּמוֹת, לִטֵּף אֶת רֹאשׁוֹ וְאָמַר לוֹ, זֶה נִפְלָא, רוֹרִיק, זֶה נִפְלָא. הוּא הָגָה אֶת שְׁמוֹ, 'רוֹרִיק', כְּמוֹ תָּמִיד, בַּמִּבְטָא הַכָּבֵד שֶׁלּוֹ, וְרוֹרִיק כְּבָר אָהַב מְאוֹד אֶת הַמִּבְטָא הַזֶּה לַמְרוֹת שֶׁטֶּרֶם הוֹדָה, אֲפִלּוּ בִּפְנֵי עַצְמוֹ, בָּאַהֲבָה הַזֹּאת.
לָקַח זְמַן עַד שֶׁרוֹרִיק לָמַד אֶת הַשָּׂפָה שֶׁדִּבְּרוּ בָּהּ סוֹרוֹ וּמִיצָה וְהָאוּרְמוּלִים. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֲלֵיהֶם הָיָה כְּמוֹ לוּחַ חָלָק, כְּמוֹ דַּף שֶׁאַף אֶחָד לֹא כָּתַב עָלָיו. רוֹרִיק לֹא זָכַר בְּאֵיזוֹ שָׂפָה נָהֲגוּ לְדַבֵּר שָׁם, בְּאוֹתוֹ מָקוֹם רִאשׁוֹן וְעָלוּם שֶׁמִּמֶּנּוּ הִגִּיעַ אֲלֵיהֶם, אֲבָל הוּא יָדַע שֶׁשְּׂפַת הָאוּרְמוּלִים זָרָה לוֹ וְאַחֶרֶת.
הַרְבֵּה זְמַן עָבַר מֵאָז, וְהִנֵּה גַּם הָאוּרְמוּלִים כְּבָר נֶעֶלְמוּ, לֹא רַק אוֹתוֹ מָקוֹם רִאשׁוֹן שֶׁמִּמֶּנּוּ הִגִּיעַ לִחְיוֹת אִתָּם. וְזֶה כְּבָר סִפּוּר אַחֵר, נוֹסָף. רוֹרִיק לֹא מֵבִין אֵיךְ לַמְרוֹת הַכֹּל נִשְׁאַר אִתּוֹ הַפִּינְפּוֹן, צָמוּד אֵלָיו, כְּאִלּוּ הוּא יָד אוֹ רֶגֶל שֶׁלּוֹ. כְּמוֹ יָד אוֹ רֶגֶל, אֲבָל לֹא בְּדִיּוּק, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לַפִּינְפּוֹן רָצוֹן מִשֶּׁלּוֹ. לִפְעָמִים כְּשֶׁרוֹרִיק מְנַסֶּה לִפְרֹט עָלָיו נִגּוּן מְסֻיָּם, הוּא מִתְמָרֵד וּמְנַגֵּן מַשֶּׁהוּ שׁוֹנֶה לְגַמְרֵי.
כֵּן, גַּם הָאוּרְמוּלִים נֶעֶלְמוּ. רוֹרִיק מִתְגַּעְגֵּעַ גַּם אֲלֵיהֶם וְחוֹלֵם עֲלֵיהֶם לְעִתִּים קְרוֹבוֹת. הוּא כְּבָר לֹא זוֹכֵר בִּמְדֻיָּק אֶת תָּוֵי הַפָּנִים שֶׁלָּהֶם. אֵין לְרוֹרִיק אַלְבּוֹם שֶׁל תְּמוּנוֹת לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ וּלְהִזָּכֵר, אֲבָל לִפְעָמִים מִתְרַצֶּדֶת אֶצְלוֹ לְרֶגַע קָצָר אֶחָד, תּוֹךְ כְּדֵי הַשֵּׁנָה, אֵיזוֹ דְּמוּת מְטֻשְׁטֶשֶׁת – וְהוּא יוֹדֵעַ שֶׁהוּא פּוֹגֵשׁ אָז בְּמִישֶׁהוּ מֻכָּר מַמָּשׁ, אֶלָּא שֶׁאֵין לוֹ מֻשָּׂג מְדֻיָּק מִי זֶה. עִם זֶה, הֲרֵי בַּחֲלוֹם לֹא צָרִיךְ שׁוּם דָּבָר לִהְיוֹת בְּדִיּוּק, כִּי הַחֲלוֹם יוֹתֵר מְדֻיָּק מִכָּל הַבִּדְיוּקִים. גַּם הַחֲלוֹם מְדַבֵּר בִּשְׂפַת הָעֵינַיִם, וְהוּא מְדַבֵּר כָּךְ דַּוְקָא כְּשֶׁהָעֵינַיִם עֲצוּמוֹת. עִם הַשָּׁנִים הָפַךְ הַחֲלוֹם לִהְיוֹת כְּמוֹ אַלְבּוֹם הַתְּמוּנוֹת שֶׁל רוֹרִיק. הַאִם כָּךְ זֶה – חוֹשֵׁב רוֹרִיק לִפְעָמִים בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ – הַאֻמְנָם כָּל מָה וְכָל מִי שֶׁהִכַּרְתִּי עָתִיד לְהֵעָלֵם וְלַחְזֹר רַק בַּחֲלוֹם, בְּצוּרָה שׁוֹנָה?
וּבְכָל זֹאת, הֲרֵי אֲפִלּוּ בַּחֲלוֹם לֹא חָזַר אֵלָיו הַמָּקוֹם הָרִאשׁוֹן הֶעָלוּם הַהוּא, וְגַם אִם חָזַר, לֹא זִהָה אוֹתוֹ רוֹרִיק וְלֹא יָדַע שֶׁזֶּה בֶּאֱמֶת הַמָּקוֹם הַהוּא.
זְמַן רַב הִסְתּוֹבֵב לוֹ רוֹרִיק נוֹפֵל בֵּין הָעוֹלָמוֹת. רַק לִפְנֵי כִּשְׁבוּעַיִם הוּא פָּגַשׁ אֶת נוֹמוֹ. רַק שְׁבוּעַיִם? אֵלֶּה הַשְּׁבוּעַיִם הֲכִי טְעוּנִים וַאֲרֻכִּים שֶׁחָוָה אֵי פַּעַם. וְהִנֵּה יֵשׁ לוֹ שׁוּב מִישֶׁהוּ, וּבְעֶצֶם הֲמוֹן מִישֶׁהוּאִים, כִּי נוֹמוֹ לִמֵּד אוֹתוֹ לְשׂוֹחֵחַ עִם כֻּלָּם בִּשְׂפַת הָעֵינַיִם.