יְחִידָה
יְחִידָה יוֹתֵר מֵאָדָם בְּאֶבְלוֹ
נִבְדֶּלֶת יוֹתֵר מִן הַנָּמֵר הַלָּבָן
בַּעַל שְׁלוֹשׁ הָרַגְלַיִם
יְחִידוּתָהּ נָסְעָה בְּעֵינֶיהָ שֶׁהִשְׁחִירוּ
יוֹתֵר מִגָּלַקְסְיָה רֵיקָה
אֲפִלּוּ הַנָּמֵר בַּעַל שְׁלוֹשׁ הָרַגְלַיִם
הִזְדַּקֵּף לְעֻמָּתָהּ וְהִרְגִּישׁ אָהוּב.
אַחַת מִמֶּנָּה הָיְתָה רַק הַסִּפְרָה
אוּלַי אָדָם הָרִאשׁוֹן
אוּלַי אֱלֹהִים הַמִּתְפַּלֵּל לְעַצְמוֹ
וְהַשֶּׁמֶשׁ
נִפְרֶדֶת מִמֶּנָּה הָיְתָה רַק
רַגְלוֹ הַקְּטוּעָה שֶׁל הַנָּמֵר
אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר עַל בְּדִידוּתָהּ
מִבְּלִי לְהַזְכִּיר אֶת קוֹל
בְּלִיעָתוֹ שֶׁל הָרֹק בַּחשֶׁךְ
לוּחַ הַשָּׁנָה הִתְנַצֵּל בְּפָנֶיהָ
עַל עֶרֶב שַׁבָּת.