הזיית ניו יורק

מנהטן היא אבן רוזטה של המאה העשרים.

לא זו בלבד שחלקים ניכרים מפני השטח של מנהטן מיושבים במוטציות ארכיטקטוניות (סנטרל פארק, גורד השחקים), במקטעים אוטופיים (מרכז רוקפלר, בניין האו"ם) ובתופעות אי–רציונליות (רדיו סיטי מיוזיק הול), אלא שבנוסף, כל בלוק מכוסה בכמה שכבות של ארכיטקטורת רפאים המופיעה בצורת בעלויות מן העבר, פרויקטים מבוטלים ופנטזיות פופולריות שמייצרים דימויים חלופיים לניו יורק הקיימת.

מ-1850 ואילך, מנהטן הופכת למעבדת ניסיונות: אי מיתולוגי שבו אפשר להתמסר להמצאת סגנון החיים המטרופוליני ולארכיטקטורה הנלווית אליו בניסוי קיבוצי שבו עיר שלמה הופכת למפעל של חוויה מעשה ידי אדם, למקום שבו הממשי והטבעי חדלים להתקיים.

ספר זה מבקש לתת פרשנות שתעניק מידה מסוימת של עקביות ולכידות לאפיזודות המקוטעות לכאורה (והסותרות אפילו) בעברה של מנהטן. פרשנות זו מבקשת לכונן את מנהטן כתוצר של תיאוריה לא–מנוסחת, מנהטניזם. הפרוגרמה שלה — להתקיים בעולם שהוא כולו מעשה ידי אדם, או במילים אחרות, לחיות בתוך פנטזיה — היתה שאפתנית כל כך ושערורייתית כל כך, שכדי להתממש, היא לא היתה יכולה להתנסח במפורש.

 

הספר פורץ הדרך "הזיית ניו יורק" מסמן את תחילת דרכו של הארכיטקט ההולנדי רם קולהאס - הדמות החשובה, המקורית והמשפיעה ביותר בארכיטקטורה של זמננו.

כמעט מיד לאחר יציאתו באנגלית ב-1978, זכה "הזיית ניו יורק" למקום של כבוד לצד ספרי הארכיטקטורה הקנוניים של המאה העשרים והפך לספר פולחן בקרב הארכיטקטים והקהל הרחב כאחת. המניפסט הרטרואקטיבי של בירת המאה העשרים שינה לא רק את האופן שבו אנחנו רואים את ניו יורק, אלא בעיקר את האופן שבו אנחנו מתבוננים וחושבים על העיר במאה העשרים ואחת.

 

למהדורה זו מצורף מאמר נוסף מאת רם קולהאס שנכתב בעקבות פיגוע ה-11 בספטמבר 2001 ושהתפרסם ב-2003 בירחון Wired.