דימיון של מהנדס

"ההבחנה בין יצירה להמצאה היא המפתח להבנת ההבדל בין הארכיטקט למהנדס".

פיטר רייס נחשב למהנדס החשוב ביותר במחצית השנייה של המאה העשרים. כממשיך המסורת המפוארת של מהנדסים כדוגמת אייפל, פרסינה, פרובה וארופ, לרייס תפקיד מכריע בפיתוח מוצרים חדשים וטכנולוגיות אוונגארדיות, ובעיצוב ציוני - דרך ארכיטקטוניים חשובים בכל העולם: בית האופרה בסידני, מרכז פומפידו בפאריס, בניין לויד'ס בלונדון ונמל התעופה באוסאקה. פיתרונותיו רבי-התעוזה, ההבנה העמוקה שלו בארכיטקטורה ובהנדסה כאחד, והקשר המיוחד - במינו שהוא יצר עם ארכיטקטים כמו רנצו פיאנו, ריצ'רד רוג'רס וברנאר טשומי, הותירו חותם ייחודי על הארכיטקטורה של זמננו - אולי אפילו יותר מכל ארכיטקט אחר. פיטר רייס הקדיש את שנת חייו האחרונה לכתיבת דימיון של מהנדס. היתה לו תמונה ברורה ביותר של הספר שרצה לכתוב - לא ספר לימוד, אלא תיאור אישי של ההנאה וההתלהבות שהפיק מן המקצוע שלו. בספר זה, אולי הראשון בסוגו, רייס פורש את האני - מאמין המקצועי שלו לגבי מקומו של המהנדס בחברה, ומבקש להשיב לו את כבודו האבוד. כמי שנודע כ"מהנדס של ארכיטקטים", רייס זכה במחווה יוצאת-דופן כשהוענקה לו מדליית הזהב של ה-RIBA, המכון המלכותי של הארכיטקטים הבריטים. דימיון של מהנדס תורגם לשפות רבות וזכה בפרס "ספר הארכיטקטורה הטוב ביותר בשנת 2001" בצרפת.