מדברים בשפת התנ"ך
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
מדברים בשפת התנ"ך
מכר
מאות
עותקים
מדברים בשפת התנ"ך
מכר
מאות
עותקים

מדברים בשפת התנ"ך

5 כוכבים (4 דירוגים)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

  • הוצאה: כתר
  • תאריך הוצאה: אוגוסט 2018
  • קטגוריה: עיון, יהדות
  • מספר עמודים: 401 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 6 שעות ו 41 דק'

רוביק רוזנטל

רוּבִיק רוזנטל (נולד ב-7 בנובמבר 1945) הוא בעל טור שבועי בשם "הזירה הלשונית" בעיתון "מעריב" ולאחר מכן בעל אתר אינטרנט בשם זה, העוסק בענייני שפה ובלשנות. בשנת 2001 פרסם את הספר "האם השכול מת?"

זוכה פרס סוקולוב לעיתונאות כתובה לשנת 2004. זוכה פרס רמת גן לספרות ילדים ונוער לשנת 2012 על ספרו "המסע המופלא לארץ המילים". זוכה פרס ראשון לציון על שם מאיר אריאל על יצירתיות בשפה העברית לשנת 2014.

תקציר

מדוע קשה לנער עברי לקרוא ולהבין פסוקים מספר במדבר, מחזונות הנביא ישעיהו וממגילת איכה, שלא לדבר על איוב?

איך פועלת מערכת היחסים המפותלת והמרתקת בין שפת התנ"ך לעברית של ימינו?

איך נסלל המעבר משפה דתית לשפה המשרתת ללא חציצה חילונים ודתיים, ותיקים ועולים, יהודים וערבים, במדינת ישראל של המאה ה־21?

איך שירתה שפת התנ"ך את מונחי היסוד של התנועה הציונית, את המילון הצה״לי ואת חיי הכלכלה המודרנית?

מהם קווי החיבור בין השפה הספרותית המלוטשת של התנ"ך לסלנג הישראלי?

"מדברים בשפת התנ"ך" מציג באופן מקיף וייחודי, בשפה השווה לכל נפש ועל בסיס מחקר מעמיק, את המנגנונים שאפשרו את הפלא שאין לו אח ורע בתולדות השפות בעולם: שפה עתיקה המגולמת בספר בודד חוזרת לחיות כשפת דיבור, חברה ויצירה תרבותית בעולם החדש.

ד"ר רוביק רוזנטל הוא סופר וחוקר שפה בעל מוניטין. כתיבתו בעיתונות ובאינטרנט זוכה לקוראים רבים. 'מילון הסלנג המקיף' ו'מילון הצירופים' שכתב הם מצרך יסוד של כל שוחרי העברית. על כתיבתו וספריו זכה בפרס סוקולוב לעיתונות, פרס רמת גן לספרות ילדים ופרס אריאל ליצירתיות לשונית.

פרק ראשון

פתח דבר
 
ספר זה נכתב מתוך אהבה, חרדה ותקווה. אהבה לשפה העברית על כל רבדיה, חרדה מפני אובדן נכסים לשוניים ותרבותיים, תקווה שהספר יסייע לממש את החיבור בין שפת התנ"ך לשפה העברית החיה, היום במאה ה-21. זהו חיבור שאינו ניתן להתרה, אבל גם אינו מובן מאליו.
המניע לכתיבת הספר נעוץ בתחושה שהוא דרוש. מחקר המקרא בכלל ולשון המקרא בפרט הוא רב ועצום. תחום החקר של העברית החדשה הולך ומתפתח. חוקרים רבים נוגעים מתוך עיסוקם הבלשני בנקודות המגע, ההשפעה והקשר הרבות בין שתי תקופות הלשון, לשון המקרא והעברית החדשה. עם זאת חסר על המדף ספר שיאחד לאמירה מפורטת את נקודות המגע האלה ואת ערוצי ההשפעה והנוכחות של שפת התנ"ך ושפת ימינו. לקחתי על עצמי את המשימה, ואני מקווה שעשיתי זאת בצניעות הראויה.
הידע המוטמע בספר מגיע ממקורות רבים ומצטברים. הביבליוגרפיה מציגה רק את המקורות המוזכרים במפורש בספר, או את ספרי היעץ המשמשים אותו. חומר רב נמצא בגיליונות הרבים של כתבי העת של האקדמיה ללשון, 'לשוננו' ו'לשוננו לעם', ובכתבי עת נוספים העוסקים בלשון העברית. שאבתי חומר רב וחשוב מהמפעל החשוב של הוצאת בריל, 'האנציקלופדיה של הלשון והבלשנות העברית'. את הספר משרת קורפוס המילים המקראיות שאותו בניתי על בסיס הקונקורדנציה של אברהם אבן שושן, והוא מוצג בהרחבה בפרק השני. קורפוס הצירופים נשען על ספרי 'מילון הצירופים'.
עבודת הספר דרשה במקרים רבים בחירה בין השפע הרב של הנושאים והדוגמאות. לצד מה שהובא בספר ישנם כמובן תחומים רבים ומקרי דוגמה רבים עוד יותר שנשארו בחוץ, מקוצר היריעה.
הספר נועד לקהל רחב, קהל דוברי העברית, ועל כן בחרתי שלא להכביר בו במראי מקום מפורטים מדי, ובמונחים בלשניים מקובלים. במקום שבו הדבר נדרש השתמשתי במונח בלשני והסבר לצידו. בסוף הספר מובא מפתח מילים וצירופים המאפשר לקורא למצוא התייחסויות לאוצר המילים המקראי והחדש הנזכרים בספר על פי מיקומם.
תודה עמוקה להוצאת כתר־מודן ולמו"לית רוני מודן, שיזמה את כתיבת הספר. תודה לשמעון ריקלין, העורך המסור והקפדן של הספר. תודה לאנשי מדע וספר שעודדו אותי בכתיבת הספר, ניאותו לקרוא אותו ולהעיר הערות: פרופ' חננאל מאק, פרופ' אורה שורצולד, פרופ' יאירה אמית, פרופ' עתליה ברנר, פרופ' חיים א' כהן וד"ר יעל אברהמי. תרומתם הייתה חשובה ומעשירה. עם זאת, כל שגגה או טענה במחלוקת המופיעה בספר היא על אחריותי. תודה גדולה לאשתי האהובה, ד"ר עדנה רוזנטל, שקראה את הספר בחיתוליו והעירה הערות שהוליכו אותי בדרך הנכונה.
אשמח מאוד להערות, תוספות ותיקונים. ניתן ורצוי לשלוח כאלה דרך אתר הזירה הלשונית, www.ruvik.co.il, באמצעות 'צור קשר'.
השנים האחרונות לא היטיבו עם מעמדו של התנ"ך בתרבות הישראלית המתפתחת בקצב מואץ. יש ניצנים של שינוי. אני מקווה שהספר הזה יסייע במעט להפוך את הניצנים לגן פורח.
 
ד"ר רוביק רוזנטל, קיץ 2018, תל אביב

רוביק רוזנטל

רוּבִיק רוזנטל (נולד ב-7 בנובמבר 1945) הוא בעל טור שבועי בשם "הזירה הלשונית" בעיתון "מעריב" ולאחר מכן בעל אתר אינטרנט בשם זה, העוסק בענייני שפה ובלשנות. בשנת 2001 פרסם את הספר "האם השכול מת?"

זוכה פרס סוקולוב לעיתונאות כתובה לשנת 2004. זוכה פרס רמת גן לספרות ילדים ונוער לשנת 2012 על ספרו "המסע המופלא לארץ המילים". זוכה פרס ראשון לציון על שם מאיר אריאל על יצירתיות בשפה העברית לשנת 2014.

עוד על הספר

  • הוצאה: כתר
  • תאריך הוצאה: אוגוסט 2018
  • קטגוריה: עיון, יהדות
  • מספר עמודים: 401 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 6 שעות ו 41 דק'
מדברים בשפת התנ"ך רוביק רוזנטל
פתח דבר
 
ספר זה נכתב מתוך אהבה, חרדה ותקווה. אהבה לשפה העברית על כל רבדיה, חרדה מפני אובדן נכסים לשוניים ותרבותיים, תקווה שהספר יסייע לממש את החיבור בין שפת התנ"ך לשפה העברית החיה, היום במאה ה-21. זהו חיבור שאינו ניתן להתרה, אבל גם אינו מובן מאליו.
המניע לכתיבת הספר נעוץ בתחושה שהוא דרוש. מחקר המקרא בכלל ולשון המקרא בפרט הוא רב ועצום. תחום החקר של העברית החדשה הולך ומתפתח. חוקרים רבים נוגעים מתוך עיסוקם הבלשני בנקודות המגע, ההשפעה והקשר הרבות בין שתי תקופות הלשון, לשון המקרא והעברית החדשה. עם זאת חסר על המדף ספר שיאחד לאמירה מפורטת את נקודות המגע האלה ואת ערוצי ההשפעה והנוכחות של שפת התנ"ך ושפת ימינו. לקחתי על עצמי את המשימה, ואני מקווה שעשיתי זאת בצניעות הראויה.
הידע המוטמע בספר מגיע ממקורות רבים ומצטברים. הביבליוגרפיה מציגה רק את המקורות המוזכרים במפורש בספר, או את ספרי היעץ המשמשים אותו. חומר רב נמצא בגיליונות הרבים של כתבי העת של האקדמיה ללשון, 'לשוננו' ו'לשוננו לעם', ובכתבי עת נוספים העוסקים בלשון העברית. שאבתי חומר רב וחשוב מהמפעל החשוב של הוצאת בריל, 'האנציקלופדיה של הלשון והבלשנות העברית'. את הספר משרת קורפוס המילים המקראיות שאותו בניתי על בסיס הקונקורדנציה של אברהם אבן שושן, והוא מוצג בהרחבה בפרק השני. קורפוס הצירופים נשען על ספרי 'מילון הצירופים'.
עבודת הספר דרשה במקרים רבים בחירה בין השפע הרב של הנושאים והדוגמאות. לצד מה שהובא בספר ישנם כמובן תחומים רבים ומקרי דוגמה רבים עוד יותר שנשארו בחוץ, מקוצר היריעה.
הספר נועד לקהל רחב, קהל דוברי העברית, ועל כן בחרתי שלא להכביר בו במראי מקום מפורטים מדי, ובמונחים בלשניים מקובלים. במקום שבו הדבר נדרש השתמשתי במונח בלשני והסבר לצידו. בסוף הספר מובא מפתח מילים וצירופים המאפשר לקורא למצוא התייחסויות לאוצר המילים המקראי והחדש הנזכרים בספר על פי מיקומם.
תודה עמוקה להוצאת כתר־מודן ולמו"לית רוני מודן, שיזמה את כתיבת הספר. תודה לשמעון ריקלין, העורך המסור והקפדן של הספר. תודה לאנשי מדע וספר שעודדו אותי בכתיבת הספר, ניאותו לקרוא אותו ולהעיר הערות: פרופ' חננאל מאק, פרופ' אורה שורצולד, פרופ' יאירה אמית, פרופ' עתליה ברנר, פרופ' חיים א' כהן וד"ר יעל אברהמי. תרומתם הייתה חשובה ומעשירה. עם זאת, כל שגגה או טענה במחלוקת המופיעה בספר היא על אחריותי. תודה גדולה לאשתי האהובה, ד"ר עדנה רוזנטל, שקראה את הספר בחיתוליו והעירה הערות שהוליכו אותי בדרך הנכונה.
אשמח מאוד להערות, תוספות ותיקונים. ניתן ורצוי לשלוח כאלה דרך אתר הזירה הלשונית, www.ruvik.co.il, באמצעות 'צור קשר'.
השנים האחרונות לא היטיבו עם מעמדו של התנ"ך בתרבות הישראלית המתפתחת בקצב מואץ. יש ניצנים של שינוי. אני מקווה שהספר הזה יסייע במעט להפוך את הניצנים לגן פורח.
 
ד"ר רוביק רוזנטל, קיץ 2018, תל אביב